תורה לא בשמים היא – הבדלי גרסאות

מ הוספת קטגוריה:תורה באמצעות HotCat
מ החלפת טקסט – " " ב־" "
 
שורה 8: שורה 8:
בגמרא{{הערה|בבא מציעא שם.}} מסופר מעשה אודות מחלוקת בין רבי אליעזר ושאר החכמים בדין טהרת תנור מסוים, ואחד מהאופנים בו ביקש רבי אליעזר להוכיח את צדקתו היה על ידי שיצא בת קול מהשמים והכריזה שהלכה כמותו, אמנם רבי יהושע דחה זאת מפני הכלל אשר התורה לא בשמים, ומכאן מקור הלשון "אין משגיחין בבת קול". ומסביר זאת [[רב ניסים גאון]]{{הערה|בפירושו למסכת ברכות יט, ב.}} "כי תורת ה' תמימה וכבר נתנה לנו בסיני והודיענו כי אינו מחליף ממנה דיבור אחד ואין בתורתנו חסרון ולא ספק כדי שנצטרך אל ראיה מן השמים".
בגמרא{{הערה|בבא מציעא שם.}} מסופר מעשה אודות מחלוקת בין רבי אליעזר ושאר החכמים בדין טהרת תנור מסוים, ואחד מהאופנים בו ביקש רבי אליעזר להוכיח את צדקתו היה על ידי שיצא בת קול מהשמים והכריזה שהלכה כמותו, אמנם רבי יהושע דחה זאת מפני הכלל אשר התורה לא בשמים, ומכאן מקור הלשון "אין משגיחין בבת קול". ומסביר זאת [[רב ניסים גאון]]{{הערה|בפירושו למסכת ברכות יט, ב.}} "כי תורת ה' תמימה וכבר נתנה לנו בסיני והודיענו כי אינו מחליף ממנה דיבור אחד ואין בתורתנו חסרון ולא ספק כדי שנצטרך אל ראיה מן השמים".


[[חסידות]] מוכיחה{{הערה|תורת שמואל תרל"ח עמוד ריח.}} שוודאי אין הכוונה שאין תורה למעלה כלל, וזאת על פי פירוש [[אריז"ל|האריז"ל]]{{הערה|בסידור על המילים תורתך שלמדתנו. לק"ת בפרשת עקב בביאור על פסוק ואכלת ושבעת פ"ג.}} במילות הנוסח "על תורתך שלמדתנו", בו מפרש שמדובר על ב' דרגות בתורה, תורתך זהו דרגת התורה כפי שהיא מיוחדת אל ועם הקב"ה, שזהו כפי שהיא [[עולם האצילות|בעולם האצילות]], ולמדתנו זהו דרגת התורה כפי שנלמדת, ונעשית מציאות נפרדת, [[עולם הבריאה|בעולם הבריאה]], ומזה שבכל עולם ישנה תורה כפי מדריגתה מוכיח שוודאי ישנה תורה למעלה (שאם לא היה בכל עולם תורה כפי מדריגתה, היינו יכולים להסביר שהתורה רק עוברת דרך כל העולמות אל עולמנו), אלא כל החסרון למעלה הוא רק ביכולת הפסיקה, כיון שהפסיקה אכן שייכת דווקא למטה ב[[עולם הזה]].
[[חסידות]] מוכיחה{{הערה|תורת שמואל תרל"ח עמוד ריח.}} שוודאי אין הכוונה שאין תורה למעלה כלל, וזאת על פי פירוש [[אריז"ל|האריז"ל]]{{הערה|בסידור על המילים תורתך שלמדתנו. לק"ת בפרשת עקב בביאור על פסוק ואכלת ושבעת פ"ג.}} במילות הנוסח "על תורתך שלמדתנו", בו מפרש שמדובר על ב' דרגות בתורה, תורתך זהו דרגת התורה כפי שהיא מיוחדת אל ועם הקב"ה, שזהו כפי שהיא [[עולם האצילות|בעולם האצילות]], ולמדתנו זהו דרגת התורה כפי שנלמדת, ונעשית מציאות נפרדת, [[עולם הבריאה|בעולם הבריאה]], ומזה שבכל עולם ישנה תורה כפי מדריגתה מוכיח שוודאי ישנה תורה למעלה (שאם לא היה בכל עולם תורה כפי מדריגתה, היינו יכולים להסביר שהתורה רק עוברת דרך כל העולמות אל עולמנו), אלא כל החסרון למעלה הוא רק ביכולת הפסיקה, כיון שהפסיקה אכן שייכת דווקא למטה ב[[עולם הזה]].


כך גם מובא בגמרא{{הערה|בבא מציעא פו, א. וראה ב[[לקוטי תורה]] פרשת תזריע מאמר המבאר באורך תוכנה של מחלוקת זו.}} מעשה אודות מחלוקת בהלכות [[צרעת]] שהתקיימה ב[[מתיבתא דרקיע|'מתיבתא דרקיעא']] בין [[הקב"ה]] ובין שאר הישיבה, ובכדי לפסוק את ההלכה הוצרכו להביא פוסק מ[[עולם הזה]] שאמר את ההלכה בשעת פטירתו, אף מכאן רואים שישנו לימוד תורה למעלה, אך אין כח הפסיקה בשמים{{הערה|בתורת שמואל שם כותב שיש מכאן "קצת ראיה" לענין.}}.
כך גם מובא בגמרא{{הערה|בבא מציעא פו, א. וראה ב[[לקוטי תורה]] פרשת תזריע מאמר המבאר באורך תוכנה של מחלוקת זו.}} מעשה אודות מחלוקת בהלכות [[צרעת]] שהתקיימה ב[[מתיבתא דרקיע|'מתיבתא דרקיעא']] בין [[הקב"ה]] ובין שאר הישיבה, ובכדי לפסוק את ההלכה הוצרכו להביא פוסק מ[[עולם הזה]] שאמר את ההלכה בשעת פטירתו, אף מכאן רואים שישנו לימוד תורה למעלה, אך אין כח הפסיקה בשמים{{הערה|בתורת שמואל שם כותב שיש מכאן "קצת ראיה" לענין.}}.