מיהו יהודי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־02:43, 27 באפריל 2022

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

מיהו יהודי היא בעיה בחוק מדינת ישראל, שעוררה סערות רבות במהלך השנים, ועמדה במרכזו של מאבק חב"די במשך שנים רבות.

השאלה מיהו יהודי, שיירשם במרשם האוכלוסין כיהודי ויזכה בזכות העלייה לארץ המוקנית בחוק השבות ליהודים, לא הוכרעה מאז הקמת המדינה, וההתנהלות המקובלת התאימה בדרך כלל להלכה היהודית שעל פיה נקבע בכל הדורות מיהו יהודי. בשנת תשי"ח כאשר ביקש שר הפנים לשנות זאת, התעורר פולמוס וההכרעה לבסוף היתה להמשיך ולנהוג לפי ההלכה, וכך נקבע בתקנות משרד הפנים. בשנת תש"ל, בעקבות נסיונות הבג"ץ לערער ולרשום גויים כיהודים, נקבע בחוק השבות סעיף "מיהו יהודי" שקבע כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". מסעיף זה הושמטה במכוון המילה "שנתגייר כהלכה" ונפתח הפתח ל"גיורים" מזוייפים, כגון רפורמים ודומיהם.

חוק השבות המאפשר רישום גויים כיהודים, כונה על ידי הרבי "גזרה שלא היתה כמוה בדברי עמנו בני ישראל", והרבי פתח במאבק חריף וממושך להביא לביטול הגזירה על ידי הוספת המילה "כהלכה" לחוק. במשך שנים ארוכות עורר הרבי על כך פעם אחר פעם, והסביר כי החוק מופרך בפן האנושי - כיון שאין בסמכותה של הכנסת להכריע מיהו יהודי, וחמור מכך לשקר על גוי ולומר לו כי הוא יהודי; חמור ביותר בפן היהודי - מכיון שחוק זה הוא היחיד שכל מהותו היא מרידה גלויה בה' ובתורה, ולכן יש בו משום חילול ה' שאין כמוהו; ומסוכן בפן המעשי - כיון שעל ידו נפרצת שלימות העם ומתרבים נישואי התערובת.

יחד עם הרבי נאבקו עוד גופים רבים, רבנים וקהילות יהודיות. חלק גדול במאבק נטל הועד למען שלימות העם שהוקם בעידודו של הרבי ונתמך על ידו (אך לא היה מזוהה עם חב"ד, בהוראתו). מבחינה מעשית, לא נשא המאבק פרי ועד כה כל ההצבעות לתיקון החוק בכנסת הסתיימו בכישלון; אך הוא תרם רבות למודעות הציבורית לסכנת ההתבוללות בארץ הקודש.

חוק השבות

עם הקמת מדינת ישראל נדרשה הממשלה לקבוע אודות הגדרת היהודי בקשר לכמה מחוקיה שלסוגיה יש השלכות לגביהם: חוק השבות, מרשם האוכלוסין והשיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני נישואין וגירושין. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות, אך בעת חקיקתו לא נקבע בו באופן ברור מי יוגדר כיהודי. כל גוף ממשלתי הגדיר לפי דרכו מיהו יהודי, ובעיקר תלוי היה הדבר בשר הפנים ובפקידיו.

קביעת הנחיות משרד הפנים

בשנת תשי"ח התעורר לראשונה פולמוס בשאלת "מיהו יהודי", כאשר שר הפנים ישראל בר יהודה הורה לרשום את כל מי שמצהיר שהוא יהודי כ"יהודי". הדבר עורר סערה והמפד"ל החליטה לפרוש בעקבות כך מהקואליציה. ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון שראה את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, פנה לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל^[1]. מתוך 59 נשאלים השיבו 46, ורובם המוחץ - 37 מהנשאלים, בהם כאלו הרחוקים משמירת מצוות - הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית^[2].

בין הנשאלים היה הרבי, שענה בין השאר:

דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בעניינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.
על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך . .

— אגרות קודש כרך יח, אגרת ו'תשיד

במכתב לרבני לונדון, שהיו בין הנשאלים, כתב הרבי כי יש לענות על השאלה ולא להתעלם^[3]. במכתב לזלמן שז"ר, שהיה מקורב לרבי וגם לבן-גוריון, ביקש הרבי להתעניין מהי תגובו של בן-גוריון לדברים^[4].

