משתמש:שנוזל/עמוד ראשי

חומר עזר

• [[ויקיפדיה:עמוד ראשי/הסברים}] באתר וויקיפדיה

מחב"ד פדיה

ברוכים הבאים לחב"דפדיה! חב"דפדיה הינה אנציקלופדיה חב"דית, חופשית לקריאה, כתיבה ועריכה. מטרתנו היא הפצת תורת חסידות חב"ד בשפה פשוטה וקלה. בחב"דפדיה יש כעת: 12,317 ערכים הצטרפו למיזם! פורטלים תבנית זו אינה בשימוש. [[מיוחד:דפים המתחילים ב/תבנית:עמוד ראשי/|דפי המשנה]] של תבנית זו משמשים לעיצוב ה[[עמוד ראשי]]. [[קטגוריה:תבניות העמוד הראשי|*]] הידעת? פעם אחת ביקר אצל אדמו"ר הזקן רבי אלכסנדר זיסקינד מהורדנא ושוחחו בעניני תורה וחסידות. באותה פגישה שאל רבי אלכסנדר את אדמו"ר הזקן, מה יהיה מלך המשיח, חסיד או מתנגד. אדמו"ר הזקן השיב לו בצחות כי מלך המשיח יהיה מתנגד, שהרי אם יהיה חסיד לא יאבו המתנגדים לצאת מהגלות, אך החסידים יקבלו אותו בין כה וכה. לקטעי "הידעת?" נוספים "הידעת?" אקראי {{{שם}}} תמונות מומלצות נוספות תמונה מומלצת תבנית:תמונה מומלצת (הרבי)/יום {{{שם}}} ח' אדר א' דער אלטער רבי האט אמאל אריינגערופען א יונגערמאן פון דעם מגיד'ס תלמידים, און האט איהם געזאגט - מיט א ניגון, כדרכו: "איד האב א מצוה פון "ולמדתם אותם את בניכם", דו האסט א מצוה פון זן ומפרנס בני ביתו, לאמיר זיך בייטען: איך וועל דיר געבען דו זאלסט קענען מקיים זיין דיין מצוה, און דו לערען מיט מיין זון - דאס איז געווען דעם מיטעלער רבי. און האט איהם מבאר געווען סדר הלימוד: דאס ערשטע לערענט מען אותיות א. ב. . וואס איז אן אלף - א פינטעלע פון אויבען, א פינטעלע פון אונטען, און א קו באמצע - דאס איז אן אלף. א קינד מוז וויסען, אז דער אלף פון תורה איז דער יו"ד פון אויבען דער יו"ד פון אונטען מיט דעם קו פון אמונה וואס באהעפט זיי. נאך א נוסחא איז דא: "א יו"ד למעלה דאס די נשמה, א יו"ד למטה דאס איז דער גוף און א קו של יראת שמים באמצע". תרגום מאידיש: אדמו"ר הזקן קרא פעם לאברך מתלמידי המגיד ממזריטש, שיכנס אליו ואמר לו - בניגון, כדרכו: "לי יש מצוה של "ולמדתם אותם את בניכם", לך יש מצוה של זן ומפרנס בני ביתו, בא נתחלף: אני אתן לך שתוכל לקיים את המצוה שלך, ואתה למד עם בני - היה זה אדמו"ר האמצעי. וביאר לו סדר הלימוד: דבר ראשון לומדים אותיות אל"ף. בי"ת . . מהו אל"ף? - נקודה מלמעלה, נקודה מלמעטה וקו באמצע - זהו אל"ף. ילד מוכרח לדעת, שהאל"ף של תורה הוא היו"ד למעלה היו"ד למטה והקו של אמונה שמחבר ביניהם. נוסחא נוספת: "יו"ד למעלה זהו הנשמה, יו"ד למטה זהו הגוף וקו של יראת שמים באמצע. ח' אדר ב' אבי אדמו"ר כותב באחד ממכתביו: טובה פעולה אחת מאלף אנחות. אלקינו חי ותורה