חיים אשכנזי
הרב חיים אשכנזי היה רבה של קהילת חב"ד בתל אביב, משגיח ומשפיע בישיבות חב"ד לוד ואור יהודה וחבר באגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. לרב אשכנזי היה טור בשבועון בית משיח ועד היום מתפרסים מאמרים שהספיק לרשום לפני פטירתו.
קורות חייו
הרב חיים אשכנזי נולד ביום כ"ג באייר שנת תש"ט לרב משה ומרת דבורה אשכנזי, בתל אביב. בילדותו למד ב'חדר' בני תמימים תל אביב. בשנת תשי"ח, על פי הוראת הרבי, הגרה משפחתו לעיר ריאו-דה-ז'נרו שבברזיל, שם למד ב'חדר' שאביו הקים עבוד היהודים הבודדים שגרו שם. בתחילת שנת תש"כ חזר הרב חיים אשכנזי לבדו לארץ ישראל והתגורר אצל סבו הרב אליעזר קרסיק שהיה רב קהילת חב"ד בתל אביב. באותה תקופה למד ב'חדר' חב"ד בלוד.
בשנת תשכ"ב נכנס הרב אשכנזי ללמוד בישיבת אחי תמימים ראשון לציון אצל המשפיע הרב חיים שאול ברוק שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. בשנת תשכ"ה המשיך לישיבה גדולה בתומכי תמימים כפר חב"ד. במהלך שהותו בכפר חב"ד, לימד ושימש את רבה הראשון של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גרליק. בשנת תשכ"ח היה אמור לנסוע יחד עם בני כתתו לשנת הקבוצה ב-770, אך על פי בקשת הרבי נשאר שנה נוספת בארץ, על מנת לחזק את ישיבת תורת אמת ירושלים. לקראת חג הפסח שנת תשכ"ט נסע לשנת הקבוצה עד לחג הפסח שנת תש"ל. בתקופת שהותו ב-770 הוסמך לרבנות על ידי ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, הרב ישראל יצחק פיקרסקי[1]. בסיום שנת ה'קבוצה' חזר שוב, עם קבוצת שלוחים, לישיבת תורת אמת בירושלים.
בשנת תשל"א בא בקשרי שידוכים עם ברוריה (לבית שיינר) וחתונתם נערכה כעבור שנה. בזמן שבין השידוך לחתונה, היה הרב אשכנזי הראשון שנסע מהארץ לעשות את תקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. אביו, הרב משה אשכנזי, שאל את הרבי ביחידות: האם אין בעיה בהמתנה הארוכה (קרוב לשנה) בין סגירת השידוך לחתונה? על כך ענה הרבי: "אצל בחור חסידי, זה לא מזיק"[2]. לאחר נישואיו למד בכולל בעיר לוד.
בשנת תשל"ד החל לשמש כמגיד שיעור לגמרא (גרסא) בישיבת תומכי תמימים לוד ועם הזמן מונה למשגיח ראשי, תפקיד בו כיהן כחמש עשרה שנה, במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים. בשלב מסוים פתחה הישיבה מחלקת 'מתיבתא' עבור תלמידים צעירים יותר ולאחר תשובת הרבי לוודא שאין בזה משום השגת גבול, עבר לעבוד במסגרת זו. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי חזר לעבודת ההשגחה וההשפעה. בשנת תשמ"ט, עקב בעיות בריאותיות, הפסיק לעסוק בהשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה. במקביל היה גם 'משיב' בישיבה. בשנת תשמ"א החל לעבוד כמחנך בבית הספר חב"ד בלוד. תחילה חינך את כיתה ה' ולאחר מכן את כיתה ח'. כמחנך עבד עד לסוף ימיו. בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים אור יהודה ומשפיע קהילות חב"ד ברעננה וכפר סבא.
בסוף שנות הממי"ם (סוף שנות השמונים) נכנסה ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד לחובות עצומים והיות שישיבת חב"ד בלוד הייתה זרועות שלה, לא שולמו משכורות לעובדים במשך תקופה ממושכת. בתקופה זו הקים אביו הרב משה אשכנזי גמ"ח עבור עובדי הישיבה, אותו ניהל בנו הרב חיים אשכנזי.
הרב אשכנזי היה נמנע מלהתוועד מחוץ לישיבה, עד ג' בתמוז תשנ"ד. לאחר מכן כשראה כשנוצר הצורך, החל להתוועד בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות כך, החל גם לכתוב התוועדויות חסידיות המבססות על מה ששמע וראה מזקני החסידים שהכיר וששמע עליהם.
רבנות בתל אביב
בשנות חייה האחרונות של אימו, מרת דבורה אשכנזי, החל להגיע בקביעות לשבתות לתל אביב ולהתוועד במקום. בשנת תשס"ה, לאחר פטירת אימו, עבר לגור בקביעות בתל אביב.