בעקבות התשובות נקבע בתקנות משרד הפנים הנוהל לרשום כיהודי "מי שנולד לאם יהודייה ואינו בן דת אחרת, או מי שנתגייר כהלכה".

בג"ץ שליט ותיקון חוק השבות

בשנת תשכ"ט עתר לבג"ץ יהודי בשם בנימין שליט, שנישא עם אישה גויה, לרשום את ילדיו כיהודים, וזאת לאחר שפקידי משרד הפנים סרבו לכך. בג"ץ דן בהרכב מורחב של תשעה שופטים. ארבעה מתוכם דחו את טענתו וסברו שיהודי נקבע על פי ההלכה בלבד; אך ברוב של חמישה דעות התקבלה העתירה ונקבע כי יש לרשום את ילדיו כיהודים. חלק משופטי הרוב כתבו בחוות דעתם כי אין הם מכריעים בשאלה "מיהו יהודי", ופסיקתם נוגעת לשאלת הרישום בלבד.

פסק הבג"ץ הוליד סערה בכנסת ובממשלה והוחלט לקבוע בחוק מיהו יהודי. המפד"ל, המפלגה הדתית לאומית, ביקשה לחוקק את ההגדרה שהיתה נהוגה עד עתה בהנחיות משרד הפנים, התואמת להלכה, ואילו במפלגת השלטון, מפא"י, היו שהתנגדו לכך. כפשרה, נקבע הנוסח: "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" - בהשמטת המילה "שנתגייר כהלכה". את ההשמטה הסביר שר המשפטים, יעקב שמשון שפירא ממפא"י: "אנו יודעים שיש ליברלים, יש קונסרבטיבים ויש רפורמים לכל המינים ולכל הסוגים והם מגיירים. ולכן אינני רוצה לקבוע הלכות ואינני מוסמך לקבוע הלכות, אנו אומרים, אפוא, שמי שיבוא עם תעודת-גיור של קהילה יהודית כלשהי, ובלבד שאינו בן דת אחרת, יתקבל כיהודי".

עוד הוסכם במסגרת הפשרה על הוספת "סעיף הנכד", לפיו יוכלו לעלות לארץ גם גויים שהם נכדים ליהודי מתבולל.

חוק זה נחקק בי"א באדר ב' תש"ל, בתמיכת המפד"ל, ובהתנגדות המפלגות החרדיות. חבר הכנסת מנחם פרוש בנאומו אז תקף את ההכרה ב"גיורים" הרפורמיים, ובמסגרת דבריו כנגד הרפורמיים הציג "סידור" רפורמי בו הושמטו התפילות הנוגעות לגאולה, ארץ ישראל וירושלים, והשליכו על הרצפה, דבר שגרר סערה. מאוחר יותר הודה הרבי לפרוש על מעשהו^[5], אך כאב על כך שהתנצל בעקבות ההתקפות עליו^[6].

מועצת הרבנות הראשית לישראל התאספה לדון בחוק ובהשלכותיו, ובאסיפתה בכ"ט באייר קיבלה שורת החלטות, ביניהן איסור לרשום גויים שלא נתגיירו כהלכה כיהודים, החובה לפעול לתיקון החוק ואיסור על הנציגים הדתיים להשתתף בממשלה עד לתיקון החוק. למרות זאת מפלגת המפד"ל, שראתה עצמה כפופה לרבנות הראשית, המשיכה לשבת בממשלה, ושר הפנים, שמשרדו הממונה על רישום הגויים כיהודים, היה שר דתי מהמפלגה. הרבי ביקר בחריפות את חוסר הציות של המפד"ל לרבנות^[7].

