58
עריכות
הרחבה
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
(הרחבה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{בעבודה|}} | ||
[[קובץ:מיהו יהודי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים [[שלום דובער וולף]], [[שמואל חפר]] [[חיים דובער חן]] (מגיש) ו[[זושא וילימובסקי]] מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]] | [[קובץ:מיהו יהודי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים [[שלום דובער וולף]], [[שמואל חפר]] [[חיים דובער חן]] (מגיש) ו[[זושא וילימובסקי]] מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]] | ||
'''מיהו יהודי''' היא | '''מיהו יהודי''' היא בעיה בחוק [[מדינת ישראל]], שעוררה סערות רבות במהלך השנים, ועמדה במרכזו של מאבק חב"די במשך שנים רבות. | ||
השאלה מיהו יהודי, שיירשם במרשם האוכלוסין כ[[יהודי]] ויזכה בזכות ה[[עליה לארץ ישראל|עלייה לארץ]] המוקנית בחוק השבות ליהודים, לא הוכרעה מאז הקמת המדינה, וההתנהלות המקובלת התאימה בדרך כלל ל[[הלכה]] היהודית שעל פיה נקבע בכל הדורות מיהו יהודי. בשנת [[תשי"ח]] כאשר ביקש שר הפנים לשנות זאת, התעורר פולמוס וההכרעה לבסוף היתה להמשיך ולנהוג לפי ההלכה, וכך נקבע בתקנות משרד הפנים. בשנת [[תש"ל]], בעקבות נסיונות הבג"ץ לערער ולרשום גויים כיהודים, נקבע בחוק השבות סעיף "מיהו יהודי" שקבע כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". מסעיף זה הושמטה במכוון המילה "שנתגייר '''כהלכה'''" ונפתח הפתח ל"גיורים" מזוייפים, כגון [[רפורמים]] ודומיהם. | |||
[[הרבי]] | חוק השבות המאפשר רישום גויים כיהודים, כונה על ידי [[הרבי]] "גזרה שלא היתה כמוה בדברי עמנו בני ישראל", והרבי פתח במאבק חריף וממושך להביא לביטול הגזירה על ידי הוספת המילה "כהלכה" לחוק. במשך שנים ארוכות עורר הרבי על כך פעם אחר פעם, והסביר כי החוק מופרך בפן האנושי - כיון שאין בסמכותה של [[הכנסת]] להכריע מיהו יהודי, וחמור מכך לשקר על גוי ולומר לו כי הוא יהודי; חמור ביותר בפן היהודי - מכיון שחוק זה הוא היחיד שכל מהותו היא מרידה גלויה בה' וב[[תורה]], ולכן יש בו משום [[חילול ה']] שאין כמוהו; ומסוכן בפן המעשי - כיון שעל ידו נפרצת שלימות העם ומתרבים [[נישואי תערובת|נישואי התערובת]]. | ||
יחד עם הרבי נאבקו עוד גופים רבים, רבנים וקהילות יהודיות. חלק גדול במאבק נטל ה[[ועד למען שלימות העם]] שהוקם בעידודו של הרבי ונתמך על ידו (אך לא היה מזוהה עם חב"ד, בהוראתו). מבחינה מעשית, לא נשא המאבק פרי ועד כה כל ההצבעות לתיקון החוק בכנסת הסתיימו בכישלון; אך הוא תרם רבות למודעות הציבורית לסכנת ההתבוללות בארץ הקודש. | |||
==חוק השבות== | |||
עם הקמת [[מדינת ישראל]] נדרשה הממשלה לקבוע אודות הגדרת ה[[יהודי]] בקשר לכמה מחוקיה שלסוגיה יש השלכות לגביהם: חוק השבות, מרשם האוכלוסין והשיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] ו[[גירושין]]. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות, אך בעת חקיקתו לא נקבע בו באופן ברור מי יוגדר כיהודי. כל גוף ממשלתי הגדיר לפי דרכו מיהו יהודי, ובעיקר תלוי היה הדבר בשר הפנים ובפקידיו. | |||
===קביעת הנחיות משרד הפנים=== | |||
[[קובץ:פניית רה מ בן גוריון אל חכמי ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של בן גוריון ל50 "חכמי ישראל", שביניהם נמנה [[הרבי]]]] | |||
