כבד

הכבד הוא אחד מרמ"ח האיברים של החי הממוקם בתוך הבטן. הוא אחד משלושת מעמידי הגוף; מוח, לב וכבד.

פעולתו

נאמר בגמרא "תלתא קני הוו (לאחר שהקנה נכנס לחזה מתפצל לשלשה), חד פריש לליבא וחד פריש לריאה וחד פריש לכבדא".

הכבד לוקח את מאכל החי מהקיבה ועושה ממנו דם שהוא חיות הנפש, מעבד אותו ומעביר אותו ללב ומהלב הוא עולה למוח שממנו מתפשט בכל הגוף. על ידי פעולה זו מתעלה המאכל שאכל האדם והלב והמוח מתחזקים והאדם יכול לעבוד את ה'.

הדם שמייצר הכבד עובר בסיום התהליך לבשר, בשונה מדם הגידים שמגיעים מהלב.

בחסידות

דרך פעולת החיוּת של האכילה היא מלמעלה למטה. המאכל יורד לקיבה ומתבשל בכבד ומשם עולה ללב ולמוח שמחיה את הגוף בדרך ירידה על ידי שמוריד כח ללב להפתח ולהסגר וכך מתפשט הדם בכל האיברים בדרך רצוא ושוב.

לפני העברת האוכל מהקיבה לכבד היא בוררת בין המאכל המובחר לפסולת. את המאכל המובחר היא מעבירה לכבד ואת הפסולת היא מוציאה דרך בני המעיים לחוץ, אך לעיתים הקיבה לא מבררת כנדרש את הפסולת ומעבירה גם ממנו אל הכבד והכבד מברר גם הוא ומעביר את המובחר ללב וממה שלא נברר בלב נעשים אדים שעולים למוח ומכסים אותו שלא יוכל כח השכל להשכיל ולכן האכילה מעייפת, ומסיבה זו כשמריחים ריח חזק מתעוררים, כי על ידי הריח מסתלקים האדים הגשמיים מעל המוח וחוזר ונמשך אור וחיות במוח, לב וכבד ועל ידם בשאר הגוף.

שלושת כוחות האדם נחלקים לשלושה מקומות נפש בכבד, רוח בלב והנשמה במוח. וכמו שבגשמיות הכבד מברר את מה שיכול כך ברוחניות הנפש שבכבד היא מבחינת נה"י שהם קיום המצות הנעשים עם האיברים חיצוניים.

יותרת הכבד

יותרת הכבד שנקראת גם "חצר הכבד" היא חלקו של הכבד המפרידה בין אברי הנשימה לאברי המזון.

חלק זה נמשל בקבלה לנוקבא דקליפת נוגה, המכוונת כנגד מתכת הברזל. בחינה זו היא ה"לעומת זה" של רחל בקדושה.

נכתב בזוהר שהחטא נמשל ליותרת הכבד המכבידה על ישראל בחטאים ועוונות כמו הכבד שמכביד בזוהמא על עורקי הלב, כך העבירות מכבידים על כנפי השכינה, שהם המצוות עשה, הנמשלים לכנפי יונה.

ומוסיף הזוהר במקום אחר שיותרת הכבד נמשלת כנגד הסטרא אחרא, היוצאת להסטין על בני העולם. לאחר שהיא מחטיאה אותם היא מתגברת על הזכר שבסטרא אחרא שהוא כנגד הכבד, וממנו יוצאת המרה שממנו הכעס והעזות, והיא המשפיעה לבעלה את מותרות השפע של הקליפות, (כי בקליפה הזכר מקבל מהנקבה). מהכבד ומהיותרת יוצאת המרה שהיא חרבו של מלאך המוות שממנו יוצאים טיפות מרות להמית בני אדם.

שורשם של כל הבהמות הוא מקליפת נוגה. אלא שכל הבהמות שורשם מהחלק הטוב שבקליפה זו, ואילו פרה אדומה מכוונת כנגד החלק הנקרא "יותרת הכבד" הנטפל לכבד, אך קליפה זו היא בבחינת טפל לזכר שבקליפת נוגה.