ניסיונות לתיקון החוק

בא' באב תשל"ב הגיש חבר הכנסת החרדי שלמה לורינץ הצעה לתיקון החוק, בהסתמכו בין השאר על דבריו של הרבי בעניין. ממזכירות הרבי ניתנו הוראות לפעילי חב"ד בארץ לגייס תמיכה רחבה בכנסת להצבעה^[8], אולם למעשה ההצבעה נכשלה והחוק לא קודם. מפלגת המפד"ל נמנעה בהצבעה מלתמוך בחוק, על אף הוראת הרב הראשי איסר יהודה אונטרמן^[9], דבר שהרבי ראה בחומרה רבה^[10]. חבר הכנסת אבנר חי שאקי, בשונה מחבריו במפלגת מפד"ל, תמך בחוק, למרות הלחצים שהופעלו כנגדו. הוא שילם על כך מחיר יקר ופוטר מהמפלגה ומהממשלה, בה כיהן כסגן שר החינוך. הרבי עודד אותו מאוד, בפומבי ועל ידי שליח אישי, והבטיח לו שיחזור לגדולה עוד יותר. מאז החל קשר קרוב בין שאקי והרבי. הוא נכנס ליחידויות כמה פעמים, וקיבל מהרבי תמיכה לספר מקיף שהוציא לאור בנוגע לסוגיית "מיהו יהודי"^[11].

בהסכם הקואליציוני להקמת הממשלה לאחר הבחירות בשנת תשל"ד, סוכם על תיקון החוק^[12], אך ראש הממשלה יצחק רבין לא קיים את ההסכם והמפד"ל לא עמדו על כך. מאז ואילך, הובטח הנושא שוב ושוב בהקמת הממשלה מאת ראש הממשלה למפלגות הדתיות והחרדיות, על ידי כמה ראשי ממשלה, אך מעולם ההבטחה לא קויימה וגם המפלגות לא לחצו על כך.

בא' טבת תשל"ז הציע לורינץ שוב לתקן את החוק, וההצעה נכשלה.

לאחר הבחירות באייר תשל"ז, עם הקמת ממשלת הימין הראשונה בראשות מנחם בגין, נוצר מצב נוח יותר לתיקון החוק, מאחר שגם המפלגה החרדית אגודת ישראל נכנסה לממשלה, וגם ראש הממשלה בעצמו תמך בתיקון החוק. בהסכמים הקואליציוניים נקבע כי אחד מחברי הכנסת בקואליציה יגיש הצעת חוק פרטית לתיקון החוק, וראש הממשלה בגין ישתדל להשיג לה רוב. אולם בפועל, לא הגישו חברי הכנסת מהקואליציה חוק, וכאשר הגיש חבר הכנסת קלמן כהנא מהאופוזיציה את החוק, הוא לא עבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט^[13].

לאחר בחירות תשמ"א, נקבע שוב בהסכמים הקואליציוניים כי יתוקן החוק. לקח זמן רב עד שבשלהי מושב החורף של הכנסת בשנת תשמ"ג, העלה חבר הכנסת הרב אברהם יוסף שפירא הצבעה לתיקון החוק ביוזמת האדמו"ר מגור, רבי שמחה בונם אלתר, במטרה להגיש את התיקון כמתנה ליום הולדתו של הרבי בי"א ניסן. 50 הצביעו בעד התיקון ו-58 נגד, וההצבעה נכשלה^[14].

שבועיים לפני פטירת הרב נחום טרבניק, ביום י"ט באלול תשמ"ג, התפטר מנחם בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא. מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

הצעות חוק נוספות לתיקון החוק הועלו להצבעה בכ"ו שבט תשמ"ו ובכ"ט סיוון תשמ"ח, ונכשלו.

לאחר בחירות תשמ"ט, כאשר אגודת ישראל הגיעה להישגים גבוהים בזכות תמיכתו החד-פעמית של הרבי, היו רבני חב"ד וחברי הועד למען שלימות העם מעורבים עמוקות בניסוח ההסכם הקואליציוני בין אגודת ישראל ליצחק שמיר. בהסכם זה התחייב שמיר לתקן את החוק תוך שישה שבועות, אולם לא קיים את ההתחייבות. ראשי הועד למען שלימות העם חשבו לתבוע את שמיר לבג"ץ, אולם נמנעו מכך לאחר שהבינו מהרבי שסיכויי התביעה להתקבל נמוכים^[15].

המאבק לתיקון החוק

הרבי בפורים תש"ל^[16] התייחס לכך בפומבי לראשונה ותקף את החוק, הרבי ענה על תשובות המתנגדים והביא דוגמא מעזרא הסופר שבעת שעלו לארץ ישראל יהודים שנישאו עם נשים גויות הוא גירש אותם, ולא חיפש היתרים כיצד לגייר אותם משום שאם הם ישארו בארץ ישראל "אלא אדרבא: זוהי רעה עבורן", הרבי תקף גם את האפשרות לתת הכרה בגיור רפורמי משום שהרפורמים כל משמעותם הוא "רפורמה" שינוי המסורת היהודית.

