משתמש:ישראל בטח בהשם/זאב גכטמן

הרב גכטמן בהתוועדות חסידית

הרב זאב וולף גכטמן (יליד שנת תשכ"א, 1961) הינו חסיד חב"ד, שליח הרבי ומשפיע בקהילת חב"ד באופקים. משמש כמהנדס ואדריכל.

תולדות חיים

ילדותו

נולד בעיר מינסק שבבלרוס בי"א כסלו תשכ"א להוריו אליעזר שמחה ופייגע הכטמן שלא הקפידו על שמירת כל המצוות.

היות ובמהלך ילדותו גר בבלרוס בתקופת שלטון הקומוניסטים, הוא ומשפחתו חוו אנטישמיות נוראית, בעבודה של הוריו ובלימודים שלו. אחד המצוות שהם קיימו היא לשמור שבת והוא ומשפחתו פעלו באומץ רב ולא נכנעו ללחצים הגדולים שהופנו כלפיהם כדי שילמדו ויעבדו בשבת.

בנוסף לכך, הרב גכטמן היה מצוין בלימודים, התקדם מהר בחומר הנלמד והוציא ציונים גבוהים מאוד בשאר לתלמידי הכיתה. כמה ימים לפני שעלה לכיתה ו' ההנהלה רצתה להעביר אותו לכיתת מחוננים כדי שבסופו ישלח לעבוד בדרגא בכירה בצבא הקומוניסטי, כששאלו את אביו סירב בתוקף ואמר להם שמשפחתו לא תעזור בשום מצב לשלטון שממרר את חייהם של אחיו היהודים - ודבר כזה לא יקרה.

כשהבינה ההנהלה שהאב לא מוכן להתפשר, החלה במסע השפלות ורדיפות כלפי הרב גכטמן ואחיו הצעיר מיכאל והתסיסה את התלמידים והמורים לפעול נגדם ולהשפילם, ולמרות גילם הצעיר הם עמדו בעוז ובתוקף מול האיומים.

לאחר כמה שבועות שהרדיפות לא הפסיקו, הבין אביו שהמצב לא יכול להימשך כך, עשה מאמצים כבירים שאת בגרותם יעבירו בארץ ישראל ושאת בר המצווה שלו יחגגו בארץ ישראל ואכן לאחר ניסים גלויים ומאמצים כבירים באב תשל"ג - כחצי שנה לפני בר המצווה שלו, הוא ומשפחתו הגיעו לארץ.

לאחר שהוא ומשפחתו עלו לארץ הם השתכנו באופקים. למד בבית ספר ותיכון רגיל, בתחילת שירותו בצבא שימש כלוחם ואז עבר למערך הנדסה קרבית, למד בטכניון בחיפה לימודי הנדסה ואדריכלות ובשנת תשמ"ה נהפך למהנדס ואדריכל באופן רשמי. בנוסף אחרי כמה שנים גם הפך לקבלן ואחראי בטיחות במבנים באפן רשמי.

החזרה בתשובה

עקב מגוריו בצמוד לקהילה הליטאית בעיר, משנת תשל"ח השתתף במספר סמינרים ומפגשים של קירוב ליהדות דרך הזרם הליטאי והיה מקושר לקהילה הליטאית בעיר, תרם רבות הן בהנדסה והן בכסף למוסדות הליטאים ולימים היה חבר קרוב של משה גפני שגר בעיר אופקים.

בשנת תשמ"א החל בלימודי הנדסה ואדריכלות בטכניון בחיפה ושם נפגש לראשונה עם הרב ראובן דונין שסיפר לו רבות על הרבי ועזר לו בנושאי תורה ומצוות, הרב גכטמן השתדל להגיע לכל התוועדות שקיים גם כשלפעמים זה גרם לו להפסיד לימודים ובכך עשה את הצעד הראשון שלו לחסידות חב"ד.

כמה חודשים לאחר ההיכרות עם הרב דונין, רצה הרב גכטמן לברר זאת אצל רבותיו מהזרם הליטאי וכששאלם על הרבי מליובאוויטש הגיבו בזילזול ובגנאי ומאז החליט לחקור לעומק את חב"ד ואת תורת חסידות חב"ד, קרא ולמד מאות ספרי חב"ד ואף הכיר את הרב שלום דובער וולפא מספריו ונקשר אליו רבות.

התקרבותו היתה במקביל להתקרבותו של אחיו הצעיר - מיכאל, שהחל בתהליך כשנה לפניו כשפגש את הרב שבתי סלבטיצקי, וכמה שנים אחרי התקרבות האחים גם התקרבו הוריהם לחב"ד.

