השואה

גטו לודז

תמונה מפורסמת מהשואה בעת חיסול מרד גיטו וורשא

השואה היא רצח העם היהודי שבוצע במהלך מלחמת העולם השנייה בו נרצחו כששה מליון יהודים על קידוש השם, השואה החלה בחודש אלול תרצ"ט והסתיימה בתחילת אביב תש"ה עם תבוסת גרמניה הנאצית במלחמה. אלפי חסידי חב"ד נספו בשואה ואחריה רוב החסידים יצאו את ברית המועצות ביציאה מרוסיה דרך לבוב והגיעו למחנות העקורים ברחבי אירופה ורוב החסידים שהו במחנה פוקינג בגרמניה ומשם בהכוונת אדמו"ר הריי"צ המשיכו לארץ הקודש, ארה"ב ועוד.

תקופת השואה

אדמו"רי חב"ד, קהילות וישיבות חב"ד, היו באיזורי הכיבוש הנאצי וחלקם באיזורי מלחמה. הנספים היו רבים, אך היו גם ניצולים. ובשואה ולאחריה, רוב חסידי חב"ד שינו מקום מגורים והמפה הגיאוגרפית של קהילות חב"ד השתנתה לחלוטין:

טרום השואה - רוב חסידי חב"ד גרו בברית המועצות. וקהילות חשובות היו בפולין ליטא לטביה ארץ הקודש וארצות הברית.

לאחר השואה והיציאה מרוסיה- בברית המועצות נותרו מעט חסידים, בפולין הקהילות נמחקו כמעט כליל. ובשנים הבאות חסידים התיישבו במחנות העקורים ומשם לארץ הקודש, צרפת, ארצות הברית ומדינות נוספות.

החוקר החב"די ר' שניאור זלמן ברגר, שעסק בתיעוד קורות חב"ד בשואה (סדרה), תימצת את התוצאות הטרגיות בקרב חסידי חב"ד בימי השואה: "רוב מניין חסידי חב"ד בפולין, בליטא ובלטביה – ומדובר באלפי משפחות – נרצחו על ידי הנאצים. כמו כן נהרגו עוד רבים מחסידי חב"ד בברית המועצות. חלקם נרצחו על ידי הנאצים בערים שנכבשו, חלקם לחמו בשדה הקרב ונפלו שם, רבים מאד נפטרו ממחלות מרעב ומקור".

אדמו"ר הריי"צ בשואה

בשנת תרצ"ג עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה לורשה בפולין ובשנת תרצ"ה, בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר לעיירה אטווצק בה הייתה ישיבת תומכי תמימים.

באלול תרצ"ט, מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת הנאצים לפולין, עזב את אטווצק ונסע לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של החסיד הרב יחיאל צבי גוראריה.

באותה תקופה התפרסמו ידיעות כוזבות שהנאצים תפסו את הרבי הריי"צ והוציאוהו להורג. כשהתבררה הטעות הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"

ההצלה

באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות יצירתיים ומתוחכמים להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של פולין. אנשי אגודת חסידי חב"ד יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס שפעל למען הברחתו של אדמו"ר הריי"צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו.

ביום ב' בטבת ת"ש הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מפולין, יחד עם עשרים יהודים, דרך ברלין לריגא. כעבור שלושה ימים, בה' בטבת הם הגיעו לריגא וביום כ"ד אדר ת"ש עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שבדיה).

בכ"ה אדר ת"ש נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" לארצות הברית, בה התקבל בקבלת פנים המונית ומרשימה, אותה אירגנו חסידי חב"ד בשטוקהולם בראשות הרב יעקב ישראל זובער.

הצלת יהודים

לאחר שהגיע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית החל לפעול מיד להצלת יהודים מכל החוגים והמדינות. בפעילות זו היו מעורבים אנשי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית ועסקני חב"ד נוספים ברחבי העולם.

• פעל והצליח לחלץ את חתנו הרבי ובתו הרבנית חיה מושקא,

• ניסה לחלץ את חתנו הרב מנחם מענדל הורנשטיין ובתו הרבנית שיינא) הי"ד

• עשה רבות לחילוצם של כמה שיותר תמימים וחסידים מאירופה הבוערת.

• דאג לחילוצם של כמה מחשובי גדולי מנהיגי היהדות באותה תקופה, ביניהם האדמו"ר רבי אהרון רוקח מבעלז ובעל ה'אמרי אמת' מגור.