הרבי גם טען שאם יקרה כך ארץ ישראל תחרב והיא תתמלא בגוים שעלו לארץ ישראל מה שיגרום לכך ש:

בזה הנה תמורת זה שעכשיו צריכים לנהל מלחמה שלא תהי' זר מדינה של שני עממים, יהודים וערבים - תוצף ארץ ישראל גם בצידונים, אשדודים, עמונים ומואבים (כפי שנקראים בשמותיהם הנוכחיים), ולא עוד אלא שהם יהי אלו העומדים בראש ,אקטיביים , לוחמים ובעלי העזה!

והרי אף אחד לא משלה עצמו לחשוב, שאדם שנת הצהרה שמהיום והלאה רצונו להירשם כיהודי, ישכח שמוצאו מפולני, וכאשר תהי' התנגשות וסתירה בין תועלת לפולני לבין תועלת לארץ ישראל,

יוותר פולני ויפעל לטובת ארץ ישראל ... אשה פולנית שגדלה בפולני' וחינכה את ילדי ' כפולנים, תשאר פולנית ! ובסופו של דבר ישנאו את אלו שפסקו את דינם להחשב כיהודים !

— שיחת פורים תש"ל, אות מ"ד

הרבי הבהיר שהתיקון לא רק שאינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה, משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר. ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם לליגיטמיים^{[דרושה הבהרה]}.

הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול והרבה להתריע על סכנתיו. ואף כינה אותה: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"^[17]. הרבי הסביר^[^{דרוש מקור]} שחומרתה גדילה בעובדה שיהודים הם אלו שמחוקקים חוק שכל מהותו היא כפירה בקב"ה.

באמצע חודש אייר תש"ל אמרה הרבנית חיה מושקא למזכיר הרב בנימין קליין שהרבי ממש נחלש בגופו מהבעיה של מיהו יהודי^[18].

בל"ג בעומר תש"ל השתתף הרבי ב'פאראד' שנערך בחצר 770. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מרוסיה כיהודים. בהתוועדות באותו ערב השלים הרבי את הדיבור בענין בציינו שאז לא היה הזמן המתאים לדבר בחריפות כי זה היה בחוץ, אבל אי אפשר להשאיר את העניין בלי לגמור אותו ובפרט שזה נוגע לפועל ובשיחה זו היו התבטאויות חריפות ביותר שאי התיקון של החוק הוא אכזריות של ממש בגלל הדם היהודי שנשפך אך ורק מחמת אי תיקון החוק.

דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת. העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.

הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך התוועדות שהתקיימה בשבת פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים. הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!^[19].

הרבי החל בהשתדלות אצל חברי כנסת, וכתב שהסיבה העיקרית שהחוק לא מתוקן זה מסיבות פוליטיות^[20], הרבי ניסה להשפיע על העיתונות שיפרסמו על הדבר וזאת משום:"שהגיעתני שמועה אשר יוזמי הגזירה האמורה נפלו על המציאה להשתיק דעת הקהל על ידי שתיקה כללית בבעי' זו"^[21]. הרבי הביא טיעון ש"יהודי" זה מושג הלכתי ולכן צריך לפסוק ע"פ ההלכה "מיהו יהודי", ולא לתת לכנסות ולבג"ץ להכריע בנושא, מה גם שכבר הוכרע במשאל שעשה בן גוריון שגיור נעשה ע"י ההלכה בלבד^[22] ועד לתביעתו של שליט היה ברור לכולם מה הוא גיור, והעניין עולה מחדש רק בגלל סיבות פוליטיות^[22].

בכ"ז תשרי תשל"א נערך כנס בנושא בהשתתפות מאות מאנ"ש^[23].

בין המשתתפים: הרב שניאור זלמן גרליק, הרב דוד חנזין, הרב נחום טרבניק, הרב שמואל אלעזר היילפרין, הרב משה אשכנזי, הרב זלמן אבלסקי, הרב אפרים וולף, הרב זושא וילמובסקי, הרב חיים מאיר גרליק, הרב יעקב דב כץ, הרב משה שלמה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב זושא פויזנר, הרב זאב זלמנוב, הרב זלמן גופין, הרב ברק'ה וולף, הרב יהודה לייב זלמנוב, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, הרב שמואל גורביץ, הרב ראובן דונין, הרב בן ציון ליפסקר ועוד.

