אברהם מנחם מענדל וכטר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
הרב כהן החל ללמוד עם הרב וכטר את [[שער היחוד והאמונה]] שבספר ה[[תניא]], ולאחר מכן בהמשך [[תרס"ו]] לאדמו"ר [[הרש"ב]]. הרב וועכטר הסכים ללמוד את [[תורת החסידות]] בביאורם ופירושם של [[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הרש"ב]], היות ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] נחשבים בקרב חלק מחסידי סאטמר כלא אנטי-[[ציונות|ציוניים]] מספיק. | הרב כהן החל ללמוד עם הרב וכטר את [[שער היחוד והאמונה]] שבספר ה[[תניא]], ולאחר מכן בהמשך [[תרס"ו]] לאדמו"ר [[הרש"ב]]. הרב וועכטר הסכים ללמוד את [[תורת החסידות]] בביאורם ופירושם של [[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הרש"ב]], היות ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] נחשבים בקרב חלק מחסידי סאטמר כלא אנטי-[[ציונות|ציוניים]] מספיק. | ||
ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי [[המשך תער"ב]] ואת [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] מאת הרב [[יהושע קארף]]. הרב וועכטר נאות לכך, שכן הרב קארף היה נחשב | ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי [[המשך תער"ב]] ואת [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] מאת הרב [[יהושע קארף]]. הרב וועכטר נאות לכך, שכן הרב קארף היה נחשב לחסיד מהדורות הקודמים, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב [[יואל כהן]] ביחד, בפרט בלילות שישי עד אור הבוקר, את הספרים הנ"ל, ורק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב [[יהושע קארף]], גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, מבוססים על שיחותיו ושיעוריו של [[הרבי]]. | ||
היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו "תענוגים של גן-עדן בגוף חי". עוד הוא מוסיף לספר "יש סיפור יפה על אדם ששמע ניגון מיוחד במינו ששבה את ליבו, וכעבור זמן נשתכח ממנו ה[[ניגון]] והוא השתוקק בכל כוחו ומאודו לשוב ולהיזכר בו. מאז היום ההוא, בכל מקום שהלך ושמע [[בעל מנגן]] מנגן, עמד והיטה את אוזנו מתוך תקווה שיחזור וישמע את אותו [[ניגון]]. והנה, יום אחד הוא עבר במקום מסוים, ומישהו ניגן את ניגונו שלו. כשקלטו אזניו את הניגון, הוא קפץ כנשוך נחש וצעק "אה! געוואלד, זהו הניגון..."! | היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו "תענוגים של גן-עדן בגוף חי". עוד הוא מוסיף לספר "יש סיפור יפה על אדם ששמע ניגון מיוחד במינו ששבה את ליבו, וכעבור זמן נשתכח ממנו ה[[ניגון]] והוא השתוקק בכל כוחו ומאודו לשוב ולהיזכר בו. מאז היום ההוא, בכל מקום שהלך ושמע [[בעל מנגן]] מנגן, עמד והיטה את אוזנו מתוך תקווה שיחזור וישמע את אותו [[ניגון]]. והנה, יום אחד הוא עבר במקום מסוים, ומישהו ניגן את ניגונו שלו. כשקלטו אזניו את הניגון, הוא קפץ כנשוך נחש וצעק "אה! געוואלד, זהו הניגון..."! | ||
גרסה מ־14:52, 29 בנובמבר 2023
הרב אברהם מנחם וֶכְטֶר (מכונה ר' מנדל וֶועכְטֶער, יליד שנת תש"ז) הנו משפיע וראש כולל בנחלת הר חב"ד המתייחד בהסברתו את תורת החסידות הן לחסידי חב"ד והן לכלל חסידי פולין. מכהן כחבר מערכת חסידות מבוארת וכיועץ למערכת מאמר מבואר. כמו כן ידיו רב לו גם בתורת הנגלה.
תולדות חיים
נולד בכ' טבת תש"ז למשפחה מחסידי סיגט-סאטמר בעיר נירבאטור במדינת הונגריה (לא הרחק מהעיר קאליב), לאביו הרב הגאון ליפא וועכטר שהיה חבר בית-הדין ולאמו מרת זלדה. משם, בהיותו בן עשר בלבד, עברו הוריו להתגורר בקנדה. שם שימש אביו במשך כעשרים וחמש שנה כרב ומורה הוראה בקהילה היהודית הגדולה בטורונטו. בשנת תשכ"ו לאחר נישואיו לרבנית רחל (בת ר' יצחק לעווי מקרית יואל) מחשובי קהילת סאטמר, עבר הרב לניו-יורק והתגורר בשכונת ויליאמסבורג, שם גדל וחי בקהילת סאטמר המרכזית ולמד בישיבות חסידות סאטמר, ובמקביל הקים ישיבה לבחורים מצטיינים "ישיבת סאטמר לצעירים - וויליאמסבורג", ועמד בראשה.