• פעל להגיש עזרה ליהודים רבים שנקלעו למצוקה בגלל המלחמה אשר גרמה למצוקות, מחסור ובעיות כלכליות קשות ברחבי העולם.

• פעולות מיוחדות להצלה עשה אדמו"ר הריי"צ באמצעות רבני ועסקני חב"ד בשבדיה - הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן. ותיעודים מפעולות אלו מפוזרים באגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ וחלקם כונסו בספר חסדי ישראל בפרקים העוסקים בהצלה בתקופת השואה.

• בנוסף לפעולות האופרטיביות, פעל אדמו"ר הריי"צ לעורר לתשובה את יהודי ארצות הברית לזכות אחיהם הנאנקים מצרות הנאצים ובעלי בריתם, וכן חיבר תפילות מיוחדות לעורר רחמים על בני ישראל, ולזכות חיילי צבא ארצות הברית והמנהיגים הנאבקים למען האנושות והאנושיות.

המחלקה לעובדים בצבא

ערך מורחב – המחלקה לעובדים בצבא

בתקופת השואה, נוסדה על ידי מרכז לענייני חינוך - המחלקה לעובדים בצבא בשיתוף ארגון 'מחנה ישראל'. מחלקה זו פעלה בדרכים שונות בכדי לעורר את רוח היהדות בקרב החיילים היהודיים ששירתו בצבא ארצות הברית, על ידי משלוח תשמישי קדושה, ספרי לימוד, ספרי קריאה יהודיים, מכתבי חיזוק של הרבי הריי"צ, חוברות הסברה לרגל החגים ועוד. הרבי מה"מ עמד בראש כל הפעולות הללו.

מסרים לחיילים- מעסעדזש

המחלקה בניהול הרבי, הפיקה חוברות מסרים "מעסעדזש", מיוחדות עבור החיילים וגם שיגרה אליהם חוברות חגים בהפקת מל"ח. בחוברות אלו היו מסרים שהם אגרות אדמו"ר הריי"צ וגם תכנים מעובדים לפי דבריו. בחוברות נכנסו גם אגרות ודברים מהרבי. החוברות קיבלו פרסום מהדהד בגיליונות קובץ ליובאוויטש.

חוברת "מעסעדזש" מיוחדת הופקה ובה תוכן מדברי הרבי הריי"צ שנסך עידוד וביטחון לחיילים. החוברת הכילה גם פרשה ראשונה של קריאת שמע ומספר פרקי תהילים. לחוברת זו צורפה אגרת מהרבי ובה מדברי חמיו הרבי הריי"צ על החובה להניח תפילין.

סקירות ופרסום

סקירות מיוחדות על פעילות עם חיילים והחוברות, פורסמו במשך השנים מספר פעמים ובהם ב: ספר תולדות חב"ד בארצות הברית וימי מלך.

בספר ימי בראשית מוצגים צילומי המעסעדזש ומובאים דברי הרבי משנת תש"י, לחייל, על החוברות לחיילים.

הרבי בתקופת השואה

כשעלה היטלר ימ"ש לשלטון, שהה הרבי מספר חודשים בגרמניה. לאחר שהתעצמה האנטישמיות עבר הרבי בשנת תרצ"ג לפריז בצרפת.

בתחילת המלחמה דאג הרבי ליהודי העיר כמו גם לפליטים שהגיעו ממקומות אחרים, ודאג לרומם את רוחם של היהודים במקום. מהסיפורים הידועים אודות פעילותו של הרבי במקום, יודעים אנו על סיועו לפליטים בכניסה לבתי המלון. מנהלי המלונות לא רצו להכניס פליטים למלונותיהם מחשש שלא ישלמו, כיוון שלא היה לפליטים כסף. לכן, הגיעה החלטה ממנהלי המלונות שלא להכניס אדם שאין בידו רכוש בשווי של מאה דולר. הרבי, הסתובב עם שטר כזה והביאו ליהודים שהיו צריכים להיכנס לבתי מלון, ולאחר שהצליחו לקבל חדר, נטל את השטר והעבירו ליהודים נוספים.

כמו כן, ידוע כי הרבי הקפיד מאוד שלא יחשבו עליו כי אינו יהודי. כפי שסיפרה הרבנית חיה מושקא שבעת הרישום שביצעו הנאצים ימ"ש לאזרחי צרפת, לא נכחו הרבי בביתן. כשחזר, סיפרה לו, שענתה לשאלת הנציג לאיזה דת משתייכים הדיירים - "אורתודוקסים" ("דתיים"; תשובה שיכולה להתפרש כאילו מדובר לאו דווקא ביהודים). כששמע זאת הרבי, הלך מיד במסירות נפש למשרד האחראי על הרישומים ודאג שיירשמו דווקא כיהודים ולא רק כ"אורתודוקסים". כל זה בעיצומה של המלחמה.

