חורבן הבית הראשון והשני

חורבן בית המקדש התרחש בט' באב. בית המקדש הראשון חרב בשנת ג'של"ח, ובית המקדש (ראשי תיבות-ביהמ"ק) השני נחרב בשנת ג'תתכ"ח.

חורבן בית ראשון

11 שנים לפני חורבן הבית, נבוכדנצר הגיע לארץ ישראל, בהגיעו החליט להעביר את יהויקים - מלך יהודה שבאותה תקופה. יהויקים לא הסכים להיכנע, וחייליו הכריחו אותו לעשות כן. במקומו, המליך נבוכדנצר את אחיו, יהויכין. אך יועציו יעצו לו להמליך את אחיינו של יהויקים, מתניה.

הוא השביע אותו שלא למרוד בו^{[דרושה הבהרה]}, ולאחר שמתניה נשבע, נבוכדנצר שינה את שם מתניה, לצדקיהו על שם כך שאם צדקיהו ימרוד בו, יענש מידי שמים.

גלות החרש והמסגר

לאחר שצדקיהו הומלך, הגלה נבוכדנצר לבבל את ראשיה ונכבדיה של ארץ יהודה, בהם ראש הסנהדרין מרדכי היהודי, גם הנביא יחזקאל ירד איתם.

זו הייתה מכה קשה לאלו שנשארו בירושלים, ונקראה גלות החרש והמסגר, כי כל אלו שלאחר שאמרו משהו כולם נהיו חרשים מלשמוע משהו אחר וכו'.

מרד צדקיהו

בעקבות יועציו, ובניגוד לנבואות ירמיהו הנביא, המלך צדקיהו פתח מרד. בעידודי נביאי השקר ששיקרו ואמרו לכולם שה' יעזור ליהודים ושישראל ינצחו את נבוכדנצר, בעצת יועציו אסר את ירמיהו בבור סיד, שיטבע שם, ורק בזכות תלמידו של הנביא, ברוך בן נריה, ניצל.

צדקיהו התגרה בבבלים, והכעיס את נבוכדנצר.

המצור והחורבן

נבוכנצר בנה חומה עבה, ויצר מצור על ירושלים ת"ו. המצור היה נורה ואיום, וכמו שכתוב באיכה:

דבק לשון יונק לחיכו וכו'

אלפים מתו ברחובות והמצב היה נורא,

מחוץ לחומה נבוכדנצר מינה את נבוזראדן שר הטבחים להחריב את ירושלים

בט' אב הבבלים שרפו את הבית הקדוש וגלות בבל החלה

סיבת החורבן ותקנות הרבי לימי בין המצרים

חורבן הבית הראשון אירע בגלל עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים

הבית השני נחרב בגלל שנאת חינם, לאור זאת פתח הרבי במבצע אהבת ישראל, והורה ללמוד בימי בין המצרים את הלכות בית המקדש ברמב"ם ובנבואת יחזקאל על הבית השלישי.