התקרבותו לחסידות חב"ד
קודם התקרבותו לחב"ד, הכיר רק את 'ספר הערכים' החב"די. במשך תקופה ארוכה הטרידה אותו השאלה מהו בדיוק ההסבר למושג 'ממלא וסובב כל עלמין'? במהלך חופשת הקיץ באחד מפסגות הרי ניו-יורק, נפגש הרב וועכטר עם חסיד חב"ד. לאחר שיחה עניינית ומעמיקה, המליץ לו החסיד להיפגש עם ה'חוזר' הרב יואל כהן, ואף סידר לו מועד לפגישה.
בשל המתח ששרר בין החצרות באותה עת, הרב חשש להיפגש עימו באופן גלוי ובפרהסיא, כפי שסיפר לימים "היה זה חצות הלילה והגעתי לביתו של ר' יואל לפגישה שערכה למעלה משעתיים. מרוב התפעלות, אני מעיד כי במשך שבוע שלם לא יכולתי להירדם כלל. מאותו שבוע נסער זה, הייתה לנו קביעות ללימוד ב'חברותא' בכל ליל שישי ובחשאיות גמורה".
לאחר מכן החל הרב וכטר להגיע להתוועדויות הרבי ב-770, כשהוא מאזין לכל מהלך ההתוועדויות, בצורה חשאית מתוך חדר השידורים.
הרב כהן החל ללמוד עם הרב וכטר את שער היחוד והאמונה שבספר התניא, ולאחר מכן בהמשך תרס"ו לאדמו"ר הרש"ב. הרב וועכטר הסכים ללמוד את תורת החסידות בביאורם ופירושם של אדמו"ר הזקן ועד לאדמו"ר הרש"ב, היות שאדמו"ר הריי"צ והרבי נחשבים בקרב חלק מחסידי סאטמר כלא אנטי-ציוניים מספיק.
ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי המשך תער"ב ואת ליקוטי ביאורים בספר התניא מאת הרב יהושע קארף. הרב וועכטר נאות לכך, שכן הרב קארף היה נחשב לחסיד מהדורות הקודמים, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב יואל כהן ביחד, בפרט בלילות שישי עד אור הבוקר, את הספרים הנ"ל, ורק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב יהושע קארף, גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, מבוססים על שיחותיו ושיעוריו של הרבי.
היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו "תענוגים של גן-עדן בגוף חי". עוד הוא מוסיף לספר "יש סיפור יפה על אדם ששמע ניגון מיוחד במינו ששבה את ליבו, וכעבור זמן נשתכח ממנו הניגון והוא השתוקק בכל כוחו ומאודו לשוב ולהיזכר בו. מאז היום ההוא, בכל מקום שהלך ושמע בעל מנגן מנגן, עמד והיטה את אוזנו מתוך תקווה שיחזור וישמע את אותו ניגון. והנה, יום אחד הוא עבר במקום מסוים, ומישהו ניגן את ניגונו שלו. כשקלטו אזניו את הניגון, הוא קפץ כנשוך נחש וצעק "אה! געוואלד, זהו הניגון..."!
הרב וועכטר התפעם מתורתו של הרבי, ובכך החל להתקרב לחסידות חב"ד, לנהוג במנהגי חב"ד, ללמוד בעיון את תורת חב"ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו שיחות מתוך ליקוטי שיחות ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה. במכתב שבו כתב לרבי על ההתעוררות בלימוד החסידות בקרב התלמידים, לקח הרבי את המכתב והכניסו לכיס הסירטוק שלו. ולאחר זמן התבטא הרבי בפני הרב וועכטר, כי בזאת שהוא הכניס את המכתב לכיסו, בכך - למעשה - הוא "שתל" אותו אצל חב"ד, והוא כעת גם מקושר להרב המגיד ולהבעש"ט. מאז ראה ברכה רבה שלא בערך בלימודו הן בתורת החסידות והן בתורת הנגלה.
חיכוכים שנוצרו בעקבות התקרבותו
בשנת תשמ"ג, נודע דבר התקרבותו לחב"ד בסתר לכמה מתלמידיו. ב'הושענא רבה' קיבל שיחה טלפונית שהבהירה לו כי "שכרו 'גוי' על-מנת שיסיים את תפקידו בעולם הזה". בט' תמוז תשמ"ג, בשעה 6 בבוקר בעת הולכו לבית הכנסת להתפלל תפילת שחרית, התנפלו עליו ארבעה חסידי סאטמאר, היכו אותו, ודקרו אותו בגרונו ובגופו, שברו את ידו ורגלו, וגזזו את זקנו ופאותיו, הוא הופשט מבגדיו והושלך אל הכביש הסואן באזור התעשייה הדרומי בברוקלין, כשהוא ללא הכרה במצב אנוש. הרב וועכטר ניצל באמצעות עובר אורח אפרו-אמריקאי שעבר במקום והזעיק את כוחות הרפואה. דבר הפשע התפרסם בציבור החרדי ועורר סערה, מנהיגים ואדמו"רים הביעו מחאה חריפה. בעקבות אירועים אלו כתב עליו הרבי: "בעל מסירות נפש על חב"ד ובפועל"[1].