ביום כ"ג בטבת שנת תשס"ז, נפטר אביו הרב משה אשכנזי, שהיה רב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בארץ הקודש - תפקידים אותם קיבל בירושה, על פי הוראת הרבי, מחמיו הרב אליעזר קרסיק. בעקבות פטירתו ועל פי בקשתו, מונה בנו, הרב חיים אשכנזי, לממלא מקומו ברבנות ובשאר תפקידיו.
במעמד ההכתרה שהתקיים בחודש שבט תשס"ז השתתפו; הרב בועז סגל - גבאי בית הכנסת חב"ד בתל אביב. הרב שלום בער בוטמן - משפיע בית הכנסת, שהודיע על החלטת מתפללי בית הכנסת למנות את הרב אשכנזי כממלא מקום אביו והגיש לו את כתב ההכתרה כשהוא חתום על ידי מתפללי בית הכנסת. אחיו, הרב מרדכי שמואל אשכנזי - רבה של כפר חב"ד. הרב יוסף שמואל גרליצקי - שליח הרבי בתל אביב. הרב יוסף יצחק וילשנסקי - שליח הרבי וראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת והרב יוסף גינזבורג - ראש ישיבת חב"ד ברמת אביב[3].
במהלך כהונתו כרב בית הכנסת, עשה רבות, יחד עם המשפיע הרב שלום בער בוטמן, להפצת תורת היהדות והחסידות במקום.
לאחר פטירתו של הרב חיים אשכנזי, ממלא את מקומו חתנו, הרב שלמה הלפרין.
פטירתו
הרב אשכנזי נפטר בפתאומיות באור לי"ג בניסן שנת תש"ע, ב'בית אשכנזי' ברח' רוטשילד 82 בתל אביב, שעות אחדות לאחר שבת שכולה משיח התשיעית שהתקיימה ביישוב גבעת וואשינגטון לרגל י"א ניסון, בה נשא את המשא המרכזי. מסע ההלוויה יצא מביתו ברח' שד' רטשילד 82 ועבר דרך בית הכנסת חב"ד בתל אביב "נחלת בנימין" בו כיהן כרב, המשיך לשיכון חב"ד בלוד והסתיים בהר המנוחות בירושלים, שם מנוחתו כבוד[4].
לאחר פטירתו מצאו בני משפחתו מחברות עם מאמרים רבים שהכין לפירסום במסגרת שבועון בית משיח והם מתפרסמים מידי שבוע.
משפחתו
אחיו:
- הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבה של כפר חב"ד.
- הרב נתן אשכנזי ע"ה, חזן ושו"ב, התגורר בכפר חב"ד.
גיסיו:
- הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי, ראש ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת וחיפה.
- הרב נחמן יוסף טברסקי, ר"מ בישיבת אהלי תורה 770.
בניו:
- הרב מנחם מענדל אשכנזי, משגיח כשרות בכפר חב"ד ובצפריה, עורך ספר לקט מביאורי רבותינו נשיאנו על מסכת קידושין.
- ר' מאיר אשכנזי, עוסק בהפצת ספרי חב"ד. נחלת הר חב"ד.
- ר' ישראל יעקב אשכנזי, מחנך בת"ת אור מנחם צפת.
- הרב אליעזר אשכנזי, משפיע בישיבת חנוך לנער חב"ד צפת.
- הת' שניאור זלמן - 770.
- הת' יוסף יצחק - תמים-שליח בישיבת חנוך לנער דלתון.
חתניו:
- הרב שלמה הלפרן - ממלא מקום חמיו כרב קהילת חב"ד בתל אביב ורב האתר חב"ד בישראל.
- הרב אריה לייב כהן - מגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים נתניה.
- הרב אריה קדם - ר"מ בישיבת תומכי תמימים לוד ועורך עלון הגאולה מענין ועכשווי.
- הרב מאיר טרגר - משגיח ומשפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
- הרב יצחק נחמן זקס - צפת.
קישורים חיצוניים
- הרב חיים אשכנזי בפרקי זיכרונות מרתקים - ראיון שנערך עמו בשבועון בית משיח.
- חוברת מאמרים שכתב בנושא 'רבי' - תשורה מחתונת ביתו, כ"ז בשבט תשע"א
- שיעורים של הרב אשכנזי בספר התניא
- שיעורים של הרב אשכנזי בספר המאמרים
- שיעורי תניא עם הרב חיים אשכנזי - חכמת התניא
- "צוואתו" למנהלי מוסדות חב"ד
- כתבה בעיתון 'המבשר' לאחר פטירתו
הערות שוליים
- ↑ במהלך היחידות של זוגתו, דיבר הרבי אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי סמיכה לרבנות". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ברבנות.
- ↑ בלשונו של הרבי באידיש: "ביי א חידישע בחורים שאט נישט".
- ↑ מעמד ההכתרה של הרב אשכנזי לרב קהילת חב"ד בתל אביב
- ↑ הלויית הרב חיים אשכנזי