מאמר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מאמר''' [[חסידות]] הינו דברי [[תורה]] - '''דא"ח'' ('''ד'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) - שנאמר או נכתב על ידי ה[[אדמו"ר]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, שכינה מדברת מתוך גרונו. לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים ניגון מיוחד הנקרא [[ניגון הכנה]]. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם. היו פעמים בהם אמר [[הרבי]] מאמר ללא ניגון הכנה. | [[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]'''מאמר''' [[חסידות]] הינו דברי [[תורה]] - '''דא"ח'' ('''ד'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) - שנאמר או נכתב על ידי ה[[אדמו"ר]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, [[שכינה]] מדברת מתוך גרונו. לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים [[ניגון]] מיוחד הנקרא [[ניגון הכנה]]. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם. היו פעמים בהם אמר [[הרבי מלך המשיח]] מאמר ללא ניגון הכנה. | ||
== סגנונות במאמרי חב"ד == | == סגנונות במאמרי חב"ד == | ||
לכל | לכל אחד מ[[רבותינו נשיאינו]] היה דבר מאפיין במאמריו: | ||
שינויים נוספים היו בין לפני המאסר | * [[אדמו"ר הזקן]]: בתחילת [[נשיאות]]ו מאמריו היו קצרים והם נקראו "אימרות", לאחר-מכן התארכו יותר ונקראו "דרושים" (שם זה נשאר עד היום, והמאמרים מכונים "דרושי חסידות"), ולאחר מכן התארכו יותר ונקראו "מאמרים". שינויים נוספים היו בין לפני המאסר ב[[פטרבורג]] בשנת [[תקנ"ט]] ולאחריו; המאמרים התארכו יותר בהסברת הדברים. | ||
* [[אדמו"ר האמצעי]]: מאמריו היו באריכות גדולה הרבה יותר, ובהסברה מרובה. על הפנימיות מוסבר כי אדמו"ר הזקן היה בבחינת [[חכמה]] ולכן מאמריו היו קצרים יותר, אך אדמו"ר האמצעי היה בחינת [[בינה]] ולכן מאמריו היו באריכות ובהרחבה. | |||
* [[אדמו"ר הצמח צדק]]: מאמריו היו משופעים במאמרי [[חז"ל]] וציטוטים מספרים שונים, דבר שפעמים הקשה על ההבנה עבור מי שלא היה מורגל בכך. | |||
אצל אדמו"ר | * [[אדמו"ר מהר"ש]]: אצל אדמו"ר המהר"ש מצינו לראשונה את 'ה[[המשך]]' - סדרת מאמרים שנאמרו לאורך זמן העוסקת בנושא משותף. | ||
אדמו"ר הרש"ב במאמריו ביאר את עניני החסידות בהרחבה ובצורה מוסברת, וכונה "הרמב"ם של תורת החסידות". | * [[אדמו"ר הרש"ב]]: במאמריו ביאר את עניני החסידות בהרחבה ובצורה מוסברת, וכונה "[[הרמב"ם]] של [[תורת החסידות]]". | ||
* [[אדמו"ר הריי"צ]]: לראשונה הדפיס את המאמרים בתרגום ל[[אידיש]] ובשפה המובנת גם לחסרי ידע ורקע בסיסי בהבנת החסידות. | |||
== חזרת מאמר == | == חזרת מאמר == | ||
בימי [[אדמו"ר האמצעי]] החל המנהג בקרב | בימי [[אדמו"ר האמצעי]] החל המנהג בקרב ה[[חסידים]] לחזור על מאמרי החסידות בעיירות הפזורות בדרכם מהרבי אל מקום מגוריהם. מנהג זה נקרא בשם "חזרת דא"ח". | ||
גם כיום מכנים אמירת מאמר חסידות בעל-פה או מתוך הכתובים בשם "חזרת דא"ח", והמנהג מתקיים בעיקר בשעת [[רעווא דרעווין]] בכל [[שבת]], כמנהג חסידים, וב[[התוועדויות]] מיוחדות. | גם כיום מכנים אמירת מאמר חסידות בעל-פה או מתוך הכתובים בשם "חזרת דא"ח", והמנהג מתקיים בעיקר בשעת [[רעווא דרעווין]] בכל [[שבת]], כמנהג חסידים, וב[[התוועדויות]] מיוחדות כגון ב[[יום הולדת]]. | ||
== מאמרי הרבי == | == מאמרי הרבי == | ||
[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] נוהג להחזיק מטפחת או חפץ [[גשמי]] כל-שהוא בעת אמירת המאמר. חסידים היו מסבירים, שעובדה זו נעוצה בסיבה שהרבי רצה לאחוז במשהו "גשמי" בעת אמירת דברי אלוקים חיים. | |||
ישנם שני סוגי מאמרים: מאמר בניגון של מאמר או מאמר כעין שיחה. רוב המאמרים שאמר הרבי היו מהסוג השני. | |||
בשנים המאוחרות יותר מיעט הרבי באמירת מאמרים בניגון של מאמר, והמאמר האחרון מסוג זה היה בערב [[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] - מאמר [[ד"ה]] "אנכי ה' אלוקיך". המאמר נאמר בהפתעה (כמו קודמו בערב [[חג הפסח]] - ד"ה "מצה זו"). המאמר האחרון כעין שיחה נאמר בשבת [[פרשת חיי שרה]] [[תנש"א]]. | |||
בשנים | בשנים הראשונות מיעט הרבי להגיה את מאמריו והם נכתבו בתור [[הנחה|הנחות]] כשלעתים הרבי עובר עליהם ומעיר הערות אך לא בתור מאמר [[מוגה]]. יוצאים מן הכלל היו חלק ממאמרי [[באתי לגני]] אותם הגיה הרבי. החל משנת [[תשמ"ו]], החל הרבי להגיה מאמרים משנים קודמות יותר וכך יצאו לאור עם התאריך של ההוצאה-לאור. | ||
המאמר האחרון אותו הגיה הרבי הינו קונטרס ואתה תצוה שיצא-לאור לקראת [[פורים קטן]] [[תשנ"ב]], והינו מאמר יסודי בענין ה[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]]. לאחר מכן, לקראת חג השבועות [[תשנ"ג]], כשהתגלה ב[[ספריית ליובאוויטש]] עותק ממאמר שהרבי הגיה ומעולם לא פורסם, הסכים הרבי שייצא בתור מאמר מוגה באותה עת. | |||
המאמר | למרות שהעבודה על הוצאת המאמרים היתה בידי [[ועד הנחות בלה"ק]], הרי לפועל מסר הרבי את האחריות (כולל החתימה בפתח המאמר) ל[[ועד להפצת שיחות]] שאף הוציא לאור את כל המאמרים בשישה כרכים הידועים בתור [[ספר המאמרים (מלוקט)]]. בשנת [[תשס"ה]] יצאה לאור סדרת המאמרים בארבעה כרכים לפי תאריכי השנה. | ||
בשנת [[תשס"ג]] החל לצאה על ידי [[את"ה המרכזי 770]] סדרת "[[מאמרים מבוארים]]" על מנת לבאר את מאמרי [[הרבי]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1911 מאמר בשעה שהקדימו] [[תשד"מ]] {{וידאו}} {{אינפו}} | * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1911 מאמר ד"ה בשעה שהקדימו] [[תשד"מ]] {{וידאו}} {{אינפו}} | ||
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2305 מאמר ד"ה "כי ישאלך בנך" - י"א ניסן תשד"מ] {{וידאו}} {{אינפו}} | |||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
גרסה מ־16:33, 2 ביוני 2011
מאמר חסידות הינו דברי תורה - דא"ח ('דברי אלוקים חיים) - שנאמר או נכתב על ידי האדמו"ר. מקובל מפי החסיד רבי הלל מפאריטש שכאשר רבי אומר מאמר חסידות, שכינה מדברת מתוך גרונו. לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים ניגון מיוחד הנקרא ניגון הכנה. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם. היו פעמים בהם אמר הרבי מלך המשיח מאמר ללא ניגון הכנה.
סגנונות במאמרי חב"ד
לכל אחד מרבותינו נשיאינו היה דבר מאפיין במאמריו:
- אדמו"ר הזקן: בתחילת נשיאותו מאמריו היו קצרים והם נקראו "אימרות", לאחר-מכן התארכו יותר ונקראו "דרושים" (שם זה נשאר עד היום, והמאמרים מכונים "דרושי חסידות"), ולאחר מכן התארכו יותר ונקראו "מאמרים". שינויים נוספים היו בין לפני המאסר בפטרבורג בשנת תקנ"ט ולאחריו; המאמרים התארכו יותר בהסברת הדברים.
- אדמו"ר האמצעי: מאמריו היו באריכות גדולה הרבה יותר, ובהסברה מרובה. על הפנימיות מוסבר כי אדמו"ר הזקן היה בבחינת חכמה ולכן מאמריו היו קצרים יותר, אך אדמו"ר האמצעי היה בחינת בינה ולכן מאמריו היו באריכות ובהרחבה.
- אדמו"ר הצמח צדק: מאמריו היו משופעים במאמרי חז"ל וציטוטים מספרים שונים, דבר שפעמים הקשה על ההבנה עבור מי שלא היה מורגל בכך.
- אדמו"ר מהר"ש: אצל אדמו"ר המהר"ש מצינו לראשונה את 'ההמשך' - סדרת מאמרים שנאמרו לאורך זמן העוסקת בנושא משותף.
- אדמו"ר הרש"ב: במאמריו ביאר את עניני החסידות בהרחבה ובצורה מוסברת, וכונה "הרמב"ם של תורת החסידות".
- אדמו"ר הריי"צ: לראשונה הדפיס את המאמרים בתרגום לאידיש ובשפה המובנת גם לחסרי ידע ורקע בסיסי בהבנת החסידות.
חזרת מאמר
בימי אדמו"ר האמצעי החל המנהג בקרב החסידים לחזור על מאמרי החסידות בעיירות הפזורות בדרכם מהרבי אל מקום מגוריהם. מנהג זה נקרא בשם "חזרת דא"ח".
גם כיום מכנים אמירת מאמר חסידות בעל-פה או מתוך הכתובים בשם "חזרת דא"ח", והמנהג מתקיים בעיקר בשעת רעווא דרעווין בכל שבת, כמנהג חסידים, ובהתוועדויות מיוחדות כגון ביום הולדת.
מאמרי הרבי
כ"ק אדמו"ר שליט"א נוהג להחזיק מטפחת או חפץ גשמי כל-שהוא בעת אמירת המאמר. חסידים היו מסבירים, שעובדה זו נעוצה בסיבה שהרבי רצה לאחוז במשהו "גשמי" בעת אמירת דברי אלוקים חיים.
ישנם שני סוגי מאמרים: מאמר בניגון של מאמר או מאמר כעין שיחה. רוב המאמרים שאמר הרבי היו מהסוג השני.
בשנים המאוחרות יותר מיעט הרבי באמירת מאמרים בניגון של מאמר, והמאמר האחרון מסוג זה היה בערב חג השבועות תשמ"ט - מאמר ד"ה "אנכי ה' אלוקיך". המאמר נאמר בהפתעה (כמו קודמו בערב חג הפסח - ד"ה "מצה זו"). המאמר האחרון כעין שיחה נאמר בשבת פרשת חיי שרה תנש"א.
בשנים הראשונות מיעט הרבי להגיה את מאמריו והם נכתבו בתור הנחות כשלעתים הרבי עובר עליהם ומעיר הערות אך לא בתור מאמר מוגה. יוצאים מן הכלל היו חלק ממאמרי באתי לגני אותם הגיה הרבי. החל משנת תשמ"ו, החל הרבי להגיה מאמרים משנים קודמות יותר וכך יצאו לאור עם התאריך של ההוצאה-לאור.
המאמר האחרון אותו הגיה הרבי הינו קונטרס ואתה תצוה שיצא-לאור לקראת פורים קטן תשנ"ב, והינו מאמר יסודי בענין ההתקשרות לנשיא הדור. לאחר מכן, לקראת חג השבועות תשנ"ג, כשהתגלה בספריית ליובאוויטש עותק ממאמר שהרבי הגיה ומעולם לא פורסם, הסכים הרבי שייצא בתור מאמר מוגה באותה עת.
למרות שהעבודה על הוצאת המאמרים היתה בידי ועד הנחות בלה"ק, הרי לפועל מסר הרבי את האחריות (כולל החתימה בפתח המאמר) לועד להפצת שיחות שאף הוציא לאור את כל המאמרים בשישה כרכים הידועים בתור ספר המאמרים (מלוקט). בשנת תשס"ה יצאה לאור סדרת המאמרים בארבעה כרכים לפי תאריכי השנה.
בשנת תשס"ג החל לצאה על ידי את"ה המרכזי 770 סדרת "מאמרים מבוארים" על מנת לבאר את מאמרי הרבי.
