יוסף הכט: הבדלים בין גרסאות בדף
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בעקבות הוראת הרבי לנסות השיג את משרות הרבנות בארץ, התמודד הרב הכט על משרת הרבנות באילת, ובהשתדלותם של ר' [[זושא וילימובסקי]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הוא נבחר בחודש [[אלול]] [[תשל"ט]] לרבה הראשי האשכנזי של [[אילת]]. בהמשך מונה גם לחבר ב[[בית דין רבני חב"ד]]. | בעקבות הוראת הרבי לנסות השיג את משרות הרבנות בארץ, התמודד הרב הכט על משרת הרבנות באילת, ובהשתדלותם של ר' [[זושא וילימובסקי]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הוא נבחר בחודש [[אלול]] [[תשל"ט]] לרבה הראשי האשכנזי של [[אילת]]. בהמשך מונה גם לחבר ב[[בית דין רבני חב"ד]]. | ||
בשנת [[ | בשנת [[תש"נ]] עמד בקשר רציף עם [[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] והיה ממונה מטעם הרבי על פירוק [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] והחלפת הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. | ||
בין שאר פעולותיו עמד הרב הכט בראש משלחת רבנים חב"דיים לסיום ספר הרמב"ם במצרים. בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. כמו כן, זכה להדפיס את ספר התניא במצרים ואף בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. מאורע הדפסת ספר התניא הוזכרה על ידי הרבי בהתוועדות. | |||
בתקופה שלאחר שיחת [[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]] נמנה על הרבנים שקראו להחלשת ההתעוררות בעניני [[משיח]] וזיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]] ואף כתבו על כך לרבי בחששות שהדבר יזיק לפעילות חב"ד בהפצת היהדות והמעיינות למשל בהשגת האישורים כניסה למחנות צבא וכו' כשכנראה בעקבות זאת כתב אז הרבי שלכאורה לפי תיאור זה של המצב מסתבר הפסק בפעולות אלו למשך זמן{{הערה|במענה לעיתונאי ר' שמואל שמואלי שכתב שרוצה לפרסם בעיתונו כתבה בנושא 'הרבי מליובאוויטש מעודד קבוצה מתלמידיו שהכתירו אותו למשיח': "בנוגע להדפסה ע"ד משיח וכו' כפי התוצאות שבנתיים, עפ"י הידיעות שהגיעו עד עתה הכתיבה וההדפסה דלאחרונה הקימו מנגדים חדשים להרחקת לימוד החסידות ובהשייך לזה. ויכוחים ובפרט בדפוס, כבכל ויכוח הקושיות מתקבלות בנקל והתירוצים לא כ"כ. לכאורה – לפי המצב דעתה מסתבר יותר הפסק בזה למשך זמן"}} וכן הורה שלא להשתמש ב[[תהלוכות ל"ג בעומר]] בשלטי "אנו רוצים משיח עכשיו". רבים מהבחורים ב[[770]] כעסו על התנגדות זו וכשהגיע הרב העכט ל[[770]] לקראת [[חג השבועות]] היה מי שהרחיק לעשות וביזהו תוך השתמשות ב'ידיים יד עשיו'. בימים הסמוכים למאורע ב[[חלוקת הדולרים]] של [[יום ראשון]] [[כ"ח אייר]] דיבר הרבי בחריפות עם המנהל הרוחני של [[ישיבת תות"ל המרכזית]] הרב [[דוד רסקין]] שאלו שהשתמשו ב'ידיים ידי עשיו' לא יכולים ללמוד בישיבה וצריכים לקחת את חפציהם ולעבור למקום אחר או לחילופין שיבקשו ממי שבו פגעו מחילה ב[[בית דין]]{{הערה|על פי ה[https://col.org.il/news/93496 וידיאו מחלוקת הדולרים]}}. כשעבר הרב העכט באותה חלוקה אמר לו הרבי שהורה שיבקשו ממנו מחילה ומצידו בטח ימחל הוא לבחורים. יצויין שהרב העכט שינה את עמדתו בנושא וכיום הוא מהרבנים המעודדים את הפעילות בענייני משיח כולל זיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]] ובפרסום. | בתקופה שלאחר שיחת [[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]] נמנה על הרבנים שקראו להחלשת ההתעוררות בעניני [[משיח]] וזיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]] ואף כתבו על כך לרבי בחששות שהדבר יזיק לפעילות חב"ד בהפצת היהדות והמעיינות למשל בהשגת האישורים כניסה למחנות צבא וכו' כשכנראה בעקבות זאת כתב אז הרבי שלכאורה לפי תיאור זה של המצב מסתבר הפסק בפעולות אלו למשך זמן{{הערה|במענה לעיתונאי ר' שמואל שמואלי שכתב שרוצה לפרסם בעיתונו כתבה בנושא 'הרבי מליובאוויטש מעודד קבוצה מתלמידיו שהכתירו אותו למשיח': "בנוגע להדפסה ע"ד משיח וכו' כפי התוצאות שבנתיים, עפ"י הידיעות שהגיעו עד עתה הכתיבה וההדפסה דלאחרונה הקימו מנגדים חדשים להרחקת לימוד החסידות ובהשייך לזה. ויכוחים ובפרט בדפוס, כבכל ויכוח הקושיות מתקבלות בנקל והתירוצים לא כ"כ. לכאורה – לפי המצב דעתה מסתבר יותר הפסק בזה למשך זמן"}} וכן הורה שלא להשתמש ב[[תהלוכות ל"ג בעומר]] בשלטי "אנו רוצים משיח עכשיו". רבים מהבחורים ב[[770]] כעסו על התנגדות זו וכשהגיע הרב העכט ל[[770]] לקראת [[חג השבועות]] היה מי שהרחיק לעשות וביזהו תוך השתמשות ב'ידיים יד עשיו'. בימים הסמוכים למאורע ב[[חלוקת הדולרים]] של [[יום ראשון]] [[כ"ח אייר]] דיבר הרבי בחריפות עם המנהל הרוחני של [[ישיבת תות"ל המרכזית]] הרב [[דוד רסקין]] שאלו שהשתמשו ב'ידיים ידי עשיו' לא יכולים ללמוד בישיבה וצריכים לקחת את חפציהם ולעבור למקום אחר או לחילופין שיבקשו ממי שבו פגעו מחילה ב[[בית דין]]{{הערה|על פי ה[https://col.org.il/news/93496 וידיאו מחלוקת הדולרים]}}. כשעבר הרב העכט באותה חלוקה אמר לו הרבי שהורה שיבקשו ממנו מחילה ומצידו בטח ימחל הוא לבחורים. יצויין שהרב העכט שינה את עמדתו בנושא וכיום הוא מהרבנים המעודדים את הפעילות בענייני משיח כולל זיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]] ובפרסום. | ||
בשנת [[תשנ"ה]] חתם על פסק הדין הקובע כי אין לכתוב את [[תוארי הסתלקות|תוארי ההסתלקות]] על [[הרבי]]{{הערה|[[:קובץ:פסק דין מוצאי שבועות תשנ"ה.png|פסק הדין]].}}. | |||
כיו"ר מוסדות חב"ד באילת, הקים הרב הכט מוסדות רבים בעיר: מוסדות חינוך לגיל הרך, בית ספר יסודי, שלשה בתי חב"ד מפוארים, ובית תבשיל המחלק ארוחות חמות מדי יום. כן דואג להקמת מקוואות מהודרים. | כיו"ר מוסדות חב"ד באילת, הקים הרב הכט מוסדות רבים בעיר: מוסדות חינוך לגיל הרך, בית ספר יסודי, שלשה בתי חב"ד מפוארים, ובית תבשיל המחלק ארוחות חמות מדי יום. כן דואג להקמת מקוואות מהודרים. | ||
בחודש אדר תשע"א קיבל ממאיר יצחק-הלוי ראש העיר את התואר 'יקיר העיר', על עבודתו המסורה בעיר. | בחודש אדר תשע"א קיבל ממאיר יצחק-הלוי ראש העיר את התואר 'יקיר העיר', על עבודתו המסורה בעיר. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־23:26, 26 באפריל 2022
| הרב יוסף הכט | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]
| |
| לידה | י"ד שבט תשי"א |
| ארצות הברית | |
| מקום פעילות | אילת |
| בת זוג | טליא |
| אב | משה יצחק |
הרב יוסף יצחק הכט (יליד שנת תשי"א, 1951) הוא משלוחי הרבי לארץ הקודש, רבה הראשי של העיר אילת, וחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.
תולדות חיים
נולד בארצות הברית בי"ד שבט תשי"א לאביו הרב משה יצחק הכט ולאימו, בת ר' שמעיה קרינסקי, ונקרא על-שם אדמו"ר הריי"צ.
בצעירותו למד בתומכי תמימים 770 והיה אחד משבעת הקנים. נמנה על קבוצת החוזרים של הרבי, והיה מחברי ועד הנחות התמימים. המזכיר הראשי הרב חודקוב היה מטיל עליו משימות רבות. כך היה נשלח בראש קבוצת תלמידים לכבד את דרשתו של הרב שמחה עלברג בכל מועד, ולהעביר את תוכנה לרב חודקוב, ועוד.
נשא את רעייתו מרת טילא הניה בתו של ר' שלום דובער פופאק.
נבחר בשנת תשל"ז כאחד מקבוצת השלוחים לארץ הקודש על ידי הרבי יחד עם עוד שישה שלוחים לעיר צפת.
בעקבות הוראת הרבי לנסות השיג את משרות הרבנות בארץ, התמודד הרב הכט על משרת הרבנות באילת, ובהשתדלותם של ר' זושא וילימובסקי והרב מרדכי שמואל אשכנזי הוא נבחר בחודש אלול תשל"ט לרבה הראשי האשכנזי של אילת. בהמשך מונה גם לחבר בבית דין רבני חב"ד.
בשנת תש"נ עמד בקשר רציף עם מזכירות הרבי והיה ממונה מטעם הרבי על פירוק ארגון הגג למוסדות חב"ד והחלפת הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
בין שאר פעולותיו עמד הרב הכט בראש משלחת רבנים חב"דיים לסיום ספר הרמב"ם במצרים. בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. כמו כן, זכה להדפיס את ספר התניא במצרים ואף בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. מאורע הדפסת ספר התניא הוזכרה על ידי הרבי בהתוועדות.
בתקופה שלאחר שיחת כ"ח ניסן תנש"א נמנה על הרבנים שקראו להחלשת ההתעוררות בעניני משיח וזיהויו של הרבי כמלך המשיח ואף כתבו על כך לרבי בחששות שהדבר יזיק לפעילות חב"ד בהפצת היהדות והמעיינות למשל בהשגת האישורים כניסה למחנות צבא וכו' כשכנראה בעקבות זאת כתב אז הרבי שלכאורה לפי תיאור זה של המצב מסתבר הפסק בפעולות אלו למשך זמן[1] וכן הורה שלא להשתמש בתהלוכות ל"ג בעומר בשלטי "אנו רוצים משיח עכשיו". רבים מהבחורים ב770 כעסו על התנגדות זו וכשהגיע הרב העכט ל770 לקראת חג השבועות היה מי שהרחיק לעשות וביזהו תוך השתמשות ב'ידיים יד עשיו'. בימים הסמוכים למאורע בחלוקת הדולרים של יום ראשון כ"ח אייר דיבר הרבי בחריפות עם המנהל הרוחני של ישיבת תות"ל המרכזית הרב דוד רסקין שאלו שהשתמשו ב'ידיים ידי עשיו' לא יכולים ללמוד בישיבה וצריכים לקחת את חפציהם ולעבור למקום אחר או לחילופין שיבקשו ממי שבו פגעו מחילה בבית דין[2]. כשעבר הרב העכט באותה חלוקה אמר לו הרבי שהורה שיבקשו ממנו מחילה ומצידו בטח ימחל הוא לבחורים. יצויין שהרב העכט שינה את עמדתו בנושא וכיום הוא מהרבנים המעודדים את הפעילות בענייני משיח כולל זיהויו של הרבי כמלך המשיח ובפרסום.
בשנת תשנ"ה חתם על פסק הדין הקובע כי אין לכתוב את תוארי ההסתלקות על הרבי[3].
