קבלת שבת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים") |
(←פתיח) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קבלת שבת''' הוא הזמן בו מקבלים את ה[[שבת]] באמירת מזמורי [[תהלים]] ופיוטים. | |||
==התפילה== | |||
נוהגים לומר ששת מזמורי תהלים, ממזמור [[תהלים צ"ה|צ"ה]] עד למזמור [[תהלים ק'|ק']]. ולאחר מכן, את מזמור [[תהלים כ"ט|כ"ט]]. מזמורים אלו מכונים בשם 'לכו נרננה' על שם המזמור הראשון מבינהם, הנפתח במילים אלו. | |||
לאחר אמירת המזמורים, אומרים את הפיוט 'שלום עליכם', אותו חיבר רבי [[שלמה אלקבץ]] - מקובל גדול שחי בעיר [[צפת]] בתקופת ה[[אריז"ל]]. לאחר הפיוט אומרים את ה[[שיר של יום]] של [[יום שישי]] ו[[שבת]]. | |||
ולסיום, אומרים "כגוונא" - קטע מ[[ספר הזוהר]] המתאר את מעלת [[ליל שבת]], שבו [[ספירת המלכות]] מתפרדת מה[[סטרא אחרא]]. | |||
==תקנתו בסידור== | |||
למרות ש[[הרמ"ק]] הוא אשר תיקן את אמירת ששת מזמורי לכו נרננה,{{הערה|1=סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם ה[[יעב"ץ]]. מובא ב[[שיחות קודש]] [[תשמ"א]] ח"ב.}} והאר"י - שידע מכך מכיון שחי בתקופתו - לא שם מזמורים אלו בסידו, בחר [[אדמו"ר הזקן]] להכניס בסידורו את ששת המזמורים, כדעת הרמ"ק{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=2c99718c-fe77-4aca-b047-8d8cf87dd6a5&st=%D7%A8%D7%9E%22%D7%A7&pgnum=145 שיחות קודש תשמ"א חלק ב']}}. | למרות ש[[הרמ"ק]] הוא אשר תיקן את אמירת ששת מזמורי לכו נרננה,{{הערה|1=סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם ה[[יעב"ץ]]. מובא ב[[שיחות קודש]] [[תשמ"א]] ח"ב.}} והאר"י - שידע מכך מכיון שחי בתקופתו - לא שם מזמורים אלו בסידו, בחר [[אדמו"ר הזקן]] להכניס בסידורו את ששת המזמורים, כדעת הרמ"ק{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=2c99718c-fe77-4aca-b047-8d8cf87dd6a5&st=%D7%A8%D7%9E%22%D7%A7&pgnum=145 שיחות קודש תשמ"א חלק ב']}}. | ||
גרסה מ־02:27, 25 באוקטובר 2020
קבלת שבת הוא הזמן בו מקבלים את השבת באמירת מזמורי תהלים ופיוטים.
התפילה
נוהגים לומר ששת מזמורי תהלים, ממזמור צ"ה עד למזמור ק'. ולאחר מכן, את מזמור כ"ט. מזמורים אלו מכונים בשם 'לכו נרננה' על שם המזמור הראשון מבינהם, הנפתח במילים אלו.
לאחר אמירת המזמורים, אומרים את הפיוט 'שלום עליכם', אותו חיבר רבי שלמה אלקבץ - מקובל גדול שחי בעיר צפת בתקופת האריז"ל. לאחר הפיוט אומרים את השיר של יום של יום שישי ושבת.
ולסיום, אומרים "כגוונא" - קטע מספר הזוהר המתאר את מעלת ליל שבת, שבו ספירת המלכות מתפרדת מהסטרא אחרא.
תקנתו בסידור
למרות שהרמ"ק הוא אשר תיקן את אמירת ששת מזמורי לכו נרננה,[1] והאר"י - שידע מכך מכיון שחי בתקופתו - לא שם מזמורים אלו בסידו, בחר אדמו"ר הזקן להכניס בסידורו את ששת המזמורים, כדעת הרמ"ק[2].
קישורים חיצוניים
- מי תיקן את קבלת שבת? - שיעור קצר בוידאו מאת הרב יוסף ישעיה ברוין
| שבת | ||
|---|---|---|
| ערב שבת | הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש | |
| תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
| חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
| בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
| מוצאי שבת | הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
| פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
| זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
| ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
| ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר · שמירת שבת כהלכתה · שמירת השבת | |
הערות שוליים
- ↑ סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם היעב"ץ. מובא בשיחות קודש תשמ"א ח"ב.
- ↑ שיחות קודש תשמ"א חלק ב'