ביום הולדתו י"א כסלו תשמ"ו קיבל על עצמו הרב גכטמן להפוך לחסיד חב"ד באופן רשמי בעידוד נרחב של הרבנים שלום דובער וולפא וראובן דונין - מורי דרכו, והרבנים מאיר מארק וישראל הרשקוביץ - שלוחי הרבי באופקים. ואף בי' שבט של אותה שנה טס לחצרות קודשנו.

הרב גכטמן זכה להיות בכינוס השלוחים העולמי תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ג ותשנ"ד שבאחרון זכה להיות מאחרוני העוברים ביחידות המיוחדת שקיים הרבי לשלוחים ביחד עם משפיעו הרב שלום דובער וולפא.

פעילות ציבורית

משיח וגאולה

בשנת תשנ"ג היה ראש מערך יחסי ציבור של ניידות חב"ד ורוב סרטוני שיירת הטנקים בחנוכה תשנ"ג צולמו על-ידו, היה מיוזמי קמפיין ברוך הבא מלך המשיח ופעל רבות בנושא.

דחף להקמת מטה משיח ואף היה חבר ההנהלה בשנותיו הראשונות.

בשנת תשנ"ה היה מחובשי כיפת יחי הראשונים ופעל להקמת קונגרס משיח העולמי עם הרב רמי אנטיאן ובהמשך להקמת קונגרס משיח בארץ הקודש עם הרב זמרוני ציק.

ובנוסף, בשנת תשנ"ה היה מאלו שעמדו מאחורי הקלעים של ארגון שלושת כנסי הקהל הארציים ובשנת תשנ"ט היה מצוות מארגני כינוס המלך בשדה בפארק הירקון בתל אביב.

היה חבר קרוב של זמרוני ציק, והרב גכטמן עזר לו רבות בהקמת מוסדות חב"ד בת ים והיה שותף מאחורי הקלעים בארגון כינוסים ועצרות בנושאי גאולה ומשיח והיה שותף בפעולותיו השונות בשלל נושאים.

בנוסף, היה ממנהלי האגודה למען הגאולה והיה ממייסדי אתר הגאולה ומעורכי האתר ועלון שיחת הגאולה, בשנת תשס"ז פרש מפעילות באגודה עקב אירועי ג' תמוז אותה שנה, אך בשנת תשע"ד חזר לפעילות אך לא באופן רשמי.

עסק וחקר לעומק בנושא הנחת ארבע זוגות תפילין ולאחר אישור המשפיע שלו החל להניחם.

עזר רבות לחברו קובי בן ארי בפעולותיו בנושא הפצת משיח ואישר באופן בטיחותי הקמת דגלי ענק בכמה נקודות ברחבי הארץ ואף בחנוכה תשנ"ח הינדס ואישר את חנוכיית הענק בלטרון.

ארגן הסעות מכל רחבי הדרום כמעט לכל כנס של גאולה ומשיח ואף פעמים רבות הביא אנשים רבים שאינם נמנים על חסידי חב"ד להצטרף לאירועים ובכך הביא לקירובם.

שלימות הארץ

למשפחתו הייתה דירה בימית אותה קנו בשנת תשל"ו, ובשנת תשמ"ב במהלך גירוש סיני, הביאו ואירחו רבים על מנת להתנגד לגירוש ואף הרב גכטמן וכמה מבני משפחתו נעצרו עקב כך. בנוסף הקים יחד עם ברוך מרזל וחסידי חב"ד נוספים את היישוב חצר אדר ליד ימית.

גם בזמן הסכמי אוסלו בתשנ"ג-ה כשהרב גכטמן כבר היה חב"דניק היה פעיל מאוד בארגון כנסים והפגנות נגד ההסכם והביא נואמים ורבנים רבים לעשרות כנסים ברחבי הארץ.

בזמן הסכמי אוסלו ב' בתשנ"ה היה מקורב לאריאל שרון ותמך בפעולותיו נגד ההסכם והביא אותו לנאום בעשרות כנסים נגד הסכמי אוסלו, והיה פעיל נמרץ להבחרותו לראשות הליכוד והממשלה.

כשנה לפני תוכנית ההתנתקות שלח לשרון מכתב בו הוא מצטט דברים שאמר בכנסים שארגן ושואל מה השתנה, ושרון ענה לו שבזמנים קשים צריכים לדעת גם לוותר.

