גרמניה – הבדלי גרסאות
באמת א"צ להזכיר. אפילו מתו"ש הושמט |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
במאה ה-18 החלה להתפתח בגרמניה תנועת ההשכלה היהודית, שאימצה את ערכי הנאורות הנוצריים, עודדה השתלבות בחברה הגויית, ודגלה ברכישת הידע, המנהגים והשאיפות של אומות העולם שביניהן חיו היהודים. תוכניתה של ההשכלה, שהובלה על ידי אישים כגון משה מנדלסון ונפתלי הרץ וייזל, הייתה להרחיב את אופקיה של האוכלוסייה היהודית ובמיוחד של הנוער היהודי, ולהכין את הנוער במידת האפשר למקצועות יצרניים. כן נלחמו המשכילים באמונות התפלות שלדעתם היו נפוצות בתנועת החסידות. תנועת ההשכלה דגלה בשיטת "היה יהודי בביתך ואזרח בצאתך", רעיונם האידאולוגי התבסס על זניחה מוחלטת של ערכי ומצוות היהדות ברשות הרבים, ובצורה כללית להיטמע בין אומות העולם ולפרוץ מה"הסתגרות" של העם היהודי. | במאה ה-18 החלה להתפתח בגרמניה תנועת ההשכלה היהודית, שאימצה את ערכי הנאורות הנוצריים, עודדה השתלבות בחברה הגויית, ודגלה ברכישת הידע, המנהגים והשאיפות של אומות העולם שביניהן חיו היהודים. תוכניתה של ההשכלה, שהובלה על ידי אישים כגון משה מנדלסון ונפתלי הרץ וייזל, הייתה להרחיב את אופקיה של האוכלוסייה היהודית ובמיוחד של הנוער היהודי, ולהכין את הנוער במידת האפשר למקצועות יצרניים. כן נלחמו המשכילים באמונות התפלות שלדעתם היו נפוצות בתנועת החסידות. תנועת ההשכלה דגלה בשיטת "היה יהודי בביתך ואזרח בצאתך", רעיונם האידאולוגי התבסס על זניחה מוחלטת של ערכי ומצוות היהדות ברשות הרבים, ובצורה כללית להיטמע בין אומות העולם ולפרוץ מה"הסתגרות" של העם היהודי. | ||
אדמו"ר ה[[צמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש|המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב|הרש"ב]] התנגדו ולחמו בצורה נמרצת כנגד תנועת ההשכלה{{הערה|ראה קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]].}}. | אדמו"ר ה[[צמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש|המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב|הרש"ב]] התנגדו ולחמו בצורה נמרצת כנגד תנועת ההשכלה{{הערה|ראה קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]], ובאריכות בערך [[תנועת ההשכלה]].}}. | ||
==תחת השלטון הנאצי== | ==תחת השלטון הנאצי== | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
הרב ישראל ג'ייקובסון כותב בזכרונותיו על דברים ששמע בשמחת תורה תרע"ו מהרבי הרש"ב: | הרב ישראל ג'ייקובסון כותב בזכרונותיו על דברים ששמע בשמחת תורה תרע"ו מהרבי הרש"ב: | ||
"בשמח"ת שנת תרע"ו, בהתוועדות שבביתו קודם הקפות, דיבר (=הרבי הרש"ב) הרבה אודות מדינת אשכנז ומלכה הרשע ווילהעלם, אמר: זה אחת ושלושים שנה שאני מכיר אותו, הוא (=וילהעלם) עמלק, אחריתו עדי אובד. | "בשמח"ת שנת תרע"ו, בהתוועדות שבביתו קודם הקפות, דיבר (=הרבי הרש"ב) הרבה אודות מדינת אשכנז (גרמניה) ומלכה הרשע ווילהעלם, אמר: זה אחת ושלושים שנה שאני מכיר אותו, הוא (=וילהעלם) עמלק, אחריתו עדי אובד... האשכנזים (=הגרמנים) הם אפיקורסים עמלקים".{{הערה|https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/13.htm .}}. | ||
הרבי הרש"ב סיפר כי עם התקדמות הגרמנים לעבר ליובאוויטש, החל לחשוב כיצד לנהוג, בהדגישו כי אסור להיות תחת שלטון הגרמנים: "הנני מנַגֵד גמור להאשכנזי [=לגרמניה], ואם חס ושלום יתקרב עלינו – גם לולי פחד הצבא ומערכי המלחמה – להתרחק מהמקומות האלו, שלא ליפול בידו, וכאשר כבר הגדתי גלוי {{הערה| ראו בשיחת שמחת תורה תרע"ו שבהערה הקודמת.}}, שאין איש מישראל צריך לחפוץ בשום אופן מאיזה טעם וסיבה שתהיה להיות תחת חסות האשכנזי [=גרמניה]". {{הערה|מבית הגנזים עמ' כח.}}. | הרבי הרש"ב סיפר כי עם התקדמות הגרמנים לעבר ליובאוויטש, החל לחשוב כיצד לנהוג, בהדגישו כי אסור להיות תחת שלטון הגרמנים: "הנני מנַגֵד גמור להאשכנזי [=לגרמניה], ואם חס ושלום יתקרב עלינו – גם לולי פחד הצבא ומערכי המלחמה – להתרחק מהמקומות האלו, שלא ליפול בידו, וכאשר כבר הגדתי גלוי {{הערה| ראו בשיחת שמחת תורה תרע"ו שבהערה הקודמת.}}, שאין איש מישראל צריך לחפוץ בשום אופן מאיזה טעם וסיבה שתהיה להיות תחת חסות האשכנזי [=גרמניה]". {{הערה|מבית הגנזים עמ' כח.}}. | ||