בשנת [[תשי"ח]] התעורר לראשונה פולמוס בשאלת "מיהו יהודי", כאשר שר הפנים [[ישראל בר יהודה]] הורה לרשום את כל מי שמצהיר שהוא יהודי כ"יהודי". הדבר עורר סערה וה[[מפד"ל]] החליטה לפרוש בעקבות כך מהקואליציה. ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] שראה את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, פנה לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל{{הערה|יוער: שאלת בן-גוריון התייחסה אך ורק '''לילדים''' לאב יהודי ולאם נכריה; בנוגע '''למבוגרים''', הבהיר בשאלתו כי המדיניות היא לרשום כיהודי כל מי שמצהיר על עצמו כיהודי, ולא שאל על כך. רבים מהמשיבים, בהם הרבי, כתבו בתגובה לכך כי גם מבוגרים צריכים להירשם לפי ההלכה ולא די בהצהרתם.}}. מתוך 59 נשאלים השיבו 46, ורובם המוחץ - 37 מהנשאלים, בהם כאלו הרחוקים משמירת מצוות - הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית{{הערה|ראה בהרחבה א. קורמן, '''יהודי - מיהו ומהו''', ע' 117 ואילך.}}. | |||
בין הנשאלים היה [[הרבי]], שענה בין השאר: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בעניינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות. | |||
על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך . . | |||
|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח, אגרת ו'תשיד]}} | |||
במכתב לרבני [[לונדון]], שהיו בין הנשאלים, כתב הרבי כי יש לענות על השאלה ולא להתעלם{{הערה|אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תרכד.}}. במכתב ל[[זלמן שז"ר]], שהיה מקורב לרבי וגם לבן-גוריון, ביקש הרבי להתעניין מהי תגובו של בן-גוריון לדברים{{הערה|מכתב לשז"ר מי"א אדר א' תשי"ח - נשיא וחסיד, ע' 166.}}. | |||
בעקבות התשובות נקבע בתקנות משרד הפנים הנוהל לרשום כיהודי "מי שנולד לאם יהודייה ואינו בן דת אחרת, או מי שנתגייר כהלכה". | |||
===בג"ץ שליט ותיקון חוק השבות=== | |||
בשנת [[תשכ"ט]] עתר לבג"ץ יהודי בשם בנימין שליט, שנישא עם אישה גויה, לרשום את ילדיו כיהודים, וזאת לאחר שפקידי משרד הפנים סרבו לכך. בג"ץ דן בהרכב מורחב של תשעה שופטים. ארבעה מתוכם דחו את טענתו וסברו שיהודי נקבע על פי ההלכה בלבד; אך ברוב של חמישה דעות התקבלה העתירה ונקבע כי יש לרשום את ילדיו כיהודים. חלק משופטי הרוב כתבו בחוות דעתם כי אין הם מכריעים בשאלה "מיהו יהודי", ופסיקתם נוגעת לשאלת הרישום בלבד. | |||
פסק הבג"ץ הוליד סערה בכנסת ובממשלה והוחלט לקבוע בחוק מיהו יהודי. המפד"ל, המפלגה הדתית לאומית, ביקשה לחוקק את ההגדרה שהיתה נהוגה עד עתה בהנחיות משרד הפנים, התואמת להלכה, ואילו במפלגת השלטון, מפא"י, היו שהתנגדו לכך. כפשרה, נקבע הנוסח: "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" - בהשמטת המילה "שנתגייר '''כהלכה'''". את ההשמטה הסביר שר המשפטים, יעקב שמשון שפירא ממפא"י: "אנו יודעים שיש ליברלים, יש קונסרבטיבים ויש רפורמים לכל המינים ולכל הסוגים והם מגיירים. ולכן אינני רוצה לקבוע הלכות ואינני מוסמך לקבוע הלכות, אנו אומרים, אפוא, שמי שיבוא עם תעודת-גיור של קהילה יהודית כלשהי, ובלבד שאינו בן דת אחרת, יתקבל כיהודי". | |||
עוד הוסכם במסגרת הפשרה על הוספת "סעיף הנכד", לפיו יוכלו לעלות לארץ גם גויים שהם נכדים ליהודי מתבולל. | |||
חוק זה נחקק ב[[י"א באדר ב']] תש"ל, בתמיכת המפד"ל, ובהתנגדות המפלגות החרדיות. חבר הכנסת [[מנחם פרוש]] בנאומו אז תקף את ההכרה ב"גיורים" הרפורמיים, ובמסגרת דבריו כנגד הרפורמיים הציג "סידור" רפורמי בו הושמטו התפילות הנוגעות ל[[הגאולה|גאולה]], [[ארץ ישראל]] ו[[ירושלים]], והשליכו על הרצפה, דבר שגרר סערה. מאוחר יותר הודה הרבי לפרוש על מעשהו{{הערה|[https://col.org.il/news/53163 "אדמו"ר הריי"צ אמר לי: תמסור לשז"ר את הסימן שיש בינינו"...] {{COL|}}}}, אך כאב על כך שהתנצל בעקבות ההתקפות עליו{{הערה|שיחת אחרון של פסח תש"ל.}}. | |||
מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] התאספה לדון בחוק ובהשלכותיו, ובאסיפתה ב[[כ"ט באייר]] קיבלה שורת החלטות, ביניהן איסור לרשום גויים שלא נתגיירו כהלכה כיהודים, החובה לפעול לתיקון החוק ואיסור על הנציגים הדתיים להשתתף בממשלה עד לתיקון החוק. למרות זאת מפלגת המפד"ל, שראתה עצמה כפופה לרבנות הראשית, המשיכה לשבת בממשלה, ושר הפנים, שמשרדו הממונה על רישום הגויים כיהודים, היה שר דתי מהמפלגה. הרבי ביקר בחריפות את חוסר הציות של המפד"ל לרבנות{{הערה|ראה מכתבי הרבי לשר זרח ורהפטיג ממפד"ל, [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10337.htm א' דר"ח אדר] ו[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10396.htm ל"ג בעומר תשל"ב].}}. | |||
=== | ===ניסיונות לתיקון החוק=== | ||
[[ | ב[[א' באב]] [[תשל"ב]] הגיש חבר הכנסת החרדי [[שלמה לורינץ]] הצעה לתיקון החוק, בהסתמכו בין השאר על דבריו של הרבי בעניין. ממזכירות הרבי ניתנו הוראות לפעילי חב"ד בארץ לגייס תמיכה רחבה בכנסת להצבעה{{הערה|ימי תמימים, חלק ה, ע' 368-9.}}, אולם למעשה ההצבעה נכשלה והחוק לא קודם. מפלגת המפד"ל נמנעה בהצבעה מלתמוך בחוק, על אף הוראת הרב הראשי [[איסר יהודה אונטרמן]]{{הערה|שם, ע' 417-9.}}, דבר שהרבי ראה בחומרה רבה{{הערה|שיחת כ' מנחם אב תשל"ב.}}. חבר הכנסת [[אבנר חי שאקי]], בשונה מחבריו במפלגת מפד"ל, תמך בחוק, למרות הלחצים שהופעלו כנגדו. הוא שילם על כך מחיר יקר ופוטר מהמפלגה ומהממשלה, בה כיהן כסגן שר החינוך. הרבי עודד אותו מאוד, בפומבי ועל ידי שליח אישי, והבטיח לו שיחזור לגדולה עוד יותר. מאז החל קשר קרוב בין שאקי והרבי. הוא נכנס ליחידויות כמה פעמים, וקיבל מהרבי תמיכה לספר מקיף שהוציא לאור בנוגע לסוגיית "מיהו יהודי"{{הערה|ראה בהרחבה בית משיח גליון 509, ע' 48 ואילך.}}. | ||
בהסכם הקואליציוני להקמת הממשלה לאחר ה[[בחירות]] בשנת [[תשל"ד]], סוכם על תיקון החוק{{הערה|ראה ימי תמימים, חלק ו, ע' 268 ואילך.}}, אך ראש הממשלה [[יצחק רבין]] לא קיים את ההסכם והמפד"ל לא עמדו על כך. מאז ואילך, הובטח הנושא שוב ושוב בהקמת הממשלה מאת ראש הממשלה למפלגות הדתיות והחרדיות, על ידי כמה ראשי ממשלה, אך מעולם ההבטחה לא קויימה וגם המפלגות לא לחצו על כך. | |||
{{ | |||
ב[[א' טבת]] [[תשל"ז]] הציע לורינץ שוב לתקן את החוק, וההצעה נכשלה. | |||
לאחר הבחירות באייר תשל"ז, עם הקמת ממשלת הימין הראשונה בראשות [[מנחם בגין]], נוצר מצב נוח יותר לתיקון החוק, מאחר שגם המפלגה החרדית [[אגודת ישראל]] נכנסה לממשלה, וגם ראש הממשלה בעצמו תמך בתיקון החוק. בהסכמים הקואליציוניים נקבע כי אחד מחברי הכנסת בקואליציה יגיש הצעת חוק פרטית לתיקון החוק, וראש הממשלה בגין ישתדל להשיג לה רוב. אולם בפועל, לא הגישו חברי הכנסת מהקואליציה חוק, וכאשר הגיש חבר הכנסת [[קלמן כהנא]] מהאופוזיציה את החוק, הוא לא עבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט{{הערה|ראה "שלימות", גליון 69.}}. | |||
לאחר בחירות [[תשמ"א]], נקבע שוב בהסכמים הקואליציוניים כי יתוקן החוק. לקח זמן רב עד שבשלהי מושב החורף של הכנסת בשנת [[תשמ"ג]], העלה חבר הכנסת הרב [[אברהם יוסף שפירא]] הצבעה לתיקון החוק ביוזמת האדמו"ר מ[[גור]], רבי [[שמחה בונם אלתר]], במטרה להגיש את התיקון כמתנה ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]]. 50 הצביעו בעד התיקון ו-58 נגד, וההצבעה נכשלה{{הערה|1=[[התקשרות (גיליון)]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16537&CategoryID=2528 גיליון א'שנט]. פרטים לא מדוייקים שם תוקנו לפי דברי הכנסת, ז' ניסן תשמ"ג.}}. | |||
שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום [[י"ט באלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מנחם בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא. מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק. | |||
הצעות חוק נוספות לתיקון החוק הועלו להצבעה ב[[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]] וב[[כ"ט סיוון]] [[תשמ"ח]], ונכשלו. | |||
לאחר [[בחירות תשמ"ט]], כאשר [[אגודת ישראל]] הגיעה להישגים גבוהים בזכות תמיכתו החד-פעמית של הרבי, היו רבני חב"ד וחברי הועד למען שלימות העם מעורבים עמוקות בניסוח ההסכם הקואליציוני בין אגודת ישראל ל[[יצחק שמיר]]. בהסכם זה התחייב שמיר לתקן את החוק תוך שישה שבועות, אולם לא קיים את ההתחייבות. ראשי הועד למען שלימות העם חשבו לתבוע את שמיר לבג"ץ, אולם נמנעו מכך לאחר שהבינו מהרבי שסיכויי התביעה להתקבל נמוכים{{הערה|הרב אשכנזי, ע' 607 ואילך.}}. | |||
==המאבק לתיקון החוק== | |||
הרבי ב[[פורים]] [[תש"ל]]{{הערה|[drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי]}} התייחס לכך בפומבי לראשונה ותקף את החוק, הרבי ענה על תשובות המתנגדים והביא דוגמא מ[[עזרא הסופר]] שבעת שעלו לארץ ישראל יהודים שנישאו עם נשים גויות הוא גירש אותם, ולא חיפש היתרים כיצד לגייר אותם משום שאם הם ישארו בארץ ישראל "אלא אדרבא: זוהי רעה עבורן", הרבי תקף גם את האפשרות לתת הכרה בגיור רפורמי משום שהרפורמים כל משמעותם הוא "רפורמה" שינוי המסורת היהודית. | הרבי ב[[פורים]] [[תש"ל]]{{הערה|[drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי]}} התייחס לכך בפומבי לראשונה ותקף את החוק, הרבי ענה על תשובות המתנגדים והביא דוגמא מ[[עזרא הסופר]] שבעת שעלו לארץ ישראל יהודים שנישאו עם נשים גויות הוא גירש אותם, ולא חיפש היתרים כיצד לגייר אותם משום שאם הם ישארו בארץ ישראל "אלא אדרבא: זוהי רעה עבורן", הרבי תקף גם את האפשרות לתת הכרה בגיור רפורמי משום שהרפורמים כל משמעותם הוא "רפורמה" שינוי המסורת היהודית. | ||
| שורה 61: | שורה 73: | ||
הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך [[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים. הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!{{הערה|מפי ר' [[יוסף הכט]]}}. | הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך [[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים. הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!{{הערה|מפי ר' [[יוסף הכט]]}}. | ||
הרבי החל בהשתדלות אצל חברי כנסת, וכתב שהסיבה העיקרית שהחוק לא מתוקן זה מסיבות פוליטיות{{הערה|אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקכא}}, הרבי ניסה להשפיע על העיתונות שיפרסמו על הדבר וזאת משום:{{ציטוטון|שהגיעתני שמועה אשר יוזמי הגזירה האמורה נפלו על המציאה להשתיק דעת הקהל על ידי שתיקה כללית בבעי' זו}}{{הערה| אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקמג}}. הרבי הביא טיעון ש"יהודי" זה מושג הלכתי ולכן צריך לפסוק ע"פ ההלכה "מיהו יהודי", ולא לתת לכנסות ולבג"ץ להכריע בנושא, מה גם שכבר הוכרע במשאל