יצחק אייזיק הרצוג

תמונתו של הרב יצחק אייזיק הרצוג מתקופת כהונתו כרב ראשי לישראל (תש"ו)

אשר קדוש מספר לרב הרצוג על הפיגוע בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד לאחר הרצח שאירע בבית הספר

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח כסלו תרמ"ט-י"ט תמוז תשי"ט) היה הרב הראשי האשכנזי מטעם הרבנות הראשית בארץ ישראל.

תולדות חיים

נולד בכ"ח כסלו תרמ"ט בעיר לומז'ה שבפולין הסמוכה לגבול רוסיה, לאביו הרב יואל לייב, ולאמו מרת מרים הרצוג.

בהיותו בגיל שמונה, בשנת תרנ"ז הוצע לאביו לכהן ברבנות העיר בלידס, ומשפחתו עברה להתגורר באנגליה. ולאחר מכן, כשהוצעה לאביו משרת רבנות בפריז שבצרפת, נדד לשם יחד עם משפחתו.

בשנת תרס"ח הוסמך לרבנות על ידי ר' יוסף שלופר, ר' מאיר שמחה מדווינסק, והרב יעקב דוד וילובסקי, ורכש השכלה כללית באוניברסיטת 'סורבון' שבפריז, ובשנת תרע"ד קיבל תואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת לונדון.

עוד קודם חתונתו, בשנת תרע"ה התמנה לכהן כרב בעיירות שונות באירלנד, ולאחר שנדד ברבנות בעיירות השונות, התמנה כרבה הראשי של אירלנד, וכיהן בתפקיד זה עד שנת תרצ"ו.

בשנת תרע"ז נשא את מרת שרה, בתו של הרב שמואל יצחק הילמן, חבר בבית הדין הרבני בלונדון.

לאחר פטירת אביו, בשנת תרצ"ה, העלה את עצמותיו לארץ ישראל, ושהה שם במשך חודש וחצי. במהלך שהותו בארץ נפגש עם הרב הראי"ה קוק, ובעקבות שידוליו עלה בשנת תרצ"ז לארץ ישראל, ונבחר בי"ז כסלו תרצ"ז לרב הראשי של ארץ ישראל כיורשו של הרב קוק, בהמלצת הרב איסר זלמן מלצר והחזון איש.

בשנת תשט"ו נערכו בחירות נוספות למשרת הרב הראשי לישראל, והרב הרצוג נבחר פעם נוספת.

כיהן בתפקיד הרב האשכנזי הראשי לארץ ישראל עד לפטירתו בי"ט תמוז תשי"ט.

פעילות ציבורית

ועד הישיבות

בשנת ת"ש הקים ארגון גג שיאחד את כל הישיבות הגבוהות בארץ ישראל, ונבחר לעמוד בראשו.

הצלת יהודים

לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, ערך מסע שידול בארצות צבאות הברית, והפעיל לחץ ציבורי על המנהיגים להגביר את המאמצים למניעת פעולותיהם של הנאצים, ולעצירה של מכונת ההשמדה.

למרות אזהרות מקורביו, חזר לארץ ישראל עוד לפני סיום המלחמה, בכדי להוכיח שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר.

עם סיום המלחמה, בשנת תש"ו ערך מסע הצלה נוסף, בו שיכנע יהודים לעלות לארץ ישראל, ונפגש עם מדינאים ואישים בעלי השפעה, על מנת להוציא מהמנזרים את הילדים שהוסרתו שם בשנות השואה. משראה שבקשותיו לא נענות, החל לעבור ממנזר למנזר, על מנת להציל כמה שיותר ילדים יהודיים.

מאמציו האישיים של הרב הרצוג הוכתרו בהצלחה, והוא הצליח בנידודיו להצליח למעלה מאלף ילדים שהוסתרו במנזרים ובבתי מחסה.

