לדלג לתוכן

רבי יהודה – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ. רובין (שיחה | תרומות)
מ מ. רובין העביר את הדף רבי יהודה בן אלעאי לשם רבי יהודה תוך דריסת הפניה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|רבי יהודה}}
[[קובץ:רבי יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האהל על מערת קבורת רבי יהודה ומשפחתו.{{הערה|אביו נקבר בסמוך.}}]]
[[קובץ:רבי יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האהל על מערת קבורת רבי יהודה ומשפחתו.{{הערה|אביו נקבר בסמוך.}}]]
[[קובץ:רבי יהודה בר אילעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה על קברו]]
[[קובץ:רבי יהודה בר אילעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה על קברו]]
רבי '''יהודה בר אלעאי'''{{הערה|אביו היה התנא [[רבי אלעאי]] הזקן.}} (או בר אלעי) היה [[תנא]] בדור הרביעי של תקופת התנאים. רבי יהודה מוזכר ב[[משנה]] יותר מכל תנא אחר.{{הערה|למעט, אולי, [[רבי מאיר]], אודותיו נאמר "סתם משנה - רבי מאיר".}} כאשר מוזכר במשנה או ב[[ברייתא]] סתם "רבי יהודה" - הכוונה היא לרבי יהודה בר אלעאי.
'''רבי יהודה בר אלעאי''' (מוזכר בדרך כלל כ'''רבי יהודה'''){{הערה|{{בבלי|מנחות|יח|א}}}} היה [[תנאים|תנא]] בדור הרביעי של תקופת התנאים. מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]]. מאות מובאות מדבריו נזכרו ב[[ששה סדרי משנה]], והוא התנא שפסקיו מוזכרים במשנה, במספר הגדול ביותר מבין התנאים האחרים.


בתלמוד אומר [[רבי יוחנן]] כי "סתם [[ספרא]] - רבי יהודה"; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך [[רב שרירא גאון]] מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.{{הערה|1=[[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=102&hilite= 102]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=103&hilite= 103], מהדורת הרב [[בנימין מנשה לוין]], חיפה, [[ה'תרפ"א]].}}
בתלמוד אומר [[רבי יוחנן]] כי "סתם [[ספרא]] - רבי יהודה"; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך [[רב שרירא גאון]] מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.{{הערה|1=[[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=102&hilite= 102]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=103&hilite= 103], מהדורת הרב [[בנימין מנשה לוין]], חיפה, [[ה'תרפ"א]].}}
שורה 18: שורה 17:
לפי שיטת רבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י"ח דקות{{הערה|1=[[מסכת ברכות]], ב, ב.}}, בניגוד ל[[רבי יוסי]] שסובר שזמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עין. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסי{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]], [[פסקי הסידור]], סדר הכנסת שבת.}}.
לפי שיטת רבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י"ח דקות{{הערה|1=[[מסכת ברכות]], ב, ב.}}, בניגוד ל[[רבי יוסי]] שסובר שזמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עין. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסי{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]], [[פסקי הסידור]], סדר הכנסת שבת.}}.


==משפחתו==
{{תנאים}}
*בנו '''רבי יוסי בן רבי יהודה''' מוזכר פעמים רבות במשניות.
{{תבנית:תנאים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנאים|יהודה]]
[[קטגוריה:הדור הרביעי לתנאים]]

גרסה מ־15:02, 23 בנובמבר 2025

האהל על מערת קבורת רבי יהודה ומשפחתו.[1]
המצבה על קברו

רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה)[2] היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים. מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא. מאות מובאות מדבריו נזכרו בששה סדרי משנה, והוא התנא שפסקיו מוזכרים במשנה, במספר הגדול ביותר מבין התנאים האחרים.

בתלמוד אומר רבי יוחנן כי "סתם ספרא - רבי יהודה"; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.[3]

בתורת החסידות

בירושלמי[4] מבואר על מטרוניתא אחת ששאלה את רבי יהודה מפני מה פניו צהובים ביותר, כמגדלי חזירים ומלוי בריבית, שהם עשירים ביותר ואין להם דאגות. וענה לה: חכמת אדם תאיר פניו.

אדמו"ר הזקן מסביר זאת, כי אותיות התורה נקראים "בתים", והם הכלים "לחזות בנועם ה'" שהם האורות שבתוך הכלים.

למרות שלמעלה הם כולם אחדות אחד והם אור אחד, למטה הם נפרדים זה מזה, אך היו תנאים כרבי יהודה בר' אלעאי, שהיו פניו צהובים מטוב לבו, מרוב השמחה והאורה שבתורה שבעל פה, מפני שהיו צדיקים מופלגים והיו להם הפנימית והאותיות מאוחדים זה בזה[5]

הרבי[6] מקשה, לשם מה היו צריכים לספר על כך את עדות המטרוניתא, הרי תלמידיו בוודאי הבחינו בכך. הרבי מתרץ כי הגמרא מדגישה שחכמת האדם צריכה להאיר את פניו באופן כזה, שגם גוי יבחין בכך.[7]

פסקיו

לפי שיטת רבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י"ח דקות[8], בניגוד לרבי יוסי שסובר שזמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עין. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסי[9].


הערות שוליים

  1. ^ אביו נקבר בסמוך.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף י"ח, עמוד א'
  3. ^ איגרת רב שרירא גאון, עמ' 102-103, מהדורת הרב בנימין מנשה לוין, חיפה, ה'תרפ"א.
  4. ^ מסכת שבת פ"ח ה"א, וראה נדרים מט, ב.
  5. ^ ליקוטי תורה פרשת מסעי צו ד.
  6. ^ התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמ' 1332.
  7. ^ אם כי אין מדובר בגוי מגושם המונח כל כולו בענינים גשמיים, כי אם גוי נמצא בדרגה נעלית יותר - מטרוניתא.
  8. ^ מסכת ברכות, ב, ב.
  9. ^ אדמו"ר הזקן, פסקי הסידור, סדר הכנסת שבת.