שעשה בן גוריון שגיור נעשה ע"י ההלכה בלבד{{הערה|שם=אג"ק כ"ז|אגרות קודש, כרך כז, י'ב}} ועד לתביעתו של שליט היה ברור לכולם מה הוא גיור, והעניין עולה מחדש רק בגלל סיבות פוליטיות{{הערה|שם=אג"ק כ"ז}}. | הרבי החל בהשתדלות אצל חברי כנסת, וכתב שהסיבה העיקרית שהחוק לא מתוקן זה מסיבות פוליטיות{{הערה|אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקכא}}, הרבי ניסה להשפיע על העיתונות שיפרסמו על הדבר וזאת משום:{{ציטוטון|שהגיעתני שמועה אשר יוזמי הגזירה האמורה נפלו על המציאה להשתיק דעת הקהל על ידי שתיקה כללית בבעי' זו}}{{הערה| אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקמג}}. הרבי הביא טיעון ש"יהודי" זה מושג הלכתי ולכן צריך לפסוק ע"פ ההלכה "מיהו יהודי", ולא לתת לכנסות ולבג"ץ להכריע בנושא, מה גם שכבר הוכרע במשאל שעשה בן גוריון שגיור נעשה ע"י ההלכה בלבד{{הערה|שם=אג"ק כ"ז|אגרות קודש, כרך כז, י'ב}} ועד לתביעתו של שליט היה ברור לכולם מה הוא גיור, והעניין עולה מחדש רק בגלל סיבות פוליטיות{{הערה|שם=אג"ק כ"ז}}. | ||
| שורה 81: | שורה 91: | ||
בין היתר התבטא הרבי{{הערה|התוועדות [[שבת]] פרשת [[בשלח]], [[י"ג שבט]] [[תשל"ה]].}} שיילחם על מיהו יהודי עד שיבוא ה[[משיח]]. | בין היתר התבטא הרבי{{הערה|התוועדות [[שבת]] פרשת [[בשלח]], [[י"ג שבט]] [[תשל"ה]].}} שיילחם על מיהו יהודי עד שיבוא ה[[משיח]]. | ||
[[קובץ:השתתפות בחתונה של גיור לא כהלכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שכתבה על כך שאחיה מתכונן להתחתן עם אשה שהתגיירה בגיור רפורמי שלא כהלכה, וציינה שאין ברצונה וברצון בעלה להשתתף בחתונה: '''כי זהו אסור על פי שולחן ערוך - מובן שיעשו על פי שולחן ערוך''']] | [[קובץ:השתתפות בחתונה של גיור לא כהלכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שכתבה על כך שאחיה מתכונן להתחתן עם אשה שהתגיירה בגיור רפורמי שלא כהלכה, וציינה שאין ברצונה וברצון בעלה להשתתף בחתונה: '''כי זהו אסור על פי שולחן ערוך - מובן שיעשו על פי שולחן ערוך''']] | ||
ב[[כ"ד טבת]] [[תשמ"ג]] התקיימה בבנייני האומה בירושלים עצרת ענק למען תיקון החוק, בראשות האדמו"ר מגור הלב שמחה. תשלום הוצאות העצרת חולקו בשווה בין [[מזכירות הרבי]] לבין קופת האדמו"ר מגור, ולאורך כל הכינוס עודכן הרבי מיד על כל רב שנכנס לאולם כשעל פניו הבעת שביעות רצון. בעצרת השתתפו בין היתר האדמו"ר מ[[ערלוי]] רבי [[יוחנן סופר]], האדמו"ר מ[[גור]] באותה תקופה רבי [[שמחה בונם אלתר]], ראש ישיבת שפת אמת באותם ימים ולימים האדמו"ר מגור רבי [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלונים]], ועוד. | ב[[כ"ד טבת]] [[תשמ"ג]] התקיימה בבנייני האומה בירושלים עצרת ענק למען תיקון החוק, בראשות האדמו"ר מגור הלב שמחה. תשלום הוצאות העצרת חולקו בשווה בין [[מזכירות הרבי]] לבין קופת האדמו"ר מגור, ולאורך כל הכינוס עודכן הרבי מיד על כל רב שנכנס לאולם כשעל פניו הבעת שביעות רצון. בעצרת השתתפו בין היתר האדמו"ר מ[[ערלוי]] רבי [[יוחנן סופר]], האדמו"ר מ[[גור]] באותה תקופה רבי [[שמחה בונם אלתר]], ראש ישיבת שפת אמת באותם ימים ולימים האדמו"ר מגור רבי [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלונים]], ועוד. | ||
[[קובץ:מליון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה מר [[יצחק שמיר]], ר' [[שמואל חפר]], ר' [[דובער חן]], ר' [[טוביה בלוי]], ר' [[זושא וילימובסקי]]]] | [[קובץ:מליון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה מר [[יצחק שמיר]], ר' [[שמואל חפר]], ר' [[דובער חן]], ר' [[טוביה בלוי]], ר' [[זושא וילימובסקי]]]] | ||