בהמשך המסע בדרך חזרה לישראל, הגיע הרב הרצוג לצרפת, שם נפגש עם נשיא צרפת, והצליח לקבל אישור לכניסתם של חמשת אלפים יהודים לצרפת.

מכון 'יד הרב הרצוג'

בשנת תש"ב הקים את המוסדות "אנציקלופדיה תלמודית" ו"מכון התלמוד הישראלי".

לאחר פטירתו, אוחדו שני מפעלים אלו, ונקראו על שמו: "מכון יד הרב הרצוג".

תחת המכון פועלת מערכת ההוצאה לאור של האנציקלופדיה תלמודית, וכן הוצאה לאור מחודשת של התלמוד בבלי על פי השוואת כתבי יד מדוייקים.

כאשר הוקמה הספרית הממוחשבת 'אוצר החכמה', ספריית המכון היוותה את הבסיס לסריקת עשרות אלפי ספרים נדירים, שהוכנסו ראשונה למאגר.

בנין הרבנות הראשית

לאחר בחירתו (בשנת תשט"ו) לכהונת הרב הראשי, יזם את הקמתו של מבנה 'היכל שלמה', שיועד לצרכי הרבנות הראשית, ואף פעל להשגת המימון להקמת הבנין.

קשריו עם רבותינו נשיאינו

אדמו"ר הרש"ב

באחת ממסעותיו של אדמו"ר הרש"ב לצורכי מרפא, נסע למענטון שבצרפת, והתעכב בפריז, שם ביקר אצל רב העיר, אביו של הרב הרצוג. כשחזר מביקורו במעיינות המרפא, סיפר אדמו"ר הרש"ב לבנו אדמו"ר הריי"צ את קורותיו בעת נסיעתו, והעיד על הרב הרצוג שהיה אז בחור צעיר לימים: "התענגתי להכיר את הרב הגאון הרצוג הצעיר, והוא אַ ריינער [=נקי] תלמיד חכם, ובשעת שיחתי עמו ראיתי שמלבד גדולתו בתורה הוא בקי גם בחכמות ושפות, ועלה ברעיוני המאמר 'אין דברי תורה מקבלין טומאה', און דאס רוף איך אַ ריינער תלמיד חכם [=ואת זה אני קורא 'תלמיד חכם נקי']".

באותה הזדמנות אדמו"ר הרש"ב השווה את עיסוקו של הרב הרצוג בחכמות חיצוניות לעיסוקם של הרמב"ם והרמב"ן שעסקו אף הם בלימוד חכמות אלו, והתבטא, שאף שבדרך כלל אין ללמוד חכמות חיצוניות הואיל והן מטמאות את קדושת התורה, הרי שמי שיראת חטאו קודמת לחכמתו, הרי דברי התורה שלו דוחין את טומאת החכמות החיצוניות.

אדמו"ר הריי"צ

בשנת תרצ"ז התמנה הרב הרצוג למשרת הרב הראשי לישראל, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אליו מכתב ברכה, בו הכתיר אותו בתוארים: "הרב הגאון, מפורסם לשם תהילה ותפארת בתוככי גאוני יעקב מחזיקי הדת ועסקני הכלל, בעל מידות תרומיות, החכם הנודע, איש ירא אלוקים, מורנו הרב יצחק אייזיק שליט"א הרצוג".

גם הרב הרצוג העריך עד למאוד את אדמו"ר הריי"צ, ופנה אליו בתארים מפליגים, ושלח אליו את ספריו וחיבוריו. באחד המכתבים התבטא כלפי אדמו"ר הריי"צ: "ידיד ה', אדמו"ר כ"ק גאון ישראל ותפארתו, עמוד הימני לתורה וליראה, מגזע אראלים וישישים, כבוד קדושת תורתו, מרן יוסף יצחק שניאורסון שליט"א".