חסידי חב"ד בשואה

רבים מחסידי חב"ד בפולין, ליטא ולטביה - נספו בשואה, בגטאות, מחנות השמדה ובגיא הריגה.

• פולין - הקהילה החב"דית הגדולה לפני השואה, היתה בורשה ובאוטווצק. קהילות קטנות וישיבות היו במספר ערים בפולין כמו בלודז'. רוב מניין ובניין של החסידים והתמימים נרצחו. אך עשרות מתלמידי ישיבות תומכי תמימים בפולין, הצליחו להימלט לליטא ומשם לשנחאי בסין. שם היו בתקופת השואה.

• ליטא - בוילנה ובעוד ערים, היו קהילות וישיבות חב"ד לפני השואה. רוב אנ"ש והתמימים נרצחו בשואה.

• לטביה - בריגה היתה קהילה גדולה עם בתי כנסת חב"ד. היו עוד קהילות ברחבי לטביה. חסידים ותמימים נרצחו ויש מעט ניצולים.

• ברית המועצות - חסידי חב"ד רבים גרו במשך מספר דורות בערי ועיירות רוסיה הגדולה-ברית המועצות, וברחבי המדינה התפתחו קהילות גדולות וגם קטנות רובם ברוסיה, אוקראינה ורוסיה הלבנה.

בקיץ תש"א גרמניה הנאצית פלשה לברית המועצות ויהודים רבים ובהם גם חסידי חב"ד נמלטו מאיזור החזיתות. רבים מהנמלטים התיישבו בטשקנט וסמרקנד באוזבקיסטן וכך ניצלו מהשואה.

• רוסיה - הקהילות המרכזיות של חב"ד במוסקבה ולנינגרד ספגו הפגזות כבדות וחסידי חב"ד רבים נספו במאורעות המלחמה.

• אוקראינה - הנאצים כבשו חלק חשוב מאוקראינה, וחסידי חב"ד רבים נרצחו.

לסיכום: רוב יהודי ברית המועצות וכך גם רוב חסידי חב"ד נותרו באיזורי הכיבוש הנאצי ונרצחו במהלך השואה. הי"ד.

לאחר השואה

היציאה מרוסיה

לאחר השואה, רוב חסידי חב"ד אשר שרדו את מאורעות המלחמה והשואה - יצאו מברית המועצות לפולין, ביציאה מרוסיה דרך לבוב.

מלבוב המשיכו למחוזות שונים במזרח אירופה עד אשר עברו למערב אירופה האיזור בשליטת האמריקאים ושם הגיעו למחנות העקורים בגרמניה ואוסטריה. רוב אנ"ש התיישבו במחנה העקורים פוקינג בגרמניה ואחרים במחנות עקורים נוספים.

היהודים שהתקבצו למחנות עקורים, קיבלו עזרה גשמית ורוחנית מאת הרבי הריי"צ והרבי, שדאגו כי חסידים יסתובבו ויעוררו את רוח היהדות בין היהודים במקום.

הרבי הריי"צ והרבי, שלחו להם ספרים ותשמישי קדושה, כמו גם אוכל כשר מינימלי, אותו לא יכלו להשיג בתנאים הירודים ששררו במחנות.

הפעילות התפרסה על פני מישורים רבים, ורבים הם היהודים שיהדותם ניצלה בזכות פעילות זו .

עידוד לניצולי השואה

בעקבות השואה, ירדה רוחם של רבים מהניצולים והאנשים שחיו את הכאב שבשואה, וחלקם חדלו לקיים תורה ומצוות, לא עלינו.

תשובתו של הרבי לאנשים אלו ידועה במשל, לאדם הנכנס לחדר ניתוח. אותו אדם, שאינו מבין מאום ברפואה, ינסה להבין את מהלכיהם של הרופאים. אך כאשר יניף אחד הרופאים את ידו לקחת את הסכין, יתפרץ אותו אדם וינסה למנוע את ביצוע הניתוח. "הייתכן" - יצעק הוא, "הרי סכין זה לא רק שלא יוסיף לבריאותו של האיש, אלא אף עלולה להמית אותו ולשים קץ לחייו הקשים בלאו הכי".

