![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
הושענות – הבדלי גרסאות
מ ←פתיח |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:הושענות נב.jpg|ממוזער|250px|הרבי באמירת הושענות. ניתן לראות שהרבי מחזיק את הלולב ואתרוג בשתי ידיו.]] | [[קובץ:הושענות נב.jpg|ממוזער|250px|הרבי באמירת הושענות. ניתן לראות שהרבי מחזיק את הלולב ואתרוג בשתי ידיו.]] | ||
[[קובץ:הושענות בבימה.jpg|ממוזער|200px|הרבי ממתין לציבור שיסיים את אמירת ההושענות, כשבידו ה[[לולב]] וה[[אתרוג]] ([[תשנ"ב]])]] | [[קובץ:הושענות בבימה.jpg|ממוזער|200px|הרבי ממתין לציבור שיסיים את אמירת ההושענות, כשבידו ה[[לולב]] וה[[אתרוג]] ([[תשנ"ב]])]] | ||
'''הושענות''' הוא | '''הושענות''' הוא מצווה מ'[[הלכה למשה מסיני]]'{{הערה|שמשה קיבל ציווי זה ב[[הר סיני]] ללא טעם ורמז בתורה.}}, להקיף את בימת בית הכנסת עם [[ארבעת המינים]] מידי יום במשך [[חג הסוכות]], במהלך תפילת שחרית, ולומר בהם פיוטים על פי סדר [[אותיות האל"ף בי"ת]]. | ||
המנהג נקרא "הושענות" על שם המילה "הושענא" שפירושה "הושיעא", הנאמרת פעמים רבות בפיוט. | |||
==בבית המקדש== | ==בבית המקדש== | ||
גרסה מ־22:06, 3 בנובמבר 2020
הושענות הוא מצווה מ'הלכה למשה מסיני'[1], להקיף את בימת בית הכנסת עם ארבעת המינים מידי יום במשך חג הסוכות, במהלך תפילת שחרית, ולומר בהם פיוטים על פי סדר אותיות האל"ף בי"ת.
המנהג נקרא "הושענות" על שם המילה "הושענא" שפירושה "הושיעא", הנאמרת פעמים רבות בפיוט.
בבית המקדש
כשהיה בית המקדש קיים, מידי יום בחג הסוכות היו הולכים וכורתים עצי ערבה גבוהים קצת יותר ממזבח החיצון, בעיר מוצא (תחת ירושלים). את הערבות שקטפו, היו זוקפים בצידי המזבח כשראשם מונח על רצפת המזבח.
הכהנים היו תוקעין (בחצוצרות) מריעין (בשופרות) ושוב מריעין. ישראל היו מקיפים את המזבח, ואומרים "אנא ה' הושיעא נא. אנא ה' הצליחה נא". ולדעת רבי יהודה, "אני והו הושיעא נא"[2]. כיום אנו נוהגים כשני הדעות, ואמרים את שני המשפטים.
ביום האחרון של חג הסוכות הנקרא הושענא רבה היו מקיפים את המזבח שבע פעמים.
ההושענות
את ההושענות אומרים מיד אחר אמירת ההלל לפני הקדיש[3].
לאמירת ההושענות פותחים את ארון הקודש ומוצאים ספר תורה[4] ועומדים איתו על יד בימת הקריאה שבמרכז בית הכנסת[5]. הארון קודש נשאר פתוח במשך אמירת ההושענות.
החזן אומר בקול רם "הושענא למענך... הושענא" והקהל חוזר אחריו ארבע פעמים. לאחר מכן, אומרים בלחש פיוט הכולל משפטים לפי סדר אותיות האל"ף בי"ת, ומוסיפים לפני כל משפט "הושענא". החל מהאות ס או ע בפיוט, אומרים הקהל והחזן בקול רם, ומוסיפים את המילה 'הושענא' בתחילת וסוף המשפט. ואז מקיפים את הבימה.
בהקפה מדייקים לעשות סיבוב מדוייק המסתיים באמירת האות ת[6].
מנהגי הרבי
- נמצא במקומו עד להקפה, ולא אוחז באתרוג. וכשהולך להקיף לוקח, את האתרוג והולך לכיוון הבימה[7].
- מחזיק את ארבעת המינים בשתי ידיו, ולא מחזיק סידור[7].
- לאחר שמסיים, חוזר למקומו ומביט על הציבור עד שיסיימו כולם, וממשיך לאחוז בארבעת המינים (ולפעמים רק בלולב), עד שהספרי תורה יחזרו לארון הקודש[7].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| סוכה | דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה | |
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב | |
| חג הסוכות בבית המקדש | ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל | |
| תפילות ומנהגים | הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |