רב שרירא גאון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב שרירא גאון (ד'תרס"ו, (906) - ד'תשס"ו, (1006)) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים. רב שרירא גאון בר חנינא, שהיה נצר לשושלת ראשי הגולה המיוחסת לדוד המלך, מונה כראש הישיבה בפומבדיתא בשנת ד'תשכ"ח (968), והחליף בתפקיד זה את רב נחמיה גאון בר רב כהן צדק.

את תפקידו הקודם כאב בית דין מילא בנו, רב האי גאון שלימים ירש אותו בחייו כראש ישיבה, אך עזר לו בניהול הישיבה גם לפני כן.

ייחוסו[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו של רב שרירא הייתה משפחת ראשי הגולה שבבבל, אבל אבות אבותיו עברו אל הישיבה וויתרו על הנשיאות. ממשפחה זו יצאו כמה גאונים, אבות בית דין, ראשי כלה, סופרים ונושאי תפקידים אחרים בישיבה. אביו רב חנניה וסבו רב יהודה היו גם הם גאונים בישיבת פומבדיתא.

באיגרתו, מציין רב שרירא את ייחוסו לבית דוד המלך, וכן לאמורא רבה בר אבוה, תלמידו של רב.

אגרת רב שרירא גאון[עריכה | עריכת קוד מקור]

איגרתו המפורסמת - איגרת רב שרירא גאון (איגרת רש"ג) - נכתבה סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל חכמי קירואן ובראשם רבי יעקב בן נסים, כתשובה לשש שאלות ששאלו את רב שרירא אודות השתלשלות התורה מימות התנאים עד ימיו.

באגרת פורס רב שרירא את זמני חייהם של התנאים, האמוראים, רבנן סבוראי והגאונים שקדמו לו. תוך כדי כך, מתארך את זמני העריכה של ספרות חז"ל (המשנה, הברייתות והתלמודים) ומתאר גם את אופן עריכתם.

האיגרת איגרת מהווה מקור מידע מרכזי, ובפרטים רבים בלעדי, על התקופות בהן היא עוסקת ותיארוכן.

החיבור הינו החיבור הקדום, המהימן והמדויק ביותר העוסק בתיאור הפרטים הכרונולוגיים של עידן חז"ל.

הראשונים הסתמכו על תיארוכו של רש"ג במקומות רבים.

האגרת הודפסה לראשונה בשנת שכ"ו בעיר קושטאנדינא (אסיטנבול של היום) שבטורקיה על ידי הרופא רבי שמואל ב"ר משה שולם, בתוך מהדורת "ספר היוחסין" שהדפיס, בעזרת אשה נדבנית בשם אסתר.

יחס הרבי לאגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי נהג להביא מהאגרת מקורות לעניינים שונים[1].

כאשר ר' יצחק אייזיק וואגנער שאל את הרבי במכתב לגבי זמן כתיבת המשנה, ענה לו הרבי: "דעת רש"י (עירובין סב, ב) וכמה מרבותינו ז"ל שאפילו בימי האמורא אביי "לא הי' דבר הלכה כתובה בימיהן אפילו אות אחת, חוץ ממגילת תענית", ושיטת הרמב"ם (בהקדמתו לספר היד החזקה) אשר "רבינו הקדוש חיבר מהכל ספר המשנה כו' ונגלה בכל ישראל וכתבוה כולו". ומובן שאין להכניס ראש בין הרים הגדולים, אף שלכאורה הי' מקום לומר שהרמב"ם שראה כתבי הגאונים דעתו נמצאת באגרת דרבנו שרירא גאון, ואולי לא ראה רש"י אגרת זו (שהרי נמצא בריחוק מקום מבבל וכו' משא"כ הרמב"ם) ולכן כתב כנ"ל, משא"כ אילו הייתה האגרת באה לידו."[2].

בשיחת י' שבט תשט"ו ובכמה מאיגרותיו הביא הרבי את התוספתא בעדויות שאומרת ש"מי שיש לו תלמידים ולתלמידיו תלמידים קורין אותו רבי, נשתבחו תלמידיו קורין אותו רבן, נשתבחו אלו ואלו קורין אותו בשמו". הרבי מציין שנוסח זה הוא לפי הגירסא שהובאה באגרת רב שרירא גאון.

סוף ימיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחרי 30 שנות גאונות כראש ישיבת פומבדיתא התפטר מתפקידו בד'תשנ"ח כשהיה בן קרוב למאה שנים ומינה את בנו רב האי גאון לממלא מקומו.

יהודים הלשינו עליו ועל בנו לפני הח'ליפה אל-כדיר על קיום קשרים עם יושבי הארצות האויבות, שהיו שרויות במלחמות נגד הח'ליפות, כמו מדינות צפון אפריקה, פרס, ספרד והביזנטים. לישיבת פומבדיתא התקבלו תלמידים רבים מהארצות האלו, ובין רב שרירא ובנו ליושבי הארצות האלו היו חילופי מכתבים ושו"ת. לכן אפשר היה להאשים אותם בקלות במזימה פוליטית. הח'ליפה ציווה לכלוא אותם ולהחרים את רכושם. בסופו של דבר רב האי זוכה, אך רב שרירא נחשב לאשם והמשיך לשבת בכלא ורכושו הוחרם. הדבר פגע בבריאותו של רב שרירא, והוא חלה ונפטר לאחר 8 שנים.

ייתכן שזו הסיבה שרב שרירא התפטר מראשות הישיבה ומינה את בנו במקומו. אך ייתכן שהדבר היה קודם ההלשנה ורב שרירא התפטר ממשרתו בגלל זקנותו.

כתבים נוספים מלבד האיגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]

איגרת שנייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנוסף לאיגרת הראשונה כתב איגרת נוספת ששלח לרב נסים בן יעקב, ובה פירש את התארים הנהוגים בתלמוד ושמות של חלק מהאמוראים.

תשובות רש"ג[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפתחו של רב שרירא באו שאלות רבות, מן הפזורה היהודית, בארצות המערב ואף מן המזרח (הודו), שעסקו בעיקר בנושאי הלכה, ואף בנושאי אגדה, אמונה וקבלה. רב שרירא השתדל לענות לכל שואל, ואיגרות רבות נשלחו בשמו. באיגרותיו, מלבד התשובות ההלכתיות, שזר רב שרירא פירושים לפסוקים ולסוגיות תלמודיות.

פירושים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חיבר פירושים שונים, הן למקרא והן לתלמוד, ולמרוות שהפירושים עצמם אבדו, יש ציטוטים מהם והתייחסות אליהם בכתבים אחרים (למשל אצל הרד"ק).

צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו של רבי שרירא גאון היה רב האי גאון, שחיבר עמו תשובות הלכתיות רבות.

המהר"ל מפראג היה מצאצאיו, ומכיוון שכך נשיאי חב"ד ומשפחתם הם צאצאי רב שרירא.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חיבוריו

הערות שוליים

  1. דוגמאות: אגרות קודש אדמו"ר שליט"א אגרת ב'פג, אגרת ב'תרפט, אגרת ד'תפג ואגרת ד'תקמד
  2. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א אגרת ט'תל