שלום איידלמן: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
מוישי גורליק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 92: | שורה 92: | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]] | ||
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]] | [[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]] | ||
[[קטגוריה:משפחת איידלמן]] | |||
גרסה מ־22:40, 5 בדצמבר 2024
הרב שלום איידלמן (איידעלמאן) (תרצ"ו – ט"ז ניסן תש"פ), היה שליח הרבי לקזבלנקה מרוקו במשך 61 שנים, מאז חתונתו ועד יומו האחרון. כיהן כראש הישיבה הכולל ובית מדרש לרבנים ודיינים, אשר הוקמו ופעלו תחת רשת אהלי יוסף יצחק בקזבלנקה ובכירי הרבנים כיום במרוקו הוסמכו על ידו. נפטר בקזבלנקה במגיפת הקורונה ולאחר תקופה ארוכה הועלה ארצה וגופו היה שלם, מה שגרם להתפעלות גדולה בכלי התקשורת בארץ ובעולם.
תולדות חיים
נולד בשנת תרצ"ו לאביו הרב אריה דוב ולאמו מרת סלאווא איידלמן במוסקבה. בגיל 9 יצא עם משפחתו מברית המועצות בבריחה הגדולה דרך פולין, אל פריז.
למד בתומכי תמימים ברינואה, ולמרות בקשתו מהרבי להגיע וללמוד ב-770 לא אישר הרבי את הדבר ובאופן חריג הטיל עליו שליחות מיוחדת להשפיע על אחינו בני ישראל הספרדים הלומדים ב'תומכי תמימים ברינוא'.[1]
בתקופת בחרותו, יחד עם הרב הלל פבזנר בהכוונת הרבי איתר ספרים וכתבי יד עתיקים בכלל וכתבי חסידות, כאשר התאפשר שלחם לרבי, ובמקרים אחרים שלחו צילומים.[2]
בשנת תשט"ז בעקבות הפיגוע בבית ספר למלאכה בכפר חב"ד, שלח הרבי שלוחים מתלמידי התמימים על מנת שיצאו ויחזקו את הקהילות החבדיו"ת בארץ ישראל. רוב התלמידים נשלחו מישיבת תומכי-תמימים המרכזית ב-770, אך הרב איידלמן נבחר כנציג צרפת.
בשליחות הרבי במרוקו
בשנת תשי"ט, עוד קודם חתונתו ייעד אותו הרבי לצאת לשליחות במרוקו. היציאה עצמה נעשתה בזאת חנוכה - ימים ספורים בלבד אחר חתונתו לרעייתו גיטל לבית משפחת גורקוב - שהתקיימה בי"ט כסלו. החל מאז שימש הרב שלום כשליח הרבי בעיר קזבלנקה ומנהל וראש כמה מוסדות ברשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו), ומצודתו פרושה על פני כל ערי מרוקו. פעל ברציפות במשך 61 שנים עד לפטירתו. וזכה לקבל הדרכות ביחידויות, אגרות ומענות מהרבי, בהם הכווין בירך ועודד את פעילות הרב איידלמן במרוקו.[3]
ב'כולל' שייסד, הוכשרו רוב הרבנים והשוחטים יוצאי מרוקו - כשהמפורסם שבהם, הוא תלמידו, הראשון לציון הגאון רבי שלמה משה עמאר.
בעת ביקורו של שז"ר בתשל"ג, אמר לו הרבי: כאן זה האו"ם האמיתי - לא בחדר הזכוכית במנהטן אלא כאן! ואז הרבי אמר בהפנותו את אצבעו אל הרב שלום איידלמן, מהשלוחים במרוקו, שנכח במקום, הוא הנציג שלנו במרוקו.[4]
ראש הישיבה וראש הכולל
במשך שנים רבות עמד בראשות הישיבה והכולל אשר כללו מוסדות בהם התחנכו ילדים, בחורים וגם נשואים:
ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו.
כולל אהלי יוסף יצחק - בתי כנסת, שיעורי תורה מדי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספריה על שם הרבנית חיה מושקא.
בית מדרש לרבנים - בו למדו רבנות ודיינות.
בית מדרש לסופרות - בו למדו הלכות וייצור סת"ם ובו ייצרו בתי תפילין, רצועות, קלף, ובמקביל הסופרים כתבו את התפילין והמזוזות אשר הופצו במרוקו ובמדינות ערביות נוספות כמו לבנון.
בית מדרש לשוחטים - בו הרב איידלמן לימד שחיטה ופיקח על מערכת שחיטה.
