יום טוב – הבדלי גרסאות

* [[ח"י אלול]] - [[יום הולדת]] שני המאוחרות הגדולים, [[הבעל שם טוב]] ו[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=ספר השיחות תש"ג עמ' 140: "היום נתמלא יובל חמישים השנה מהפעם הראשונה שזכיתי לשמוע בח"י באלול את ה'חג שמח' המודגש. והריני אומר לכם גם-כן: 'גוט יום-טוב' [=חג שמח]. הלוא 'חייב אדם לומר בלשון רבו', ואני אומר לכם את ה'גוט יום-טוב' בלשונו הקדוש, כפי שזכיתי לשמוע: גוט יום-טוב לנו".}}

התורה כותבת:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ|מקור=[[ספר דברים]], פרק ט"ז, פסוק י"ד}}

ואף שפסוק זה נכתב בציווי על חג הסוכות, חז"ל קובעים שעניין זה נוגע אף לשאר החגים.

'''עונג יום טוב''' - עניין נוסף הוא החובה לענג גופו ביום טוב על ידי ריבוי מאכלים טובים, עריכת שתי סעודות גדולות וריבוי האור בבית. כחלק מעניין זה קבעו חז"ל איסור לאכול בערב יום טוב אחר חצות היום, כדי שיכנס לחג כשהוא רעב ויאכל בתיאבון ובתענוג.

כל מלאכה שאסורה ב[[שבת]] אסורה גם ביום טוב, למעט מלאכות מסוימות שהתירה התורה לבצען לצורך אוכל נפש ולצורך שמחת החג. המלאכות המותרות הן:

* "מלאכת אוכל נפש" (- מלאכות שהם לצורך הכנת אוכל, כגון: [[מלאכת שוחט|שחיטה]], [[מלאכת בורר|ברירה]], [[מלאכת לש|לישה]], [[מלאכת אופה|אפייה]] ו[[מלאכת  מבשל|בישול]]).