| שורה 103: | שורה 102: | ||
הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר [[יצחק שמיר|שמיר]] קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקריית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע החתמת העצומה בא לסיומו בצורה הנכונה. | הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר [[יצחק שמיר|שמיר]] קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקריית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע החתמת העצומה בא לסיומו בצורה הנכונה. | ||
עם תום מערכת [[בחירות תשמ"ט]], עורר הרבי על הצורך בתיקון החוק{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 439}} | עם תום מערכת [[בחירות תשמ"ט]], עורר הרבי על הצורך בתיקון החוק{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 439}}. | ||
===הועד למען שלימות העם=== | ===הועד למען שלימות העם=== | ||
| שורה 109: | שורה 108: | ||
על מנת לרכז ולגבש פעולות שיובילו לתיקון החוק, הוקם [[הועד למען שלימות העם]]. יושב ראש הועד היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו. לאחר פטירת הרב טרבניק מונה לתפקיד ראש הוועד הרב [[שמואל חפר]]. | על מנת לרכז ולגבש פעולות שיובילו לתיקון החוק, הוקם [[הועד למען שלימות העם]]. יושב ראש הועד היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו. לאחר פטירת הרב טרבניק מונה לתפקיד ראש הוועד הרב [[שמואל חפר]]. | ||
=== | ===הפסקת המאבק=== | ||
בשיחת [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ט]] דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, כשהובן בשעתו שהכוונה גם ובעיקר לנושא מיהו יהודי, כשבין הדברים אמר הרבי: | בשיחת [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ט]] דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, כשהובן בשעתו שהכוונה גם ובעיקר לנושא מיהו יהודי, כשבין הדברים אמר הרבי: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את ה[[שלוחים]] לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו ב[[ארץ הקודש]] וכיוצא בזה – הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו... | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את ה[[שלוחים]] לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו ב[[ארץ הקודש]] וכיוצא בזה – הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו... | ||
| שורה 132: | שורה 131: | ||
ב[[כ"ו מנחם אב]] [[תשמ"ט]] כתב הרבי לאלמנתו של יו"ר הועד למען שלימות העם]] ר' חיים יהודה פלדי על פעולות הוועד מעת זו ולהבא:{{ציטוטון|לאחר החוק לאחרונה חוק הנ"ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה "רבנות הראשית", ומכאן ולהבא הועד הנ"ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ"ל ימלאו המוטל עליהם וכו'.}} | ב[[כ"ו מנחם אב]] [[תשמ"ט]] כתב הרבי לאלמנתו של יו"ר הועד למען שלימות העם]] ר' חיים יהודה פלדי על פעולות הוועד מעת זו ולהבא:{{ציטוטון|לאחר החוק לאחרונה חוק הנ"ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה "רבנות הראשית", ומכאן ולהבא הועד הנ"ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ"ל ימלאו המוטל עליהם וכו'.}} | ||
