שינויים

{{ערך מורחב|ערך=[[קהילת חב"ד בחברון]]פסקה בעבודה}}בשנת [[תקפהתקפ"א]] הוחלט להעביר את היישוב החבד{{הערה|אגרות קודש אדמו"י מר האמצעי עמוד קסח בהערה}} הגיעה לראשונה קבוצה הכוללת עשרות משפחות חסייד חב"ד בהוראת [[צפתאדמו"ר האמצעי]] ולקובעו בחברון. עד אז, מהעלייה הגדולה של החסידים ל[[ארץ הקודש]] עם הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] הגעת הקהילה נרכש בית הכנסת התחתי ב[[חודש אדרבית הכנסת אברהם אבינו]] [[תקל, והוא כונה "ז]], הייתה קהילת חבבית הכנסת הקטן"ד הגדולה חיה בעיר צפת. בשנת בסביבות [[תק"מתרי''ג]] החלה ההגירה הגדולה ל[[טבריה]] שעל שפת הכינרת. בודדים ובתוכם כמה מחסידי חבנבנה בית כנסת נוסף עבור הקהילה והוא כונה "בית הכנסת הגדול"ד, נותרו בצפת. בשנת תק"מ חזרו חסידי חב"ד שהיגרו לטבריה והתאחדו עם אחיהם בצפת - עד לשנת [[תקפ"א]], אז הייתה ההגירה הגדולה שהביאה לכינון היישוב החבד"י בחברוןבהמשך התרחבות הקהילה התארגנו מניינים נוספים.

ניתן לומר שבין השנים תקפעל פי מספר מקורות ראשוני המתיישבים הגיעו לעיר לפני כן, ב[[ה'תקע"א-ו]] או [[תקפה'תקע"גח]] החל היישוב החבד"י להתבסס בחברון. בשנים אלו נשלחו שני , בקבוצה בת 15 משפחות שכללה את רבי [[שד"לייב בעל הייסורים]], ר|שדרי"ם'[[משה מייזליש]] מאנשי חברון לגייס כסף עבור היישוב. אחד השדרי"ם, הרב ור'[[שמעון שמרלינג]]. חסידים אלו עברו אליה מ[[צפת]] לאחר שעלו אליה ב[[עליית החסידים]] ונתקלו שם בהתנגדות, נקט בשיטה מעניינת לגביית כספים: הוא נהג להסתובב במושבות היהודים במצד רבי [[חוץ לארץאברהם מקאליסק]] ולהכריז שמי שרוצה לקנות ארבע אמות של נחלה וחסידיו.בשונה מקהילות צפת וטבריה, היחסים בין האשכנזים לספרדים בחברון - שיתרום סכום נכבדהיו יחסים טובים, והקהילה הספרדית שמחה עם הרחבת הקהילה היהודית בעיר. שיטתו נחלה הצלחה והיא הגיעה לשיאה כאשר השתי הקהילות אף מינו [[אדמושד"ר האמצעי]] המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה בחברון והבטיח שמי שיקנה ד' אמות בחברון - ינצל מים משותפים מטעמן שנסעו לאסוף [[חיבוט הקברצדקה]]עבור יהודי העיר. סכסוכים בין הקהילות כמעט ולא אירעו, מלבד פעם אחת בה היה סכסוך על חלוקת כספי השד"רות, הסכסוך נפתר באמצעות פשרה שהציע ארגון הפקוא"ם.

