משה שילת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הפעיל הגנה על משה שילת ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן)))
(פתיח)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:משה שילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה שילת]]
[[קובץ:משה שילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה שילת]]
הרב '''משה שילת''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עסקן חב"די העומד בראש ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] המתמקד בפעילות בקרב ישיבות ובני נוער במגזר ה[[ציונות דתית|ציונות הדתית]].
הרב '''משה שילת''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עסקן חב"די העומד בראש מספר ארגונים הקשורים ב[[הפצת המעיינות]], [פעילי חב"ד]], [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ועוד. הרב שילת נחשב לאיש אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]] ואחראי על תרומותיו באמצעות 'קרן מרומים'.


בנוסף, עוסק הרב שילת בכתיבה ועריכה והוציא עשרות כותרים פרי הגותו ועריכתו, מלבד טורים שבועיים שמפרסם בעיתון 'שבת בשבתו' ובשבועונים מזדמנים.
בנוסף, עוסק הרב שילת בכתיבה ועריכה והוציא עשרות כותרים פרי הגותו ועריכתו, מלבד טורים שבועיים שמפרסם בעיתון 'שבת בשבתו' ובשבועונים מזדמנים.

גרסה מ־13:27, 14 באוקטובר 2014

הרב משה שילת

הרב משה שילת (יליד שנת תשל"ו, 1976) הוא עסקן חב"די העומד בראש מספר ארגונים הקשורים בהפצת המעיינות, [פעילי חב"ד]], תורת חב"ד לבני הישיבות ועוד. הרב שילת נחשב לאיש אמונו של הנגיד יצחק מיראלשווילי ואחראי על תרומותיו באמצעות 'קרן מרומים'.

בנוסף, עוסק הרב שילת בכתיבה ועריכה והוציא עשרות כותרים פרי הגותו ועריכתו, מלבד טורים שבועיים שמפרסם בעיתון 'שבת בשבתו' ובשבועונים מזדמנים.

תולדות חיים

הרב שילת נולד ביישוב מעלה אדומים בכ"א כסלו תשל"ו, לאביו הרב יצחק שילת מחשובי הרבנים בציונות הדתית, תלמידו המובהק של הרב צבי יהודה קוק, ומייסד ישיבת 'ברכת משה', ולאמו הרבנית יהודית שילת, מנהלת 'פורום תקנה', ומהדמויות הבולטות בקרב נשות הציונות הדתית.

כבר בילדותו נחשף לפעילות החב"דית שהתקיימה ביישוב בו התגוררה משפחתו, והוא החל להשתתף בשיעורי תניא שהפעיל שליח הרבי במקום.

בחודש אדר תש"נ בעת לימודיו בכיתה ט' בישיבה לצעירים של ישיבת מרכז הרב בקרית משה בירושלים, הצטרף אל דודו לנסיעה לחצר הרבי, שם החליט כי מקומו בחב"ד, והוא התקשר לרבי.

עם סיום לימודיו בישיבה לצעירים, נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים קרית גת, ובשנת תשנ"ו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

לאחר נישואיו לרעייתו ברכה ליבי למשפחת קירשנבאום. קבע את מגוריו בנתניה והצטרף לצוות החינוכי בישיבת חב"ד המקומית, וסייע בארגון מבצעי לימוד[1] בתלמוד תורה המקומי.

במקביל לעבודתו בישיבה, החל לסייע לרב מנחם פרלשטיין בארגון מרכז את"ה בארץ הקודש, ולאחר שנתיים של עבודה משותפת, נפרדו דרכיהם, הוא פרש מעבודתו בישיבה, ועבר להתגורר בכפר חב"ד, והקים את ארגון תורת חב"ד לבני הישיבות.

לזוג שילת ששה ילדים.

פעילות ציבורית

תורת חב"ד לבני הישיבות

ערך מורחב – תורת חב"ד לבני הישיבות

בחודש ניסן תשנ"ט, הקים את ארגון תורת חב"ד לבני הישיבות, והחל לעסוק באופן ממוסד בהפצת תורת החסידות בקרב הציבור הציוני דתי ממנו הגיע.

הפעילות בראשיתה כללה הפעלה של מערך שיעורים בישיבות ההסדר ברחבי הארץ מאת טובי המשפיעים החב"דיים בארץ, שהלך והתרחב עם השנים. לפעילות זו הצליח לרתום את הרב עדין שטיינזלץ, הרב יהושע שפירא ראש ישיבת ההסדר ברמת גן, והחוזר של הרבי, הרב יואל כהן.

לאחר שהתמסד מערך השיעורים, החל בהוצאת רבעון בשם 'מעיינותיך' העוסק במחשבת החסידות, ומופץ בקרב הציבור הדתי-לאומי, ובארגון התוועדות שנתית בי"ט כסלו, אליה נהרו אלפים מבני הציונות הדתית.

במקביל, עמל להוציא לאור חוברות המתאימות את רעיונות תורת החסידות לסגנון המקובל בקרב הציבור הציוני דתי, והצליח להכניס את הלימוד בחוברות אלו כחלק ממסלול הלימודים במוסדות, ולקבל הכרה רשמית בחומר לימוד זה מטעם המדינה.