חגיגות השישים
בחודש שבט תשע"ט נחגגו אירועי השישים לשליחות הרב שלום איידלמן. רבנים, שלוחים, תלמידיו לשעבר ומקורביו בהווה של הרב איידלמן, אישי ציבור ובני משפחה - הגיעו מכל העולם לחגיגות שנערכו בקזבלנקה, בהשתתפות מאות מבני הקהילה בראשות רבני מרוקו ונשיא הקהילה היהודית במרוקו וידיד הרב איידלמן - מר סרג' ברדוגו. מר סרג' ברדוגו נשיא הקהילה היהודית במרוקו ושגריר מלך מרוקו לנושאים מיוחדים – נשא נאום נלהב בו סיפר על יציאת שלוחי הרבי למרוקו ושיבח את הרב איידלמן, אשר בזכותו גדל דור חדש של רבנים ודיינים. ובתום נאומו יחד עם ר' משה אברג'יל ממארגני החגיגה, העניק אות הוקרה מיוחד לרב ולרבנית איידלמן, בשם הקהילה ומתנה מיוחדת בשם מארגני החגיגות – מעמד עשוי זכוכית בצורת שער בסגנון מרוקאי והמספר 60, בשילוב תמונות הממחישות את פעילות הרב והרבנית איידלמן, לצד תמונת המשלח הרבי וברכתו המיוחדת לקראת יציאת הרב איידלמן בשליחות למרוקו לפני שישים שנה.[5]
גופו שלם
נפטר ביום טוב שני של גלויות - ט"ז ניסן תש"פ, בגיל 84 לאחר שנדבק בוירוס הקורונה. עם פטירתו, מדינת מרוקו ביקשה לעשות את הקבורה באופן מיידי בגלל וירוס הקורונה. השאלה נשלחה על ידי איש חברה קדישא בקזבלנקה ר' יעקב תורג'מן אל הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, אשר היה בקשר קרוב במשך שנים רבות עם הרב איידלמן. הרב עמאר הכריע כי יש לקוברו בעיצומו של יום טוב שני של גלויות. על פי הוראת הרב, את חפירת הקבר וכיסוי העפר עשה גוי וכל השאר בוצע על ידי יהודים.[6]
כעבור כמעט שנתיים הועבר ארונו לירושלים ולאחר הלויית רבת משתתפים נטמן בהר הזיתים בירושלים.
במהלך ההלוייה הבחינו המלווים כי גופו שלם למרות הזמן שחלף מאז הפטירה. תמונות מההלוייה פורסמו וכלי התקשורת יצאו מגדרם בהתפעלות מעובדת גופו שלם.
בניו משמשים כשלוחים וכמשפיעים בקהילות יהודיות ברחבי העולם.
הרבנית גיטל איידלמן ממלאת מקומו
רעייתו הרבנית גיטל איידלמן ממשיכה בשליחות גם לאחר פטירת בעלה. ומנהלת מוסדות, בתי כנסת פעילות נשים וילדים ומקוואות במתחם כולל אהלי יוסף יצחק חב"ד במרכז קזבלנקה.
משפחתו
- בנו הרב שניאור זלמן איידלמן - שליח הרבי בווינה, אוסטריה.
- בנו הרב יואל איידלמן - מנהל רוחני בישיבה קטנה תומכי תמימים ברינוא.
- בנו הרב יוסף יצחק איידלמן - עבד בצא"ח ארץ הקודש.
- בנו הרב משה מנחם מענדל איידלמן - מלמד באהלי תורה קראון הייטס.
- בנו הרב אליעזר איידלמן - משפיע בישיבת ליובאוויטש מנטשסטר.
- בנו הרב שמואל איידלמן - קראון הייטס.
- חתנו הרב ברוך גורביץ - שיקגו, אילינוי.
- בתו טויבע רבקה - קראון הייטס.
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים: יד, טז, יז, נד.
- השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית, ראיון עם השליחה הרבנית גיטל איידלמן שבועון בית משיח 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.
- שלום, שלם בגופו, שניאור זלמן ברגר, גיליון בית משיח מס' 1287 ע' 36–37.
קישורים חיצוניים
- ויהי בשישים שנה – חגיגות של היסטוריה במרוקו
- אבל במרוקו: השליח הרב שלום איידלמן ע"ה נפטר מהקורונה
- יהודה צייטלין, סקירה על השליחות במרוקו תשס"ח
- מציין 50 שנות שליחות
(הקישור אינו פעיל, ט' אייר תשפ"ג) - מפגש בוגרי מרוקו
- ראיון על מרוקו (הקישור אינו פעיל, ט' אייר תשפ"ג)
- לבקשת המלך - התפללו על גשמים (הקישור אינו פעיל, ט' אייר תשפ"ג)
- תדפיס מהספר 'תולדות חב"ד במרוקו' הכולל את מכתבי הרבי אל הרב שלום איידלמן ותיאור חלקו בייסוד מפעל השליחות במדינה
הערות שוליים
- ↑ חב"ד במרוקו
- ↑ המשפיע שלא חזר[דרוש מקור: עמוד?]
- ↑ חב"ד במרוקו
- ↑ בנוסף לרב יהודה לייב רסקין שהוכרז בשמחת תורה תשל"א במסגרת האו"ם החסידי.
- ↑ חגיגות השישים לשליחות הרב שלום איידלמן
- ↑ אבל במרוקו: השליח הרב שלום איידלמן ע"ה נפטר מקורונה
| חברי האו"ם החסידי |
|---|
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |