שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד): הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
==שכונת לוי יצחק ב'== | ==שכונת לוי יצחק ב'== | ||
[[קובץ:בניית שכונת לוי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבניינים הנבנים של שכונת לוי יצחק ב' ב[[כפר חב"ד]] מאחורי [[770 כפר חב"ד]]]] | [[קובץ:בניית שכונת לוי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבניינים הנבנים של שכונת לוי יצחק ב' ב[[כפר חב"ד]] מאחורי [[770 כפר חב"ד]]]] | ||
בשנת [[תשס"ב]] הודיע [[ועד כפר חב"ד]] בראשות הרב [[בנימין ליפשיץ]] על בניית | בשנת [[תשס"ב]] הודיע [[ועד כפר חב"ד]] בראשות הרב [[בנימין ליפשיץ]] על בניית שני שכונות חדשות בכפר, אחת תבנה בשטית "בנה ביתך", והשנייה צהווה תוספת לשכונת לוי יצחק הוותיקה. שכונת בנה ביתך נבנתה בחלק הצפוני ביותר של כפר חב"ד, ושכונת לוי יצחק החדשה נבנתה בצדו האחורי של [[770 כפר חב"ד|770]]. | ||
שכונת לוי יצחק החדשה תהווה 'תוספת' לשכונת לוי יצחק הוותיקה, ותקרא שכונת לוי יצחק ב', מיקומה של השכונה החדשה נקבע לשטח שמאחורי [[770 בכפר חב"ד]]. השלב הראשון של בניית השכונה החדשה היה בניית 28 מבנים שבהם ישתכנו כ112 משפחות{{הערה|כ4 מש' בכל מבנה}}, חברת הבנייה שעליה הוטל לבנות את השכונה הייתה חברת דניה סיבוס, והבנק שאיתו נחתמו הסכמי המשכנתאות הוא בנק אדנים. ובכדי להקל על תושביה החדשים של השכונה בתשלום המשכנתאות נתן בנק ישראל אישור חריג לפתיחה זמנית של סניף של בנק אדנים ב[[כפר חב"ד]]. | |||
כחלק מפרויקט הבנייה של שכונת לוי יצחק יצא יוזמה חדשה לבניית בית כנסת חדש שיהווה העתק מדויק של [[בית הכנסת ברודצקי]] בקייב, ובית הכנסת בולשוי ברוניא ב[[מוסקבה]]. היוזמים היו הרבנים הרב [[משה אסמן]] רב [[בית הכנסת ברודצקי]] ורב העיר [[קייב]], והשליח הרב [[יצחק קוגן]] רב בית הכנסת בולשוי ברוניא. למעשה היוזמה לא יצא לפועל והיא נגנזה. | כחלק מפרויקט הבנייה של שכונת לוי יצחק יצא יוזמה חדשה לבניית בית כנסת חדש שיהווה העתק מדויק של [[בית הכנסת ברודצקי]] בקייב, ובית הכנסת בולשוי ברוניא ב[[מוסקבה]]. היוזמים היו הרבנים הרב [[משה אסמן]] רב [[בית הכנסת ברודצקי]] ורב העיר [[קייב]], והשליח הרב [[יצחק קוגן]] רב בית הכנסת בולשוי ברוניא. למעשה היוזמה לא יצא לפועל והיא נגנזה. | ||
| שורה 48: | שורה 50: | ||
ב[[חודש ניסן]] [[תשס"ז]] נשלמו מרבית המבנים, לכבוד המאורע נערכה [[התוועדות]] קטנה בהשתתפות המד"א דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] דאז הרב [[בנימין ליפשיץ]], ר' [[שמעון רבינוביץ']] שעזר למשתכנים בחדשים בכל המצטרך ועוד. | ב[[חודש ניסן]] [[תשס"ז]] נשלמו מרבית המבנים, לכבוד המאורע נערכה [[התוועדות]] קטנה בהשתתפות המד"א דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] דאז הרב [[בנימין ליפשיץ]], ר' [[שמעון רבינוביץ']] שעזר למשתכנים בחדשים בכל המצטרך ועוד. | ||
עד שנת [[תשס"ח]] לא היו כבישים סלולים | עד שנת [[תשס"ח]] לא היו כבישים סלולים בשכונות לוי יצחוק ב' ובנה ביתך, אלא כל דרכי הגישה אליהם ובתוכה היו סלולים מעפר, ולקראת [[חג הפסח]] של שנת [[תשס"ח]] נסלל הכביש החדש בשכונת לוי יצחק ב' ושכונת בנה ביתך{{הערה|[https://col.org.il/news/37484 'פסח ללא אבק' - COL]}}. | ||
במהלך השנים התפתחה שכונת לוי יצחק החדשה, כאשר רוב תושבי הכונה התפללו בבית הכנסת שב[[770 בכפר חב"ד]], ולאחר מכן חלקם פתחו עוד בית כנסת בסמוך ל770, הבית כנסת החדש נקרא "גבעת ליובאוויטש", כמו כן בשכונה ממוקמים שני פארקים וגני משחקים. כיום ממוקמים בשכונה למעלה מ45 מבנים, שבהם שוכנים כמעט כ200 משפחות [[אנ"ש]] [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. לאלה שנכנסים לכפר בכניסה הראשית המבנים הראשונים שרואים (חוץ ממבני בית ספר למלאכה) הם המבנים של שכונת לוי יצחק ב'. | במהלך השנים התפתחה שכונת לוי יצחק החדשה, כאשר רוב תושבי הכונה התפללו בבית הכנסת שב[[770 בכפר חב"ד]], ולאחר מכן חלקם פתחו עוד בית כנסת בסמוך ל770, הבית כנסת החדש נקרא "גבעת ליובאוויטש", כמו כן בשכונה ממוקמים שני פארקים וגני משחקים. כיום ממוקמים בשכונה למעלה מ45 מבנים, שבהם שוכנים כמעט כ200 משפחות [[אנ"ש]] [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. לאלה שנכנסים לכפר בכניסה הראשית המבנים הראשונים שרואים (חוץ ממבני בית ספר למלאכה) הם המבנים של שכונת לוי יצחק ב'. | ||
גרסה מ־11:23, 15 ביולי 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
| שכונת לוי יצחק | |
|---|---|
 שכונת לוי יצחק (מימין לאורך התמונה) במבט אווירי | |
| שם | שכונת לוי יצחק |
| אזורים בשכונה | שכונת לוי יצחק א', שכונת לוי יצחק ב' |
| ארץ | ארץ ישראל |
| מקום | כפר חב"ד |
| מייסדי השכונה | ר' מנחם לרר, ר' בנימין ליפשיץ, ר' שמעון רבינוביץ' |
| בתי כנסת | ישראל אריה לייב, רייטשיק שול, מענדל'ס שול, יעקב אבינו, בית אגו"ח 770 כפר חב"ד, גבעת ליובאוויטש |
גודל דף זה – 0 בתים
שכונת לוי יצחק היא השכונה הצפונית בכפר חב"ד הנקראת על שמו של אביו של הרבי רבי לוי יצחק שניאורסון. השכונה מורכבת משתי שכונות, שכונת לוי יצחק א' שהיא השכונה הוותיקה יותר, ושכונת לוי יצחק ב' שהיא היותר חדשה. שכונת לוי יצחק א' ממוקמת מאוחרי הסופר "היפר ליפסקר" ושכונת לוי י צחק ב' ממוקמת מאחורי 770 בית אגו"ח. בשכונת לוי יצחק א' וב' גרים למעלה מ400 מש' אנ"ש והיא אחת מתוך שמונה שכונות-איזורים הממוקמים בכפר חב"ד.
היסטוריה
שכונת לוי יצחק א'
כיום ממוקמים בשכונת לוי יצחק א' כ113 בתים פרטיים ומבני דירות שבהם למעלה מ200 משפחות אנ"ש[1]. כמו כן בצדה המזרחי של השכונה, בצמוד לשכונת לוי יצחק ב' ממוקמים כ8 גני ילדים. בשכונת לוי יצחק א' יש שלושה בתי כנסת ושני מקוואות.
שכונת לוי יצחק ב'
בשנת תשס"ב הודיע ועד כפר חב"ד בראשות הרב בנימין ליפשיץ על בניית שני שכונות חדשות בכפר, אחת תבנה בשטית "בנה ביתך", והשנייה צהווה תוספת לשכונת לוי יצחק הוותיקה. שכונת בנה ביתך נבנתה בחלק הצפוני ביותר של כפר חב"ד, ושכונת לוי יצחק החדשה נבנתה בצדו האחורי של 770.
שכונת לוי יצחק החדשה תהווה 'תוספת' לשכונת לוי יצחק הוותיקה, ותקרא שכונת לוי יצחק ב', מיקומה של השכונה החדשה נקבע לשטח שמאחורי 770 בכפר חב"ד. השלב הראשון של בניית השכונה החדשה היה בניית 28 מבנים שבהם ישתכנו כ112 משפחות[2], חברת הבנייה שעליה הוטל לבנות את השכונה הייתה חברת דניה סיבוס, והבנק שאיתו נחתמו הסכמי המשכנתאות הוא בנק אדנים. ובכדי להקל על תושביה החדשים של השכונה בתשלום המשכנתאות נתן בנק ישראל אישור חריג לפתיחה זמנית של סניף של בנק אדנים בכפר חב"ד.
כחלק מפרויקט הבנייה של שכונת לוי יצחק יצא יוזמה חדשה לבניית בית כנסת חדש שיהווה העתק מדויק של בית הכנסת ברודצקי בקייב, ובית הכנסת בולשוי ברוניא במוסקבה. היוזמים היו הרבנים הרב משה אסמן רב בית הכנסת ברודצקי ורב העיר קייב, והשליח הרב יצחק קוגן רב בית הכנסת בולשוי ברוניא. למעשה היוזמה לא יצא לפועל והיא נגנזה.