בשנת תשס"ט העלה לרשת אתר אינטרנט המרכז את ההוצאות לאור שיצאו מטעם הארגון, ושיעורי וידאו בתורת החסידות שנמסרים על ידי משפיעים ומרצים מהשורה הראשונה.

בשנת תשע"א הקים יריד ספרים ענק בסמיכות למקום ההתוועדות השנתית בי"ט כסלו, במהלכו נמכרו מאות אלפי ספרי חסידות, ובשנים שלאחר מכן שכפל את ההצלחה, והגיע לשיאים חסרי תקדים בהפצת ספרי חסידות בקרב קהלים שונים שנהרו אל המקום באלפיהם.

גזבר צדקה

לאור הצלחתו הגדולה בקרב הציבור הדתי לאומי, קנה את אמונו של הנגיד יצחק מיראלשווילי, שהפקיד אותו על קרן של כספי צדקה שהקים הנקראת 'קרן מרומים'.

כספים אלה, מחולקים על ידו (בעיקר כהלוואה) לשלוחים, מנהלי מוסדות חב"ד ופרוייקטים ארציים (כדוגמת [[הארגונים פעילי חב"ד, פנסאים וכדו'), כשבמקביל הכספים מחולקים גם לפעילים שאינם נמנים על חוגי חסידות חב"ד, כפי רצונו של בעל הכספים.

פעילי חב"ד

ערך מורחב – פעילי חב"ד

בעזרת תרומותיו של הנגיד יצחק מיראלשווילי, הכריז בחודש אלול תשע"ג על פתיחת מיזם חדש בשם 'פעילי חב"ד' שנועד לצרף את כלל חסידי חב"ד בארץ לפעילות של השלוחים.

הארגון, מתקצב ומסבסד את פעילותם של אנ"ש, ומסייע להם במציאת מקומות פנויים בהם יוכלו לפעול מבלי לפגוע בפעולותיו של השליח המקומי.

בראש הפעילות והקשר עם הנציגים הוצב ר' שלום סגל האחראי על הצד הטכני, ומידי תקופה מתקיימת הגרלה בין הפעילים על נסיעה לרבי.

תקנת הרמב"ם היומי

ערך מורחב – תקנת הרמב"ם

בשנת תשע"א הצליח הרב שילת להגיע לשיתוף פעולה עם מינהל החינוך הדתי לאומי[2], ובשיתוף איתם הקים את פרוייקט "חמ"ד של תורה", המעודד את לימוד ספר הרמב"ם כפי תקנתו של הרבי.

עם סיום מחזוור הלימוד העשרים ותשע, הורחבה הפעילות אל הציבור הכללי, ובשיתוף פעולה עם רבני הציונות הדתית בישיבת מעלה אדומים ועם הרב חיים סבתו, הוקם גוף בשם 'הרמב"ם היומי בקיצור ובשלימות', המפעיל רשת של שיעורי רמב"ם ברחבי הארץ לפי המסלול של פרק אחד ליום, מסבסד ספרי לימוד המבארים את הרמב"ם, ומתגמל את מוסרי השיעורים[3].

על הקשר עם הנציגים המקומיים, מופקד ר' שמואל רייניץ.

מחנה משותף

בשנת תשע"ד התפרסמה יוזמה נוספת של הרב שילת, הנקראת בשם 'מחנה משותף', אשר במסגרתה מוסרים אברכים חב"דיים ואחרים שיעורי חסידות בבסיסי צה"ל בשיתוף פעולה עם הרבנות הצבאית. המיזם כולל כמאה מרצים הפזורים ברחבי הארץ, ומקיימים קשר קבוע עם הבסיסים אליהם נשלחו, כשמידי תקופה הם שובתים בבסיס עם משפחתם, ויוצרים קשר אישי עם החיילים.

על מיזם זה מופקד הרב אריאל מלכיאלי.

פעילות כללית

בשנת תשע"ב החל לפרסם טור שבועי קבוע העוסק ברעיונות מתורת החסידות, המתפרסם בעיתון הציוני דתי 'שבת בשבתו'.

כמו כן, במסגרת פעילותו יזם את הוצאתם לאור של 'אוצר לקוטי שיחות', 'אוצר מאמרים' ו'אוצר התוועדויות', המלקטים פנינים ממרחבי תורתו העצומה של הרבי, ומנגישה אותם לציבור הכללי.

בנוסף לכך, עומד הרב שילת מאחורי ההוצאה לאור של ספרים המבארים את תורת החסידות, כגון שיעורי של הרב יואל כהן על ספר התניא, וסדרת הספרים 'המעיינות - שערים נפתחים בתורת חסידות חב"ד' שהחלה לצאת בשנת תשע"ד.

ספריו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
  • טעימות - אוסף טורים במחשבת חב"ד שהתפרסמו בעלון 'שבת בשבתו', ישראל תשע"ג.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

טורים פרי עטו

הערות שוליים