הדברים נכתבו בגליון מיוחד שהדפיס רב העדה האשכנזית המצב הכלכלי של קהילת חב"ד לא היה טוב, ופעמים רבות נאלצו לשלוח מכתבי בקשת עזרה לאישים שונים. ראשי התומכים בקהילה היו [[כולל חב"ד]] ברוסיה ששלח כספים לארץ ישראל, הפקוא"ם ומשה מונטיפיורי. ב-[[ת''ר]] אף ביקרו מונטיפיורי ואשתו בחברון, הרב במהלך הביקור השתתפו ב[[תפילת שחרית]] בבית הכנסת הספרדי וב[[שמעון מנשה חייקיןתפילת מנחה]] בבית הכנסת החב"די. בשנת [[ה'תר"ה]] הגיעה עלייה חב"דית נוספת לחברון והקהילה התרחבה בצורה משמעותית. בראש העלייה עמדו יעקב כולי סלונים ואשתו [[הרבנית מנוחה רחל סלונים]] בת [[האדמו"ר האמצעי]]. בחברון פעל בית מלון בשם "אשל אברהם" , המלון נוהל על ידי שלמה שניאורסון ובנו יהודה לייב שניאורסון. ב[[ה'תרמ"חג]] הוקמה בחברון "ישיבת מגן אבות" על ידי ראשי הקהילה ובראשה עמד הרב [[שניאור זלמן סלונים]]. אך התפרקה לאחר זמן קצר. ב[[ה'תרס"ג]] הוקמה מחדש אך [[האדמו"ר הרש"ב]] לא היה שבע רצון ממנה וב[[ה'תרע"ב]]: {{ציטוטהוקמה בשליחותו [[ישיבת תורת אמת |מרכאות=כןישיבת תורת אמת]] ב[[בית רומנו (חברון)|תוכן=מעיד אני מה שראיתי בעיני המכתב יד קדשובית רומנו]], שכתב ה. במהלך המלחמה בשנת [[אדמוה'תרע"ר האמצעיד]] נבגהפקיעו הטורקים את הבית מידי חסידי חב"מד, שהיו נתיני רוסיה אויבת העות'מאנים והתלמידים גורשו מהארץ, לאנעד שנת [[ה'תרע"ש דפה עיהז]]. אז גם החלה הגירה מסוימת של חסידי חב"ק בשנת תקפד מחברון ל[[ירושלים]] והם היוו את הגרעין הראשון של קהילת חב"ד בירושלים. בשלב זה אף עלתה הקהילה בירושלים במספרה על קהילת חברון. אך עם זאת הקהילה בחברון נשארה מרכז חב"ג בעת שנתיסד היישוב ד בארץ ישראל והמוסדות המרכזיים של [[אנכולל חב"שד]] נוהלו בחברון ת. כמו כן, בהמשך השנים הוקמה קהילה חב"ודית גדולה ביפו על ידי בני משפחת שמרלינג שעקרו אליה מחברון. וכתב בזה בשנת [[תקצ"ל: מצאתי כתוב בשם הרדבט]] מנתה הקהילה 45 בתי אב. בשנת [[תרנ"זח]] מנתה הקהילה כחמש מאות נפשות בעיר הייתה חלוקת תפקידים בין האשכנזים לספרדים. בהם שני רבני עיר, שני בתי כנסת לכל אחת מהקהילות, שני מקוואות, שני כוללי צדקה ושתי חברות קדישא. לפי עדותו של שלמה קלונסקי להמודיע, שכל מי שיש לו אחוזת נחלה בעיה"ק רוב תושבי חברון תהתנדבו בחברה קדישא. בין הקברנים האשכנזים של קהילת חב"ו יהיה ניצול מחיבוט הקברד היו נפתלי חיימסון וזלמן שמרלינג, ואחריהם חיים אורי אורנשטיין, ואדמומשה שלמן וזלמן ריבלין. כדי לשמור את שמות הנקברים, החלו חברי החברה קדישא החב"ר בעצמו קנה פה עיר הקודש דית יוסף חיים אורנשטיין (לימים התגורר בחדרה) ומשה שלמן (לימים היה בעל חנות שעונים בתל אביב) לסמן את קברי חלקת חב"ד. במשך מספר חודשים הם סימנו את המצבות וכתבו את הבית הכנסת הקטנה (הנקראת בפי כל השמות בספר ייעודי שנשמר על ידי ועד הקהילה. במהלך טבח חברון הספר אבד.. ב-[[בית הכנסתתרפ''ט]] אברהם אבינוביקר האדמו"ר הריי"צ בחברון ונועד עם הקהילה, כמובא הסיפור על את פניו קיבלו תושבי העיר בהמוניהם. אירוע זה בספר זכור כאירוע מכונן בחסידות חב"ד, במהלך ביקורו הוא נכנס למערת המכפלה באישור מיוחד שהשיג עבורו חבר המועצה [[עמק המלךאליעזר דן סלונים]] בהקדמתו פ' עשירי יעו. לאחר כמה ימים החלו מאורעות תרפ"ט ועשרות אנשים מהקהילה נהרגו. האדמו"ש נפלאות) על שמור שהה אז באניה במסעו חזרה לאירופה, כדי שיהיה לו אחוזת נחלה בעה"ק חברון ת"ווכששמע את הבשורה נזקק לטיפול רפואי.}}ניצולי הקהילה פונו לאחר 3 ימים לירושלים ובכך תמה ההתיישבות בחברון.