הרי כל אחד מבין, ממשיך הרבי ומבאר את נקודת המשל, שסכין זה הוא זה שיציל את האדם השוכב כעת על שולחן הניתוחים. לא יעלה על הדעת לומר שהרופא עושה את מעשיו מתוך הפקרות וחוסר התחשבות בפעולותיו של החולה. כך גם כאן, אמנם איננו מבינים את השואה, ונדמים אנו לאותו אדם המנסה להבין את מעשיו של הרופא. אך כמו שבמשל, ברור שהרופא יודע מה הוא עושה ואנו סומכים עליו, כך גם הקב"ה עשה את השואה. איננו יודעים למה, אך אל לנו להסיק מכאן מסקנות שליליות.

יחס הרבי לקדושי השואה

מאז השואה, הרבי התייחס בכבוד לנספים ולשורדים. וכאשר בחוגים אחרים ניסו להציג את השואה כעונש מהבורא על התנהגות לא רצויה, שלל הרבי בתוקף גישות כאלו ואמר אין לראות בשואה עונש או תיקון, וסיבתה אכן אינה מובנת. בחורף תנש"א הרבי זעק על כך בשיחות חריפות במיוחד,בהם נתן מבט עמוק על קדושי השואה.

גם לטענות שאין לראות בחללים מקדשי שם שמיים, מכיון שהרוצחים פגעו גם במתבוללים ומשומדים - התייחס הרבי, וציין שמחוץ לגרמניה היו שהמירו דתם וניצלו. כך שכל מי שנהרג בשואה קידש בכך שם שמיים.

בחוברת על ימי בין המיצרים שהרבי הוציא לאור בעיצומה של השואה, מקשר הרבי באופן ישיר בין אופן ההנהגה של בני ישראל למצב שהם סובלים ומתבטא ש"עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר", ומעורר את הילדים הקוראים את החוברת לשוב על ה', וזאת בהתאם לקריאתו של אדמו"ר הריי"צ שהמאורעות הללו הם חבלי משיח וכהד לקריאתו לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה.

חב"ד בשואה

ערך מורחב – חב"ד בשואה (סדרה)

חב"ד בשואה הינה סידרה בת חמישים וחמישה מאמרים ובהם תיעוד היסטורי אודות תנועת חסידות חב"ד בתקופת השואה. המאמרים נכתבו על ידי הסופר שניאור זלמן ברגר ופורסמו במהלך מספר שנים בשבועון בית משיח.

הסדרה החלה להתפרסם בשנת תשס"ה לרגל שישים שנה לסיום המלחמה והושלמה בשנת תשס"ט.

לקריאה נוספת

• שניאור זלמן ברגר, חב"ד בשואה - (סדרה) פורסמה בבית משיח בשנים תשס"ה-תשס"ט
• שלום בער לוין, תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא
• שלום בער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית
• אלה תולדות פרץ - חב"ד בלנינגרד וטשקנט בשואה
• מנחם זיגלבוים, זכרונות ר' מולע - זכרונות שואה- מצור לנינגרד, נדודים, טשקנט, גלות
• שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן - ר' זושא וילימובסקי ור' דוד גרשוביץ - פרטיזנים ביחידת ביילסקי
• הלל זלצמן, סמרקנד - פליטים חב"דיים בסמרקנד
• נפתלי צבי גוטליב, יהדות הדממה, פרקי חיים חסידיים תחת דיכוי הקומוניסטים והנאצים

ראו גם

• לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה
• תפילות בימי השואה מאדמו"ר הריי"צ
• יציאת רוסיה תש"ו
• שואת ליובאוויטש
• גטו ליובאוויטש
• גטו קובנה
• יום השואה

קישורים חיצוניים

• השואה ומשמעותה - לקט מקיף ממשנתו של הרבי - באתר צעירי חב"ד (הקישור אינו פעיל, כ"ז בניסן ה'תשפ"ד)
• סיפורים על השואה באתר בית חב"ד
• מרדכי מנשה לאופר, "כי צוּרם מכרם וה' הסגירם" במגזין התקשרות מספר 650
• מנחם זיגלבוים, ראיון מקיף עם היסטוריון השואה החב"די ר' שניאור זלמן ברגר - באתר , , כ"ח ניסן התשע"ד (28.04.2014)
• הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, גזרה היא מלפני, בתוך שבועון בית משיח גליון 955, י"א טבת תשע"ה (הקישור אינו פעיל, כ"ז בניסן ה'תשפ"ד)
• תיעוד מזעזע שנחשף: שחרור רכבת המוות מברגן-בלזן