מאורע זה "חשף" את התקרבות-הסתר של ר' מענדל לחב"ד ובעקבות כך החליט לעזוב "רשמית" את חסידות סאטמר והחל לחיות כחסיד חב"ד באופן רשמי וגלוי.
בעת תחילת התקרבותו וכשנוצר הרעש הגדול הציע לו אחד מידידיו, יהודי חשוב ותלמיד חכם, לדבר עימו ב"ארבע עיניים", כדבר איש אל רעהו ולא באופן של נצחנות, ו"להאיר את עיניו" שהוא "יורד מהדרך" וכו'. הרב ווכטר סבר שזו הזדמנות טובה להסביר בדרכי נועם מהי חסידות - דבר שלא התאפשר לו קודם לכן שלא היו מוכנים לשמוע כלל, אולם הוא לא רצה להחליט בעצמו ושאל על כך את הרבי כשבשאלתו מפרט את הריווח הגדול מכך שעוד יהודי, ובפרט יהודי נכבד שרבים לומדים ממנו, יתקרב לתורת חסידות חב"ד[2]. תשובתו של הרבי הייתה: "שלא להתווכח (עמהם) לעת עתה אינם מבינים מה שמדברים עליהם, ולהעיר ממאמר חז"ל פסחים סו, ב כל הכועס כו'".[3].
בתחילת חודש מנחם אב תשמ"ג פירסם הבבא סאלי ביחד עם רבי יצחק כדורי קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו בחסידים שלימדו את ספר התניא בוויליאמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת תורת החסידות ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדלחט"א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".
נסיעתו לארץ
לאחר תקופת אשפוז בארצות הברית, במהלכו הייתה סביבו אבטחה, נסע הרב ווכטר בהוראת הרבי לנחלת הר חב"ד. הוא החל לשמש כמשפיע וראש כולל אברכים. בתפקיד זה כיהן עשרות שנים. כמו כן, בהוראת הרבי, שמר על אופן דיבורו ולבושו בהתאם לכללי חסידות סאטמר. כיום, מקדיש את רוב זמנו להתוועדויות ושיעורים בכל הארץ. הרב וכטר נחשב לעמוד התווך ולראש כולל תפארת נפתלי בנחלת הר חב"ד, וראש כולל יום שישי באשדוד.
במוצאי-שבת, פרשת יתרו תשע"ב, סיפר הרב ווכטר בהתוועדות שבמהלך ביקור 'מבצעים' של אברך חב"די מנחלת הר-חב"ד בבית-הכלא ה'שקמה' באשקלון, פנה אליו אסיר ושאלו האם הוא מכיר את הרב וועכטר מקריית מלאכי? וכאשר השיב לו בחיוב סיפר כי הוא היה אחד מהבחורים שהשתתף בלינץ' האכזר ש'בוצע כנגד הרב וועכטר בארצות הברית' וביקש בתחנונים למסור משמו בקשת מחילה מהרב.
מפרסם זהות המשיח
מאז כ"ח ניסן תנש"א, היה הרב ווכטר מהמובילים בשטורעם הגדול סביב האמונה כי אוטוטו משיח מגיע, וכאשר הרבי החל לעודד את שירת 'יחי', היה הרב ווכטר מהמובילים בעידוד הפרסום כי הרבי הוא המשיח ויגאל אותנו תיכף ומיד ממש.
וכאשר רבים תמהו בפניו כי יש כאלו שזה מרחקם מענייני חסידות, ולכן היו חסידים שטענו כי כלפי חוץ אין לעסוק בעניני זהות הגואל ובכלל למתן את ההתנסחויות בענייני משיח - על כך שאל הרב וכטר את הרבי בפרוטרוט:
"זה יותר משנתיים, ובפרט לאחרי שהתחילו השיחות הנפלאות בעניני גאולה ומשיח, זכיתי גם אני להיות בין העוסקים והמפיצים את בשורת הגאולה הקרובה, ורואים במוחש שהענין נתקבל בין כל שכבות העם, ונעשתה התעוררות גדולה, כידוע ומפורסם. אמנם למרבה הצער, בגלל ההעלמות וההסתרים הנוראים שאנו נמצאים בהם בתקופה האחרונה, נחלשה מאד ההתעוררות בזה, עד אשר אצל הרבה גרמו ההסתרים לדעות בקצה ההפכי רח"ל.