המיקום שנבחר לשכונת לוי יצחק ב' היה בצד שמאלי-אחורי של בית אגו"ח המקום שבו לפי השרטוטים אמור להבנות הארמון למלך המשיח. הדבר עורר פולמוס ומחאות נמרצות כמעט בכל רחבי ארץ הקודש[3]. הפולמוס נגמר לבסוף לאחר שועד כפר חב"ד ועסקנים העמידו את כל המוחאים על טעותם, בשרטוט אכן נתן לראות שהארמון משורטט בשטח שעליו תבנה השכונה החדשה, אך במציאות שרטוט זה היה טעות, והמיקום שבחר הרבי לבנות את הארמון הוא בכלל בצדו הימני של בית אגו"ח, ולא בצדו השמאלי שחלק ממנו אכן יועד לשכונת לוי יצחק החדשה.
בחודש חשוון תשס"ה התכנסה ישיבה של ועדת הכלכלה בכנסת בדיון על התקציב הבנייה של שכונת לוי יצחק ב', התוצאות היו ברובם לטובת תושבי כפר חב"ד. בחודש אייר של שנת תשס"ה נערך מעמד אבן הפינה לשכונה החדשה במעמד המד"א הרב מרדכי שמואל אשכנזי, יו"ר הועד ר' בנימין ליפשיץ, שר השיכון והבינוי, ועוש שרים ואנשי ציבור. חמישה חודשים בלבד לאחר מכן, בחודש אלול תשס"ה הבית הראשון של שכונת לוי יצחק ב' נבנה ועמד על תילו[4].
בחודש ניסן תשס"ז נשלמו מרבית המבנים, לכבוד המאורע נערכה התוועדות קטנה בהשתתפות המד"א דאז הרב מרדכי שמואל אשכנזי, יו"ר ועד כפר חב"ד דאז הרב בנימין ליפשיץ, ר' שמעון רבינוביץ' שעזר למשתכנים בחדשים בכל המצטרך ועוד.
עד שנת תשס"ח לא היו כבישים סלולים בשכונות לוי יצחוק ב' ובנה ביתך, אלא כל דרכי הגישה אליהם ובתוכה היו סלולים מעפר, ולקראת חג הפסח של שנת תשס"ח נסלל הכביש החדש בשכונת לוי יצחק ב' ושכונת בנה ביתך[5].
במהלך השנים התפתחה שכונת לוי יצחק החדשה, כאשר רוב תושבי הכונה התפללו בבית הכנסת שב770 בכפר חב"ד, ולאחר מכן חלקם פתחו עוד בית כנסת בסמוך ל770, הבית כנסת החדש נקרא "גבעת ליובאוויטש", כמו כן בשכונה ממוקמים שני פארקים וגני משחקים. כיום ממוקמים בשכונה למעלה מ45 מבנים, שבהם שוכנים כמעט כ200 משפחות אנ"ש חסידי חב"ד. לאלה שנכנסים לכפר בכניסה הראשית המבנים הראשונים שרואים (חוץ ממבני בית ספר למלאכה) הם המבנים של שכונת לוי יצחק ב'.
רחובות
לאחר שבשנת תשע"ה ועד כפר חב"ד נתן שמות לרחובות הכפר, שכונת לוי יצחק קיבלה אחד עשר שמות לרחובותיה, חמש רחובות בשכונת לוי יצחק א', ושש רחובות בשכונת לוי יצחק ב'.
אלה הם שמות הרחובות:
שכונת לוי יצחק א'
- רח' רבי לוי יצחק
- רח' דבר מלכות
- רח' לקוטי שיחות
- רח' לוח היום יום
- רח' אגרות קודש
שכונת לוי יצחק ב'
בתי כנסת
נכון לשנת תש"פ בשכונת לוי יצחק ממוקמים כששה בתי כנסת:
- בית הכנסת ישראל אריה לייב[6].
- בית הכנסת מענד'לס שול.
- בית הכנסת יעקב אבינו (בבית משפחת גינדי).
- בית הכנסת רייטשיק שול.
- בית הכנסת גבעת ליובאוויטש[7].
- בית הכנסת בבית אגו"ח[8].
מקוואות
- יענקל'ס מקווה.
- מקווה רייטשיק שול.
אישים בשכונה
אישים המתגוררים בשכונה
- ר' מרדכי אנדר
- ר' מנחם ברוד
- ר' שמואל הנדל
- ר' בנימין ליפשיץ
- ר' ישראל מיידנצ'יק
- ר' נחמן יוסף מיידנצ'יק
- ר' אבי פיאמנטה
אישים שהתגוררו בשכונה
- ר' יונה לבנהרץ
- ר' משה פלדמן
קישורים חיצוניים
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ בחלק מהדירות גרים גם 4 משפחות ויותר
- ↑ כ4 מש' בכל מבנה
- ↑ השכונה מחכה לארמון - COL
- ↑ הה
- ↑ 'פסח ללא אבק' - COL
- ↑ אך השם שרשום על חזית בית הכנסת הוא "בית הכנסת הכנסת תפלה למשה"
- ↑ ממוקם בצמוד ל770, אך נחשב לבית כנסת שממוקם בשכונת לוי יצחק ב'
- ↑ ראה הערה קודמת
קטגוריה:כפר חב"ד