פורים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבי בחג הפורים

פורים הוא חג שאינו אסור בעשיית מלאכה. החג חל ביום י"ד באדר, ובעיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון כירושלים חל החג ביום ט"ו באדר. בשנה מעוברת חל החג באדר השני. באדר הראשון חל חג הקרוי "פורים קטן". מצוות היום הם: קריאת המגילה בלילה וביום, משתה יין, משלוח מנות, ומתנות לאביונים.

מקורו

הרקע ההיסטורי

ערך מורחב – מגילת אסתר

הרקע לחג הפורים חל בתקופה שבה היהודים היו בגלות בבל אחרי חורבן בית המקדש הראשון בשנת ג' אלפים של"ח. לקראת סיום גלות זו בשנת ג' אלפים שצ"ב[1] היו היהודים תחת ממשלת אחשוורוש מלך פרס. בעקבות הריגת[2] המלכה ושתי לקח אחשוורוש לאישה את אסתר המלכה שהייתה יהודייה אירוע זה היה הקדמת רפואה לביטול הגזירה שנגזרה שנים רבות אחר כך.

כעבור שנים בשנת ג' אלפים ת"ד שרו של אחשוורוש - המן הפיל פור - 'גורל' - על יום בו תחול גזירת השמדה על היהודים בכל מלכות פרס מלכות אחשוורוש. הגורל חל על יום י"ג באדר, סיבת הגזירה הייתה עקב כעסו על מרדכי היהודי שהמרה את הציווי להשתחוות אליו אשר לפי ביאור חז"ל[דרוש מקור] היה בהשתחוואה זו איסור עבודה זרה.

נס ההצלה אירע בעקבות התפילות והצומות שעשו בני ישראל בהשתדלותה של אסתר אצל המלך שהביאו להפיכת הגזירה עליהם שתחת הריגת מרדכי היהודי וכל עמו תלו את המן ועשרת בניו על העץ וביום הגזירה עמדו היהודים על נפשם ונהפוך שהרגו בשונאיהם בכל הערים ביום י"ג באדר ובשושן הבירה הוסיפו אף ביום י"ד באדר בהריגת השונאים.

קביעת החג

תאריך הקביעה

מצוות החג ומנהגיה

מצוות החג

מקרא מגילה

ממצוות החג הוא לשמוע את קריאת מגילת אסתר הן ביום והן בלילה. ומברכים לפניה שתי ברכות נוהגים לקרוא את המגילה בסדר התפילה בלילה לאחר תפילת ערבית ובבוקר אחרי קריאת התורה אחרי שחרית.

משלוח מנות

חובה על כל אחד ואחת מישראל לתת שתי מנות אוכל הראויות לאכילה לחבירו ביום הפורים כדברי הפסוק במגילה[דרוש מקור]: "משלוח מנות איש לרעהו" ושנים שאוכלים יחד מחליפים מנותיהם ויוצאים ידי חובת המצווה בזה.

מתנות לאביונים

מחובת היום לתת מתנה לענייים וחובת המצווה לתת לכל הפחות לשני עניים פרטוה לכל אחד. הרמב"ם [דרוש מקור] כותב שבמצווה זו ירבה אדם יותר מבשאר מצוות היום.

משתה ושמחה

חובת היום הוא לשמוח ולעשות סעודה ולשתות בה יין אופן השמחה המחוייבת היא ללא הגבלות כדברי הגמרא[דרוש מקור] המפורסמים "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע ביא ארור המן לברוך מרדכי" החג נקרא[3] "ימי משתה ושמחה".הרבי מבאר כי חיוב המשתה בשונה משאר החיובים, שהם אינם אלא מצוות חד פעמית אשר לאחר קיומם יצא ידי חובתו ושוב אינו חייב, שונה הוא חיוב משתה ושמחה, שחיובו חל בכל רגע ורגע מהיום מפני שהוא מצווה הנובעת מעצם יום הפורים כ"יום משתה ושמחה". [4]

בשנת תשמ"ח עורר הרבי לערוך התוועדויות גדולות ברוב עם בימי הפורים[5].

סדר התפילה

בכל אחת מתפילות החג מוסיפים בברכת מודים שבתפילת השמונה עשרה, תפילת 'על הניסים... בימי מרדכי ואסתר...'

בתפילת שחרית של החג קוראים בתורה בפרשת כי תצא בפרשת מחית עמלק וזכירתו ולאחר מכן קוראים את המגילה, אין אומרים הלל בחג זה על אף הנס שנעשה בו. בגמרא[6] מובא כמה טעמים לכך:

מבצע פורים

ערך מורחב – מבצע פורים

מנהגי פורים

  • תחפושות
  • הכאת המן
  • רעשן
  • דמי פורים
  • ועוד ועוד..

פורים קטן

כאשר השנה היא שנה מעוברת וישנם שני חודשי אדר, חוגגים את חג הפורים בחודש השני (הקרוי אדר ב'), ואילו י"ד באדר ראשון נקרא בשם פורים קטן, וחוגגים בו רק בעריכת סעודה מיוחדת[7], ובאי אמירת תחנון.

ערים מוקפות חומה

ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, הם ערים אשר קייימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן יהושע בן נון בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ"ט) היו מוקפות חומה. העיר הודאית היחידה שהיתה מוקפת חומה אז היא העיר ירושלים, אולם קיימות ערים רבות אשר חוששים עליהם מפני שמא היו מוקפות חומה אז.

ענין זה הוא נפקא מינה לענין חגיגת חג הפורים, כי הערים המוקפות חומה חוגגות אותו בשושן פורים.

הרבי הורה לרב תנחום דונין לחגוג מספק בעיר חיפה את פורים בשני הימים.

ראו גם

קישורים חיצונים

שונות

שיחות הרבי

הערות שוליים

  1. ספר צמח דוד, סדר הדורות, על פי מדרש סדר עולם (וכן כל התאריכים דלהלן).
  2. מגילה דף[דרוש מקור].
  3. אסתר ט.
  4. לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 20 (עמ' 32).
  5. שלשלת היחס עמ' 32.
  6. מגילה[דרוש מקור]
  7. לשון הרמ"א בנוגע לפורים קטן, והובא בנוגע למעשה בפועל בלוח כולל חב"ד ביום זה.