בשנת תשל"א פרצה סוגיית "גיורי וינה" כאשר התברר שכ300 גוים התגיירו בבית דין בוינה בבקשת הסוכנות היהודית כאשר רובם אינם מתכוונים באמת לשמור על התורה והמצוות, הרבנות הראשית לישראל פרסמה מכתב נגד אותם גיורים, הרבי הצטרף למאבק ובמכתב לר' זרח ורהפטינג כתב הרבי על כך ובהמשך על כך שלא עמדו על חוק מיהו יהודי והדבר הביא לתוצאה של גיורים מסוג אלו:

ולדוגמא לכתבו בנוגע לגיור וינה, מפורסם לכל ונדפס גם בעתונות, שעברו דרך שם יותר משלש מאות שאינם מבני ישראל, והרבנים השלוחים שבקרו שם מצאו ידיעות רק ע"ד חמישים ושנים או חמשים וארבעה. זאת אומרת שיותר ממאתים וחמשים לא עברו כל ענין של טקס גיור אפילו לא של צרמוני' ריקה לגמרי, ורובם, מלבד אלה שכבר ירדו, נמצאים באה"ק ת"ו ושמותם וגם הכתובת שלהם ידועים, שהרי עברו דרך משרדי הקליטה וכו'.

חבל על דורנו דור יתום שתמורת זה שהיתה בידו האפשריות להרשם בספרי דברי ימי ישראל כבעל השגים דתיים יוצאים מן הכלל, יוחקק ח"ו ור"ל לדראון עולם שזוהי הפעם הראשונה שרשמו בתור "ב"כ מיליוני בנ"י" – את מרת שליט ושני' ילידי' "יהודים" ועתה מתנכלים לקיום כל עם ישראל בכל מקום שנמצא על ידי ביטול המחיצה וההבדלה שבין ישראל לעמים בטעמים שונים ומשונים,

— אגרות קודש , כרך כז , י'קע

הרבי גם התנגד לכל פשרה בנושא, ואמר שפשרה בנושא "מיהו יהודי" זה כמו פשרה לחתוך את הראש.

בשנת תשל"ב הוחתמו 32 מגדולי הדור על כתב מחאה נגד החוק, הרבי בשיחה לאחר מכן בכה על כך שעל החתמת 32 רבנים הדבר נקרא ל"הישג דתי", מה שאמור להיות כמשהו בשגרה^[24].

בין היתר התבטא הרבי^[25] שיילחם על מיהו יהודי עד שיבוא המשיח.

מענה הרבי לאשה שכתבה על כך שאחיה מתכונן להתחתן עם אשה שהתגיירה בגיור רפורמי שלא כהלכה, וציינה שאין ברצונה וברצון בעלה להשתתף בחתונה: כי זהו אסור על פי שולחן ערוך - מובן שיעשו על פי שולחן ערוך

בכ"ד טבת תשמ"ג התקיימה בבנייני האומה בירושלים עצרת ענק למען תיקון החוק, בראשות האדמו"ר מגור הלב שמחה. תשלום הוצאות העצרת חולקו בשווה בין מזכירות הרבי לבין קופת האדמו"ר מגור, ולאורך כל הכינוס עודכן הרבי מיד על כל רב שנכנס לאולם כשעל פניו הבעת שביעות רצון. בעצרת השתתפו בין היתר האדמו"ר מערלוי רבי יוחנן סופר, האדמו"ר מגור באותה תקופה רבי שמחה בונם אלתר, ראש ישיבת שפת אמת באותם ימים ולימים האדמו"ר מגור רבי פנחס מנחם אלתר, האדמו"ר מסלונים, ועוד.

חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה מר יצחק שמיר, ר' שמואל חפר, ר' דובער חן, ר' טוביה בלוי, ר' זושא וילימובסקי

בחשוון תשמ"ד החלה החתמה של "עצומת המיליון" אותה יזם הועד למען שלימות העם עליה חתמו כמיליון מתושבי ישראל על מנת ליצר לחץ על ראש הממשלה יצחק שמיר לתקן את החוק.

