רבי אליעזר בן הורקנוס: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) חב"דפדיה אינה אתר טקסט. לא הובא בצורה אנציקלופדית תגית: ביטול |
←בתורת החסידות: למורי ורבי ברכת הגאולה שליט"א זו מילה במילה העתקה מחב"דפדיה ערך תהלים מזמור קד, ולא עלי חס ושלום תלונתך כי העתקתי את כל הלשון כפי שהיא רק שהוספתי תרגום ללשון הקודש החביבה והשם יהיה בעזרנו תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד קישורים לדפי פירושונים |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בדומה לכך, גם התנא '''רבי אליעזר הגדול''' שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה{{הערה|1=מדרש רבה [[פרשת חוקת]].}}, היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר{{הערה|ריש פרק ג.}} היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן ב[[משניות]] הוא המחמיר, וסובר שזמן [[קריאת שמע]] של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא [[גבורה]], ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר".{{הערה|1= [[לקוטי לוי יצחק]] פרשת וירא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&hilite=599ea5e5-5be5-4f77-8190-4c209cf7e8e4&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%9F+%D7%9E%D7%A9%D7%94&pgnum=71 עמ' סה].}} | בדומה לכך, גם התנא '''רבי אליעזר הגדול''' שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה{{הערה|1=מדרש רבה [[פרשת חוקת]].}}, היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר{{הערה|ריש פרק ג.}} היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן ב[[משניות]] הוא המחמיר, וסובר שזמן [[קריאת שמע]] של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא [[גבורה]], ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר".{{הערה|1= [[לקוטי לוי יצחק]] פרשת וירא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&hilite=599ea5e5-5be5-4f77-8190-4c209cf7e8e4&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%9F+%D7%9E%D7%A9%D7%94&pgnum=71 עמ' סה].}} | ||
==בתורת הקבלה== | |||
בחז"ל הזכירו מתורתו על מעלת ראש חודש ואמירת [[ברכי נפשי]]; '''רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֲוָה יָתִיב וְהֲוָה לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. אֲתָא לְגַבֵּיהּ רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לֵיהּ בְּמַאי קָא עָסִיק מַר. אָמַר לֵיהּ בְּהַאי קְרָא דִּכְתִיב, (שמואל א ב) וכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם. מַהוּ כִּסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם. זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ דְּעֲבִיד לֵיהּ כָּרְסֵי יְקָר בִּלְחוֹדוֹי לְקַבָּלָא אוּלְפַן נִשְׁמָתָא דְּצַּדִּיקַיָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָזִיל עִמֵּיהּ בְּכָל רֵישׁ יַרְחָא וְיַרְחָא. וכַד חָמֵי נִשְׁמָתָא יְקַר אַסְפַּקְלַרְיָאה שְׁכִינְתָּא דְמָארֵיהּ, מְבָרְכַת וְסָגְדַת קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קד) בָּרְכִי נַפְשִׁי וְגו'''' (בזוהר שלפנינו הוא בדף צט, ובשער הכולל ציין לדף צג). והתרגום מארמית ללשון הקודש ולעברית: רבי אליעזר הגדול (בן הורקנוס) היה יושב והיה עוסק לומד בתורה, בא לפניו [[רבי עקיבא]] (בן יוסף) תלמידו ושאל את רבו, '''במה כבודו עוסק'''? השיב לו; בפסוק הכתוב בתפילת חנה בספר שמואל ([[שמואל]] א, פרק ב); '''וכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם''', '''זה יעקב אבינו שנעשה לו כסא כבוד ויקר לבדו בכדי שיקבל לימוד תורת נשמות הצדיקים, והקדוש ברוך הוא הולך עמו בכל ראש חודש וראש חודש, וכשרואות הנשמות יקר האספקלריה ואור השכינה של השם יתברך, מברכת הנשמה ומעריצה ומשתחווה לפני הקדוש ברוך הוא כמו שנאמר ב[[תהלים]] ([[פרק ק"ג]] ו[[פרק ק"ד]]) "בָּרְכִי נַפְשִׁי" וְגו''''. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||