באותה שנה אף קיבל ר' [[אהרן דוב הלפרין]] הוראה מפורשת מהרבי להפסיק לכתוב על הענין ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|לדברי ר' אהרן הלפרין בראיון לרגל ארבעים שנה לכפר חב"ד - כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/ | באותה שנה אף קיבל ר' [[אהרן דוב הלפרין]] הוראה מפורשת מהרבי להפסיק לכתוב על הענין ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|לדברי ר' אהרן הלפרין בראיון לרגל ארבעים שנה לכפר חב"ד - כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFK | ||
u/view גל' 1863] (ע' 87)}} | |||
==אירועים נוספים== | |||
בשנת [[תשס"ה]] הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בבקשה להכיר בגיורים רפורמים, בשנת [[תשע"ח]] מינה ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] את השר משה ניסים לטפל בגיורים האלו, בשנת [[תש"פ]] העלה חבר הכנסת [[בצלאל סמוטריץ']] לכנסת תיקון בחוק השבות ולבטל את הסעיף לפיו אדם שהוא נכד לסבא וסבתא יהודיים יוכל לעלות לארץ כיהודי מה שהוביל לגויים רבים לעלות ולגרום להתבוללות גדולה בארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/615149/ הישג לסמוטריץ': חוק השבות יעלה כהצעה ממשלתית] באתר {{אינפו}}}}. | בשנת [[תשס"ה]] הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בבקשה להכיר בגיורים רפורמים, בשנת [[תשע"ח]] מינה ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] את השר משה ניסים לטפל בגיורים האלו, בשנת [[תש"פ]] העלה חבר הכנסת [[בצלאל סמוטריץ']] לכנסת תיקון בחוק השבות ולבטל את הסעיף לפיו אדם שהוא נכד לסבא וסבתא יהודיים יוכל לעלות לארץ כיהודי מה שהוביל לגויים רבים לעלות ולגרום להתבוללות גדולה בארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/615149/ הישג לסמוטריץ': חוק השבות יעלה כהצעה ממשלתית] באתר {{אינפו}}}}. | ||
בשנת [[תשפ"א]] פסק בג"ץ סופית שיש להכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים לעניין חוק השבות מה שהוביל לשלל גינויים מחב"ד ומאישי ציבור מפורסמים{{הערה|[https://chabad.info/news/656123/ שערוריה: בג"צ החליט להכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי] ב{{אינפו}}}}. | בשנת [[תשפ"א]] פסק בג"ץ סופית שיש להכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים לעניין חוק השבות, מה שהוביל לשלל גינויים מחב"ד ומאישי ציבור מפורסמים{{הערה|[https://chabad.info/news/656123/ שערוריה: בג"צ החליט להכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי] ב{{אינפו}}}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב ישראל אלפנביין, '''חיי רבי''', סדרת כתבות אודות הגזירה ופעולות הרבי לביטולה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1800, גליון 1801, גליון 1847 עמוד 38, גליון 1848 עמוד 32, גליון 1849 עמוד 30 | *הרב ישראל אלפנביין, '''חיי רבי''', סדרת כתבות אודות הגזירה ופעולות הרבי לביטולה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1800, גליון 1801, גליון 1847 עמוד 38, גליון 1848 עמוד 32, גליון 1849 עמוד 30 | ||
*'''זעזוע: פרצה נוספת בחומת הקדושה''', שבועון בית משיח כ"א אדר תשפ"א עמוד 16 {{*}} הרב שלמה הלפרן, '''שורש הבעיה''', עמוד 20 | *'''זעזוע: פרצה נוספת בחומת הקדושה''', שבועון בית משיח כ"א אדר תשפ"א עמוד 16 {{*}} הרב שלמה הלפרן, '''שורש הבעיה''', עמוד 20 | ||
| שורה 145: | שורה 145: | ||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
*''' | *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/02-02-2022-01-44-38-%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A8.pdf המבדיל בין ישראל לעמים - סכנת ה"רפורמה" בגיור], בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]] - ליקוט בענייני גיור כהלכה, כולל ליקוט נרחב משיחות הרבי בעניין "מיהו יהודי" | ||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1CJEGkcE7JUo_aQ5z9CDkfV-MVYm_Iojl/view?usp=sharing בין ישראל לעמים]''', סיפורה של המערכה הקשה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, בתוך [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], ערב שבת פרשת ראה ה'תש"פ''' | *'''[https://drive.google.com/file/d/1CJEGkcE7JUo_aQ5z9CDkfV-MVYm_Iojl/view?usp=sharing בין ישראל לעמים]''', סיפורה של המערכה הקשה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, בתוך [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], ערב שבת פרשת ראה ה'תש"פ''' | ||
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Greenberg-Hertzel%2C%203%20Nissan%205781.pdf המערכה לתיקון החוק]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות הרצל-גרינברג ג' ניסן תשפ"א {{PDF}} | *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Greenberg-Hertzel%2C%203%20Nissan%205781.pdf המערכה לתיקון החוק]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות הרצל-גרינברג ג' ניסן תשפ"א {{PDF}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}} | ||
*'''[[ועד חיילי בית דוד]]: [https://chabad.info/magazine/656765/ חלק ראשון מהגהות הרבי על טיוטות המכתבים לבן גוריון בשאלת "מיהו יהודי?"] {{אינפו}}, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/29-05-2021-19-08-43-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94.pdf המשך ההגהות שנדפסו בקובץ 'תנופה חדשה']''' (ע' 4-5) | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}} | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}} | ||
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/23/125571649502.html מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי]''' {{בית משיח}} | *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/23/125571649502.html מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי]''' {{בית משיח}} | ||
| שורה 154: | שורה 155: | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות ל[[מבצע תפילין]] שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}} | * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות ל[[מבצע תפילין]] שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}} | ||
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/98194/ הרבי זועק על העוולה שבחוק מיהו יהודי]''' {{וידפו}} | *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/98194/ הרבי זועק על העוולה שבחוק מיהו יהודי]''' {{וידפו}} | ||
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/748430/ האם תיקון חוק מיהו יהודי יגרום למחלוקת? תשובת הרבי בחלוקת הדולרים]''' {{אינפו}} | *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/748430/ האם תיקון חוק מיהו יהודי יגרום למחלוקת? תשובת הרבי בחלוקת הדולרים]''' {{אינפו}} | ||
*'''[https://col.org.il/news/129773 "לבטל החוק המוזר והמאוס"]''' {{COL}} | *'''[https://col.org.il/news/129773 "לבטל החוק המוזר והמאוס"]''' {{COL}} | ||