ומצוות נצחיים המה, עזוב את האנחה ושקוד בעבודה בפועל ויחנך האלקים. הפתגם היומי - לוח היום יום - ח' באדר ה'תשפ"ו ח' אדר א' דער אלטער רבי האט אמאל אריינגערופען א יונגערמאן פון דעם מגיד'ס תלמידים, און האט איהם געזאגט - מיט א ניגון, כדרכו: "איד האב א מצוה פון "ולמדתם אותם את בניכם", דו האסט א מצוה פון זן ומפרנס בני ביתו, לאמיר זיך בייטען: איך וועל דיר געבען דו זאלסט קענען מקיים זיין דיין מצוה, און דו לערען מיט מיין זון - דאס איז געווען דעם מיטעלער רבי. און האט איהם מבאר געווען סדר הלימוד: דאס ערשטע לערענט מען אותיות א. ב. . וואס איז אן אלף - א פינטעלע פון אויבען, א פינטעלע פון אונטען, און א קו באמצע - דאס איז אן אלף. א קינד מוז וויסען, אז דער אלף פון תורה איז דער יו"ד פון אויבען דער יו"ד פון אונטען מיט דעם קו פון אמונה וואס באהעפט זיי. נאך א נוסחא איז דא: "א יו"ד למעלה דאס די נשמה, א יו"ד למטה דאס איז דער גוף און א קו של יראת שמים באמצע". תרגום מאידיש: אדמו"ר הזקן קרא פעם לאברך מתלמידי המגיד ממזריטש, שיכנס אליו ואמר לו - בניגון, כדרכו: "לי יש מצוה של "ולמדתם אותם את בניכם", לך יש מצוה של זן ומפרנס בני ביתו, בא נתחלף: אני אתן לך שתוכל לקיים את המצוה שלך, ואתה למד עם בני - היה זה אדמו"ר האמצעי. וביאר לו סדר הלימוד: דבר ראשון לומדים אותיות אל"ף. בי"ת . . מהו אל"ף? - נקודה מלמעלה, נקודה מלמעטה וקו באמצע - זהו אל"ף. ילד מוכרח לדעת, שהאל"ף של תורה הוא היו"ד למעלה היו"ד למטה והקו של אמונה שמחבר ביניהם. נוסחא נוספת: "יו"ד למעלה זהו הנשמה, יו"ד למטה זהו הגוף וקו של יראת שמים באמצע. ח' אדר ב' אבי אדמו"ר כותב באחד ממכתביו: טובה פעולה אחת מאלף אנחות. אלקינו חי ותורה ומצוות נצחיים המה, עזוב את האנחה ושקוד בעבודה בפועל ויחנך האלקים. {{{שם}}} השליחה מרת לאה אלטויז ע"ה (אינפו) במועצת הביטחון של האו"ם: הצבעה בעד הצעה הקוראת להפסקת אש מיידית בעזה בתקופת הרמדאן ושחרור מיידי וללא תנאי של כלל החטופים. ארה"ב לא הטילה וטו (אינפו) סיום הרמב"ם למחזור השלושה פרקים - הרב וילהלם בראיון לרדיו קול ברמה (אינפו) השליח הרב מנחם מענדל לנדא ע"ה (אינפו) עריכה השבוע בימי חב"ד השבוע בימי חב"ד - חג הסוכות בכ"א תשרי תשל"ד - נולד הרב מיכאל טייב, מנהל רוחני ומשפיע בישיבת אור מנחם כפר חב"ד. בכ"א תשרי תשל"ה - נפטר הרב אליהו קווינט, מזכיר אדמו"ר הריי"צ והרבי. בכ"א תשרי תשנ"ב - הרבי הורה וביקש להקים סניפים של ישיבת תומכי תמימים בכל עיר ועיר. בכ"ב תשרי תקפ"ט - הסתלק רבי אהרן מסטרשלה, מנהיג חסידות חב"ד-סטרשלה ומבחירי תלמידיו של