בזמן הסכם חברון בשנת תשנ"ז הרב גכטמן עבר להתגורר בעיר חברון וביחד עם ברוך מרזל פעל רבות נגד ההסכם, עד היום הרב מרזל והרב גכטמן בקשרים טובים והשניים נפגשים ומשוחחים על נושאי השעה.

בשנת תשנ"ח היה שותף בהקמת המטה העולמי להצלת העם והארץ ביחד עם הרב שלום דובער וולפא ושבתאי ווינטראוב והיה מארגן כנסים והפגנות רבות מטעם המטה.

בזמן גירוש גוש קטיף הרב גכטמן היה מעורב מאוד ופעל רבות ביחד עם הרב שלום דובער וולפא כדי למנוע את הגירוש.

פעל רבות מאחורי הקלעים בארגנת כנסים והפגנות ובזכות הקרבה של אופקים לגוש קטיף ביתו נהפך לחמ"ל כניסה לגוש בזמן שנאסר להיכנס לשם, בנוסף, חסם בגופו ביחד עם חבריו בזמן הגירוש עצמו ואף נעצר.

שליחותו כמהנדס

היות והוריו של אשתו גרים בנתניה פגש באחד הביקורים את אבי טאוב בדיוק בזמן בו הוא והרב דוד נחשון החלו לשפץ את קברי רבותינו נשיאנו, והרב גכטמן שמח לעזור להם בשיפוץ הקברים ואף התלווה אליהם כמה פעמים לרוסיה ועזר להם בתקשורת עם הסביבה היותו מדבר רוסית.

הרב גכטמן פועל רבות בנושא מקווה בור על בור והוא בקיא בכל העניינים ההלכתיים בנושא והוא משמש כיועץ מבחינה הנדסית והלכתית לבניית מקוואות, והיה שותף בהקמת עשרות מקוואות בארץ ובעולם ואף את חלקם הקים בעצמו.

עקב תפקידו של הרב גכטמן כמהנדס, הוא יוצא הרבה פעמים לשטח כדי לפקח על הבנייה מקרוב ובתוך כך נפגשים עם פועלים וקבלנים שאינם יהודים ומחדיר בהם את הצורך החשוב בקיום שבע מצוות בני נח ואף בשנת תשס"א לאחר שהתייעץ עם הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, הרב גינזבורג הפגיש בינו לבין הרב בועז קלי והם דיברו לראשונה על הצורך החשוב בהקמת ארגון מיוחד שיעסוק בעניין הפצת העניין, ובשנת תשס"ב היה שותף בהקמת מטה שבע מצוות בני נח ביחד עם הרב בועז קלי.

באופקים

שליחות

בבחירות תשמ"ט פעל רבות כהוראת הרבי בעד רשימת ג' ועסק בהסברה בקרב יוצאי חבר העמים באופקים ובבאר שבע בעניין.

בשנת תש"נ כששאל את הרבי האם להמשיך בשליחות באופקים ענה לו הרבי בחיוך שימשיך את שליחותו באופקים ויפעל להפצת המעיינות בקרב חבר העמים.

בשנת תשנ"ג ביקש מהרבי להיות שליח בענייני גאולה ומשיח והרבי חייך אליו חיוך רחב.

הרב גכטמן שותף בפעילות חב"ד אופקים כבר מהקמתו בשנת תשמ"ו ביחד עם הרבנים מאיר מארק וישראל הרשקוביץ.

עם זאת, פועל רבות בפעילות של שיעורי תורה ליוצאי חבר העמים באופקים ובבאר שבע ופועל להחדיר גם בהם ענייני יהדות. בנוסף הרב גכטמן הביא למילתם של עשרות יהודים מיוצאי חבר העמים באופקים והסביבה, ואף פועל רבות בעניין "מיהו יהודי" - למעשה, ודואג לבירור יהדותם של רבים מיוצאי חבר העמים ואף בעדה האתיופית באופקים ובבאר שבע.

הקים ביחד עם הרב משה זאב פיזם שיעור שבועי שמסר הרב שלום דובער וולפא במשך 12 שנה בבית חב"ד שדרות.

הרב גכטמן בנוסף גם משמש כמשפיע בקהילת חב"ד באופקים וידוע כבעל מנגן בהתוועדויות ובנוסף גם בכלים שונים.

בנוסף לפועלו באופקים הרב גכטמן עוזר גם להקמת בתי חב"ד בבאר שבע והיה שותף בבנייה והקמה של ישיבת חב"ד בבאר שבע, בית משיח באר שבע, תלמוד תורה בבאר שבע, בית חב"ד המרכזי ומרכז מצוות למהדרין ועוזר רבות לשלוחי חב"ד בעיר.