בסיום ההחתמה, סירב ראש הממשלה לפגוש משלחת מטעם הועד ולקבל את החתימות בעצמו. הופעלו לחצים רבים, אך דבר לא הועיל. ערב אחד ישבו חברי הועד באסיפה, והיו די מיואשים. הם ידעו כי הרבי התעניין בנושא אך לפני יומיים ולא ידעו מה לעשות. ואז ר' זושא וילימובסקי אמר: אם הרבי אמר, חייבים ללחוץ. הנחישות שלו הניעה אותנו לפנות שוב ללשכת ראש הממשלה, והנה למרבה ההפתעה, הפעם הייתה תשובה חיובית.

הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר שמיר קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקריית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע החתמת העצומה בא לסיומו בצורה הנכונה.

עם תום מערכת בחירות תשמ"ט, עורר הרבי על הצורך בתיקון החוק^[26].

הועד למען שלימות העם

ערך מורחב – הועד למען שלימות העם

על מנת לרכז ולגבש פעולות שיובילו לתיקון החוק, הוקם הועד למען שלימות העם. יושב ראש הועד היה הרב יהודה פלדי. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב נחום טרבניק על ידי הרבי למלא את מקומו. לאחר פטירת הרב טרבניק מונה לתפקיד ראש הוועד הרב שמואל חפר.

הפסקת המאבק

בשיחת כ"ד טבת תשמ"ט דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, כשהובן בשעתו שהכוונה גם ובעיקר לנושא מיהו יהודי, כשבין הדברים אמר הרבי:

כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את השלוחים לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו בארץ הקודש וכיוצא בזה – הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו...
הדגשה מיוחדת בנוגע לבני ישראל הנמצאים בחוץ לארץ, ובפרט השלוחים – עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ – הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.
ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, כי אין שום מקום לעסקנות בענייני ארץ הקודש על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ, ועל אחת כמה וכמה – הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן – אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".
ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם – השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם – על אחת כמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם – הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים), ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות – לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים.

— שיחת כ"ד טבת תשמ"ט

באותה תקופה התנהל המשא ומתן הקואליצוני של אגודת ישראל עם מר יצחק שמיר כשרבני חב"ד היו מעורבים בו. עם פרסום השיחה לשלוחים היו שחשבו שהרבי רוצה שיפסיקו לחלוטין לפעול בנושא ואין להציב זאת כתנאי לכניסה לממשלת שמיר אך הרבי דחה זאת והורה לר' יצחק יהודה הולצמן מזכיר הועד למען שלימות העם להמשיך ולדרוש זאת^[27].

בכמה מענות קודש שכתב הרבי בתקופה הסמוכה לשיחה הביע הרבי את אי שביעות רצונו מהפעולות בנושא עד עתה ובפרט של השלוחים. במענה לרב יעקב יהודה העכט מח' טבת תשמ"ט^[28] כתב הרבי:

"לתמיהתי (מהולה בצער גדול) עסקני חב"ד והוא בתוכם – מוסרים נפשם לעשות הרושם בכל מקום האפשרי שמיהו יהודי זוהי בעיה של אורטודוקסים קיצונים, ומוסיפים ביאור שכוונתם לליובאוויטש ולא כל ליובאוויטש וכו', התוצאות שגרמו – מובנות. מאמירתי "גיור כהלכה" – טשטשו ואח"כ העלימו דאין זה דעתי כי-אם הודעה שכל אחד ואחד יראה בספר פלוני (שנתחבר לפני 400 שנה) ויעתיק לעצמו הכתוב שם. כל המדגיש שאיש היושב בברוקלין אומר וכו' – מזמין חרב ביד פלוני פלוני".

במענה לרב שמואל מנחם מענדל בוטמאן מאמצע תמוז תשמ"ט כתב הרבי^[29]:

1) (כבר נדפס) זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת וכו'. 2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו היפך אופן שליחותם. 3) באם הצד השני אומר - שרוצה רק לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע וכיוצא בזה. 4) כבר אמרתי (ונדפס) - שלמעשה אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של 40 שנה באה"ק. 5) אלא שיש כאלה שרוצים להכניס לשם מחלוקת יותר. 6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם. 7) כהנ"ל פשוט. 8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו ביניהם ואין הכרח לערב אותי בזה. 9) ודחוף".

