יין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 99: | שורה 99: | ||
כמו כן, ה[[גמרא]] ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|דף ק"ט ע"א.}}, דנה על דיני שמחה ביום טוב, ומסקנתה: "ועכשיו שאין [[בית המקדש]] קיים אין שמחה אלא ביין שנאמר{{הערה|תהלים קד, טו.}} "ויין ישמח לבב אנוש"". | כמו כן, ה[[גמרא]] ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|דף ק"ט ע"א.}}, דנה על דיני שמחה ביום טוב, ומסקנתה: "ועכשיו שאין [[בית המקדש]] קיים אין שמחה אלא ביין שנאמר{{הערה|תהלים קד, טו.}} "ויין ישמח לבב אנוש"". | ||
וכן נפסק להלכה, ששמחה נגרמת על ידי [[בשר]] ו'''יין''': "הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים וּמִגְדָּנוֹת. וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶן בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִין נָאִים כְּפִי מָמוֹנוֹ. וְהָאֲנָשִׁים אוֹכְלִין בָּשָׂר וְשׁוֹתִין יַיִן שֶׁאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר '''וְאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּיַיִן'''"{{הערה|[[ | וכן נפסק להלכה, ששמחה נגרמת על ידי [[בשר]] ו'''יין''': "הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים וּמִגְדָּנוֹת. וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶן בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִין נָאִים כְּפִי מָמוֹנוֹ. וְהָאֲנָשִׁים אוֹכְלִין בָּשָׂר וְשׁוֹתִין יַיִן שֶׁאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר '''וְאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּיַיִן'''"{{הערה|[[הרמב"ם]] הל' שביתת יום טוב, ו' י"ח.}}. | ||
ומטעם זה חובה היא לשתות בכל סעודת יום טוב יין: "מִצְוַת יוֹם טוֹב לְחַלְּקוֹ חֶצְיוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְחֶצְיוֹ לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה... וְחַיָּב לִבְצֹעַ עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת וְ'''לִקְבֹּעַ כָּל סְעֻדָּה עַל הַיַּיִן'''"{{הערה|[[שו"ע]] או"ח תקכט א'.}}. | ומטעם זה חובה היא לשתות בכל סעודת יום טוב יין: "מִצְוַת יוֹם טוֹב לְחַלְּקוֹ חֶצְיוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְחֶצְיוֹ לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה... וְחַיָּב לִבְצֹעַ עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת וְ'''לִקְבֹּעַ כָּל סְעֻדָּה עַל הַיַּיִן'''"{{הערה|[[שו"ע]] או"ח תקכט א'.}}. | ||
| שורה 186: | שורה 186: | ||
היינו, ששני סוגי היין דלעייל{{הערה|א. יין אדום, המשכר - הבא מעץ הדעת וב. יין לבן, המשמח – הבא מעץ החיים.}} הם שכבר יצא היין "ממקומו" (מהענבים), דבר המורה על שמחה המעורבת בהרגשת עצמו, שלכן הוא מעורב טוב ורע ויתכנו ממנו גם תוצאות שליליות. אבל היין המשומר בתוך הענבים הריהו נקי מכל פסולת ומגלה שמחה טהורה באלוקות (ומטעם זה דוקא דוד המלך – שעניינו ביטול בתכלית – יאמר "אני אברך ולי נאה לברך"). | היינו, ששני סוגי היין דלעייל{{הערה|א. יין אדום, המשכר - הבא מעץ הדעת וב. יין לבן, המשמח – הבא מעץ החיים.}} הם שכבר יצא היין "ממקומו" (מהענבים), דבר המורה על שמחה המעורבת בהרגשת עצמו, שלכן הוא מעורב טוב ורע ויתכנו ממנו גם תוצאות שליליות. אבל היין המשומר בתוך הענבים הריהו נקי מכל פסולת ומגלה שמחה טהורה באלוקות (ומטעם זה דוקא דוד המלך – שעניינו ביטול בתכלית – יאמר "אני אברך ולי נאה לברך"). | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[יין המשומר]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[יין המשומר]]}} | ||
==יין לבן ואדום – שתי דרגות באהבת ה'== | ==יין לבן ואדום – שתי דרגות באהבת ה'== | ||
ביאור נוסף בעניינם של יין לבן ואדום בעבודה, מביא [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[תורה אור]] ויחי ד"ה חכלילי.}}, שכאשר אומרים שיוצא סוד, הכוונה היא ל[[אהבת ה']] הטמונה בלבו של היהודי. | ביאור נוסף בעניינם של יין לבן ואדום בעבודה, מביא [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[תורה אור]] ויחי ד"ה חכלילי.}}, שכאשר אומרים שיוצא סוד, הכוונה היא ל[[אהבת ה']] הטמונה בלבו של היהודי. | ||