אברהם חיים נאה

הרב אברהם חיים נאה

הגאון הרב אברהם חיים נאה (ידוע כבעל השיעורים) (י"ג אייר ה'תר"נ - כ' תמוז ה'תשי"ד) היה רב ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים.

תפקידיו

• מראשי כולל חב"ד
• ספרא דדיינא ב'העדה החרדית'
• חבר הנהלת העדה החרדית.
• מראשי בד"צ אגודת ישראל
• רב בסמרקנד, אוזבקיסטן
• רב וראש ישיבה במצרים
• רב שכונת הבוכרים בירושלים.

מתולדותיו

הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג אייר בשנת תר"נ, בחברון עיר הקודש, לאביו הגאון הרב מנחם מענדל נאה ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי בערל אשכנזי (קאליסקער), שהיה שד"ר וחוזר של אדמו"ר הצמח צדק.

הרב מנחם מענדל נאה היה מראשי חסידי חב"ד בארץ הקודש וממנהלי כולל חב"ד בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת חב"ד בחברון - כממלא מקומו של גיסו הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב שהיה באותם זמנים שד"ר במדינת בוכרה (כיום אוזבקיסטן).

הרב אברהם חיים נאה היה חסיד ומקושר בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'יחידות' לאדמו"ר הרש"ב, עם אדמו"ר הריי"צ היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש, ועם הרבי היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מרבותינו נשיאנו. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה בהמבשר במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "קצות השולחן" על שולחן ערוך אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"צמח צדק".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"אמרי אמת" מגור זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"שיעורי תורה" שחיבר הגר"ח נאה".

הערכה רבה ישנה לספריו וחיבוריו בנושאי הלכה ומנהג ועל כך זכה בשנת תש"ט בפרס מוסד הרב קוק.

שנות צעירותו

כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי חיים חזקיהו מדיני בעל השדי חמד. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: יבמות, חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם פתח דברי.

בבחרותו למד בישיבת מגן אבות חברון ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב יצחק ירוחם דיסקין ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, רבה של ירושלים וגאב"ד העדה החרדית.

שליחות בסמרקנד

הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כרב בבוכרה

בשנת תרע"א, כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות אדמו"ר הרש"ב, לעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן למלאות את מקום דודו הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב, שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו

עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית

אצל אדמו"ר הרש"ב

בתום השליחות, נסע לליובאוויטש, שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב איצ'ה מתמיד.

בכתבה שהופיעה בהמבשר במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש: "בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".

גלות מצרים

הרב נאה בשיחה עם הרב יוסף צבי דושינסקי גאב"ד ירושלים

לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה בת הרב שאול יצחק פניגשטיין (חסיד גור, ומייסד שכונת בתי ורשה ביפו) וגר בירושלים.

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי ארץ הקודש, למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית דבורה נאה נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, ברוך נאה, הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים במצרים, והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים. עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם שנות חיים.

בעדה החרדית

מראה דירת ר' חיים נאה

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים בעדה החרדית. בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב יוסף חיים זוננפלד גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית .

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין .

ייחס אדמו"ר הריי"צ לספרו

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'יחידות' יחד עם בנו הגאון הרב ברוך נאה בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב מנחם מענדל נאה.

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מירושלים קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע 'קצות השולחן', ספר המבאר את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

בעל השיעורים

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה - טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו - מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

בין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה: הגאון הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הגאון הרב יצחק אייזיק הרצוג הרב הראשי לישראל, הגאון הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים, המקובל הרב שלום משאש, האדמו"ר הפני מנחם מגור, הגאון הרב שלמה זלמן אויערבך, הגאון הרב מרדכי אליהו הראשון לציון, הגאון הרב עובדיה יוסף הראשון לציון, הגאון הרב שלום אלישיב. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו" .

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר השואה, רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים בגרמניה. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב דובער בוימגרטן התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

שיעורי מידותיו

שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

מדות שטח

א) פרסה = 4 מיל = 3840 מטר.

ב) מיל = 2000 אמה = 960 מטר.

ג) אמה = 6 טפחים = 48 סנטימטר.

ד) טפח = 4 אגודלין = 8 ס"מ.

ה) אגודל = 2 ס"מ.

ו) אורך שעורה = 1 ס"מ.

ז) רוחב שעורה = 3,3291 מ"מ.

ח) שעורה על צדה = 26/7 מ"מ.

מטבעות ומשקלות

א) מנה = 100 דינרים = 480 גרם.

ב) שקל, סלע = 4 דינרים = 19,2 גדם.

ג) שקל בגמרא = 2 דינרים = 9,6 גרם.

ד) דינר = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.

ה) מעה = 2 פונדיון = 0,8 גרם.

ו) פונדיון = 2 איסרים = 0,4 גרם.

ז) איסר = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב = 1 קיראט = 0.2 גרם.

ח) פרוטה = חצי שעורה = 0.025 גרם.

כלים

כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 86 גרם

מחלוקת השיעורים

על שיעוריו חלק החזון איש אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר בהמבשר במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל אי אפשר לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב עובדיה יוסף בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

מאבק בציונות

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד הציונות, אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר חיסלו את ד"ר דה האן הי"ד למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

התקשרות

בימי השואה, יצא אדמו"ר הריי"צ בהכרזה: לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו קונטרס השולחן, חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

מנהל בכולל חב"ד

משנת תרצ"ח כיהן כחבר הנהלת כולל חב"ד. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת תש"ח ערב פרוץ מלחמת השחרור, רכש חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים, שכן חלקת כולל חב"ד כבר היתה מליאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.

בשנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים לכולל חב"ד והם: הרב אברהם חיים נאה, הרב שלמה יוסף זווין, הרב שאול דוב זיסלין, הרב עזריאל זליג סלונים והרב חיים יוסף רוזנבלום. ומתוך אלו בחר שניים להיות המנהלים הראשיים והם הרב נאה והרב סלונים. בתקופה הבאה כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת מיוחדת בה ביקש לסייע לכולל חב"ד ובשנים הבאות הרבי הוציא אגרת שפורסמה גם בביטאון חב"ד ובה ביקש לסייע לכולל חב"ד.

תחת ההנהלה החדשה קיבל כולל חב"ד תנופה אדירה. במסגרתו אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים, מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עלייה מארצות מצוקה, מוסדות חינוך לילדים ולילדות ורשת של קרנות גמ"ח.

יחס הרבי אל הרב נאה

התכתבות עניפה היתה בין הרבי לרב נאה, ועסקה בעיקר בנושאי הלכה ומנהג. בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים: "דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא גם כןבמהדורא חדשה בשנת תש"ז שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים תשי"א "

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרב כו' אברהם חיים נאה מירושלים, ת"ו על ידי משיח צדקנו בב"א). וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן"."

"ג) בהנוגע לשיעורים. הנה בספרו של הרה"ג והרב מו"ה חיים נאה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". "

עם אדמו"רים ורבנים

היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא ובהם: האדמו"רים האמרי אמת מגור, והבית ישראל מגור. האדמו"ר הדברי יואל מסאטמר. הרב מבריסק, הרב שניאור זלמן גרליק, הרב שלמה יוסף זווין והרב חיים שאול ברוק.

מלבד קשריו עם גדולי הדורשם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הרב שלמה זלמן אויערבך, הראשון לציון הגאון הרב עובדיה יוסף, אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחש עם הגאון רבי בן ציון אבא שאול ועם הראשון לציון הגאון רבי מרדכי אליהו אשר בדרשותיו אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה .

פטירתו

נפטר בכ' תמוז תשי"ד.

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב עזריאל זעליג סלונים שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות נכדו הרב ישראל נאה מבלגיה.

חיבוריו

• קצות השולחן - קיצור וביאור לשולחן ערוך הרב, חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
• פתח דברי - שאלות ותשובות.
• קונטרס הסידור - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: תורה אור, נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*פסקי הסידור - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
• לוח כולל חב"ד - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
• שיעורי תורה - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
• שיעור מקווה - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב יצחק אייזיק הרצוג רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
• שיעורי ציון - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
• אבני צדק - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף שיעור מקווה. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
• בקבצי יגדיל תורה ניו יורק, יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

צאצאיו

בניו

• הרב ברוך נאה, עורך לוח כולל חב"ד וגמרא שלימה.
• הרב משה צבי נאה, רב קהילת חב"ד בפתח תקווה.
• הילד זלמן נאה.

בנותיו

• חיה לאה מייזליש - אשת ר' ברוך מרדכי מייזליש - מנקר ראשי ברבנות פתח תקווה.
• שרה וינד - אשת לוחם האצ"ל אליעזר וינד.
• לנה בורגנסקי - אשת הרב יוסף משה בורגנסקי - רב בית הכנסת 'פועלי צדק' נתניה ומנהל בית ספר של המזרחי.
• רחל זילבר - אשת ר' משה יעקב זילבר, משמשו של רבי אהרן רוקח מבעלזא.
• חנה קוזלובסקי - אשת הרב אפרים פישל ברך קוזלובסקי.

נכדו, הרב אליעזר זילבר מבני ברק, ובנו הרב אברהם חיים זילבר מצפת, הקימו את "איגוד צאצאי הגרא"ח נאה", הפועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול. בין פעולותיו של האיגוד ניתן למנות פעולות שונות להנצחת שמו, כגון קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

לקריאה נוספת

• נודע בשיעורים ספר לדמותו, שניאור זלמן ברגר.
• שמן ששון מחבריך, שלום דובער וולפא, פרק הסוקר את תולדות חייו.
• מאורי ישראל - פרק הסוקר את תולדות חייו.
• יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב

קישורים חיצוניים

• כתבה מקיפה בשבועון בית משיח מאת שניאור זלמן ברגר.
• כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה
• מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'.
• הייחוס של הגר"ח נאה.
• העיתונות מספידה את הגאון החב"די.
• כתבה אודות הרב נאה - שבועון משפחה.
• הרב עובדיה יוסף מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה .
• הרב אברהם מלמד, רבי חיים נאה אתר צדיקים
• שניאור-זלמן ברגר, הגר"ח נאה ובוכרא, שבועון בית משיח, כ תמוז התשע"א (22.07.2011)
• שניאור-זלמן ברגר, תמונות הפוסק החב"די
• שניאור זלמן ברגר, ידיד נפשי - ידידות הגאונים הרב אברהם חיים נאה והרב עובדיה יוסף. חשוון, תשע"ד - שטורעם. נט

ספריו

• תמצית הספר 'שיעורי תורה'
• הספר 'שיעורי תורה'
• הספר 'שיעורי ציון'
• הספר 'שיעור מקווה'
• קונטרס השיעורים
• פסקי הסידור
• קונטרס השלחן
• דברי צדק
• סדרת ספריו קצות השלחן חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי, חלק רביעי, חלק חמישי, חלק שישי, חלק שביעי, חלק שמיני וחלק תשיעי.
• שיעורי רבי חיים נאה באתר אתרוג.