קבלת שבת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
לאחר אמירת המזמורים, אומרים את הפיוט 'שלום עליכם', אותו חיבר רבי [[שלמה אלקבץ]] - מקובל גדול שחי בעיר [[צפת]] בתקופת ה[[אריז"ל]]. לאחר הפיוט אומרים את ה[[שיר של יום]] של [[יום שישי]] ו[[שבת]].
לאחר אמירת המזמורים, אומרים את הפיוט 'שלום עליכם', אותו חיבר רבי [[שלמה אלקבץ]] - מקובל גדול שחי בעיר [[צפת]] בתקופת ה[[אריז"ל]]. לאחר הפיוט אומרים את ה[[שיר של יום]] של [[יום שישי]] ו[[שבת]].


ולסיום, אומרים "כגוונא" - קטע מ[[ספר הזוהר]] המתאר את מעלת [[ליל שבת]], שבו [[ספירת המלכות]] מתפרדת מה[[סטרא אחרא]].
ולסיום, אומרים "כגוונא" - קטע מ[[ספר הזוהר]] המתאר את מעלת [[ליל שבת]], שבו [[ספירת המלכות]] נפרדת מה[[סטרא אחרא]].


==תקנתו בסידור==
==תקנתו בסידור==

גרסה מ־10:19, 25 באוקטובר 2020

קבלת שבת הוא הזמן בו מקבלים את השבת באמירת מזמורי תהלים ופיוטים.

התפילה

נוהגים לומר ששת מזמורי תהלים, ממזמור צ"ה עד למזמור ק'. ולאחר מכן, את מזמור כ"ט. מזמורים אלו מכונים בשם 'לכו נרננה' על שם המזמור הראשון מבינהם, הנפתח במילים אלו.

לאחר אמירת המזמורים, אומרים את הפיוט 'שלום עליכם', אותו חיבר רבי שלמה אלקבץ - מקובל גדול שחי בעיר צפת בתקופת האריז"ל. לאחר הפיוט אומרים את השיר של יום של יום שישי ושבת.

ולסיום, אומרים "כגוונא" - קטע מספר הזוהר המתאר את מעלת ליל שבת, שבו ספירת המלכות נפרדת מהסטרא אחרא.

תקנתו בסידור

למרות שהרמ"ק הוא אשר תיקן את אמירת ששת מזמורי לכו נרננה,[1] והאר"י - שידע מכך מכיון שחי בתקופתו - לא שם מזמורים אלו בסידו, בחר אדמו"ר הזקן להכניס בסידורו את ששת המזמורים, כדעת הרמ"ק[2].

קישורים חיצוניים

  ערך זה הוא קצרמר בנושא חגים ומועדים. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים

  1. סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם היעב"ץ. מובא בשיחות קודש תשמ"א ח"ב.
  2. שיחות קודש תשמ"א חלק ב'