כיו"ר מוסדות חב"ד באילת, הקים הרב הכט מוסדות רבים בעיר: מוסדות חינוך לגיל הרך, בית ספר יסודי, שלשה בתי חב"ד מפוארים, ובית תבשיל המחלק ארוחות חמות מדי יום. כן דואג להקמת מקוואות מהודרים.
בחודש אדר תשע"א קיבל ממאיר יצחק-הלוי ראש העיר את התואר 'יקיר העיר', על עבודתו המסורה בעיר.
משפחתו
- בניו
- הרב מנחם מענדל - שליח ורב קהילה בצפון תל אביב.
- הרב שניאור זלמן צבי הירש - משפיע בתומכי תמימים מגדל העמק.
- הרב לוי - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בשחמון, אילת.
- הרב שמעיה - מראשי הפרוייקט "למען ילמדו" המעביר קורסים להסמכה לרבנות (לשעבר ר"מ בישיבת תות"ל נתניה) רב קהילה וראש כולל ביפו.
- הרב משה יצחק - ר"מ בישי"ק חח"ל צפת, ושליח הרבי שליט"א מלך המשיח בגבעת אבני.
- הרב ישראל דוד - שליח לצעירים בעיר חיפה.
- הת' אברהם יהושע - נפטר בצעירותו בכ"ח שבט תשפ"ב.
- חתניו
- הרב יוסף יצחק בורגן - שליח הרבי ורב ישוב ניר צבי.
- הרב יהודה טייכטל - שליח הרבי לרובע 9 פריז.
- הרב משה סילמן - מנהל ישיבת אהלי תורה קראון הייטס.
- הרב דובער פרידמן - שליח ומנהל פעילות חב"ד באזור התיירות באילת.
- הרב מנחם מענדל סלונים - שליח לדוברי צרפתית באילת.
לקריאה נוספת
- היום בו נקבע שאנחנו דור הגאולה, ראיון עם הרב הכט, שבועון בית משיח גליון 1199
- המכתב הפלאי הגיע ליעדו כעבור 21 שנים, שבועון כפר חב"ד גליון 1894 עמוד 54
קישורים חיצוניים
- "לא שייך הסתלקות לפני השלמת המשימה" • משא מאלף
- 
- להיות 'בראש' של הרבי - נאומו של הרב בכנס המנהלים (תשע"א)
- גודל זכותם ואחריותם של ידידי המוסדות
- ג' תמוז תשנ"ד - מה לא קרה בתאריך הזה - מאמר דעה מהרב הכט
- העיר אילת העניקה את אות יקיר העיר לשליח
- ב-770 מרגישים את החגים אחרת לגמרי - ראיון עם הרב הכט בשבועון בית משיח
- השלוחים - עצמותו של הרבי - דבריו בכינוס השלוחים תשנ"ה בארץ הקודש מתוך בית משיח גליון 530.
- [://jemcentral.org/wp-content/uploads/2020/11/282.-Vayeira-5781.pdf רב ראשי בן עשרים ותשע]
בראיון בגליון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית jem(אנגלית) - הרוצה להחכים ידרים, ראיון בגליון 'כי קרוב', ערב שבת הגדול, ו' ניסן תשפ"ב
הערות שוליים
- ↑ במענה לעיתונאי ר' שמואל שמואלי שכתב שרוצה לפרסם בעיתונו כתבה בנושא 'הרבי מליובאוויטש מעודד קבוצה מתלמידיו שהכתירו אותו למשיח': "בנוגע להדפסה ע"ד משיח וכו' כפי התוצאות שבנתיים, עפ"י הידיעות שהגיעו עד עתה הכתיבה וההדפסה דלאחרונה הקימו מנגדים חדשים להרחקת לימוד החסידות ובהשייך לזה. ויכוחים ובפרט בדפוס, כבכל ויכוח הקושיות מתקבלות בנקל והתירוצים לא כ"כ. לכאורה – לפי המצב דעתה מסתבר יותר הפסק בזה למשך זמן"
- ↑ על פי הוידיאו מחלוקת הדולרים
- ↑ פסק הדין.