אדמו"ר הריי"צ עמד בקשרי מכתבים לעיתים קרובות עם הרב הרצוג, ופעל איתו רבות בעסקנות הכלל. בין הנושאים בהם פעלו יחדיו: השגת אישורי עליה מהבריטים ליהודים שומרי תורה ומצוות, התנגדות להימום בהמות לפני השחיטה, תעמולה לעידוד השמירה על טהרת המשפחה, עזרה בעניני שמירת הדת ליהודי רוסיה, הצלת ילדי טהרן, והצלת העסקן החסידי הרב מרדכי דובין.

ביום ראשון של חג השבועות תש"ט שהה הרב הרצוג בניו-יורק, ונכנס ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, ודיבר עמו בעניני עסקנות הכלל, ושבוע לאחר מכן גם נפגש עם הרבי, שהיה אז מנהל ארגוני הפועל של מרכז חב"ד.

לקראת המשך נסיעתו נפגשו עמו המנהלים של ארגון שיעורי לימודי הדת והעניקו לו עוגה מעוטרת עם כיתוב מיוחד של "צאתכם לשלום".

בהמשך נסיעתו נפגש עם אנ"ש בפריז, שם מסר לפניהם את רשמיו מהביקור, והעיד על אדמו"ר הריי"צ שראשו צלול וחד, וההספק שהוא מספיק ביום אחד, עולה עשרת מונים על רמת ההספקים וההשגים של כל אדם אחר.

הרבי

אחד ממכתביו הרבים של הרב הרצוג לרבי: לכ"ק הרה"ג המפורסם לשם ולתהילה בכל תפ"י [= תפוצות ישראל] צדיק ונשגב בנן של קדושים אוצר תורה יראה וחכמה כקש"ת מנחם מענדיל שניאורסון שליט"א אדמו"ר מליובאוויץ

.

מלבד פגישתו של הרב הרצוג עם הרבי עוד קודם הנשיאות, בעת ביקורו אצל אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ט, התקיימו חילופי מכתבים נוספים בין הרבי והרב הרצוג בנושאים שונים, כגון האיסור בנסיעת אוניות ישראליות בשבת, ביטול הסתירות המדומות בין קביעות התורה לגילויי המדע, ושיתוף פעולה בנוגע לנתינת יחס שלילי למוסדות קונסרבטיביים.

כאשר הרבי קיבל על עצמו את שרביט הנשיאות, שלח אליו הרב הרצוג מברק ברכה: "יהי נועם השם על ידידי כבוד קדושתו, ובמהרה נזכה כולנו לתשועת ישראל כולה ולגאולה השלימה אמן".

לאחר סבב הבחירות שנערך בשנת תשט"ז בה נבחר הרב הרצוג להמשיך ולכהן במשרת הרב הראשי, שיגר לו הרבי מכתב ברכה, בו הביע את איחוליו להתחדשות כהונתו.

משפחתו

• בנו, חיים הרצוג - הפרזידנט השישי של מדינת ישראל.
• בנו, יעקב הרצוג - אלוף בצה"ל ומנכ"ל משרד ראש הממשלה.

חיבוריו

• שו"ת היכל יצחק.
• כתבים ופסקים.
• תורת האהל.
• תחוקה לישראל (שלושה כרכים).
• יהדות, חוק ומוסר (תרגום מאנגלית, בהוצאת מכון 'יד הרב הרצוג').
• מחקר מדעי בנושא חלזונות התכלת.
• נוסח התפילה לשלום המדינה.

לקריאה נוספת

• כתבתו של גרשון נוף - שבועון בית משיח, גליון 702, עמוד 36.
• משואה ליצחק א' - קובץ זכרון לרגל שנת החמישים לפטירתו.
• משואה ליצחק ב' - מאמרים שנאמרו בכנס הזכרון, ומאמרים נוספים על פעילותו ותולדות חייו.

קישורים חיצוניים

• סקירת הדיון ההלכתי בין הרבי לרב הרצוג על איסור נסיעת אוניות ישראליות בשבת