גם הציבור שעמד קודם בהתעוררות צריך חיזוק עתה, כי:
השלטים "היכונו לביאת המשיח" אשר מילאו את ארץ ישראל וחוללו פלאים, כבר התרגלו להם וערכם פג.
השיחה של ש"פ שופטים תנש"א, שבה נאמר אשר ההודעה ש"הנה זה בא" היא "נבואה ברורה", שיחה שהפיחה רוח חיים בכולם - הנה מאחר שעברו כבר כשנתיים ימים ולצערנו הכי גדול עדיין לא זכינו להתגלותו המלאה של המשיח, נגרם בזה שהתחילו ללמוד בשיחה (ובשאר שיחות הגאולה) כל מיני "פשעטלאך" ופירושים זרים ומשונים, שהצד השווה שבהם הוא לקרר את האמת הפשוטה, שמשיח עומד להתגלות עתה ממש, ובעולם הזה הגשמי כפשוטו ממש. ואף שהדברים פשוטים ומפורשים בכל השיחות, עם כל זה, מצד גודל ההעלם וההסתר, שנמשך כל כך הרבה זמן, כבר כשל כח הסבל, ואצל כמה וכמה החל לאכול בהם היאוש. וכתוצאה באו לידי הפירושים השונים והמשונים בענין "משיח נאו".
ועל כן, כדי לחזק את האמונה ואת ההבנה הפשוטה בשיחות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, שואל אני אם אוכל לפרסם את הדברים הבאים: "למרות גודל ההעלם וההסתר שנמשך כל כך הרבה זמן, לא נשתנה שום דבר. הנבואה של כ"ק אדמו"ר שליט"א ש"הנה זה בא" היא נבואה ברורה, פשוטו כמשמעו, בעולם הזה הגשמי למטה מעשרה טפחים, שבדורנו זה, דור השביעי, יבא ויתגלה מלך המשיח נשיא הדור, ודורנו זה יזכה לגאולה האמיתית והשלימה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א בראשינו, ודבר זה אינו תלוי בשום דבר, ובשום תנאי, וכפס"ד הרמב"ם בהל' יסוה"ת ש"כל דבר טובה שיגזור האל אפילו על תנאי אינו חוזר", והדבר היחידי שתלוי בנו – שע"י האמונה בזה והפצתה, אפשר לזרז את זה ולגרום לכך שיהיה ב"חסד וברחמים".
מובן שפירסום דברים הנ"ל בברכת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, יגרום חיות חדשה בכל הפעולות הקשורות לביאת המשיח, ועי"ז נזכה להתגלותו המלאה בקרוב ממש".
עד כאן שאלת הרב וכטר, וכאשר אחד המזכירים קרא את השאלה לפני כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, נענה בראשו הק' לחיוב ונתן על זה ברכתו הקדושה[4].
גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.
משפחתו
- בניו
- הרב דוד יוסף ליב וועכטער, משפיע ור"מ במתיבתא ליובאוויטש טאראנטא.
- חתניו
- הרב מנחם מענדל גרונר, שליח הרבי באוסטרליה.
- הרב חיים אליהו גלוכובסקי, אחראי אגף המקוואות בבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.
- הרב משה גוראריה, שליח הרבי בעיר באפאלו ניו יורק.
- הרב יצחק שלמה קרביצקי, מורה הוראה בבית הוראה רחובות, וראש כולל חסידות ערב בנחלת הר חב"ד.
קישורים חיצוניים
- ההגדרה הראשונה של הרבי: משיח
- שיחה מיוחדת עם ר' מענדל וועכטר על ספר התניא
- הרבי מכסה את הרמקול ומוסר שליחות לרב ווכטר • וידאו (בדקה 8:54) -
- הנבואה נסתלקה, אך לא פסקה! - שיעור מיוחד שנמסר בכולל אברכים, נחלת הר חב"ד
- הרב וועכטר ביקש רשות לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח -
- סקירה מיוחדת על הרב וועכטר, ירוחם לנדסמן, עיתון משפחה חודש תשרי תשס"ח
- להגיד רבי זה להגיד משיח! - נאום שפורסם בשבועון בית משיח לקראת ג' תמוז תשע"ד, עשרים שנה
ט"ו סיוון תשע"ד - מה החידוש והצורך בספר התניא?, באתר תורת חב"ד לבני הישיבות
- תגובת הרבי להתקפה על הרב מנדל ווכטר
- ראיון עם הרב וועכטער בעיתון המבשר
- 'עבודת התפילה' נדרשת בדורנו יותר מבעבר • הרב מענדל וועכטער, באתר 'לחלוחית גאולתית'