אדמו"ר הזקן. בכ"ב תשרי תרנ"ט - נולד הרב יצחק ריבקין, מרבני העיר שוונציאן (נרצח בשואה עם כל בני קהילתו). בכ"ב תשרי תרע"ו - נולד הרב לוי יצחק שפירא, מעסקני שכונת קראון הייטס, חבר ועד הקהל ומזכיר הבד"צ המקומי. בכ"ב תשרי תשכ"ט - נפטר ר' יצחק גולדין, ממנהלי תומכי תמימים רוסטוב ומאנשי הצוות החינוכי של 'בית רבקה' בקראון הייטס. בכ"ב תשרי תשל"א - הרבי הקים את האו"ם החסידי. בכ"ב תשרי תשל"ח - הרבי עבר התקף לב באמצע ההקפות. במשך למעלה מחודש שהה בחדרו ולא יצא לחסידים ורק ביום א' בכסלו יצא לביתו. בכ"ג תשרי תרנ"ט - אדמו"ר הרש"ב מעניק לרשת הישיבות שהקים כשנה קודם לכן את השם 'תומכי תמימים', ולתלמידיה את השם 'תמימים'. בכ"ג תשרי תרס"א - אדמו"ר הרש"ב אומר את שיחת 'כל היוצא למלחמת בית דוד'. בכ"ג תשרי תרע"ג - נולד ר' יעקב אלשביץ, מוהל ושוחט שעסק במסירות נפש בהכשרת אברכים לתפקיד כדי לשמור על גחלת היהדות ברוסיה הסובייטית. בכ"ג תשרי תרפ"ח - אדמו"ר הריי"צ נפרד בלנינגרד מהחסידים ברוסיה, ערב יציאתו מברית המועצות. בכ"ג תשרי תרצ"ג - נולד הרב אייזיק שווי, רב קהילת חב"ד במונטריאול, וראש ישיבת תומכי תמימים בעיר. בכ"ג תשרי תש"ב - אדמו"ר הריי"צ הכריז על תחילת כתיבת ספר תורה של משיח. בכ"ג תשרי תש"ה - נולד הרב חיים שלום דייטש, ראש כולל אברכים צמח צדק בירושלים, ומגדולי מרביצי תורת החסידות בדורנו. בכ"ג תשרי תשט"ו - הרבי דורש מהחסידים להקים מוסדות בהם יתחנכו תלמידים על טהרת הקודש, ובעקבות כך מייסדים קבוצת חסידים את אהלי תורה. בכ"ג תשרי תשד"מ - נולד הרב מנחם כהן, מרבני קהילת חב"ד בבאר שבע ר"מ בישיבת תומכי תמימים המקומית, ומרבני מכון הלכה - חב"ד. בכ"ג תשרי תשנ"ג - הרבי מעודד באופן מיוחד את שירת 'יחי אדוננו', ומאז מתקבע המנהג לשיר ניגון זה בעת שהרבי יוצא ונכנס לתפילות. בכ"ג תשרי תשס"ב - נפטר ר' רמי אנטיאן, פעיל נמרץ בהפצת בשורת הגאולה, ומפעילי חב"ד ביישוב שערי תקווה. בכ"ג תשרי תשס"ו - נפטר הרב אריה לייב שץ, מראשי ארגון שמי"ר בירושלים. בכ"ד תשרי תקנ"ט - אדמו"ר הזקן נלקח למאסרו הראשון בפטרבורג. בכ"ד תשרי תקס"א - אדמו"ר הזקן נסע למאסרו השני בפטרבורג. בכ"ד תשרי תרפ"ח - אדמו"ר הריי"צ עזב את רוסיה והתיישב בעיר ריגא שבלטביא, על פי הזמנת הקהילה היהודית. בכ"ד תשרי תש"ב - סבתו של הרבי שליט"א, הרבנית מרת רחל ינובסקי, נהרגה על קידוש השם. כ"ה בתשרי תקנ"ד - רבי בנימין, מגיד מישרים בזאלוזיץ, מחבר הספרים 'תורי זהב', 'אהבת דודים' ועוד, נפטר. כ"ה בתשרי תק"ע נפטר רבי לוי יצחק מברדיטשוב. כ"ה בתשרי תקצ"ה - רבי צבי הירש חריף הלר מזמושט, מחבר ספר 'טיב גיטין', נפטר. כ"ה בתשרי תקצ"ח - רבי שמואל הלוי לנדא מפראג, מחבר ספר 'שיבת ציון', נפטר. כ"ה בתשרי ת"ר - רבינו משה סופר, רבה של פרשבורג (ה'חתם סופר'), נפטר. כ"ה בתשרי תרס"ד - רבי יעקב בן נעים מאלג'יר, דיין קהילת ליוורנו–איטליה, מחבר ספר 'זרע יעקב', נפטר. כ"ה בתשרי תשנ"ח - רבי דוד מתתיהו רבינוביץ' מביאלה–בני ברק, נפטר. כ"ה בתשרי תשמ"ח - הרב מרדכי מנטליק, ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770 ומחשובי חסידי חב"ד בדור השביעי, נפטר. כ"ו בתשרי תקע"ז - נפטר רבי אהרן מז'יטומיר, מחבר ספר 'תולדות אהרן'. כ"ו בתשרי תקפ"ז - נפטר רבי אשר פרלוב מסטולין. כ"ו בתשרי תרצ"א - נפטר רבי אליהו אבוחצירא מארפוד–מרוקו. כ"ו בתשרי תרע"ד - נולד רבי יצחק ידידיה פרנקל, רבה של תל אביב, נולד. כ"ו בתשרי תרנ"א - נולדה מרת שרה קצנלבויגן ('מומע שרה'), מראשי ועד ההצלה ביציאת רוסיה תש"ו. כ"ו בתשרי תש"א - נולד הרב יששכר דב וולס משמש כאחד מעמודי התווך של בית הכנסת חב"ד 'בית חנה' בשכונת סנהדריה. כ"ו בתשרי תשי"ב - נולד הרב שמואל לייב לוין (פַּריצֶ'ר), מבחירי התמימים בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. כ"ו בתשרי תשנ"ד - נפטר הרב שואל משה קליין, חבר בועד נחלת הר חב"ד, ויד ימינו של מנהל אש"ל הכנסת אורחים הרב משה ירוסלבסקי. כ"ו בתשרי תשנ"ה - נפטר הרב מנחם מענדל בליניצקי - מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד. כ"ו בתשרי תשע"ב - נפטר ר' דוד מלכא, מאנ"ש בקראון הייטס שזכה לשמש כטבח עבור הרבי והרבנית. כ"ז בתשרי ד'תתקמ"ט - רבינו יצחק בן רבי שמואל (ר"י הזקן), מבעלי התוספות, נפטר. כ"ז בתשרי ש"ג - רבי אברהם קרא, אב"ד פראג, נפטר. כ"ז בתשרי תק"ב - רבי אלעזר רוקח, מחבר ספר 'מעשה רוקח', נפטר. כ"ז בתשרי תרל"ח - רבי דוד חי מאיר יוסף ניסים מבגדד, נפטר. כ"ז בתשרי תרנ"ד - הרב ישראל זוסמן דבורץ, מגיד שיעור בבית הכנסת המרכזי ובבית מנחם בכפר חב"ד. כ"ז בתשרי תרצ"ג - הרב אברהם מייזליש, חבר בועד הרוחני של כפר חב"ד, חבר באיגוד המשפיעים של אגו"ח בארץ הקודש ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון כ"ז בתשרי תש"ט - הרב נטע שלמה וילהלם, מאנשי קהילת חב"ד בירושלים, מפעילי מבצע מזוזה וחבר בכולל צמח צדק בעיר. כ"ז בתשרי תש"י - הרב זלמן אהרן גרוסבאום, שליח הרבי לקנדה, וחבר הנהלת המרכז לעניני חינוך. לימי חב"ד - חודש אלול קישורים מומלצים chabad.info חדשות חב"ד chabadinfo.com חדשות חב"ד (אנגלית) מפתח ספרי הרבי hebrewbooks ספריית חב"ד chabadlibrary ספרי חב"ד (טקסט) 770live שידור חי מ-770

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

מויקי פדיה

ברוכים הבאים לוויקיפדיה! ויקיפדיה היא מיזם רב לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שכולם יכולים לערוך. כעת יש בוויקיפדיה העברית 12,317 ערכים. פורטל נשיאי חב"ד פורטל בית רבי פורטל:תורת החסידות כל הערכים כל הערכים כל הערכים פורטל ניגוני חב"ד פורטל ספרות חב"ד הפצת המעיינות כל הערכים כל הערכים כל הערכים [[קובץ:אייקון קראון הייטס.png]] פורטל ימי חב"ד פורטל קראון הייטס כל הערכים כל הערכים קטגוריות ראשיות [[קובץ:אייקון היסטוריה חבד.png]] היסטוריה חב"דית גאולה ומשיח פורטל אישי חב"ד מנהגי חב"ד קהילות חב"ד מוסדות וארגונים {{{שם}}} תמונות מומלצות נוספות תמונה מומלצת אקראית

{{{שם}}} מומלצים אקראיים: פורטל:ערכים מומלצים/א-י - פורטל:ערכים מומלצים/כ-ת‏ {{{שם}}} פעם אחת ביקר אצל אדמו"ר הזקן רבי אלכסנדר זיסקינד מהורדנא ושוחחו בעניני תורה וחסידות. באותה פגישה שאל רבי אלכסנדר את אדמו"ר הזקן, מה יהיה מלך המשיח, חסיד או מתנגד. אדמו"ר הזקן השיב לו בצחות כי מלך המשיח יהיה מתנגד, שהרי אם יהיה חסיד לא יאבו המתנגדים לצאת מהגלות, אך החסידים יקבלו אותו בין כה וכה. לקטעי "הידעת?" נוספים "הידעת?" אקראי {{{שם}}} תבנית:היום בהיסטוריה {{{שם}}} בח' באדר תש"ע - הרב מנחם פרוש, ממנהיגי אגודת ישראל, נפטר. בח' באדר ב' ת"ש - אדמו"ר הריי"צ הגיע לחופי ארצות הברית לאחר יציאתו מאירופה במלחמת העולם השנייה. עקב סגירת הנמל לא מורשה לרדת מהאניה עד למחרת - ט' באדר שני. בח' באדר תש"ל - הרב שניאור זלמן דוכמן, בעל שמועה חסידי ומחבר הספר 'לשמע אוזן'. בח' באדר תשל"ח [דרושה הבהרה] - ר' אברהם ישעיה רייניץ, סופר חסידי ורכז מערכת שבועון בית משיח. בח' באדר תשמ"ג - הרב חיים מנחם שלמה דרוק, מחסידי חב"ד בקהילת בעל התניא שול בירושלים. בח' באדר תשמ"ה - הרב ראובן קמינצקי, חבר ועד כפר חב"ד. בח' באדר תשנ"ז [דרושה הבהרה] - הרב דוד גייסינסקי, מזקני חסידי חב"ד בנחלת הר חב"ד. פרשת השבוע: תצוה, שבת זכור ח' באדר ה'תשפ"ו - אירועים בלוח העברי {{{שם}}} השליחה מרת לאה אלטויז ע"ה (אינפו) במועצת הביטחון של האו"ם: הצבעה בעד הצעה הקוראת להפסקת אש מיידית בעזה בתקופת הרמדאן ושחרור מיידי וללא תנאי של כלל החטופים. ארה"ב לא הטילה וטו (אינפו) סיום הרמב"ם למחזור השלושה פרקים - הרב וילהלם בראיון לרדיו קול ברמה (אינפו) השליח הרב מנחם מענדל לנדא ע"ה (אינפו) עריכה

{{{שם}}} תבנית:עמוד ראשי/מיזמים

Welcome to the Hebrew Wikipedia. For assistance in other languages, please see the embassy.

ללא הודעת הגנה אוטומטית

מאידישע פדיה

קובץ:Wikipedia-logo.png ברוכים־הבאים צו דער וויקיפּעדיע די פֿרײַע ענציקלאָפּעדיע וואָס יעדער איינער קען רעדאַקטירן. 12,317 אַרטיקלען אויף ייִדיש וויקיפּעדיע איז אַ מולטישפּראַכיקער, וועב־באַזירטער, פֿרײַער אינהאַלט ענציקלאפּעדיע פּראָיעקט, געשריבן אַלס צוזאַמענאַרבעט דורך וואָלונטירן פֿון דער גארער וועלט. זעט נאָך בײַ וויקיפעדיע:וועגן... איבערבליק • רעדאַקטירן • שאלות • הילף קאַטעגאָריעס • רעקאָמענדירטע אַרטיקלען אינהאַלט תבנית:אינהאלט אויסדערוויילט בילד תבנית:הויפט זייט/אויסדערוויילט בילד אױסדערװײלטע אַרטיקלען תבנית:אויסדערוויילטע ארטיקלען הײַנט… {{:הויפט זייט/תבנית:יידישע דאטע }} דף היומי: תבנית:דף היומי װיקיפּעדיע אין אַנדערע שפּראַכן הויפט זייט/אנדערע שפראכן באַאַרבעטן װיקיפּעדיע שװעסטער פּראָיעקטן תבנית:וויקיפעדיע שוועסטער פראיעקטן