בשנות פעילותו קירב עשרות לחיים יהודיים, ורבים מהם הפכו לחסידי חב"ד.

פעולות

הרב גכטמן כיהן במשך שמונה שנים כמהנדס העיר אופקים, הנדס עשרות בתים, בנייני דיור ועסקים, בתי כנסיות, מרכזים קהילתיים ועוד מבנים ברחבי הארץ ובעיקר באזור הדרום ואף שותף בהנדסת קריית הממשלה ועיריית אופקים החדשה.

נחשב ידיד קרוב של ראש העיר מר איציק דנינו ובעזרת ידידו זו עוזר רבות להתפתחות קהילת חב"ד באופקים. ואף בשנת תשע"ו הביא לקריאת שכונה בעיר על שם הרבי.

היה שותף בהקמת תומכי תמימים באר שבע ואף לתקופה קצרה היה משפיע בישיבה.

בנוסף, משמש גם כמנהל סניף יד לאחים באופקים ופועל רבות להצלת יהודים בעיקר מיוצאי חבר העמים שנתפסו ברשת המסיון. בנוסף לכך אחיינו - חנוך גכטמן הוא ראש אגף ללחימה במיסיון ביד לאחים ועוזר לו רבות.

בשנת תשפ"ב לקח על עצמו הנהלת מקווה חדש ומפואר באופקים והעביר את המקווה לשליטת חב"ד.

ביצועו כמהנדס

מוסדות חב"ד שהיה שותף בתכנונם ובנייתם

מתוקף תפקידו כמהנדס ואדריכל במקצועו ביצע כמה פעולות הנדסיות במספר מוסדות חב"ד בארץ ובעולם, בניהם: היה ממונה הבטיחות ושותף בהנדסת בית אגו"ח בכפר חב"ד ושימש גם כמנהל פרוייקט בניית היכל אדמו"ר הזקן בהאדיטש ופתר המון משברים שהיו עם העירייה והקבלנים היותו דובר רוסית שוטפת בנוסף, היה שותף בבנית בית חב"ד המרכזי בבאר שבע, עזר רבות להנדסה ראשונית והדמיית הארמון למלך המשיח. בנוסף, עזר רבות לידידיו אבי טאוב ודוד נחשון בתכנון שיפוץ קברי רבותינו נשיאנו ברוסיה וסביבתה.

מוסדות חב"ד שבנה והנדס

כמו כן היה שותף בבניית מוסדות חב"ד ברחבי הארץ והעולם, בניהם: בית משיח 770 (פלורידה), בית משיח באר שבע הכולל: מקווה ובית כנסת, בית חב"ד שדרות, בית חב"ד גדרה, בית חב"ד ומקווה חב"ד בעיר מדריד שבספרד, החנוכייה הגדולה בארץ - תשנ"ח-ט בלטרון, תלמוד תורה חב"ד בבאר שבע, בית חב"ד - 770 בשכונת כלניות בבאר שבע, מקווה חב"ד באופקים לנשים, תלמוד תורה חב"ד באופקים, בית הכנסת המרכזי באופקים.

מוסדות שבנה והנדס

הנדס ותכנן את כל מוסדותיו של הרב יורם אברג'ל בנתיבות בניהם: מקווה טהרה, בית כנסת, בית מדרש, ישיבה ותלמוד תורה. הנדס ותכנן את מרכז 'קיותי השם' החרדי באופקים הכולל: בית כנסת גדול, בית מדרש גדול, מקווה טהרה ו 7 חדרי שטיבלים נוספים.

בנוסף הנדס כ-10 מקוואות ברחבי הארץ, כ- 20 בתי כנסת ברחבי הארץ, כ-5 תלמודי תורה חרדים באופקים והסביבה.

משפחתו

• רעייתו, פנינה גכטמן - ממנהלות ארגון נשי ובנות חב"ד אופקים.
• אחיו, הרב מיכאל גכטמן - שליח במגדל העמק.

בניו

• בנו, הרב שמואל גכטמן - שליח הרבי במדריד, ספרד.
• בנו, הרב דובי גכטמן - שליח במוסקבה, רוסיה.
• בנו, ר' יוסי גכטמן - יהוד.

חתניו

• חתנו, ר' אריה ולדמן - אופקים.
• חתנו, ר' מנדי אדרי - כפר חב"ד.
• חתנו, ר' ישראל כהן - קריית אונו.

קישורים חיצוניים

• החלה בניית המקווה באופקים, כתבת על בניית המקווה באופקים