תוכן דומה כתב הרבי בתחילת שבט תשמ"ט במענה לאחד השלוחים במונטריאול שבקנדה שדיווח על פעולותיו בענין מיהו יהודי ונאומיו ברבים אודות כך^[28]:

"דברתי בארוכה – ויתאספו אגו"ח ועסקני חב"ד לדון בכובד ראש מה ומתי להמשיך בכל זה. וצריך עיון גדול מה מכריחו בכל זה ותיכף ומיד לנאום וכיו"ב, והרי זה עלול להתפרש כחוות דעת כל חב"ד!!"

בכ"ו מנחם אב תשמ"ט כתב הרבי לאלמנתו של יו"ר הועד למען שלימות העם]] ר' חיים יהודה פלדי על פעולות הוועד מעת זו ולהבא:"לאחר החוק לאחרונה חוק הנ"ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה "רבנות הראשית", ומכאן ולהבא הועד הנ"ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ"ל ימלאו המוטל עליהם וכו'."

באותה שנה אף קיבל ר' אהרן דוב הלפרין הוראה מפורשת מהרבי להפסיק לכתוב על הענין בשבועון כפר חב"ד^[30]

אירועים נוספים

בשנת תשס"ה הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בבקשה להכיר בגיורים רפורמים, בשנת תשע"ח מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את השר משה ניסים לטפל בגיורים האלו, בשנת תש"פ העלה חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' לכנסת תיקון בחוק השבות ולבטל את הסעיף לפיו אדם שהוא נכד לסבא וסבתא יהודיים יוכל לעלות לארץ כיהודי מה שהוביל לגויים רבים לעלות ולגרום להתבוללות גדולה בארץ^[31].

בשנת תשפ"א פסק בג"ץ סופית שיש להכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים לעניין חוק השבות, מה שהוביל לשלל גינויים מחב"ד ומאישי ציבור מפורסמים^[32].

לקריאה נוספת

הרב ישראל אלפנביין, חיי רבי, סדרת כתבות אודות הגזירה ופעולות הרבי לביטולה, שבועון כפר חב"ד גליון 1800, גליון 1801, גליון 1847 עמוד 38, גליון 1848 עמוד 32, גליון 1849 עמוד 30
זעזוע: פרצה נוספת בחומת הקדושה, שבועון בית משיח כ"א אדר תשפ"א עמוד 16 • הרב שלמה הלפרן, שורש הבעיה, עמוד 20
ויילחם מלחמות השם, מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב

קישורים חיצונים

המבדיל בין ישראל לעמים - סכנת ה"רפורמה" בגיור, בהוצאת מכון הלכה חב"ד - ליקוט בענייני גיור כהלכה, כולל ליקוט נרחב משיחות הרבי בעניין "מיהו יהודי"
בין ישראל לעמים, סיפורה של המערכה הקשה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, בתוך כי קרוב, ערב שבת פרשת ראה ה'תש"פ
המערכה לתיקון החוק, בתוך תשורה מנישואי משפחות הרצל-גרינברג ג' ניסן תשפ"א
מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק - ראיון עם הרב שמואל חפר, יו"ר הוועד למען שלימות העם, מנחם זיגלבוים, בית משיח -
ועד חיילי בית דוד: חלק ראשון מהגהות הרבי על טיוטות המכתבים לבן גוריון בשאלת "מיהו יהודי?" , המשך ההגהות שנדפסו בקובץ 'תנופה חדשה' (ע' 4-5)
לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות -
מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי
טורים באתר COL: הרב אהרן דב הלפרין: אז הח"כים החרדים קלקלו כעת עליהם לתקן • הקריסה הסופית של "הסכם פברואר" | הרב טוביה בלוי • "פשרה ב'מיהו יהודי' זה כמו להציע לחתוך לך יד" • להרעיש על מיהו יהודי "בתוקף אמריקאי" • כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות • למרות הבג"ץ: דייני ורבני אירופה לא יכירו בגיורי הרפורמים • כשהרבי תבע לשחרר את החסידים שהפגינו על 'מיהו יהודי' • כיצד לתקן החוק המסוכן והנורא "מיהו יהודי?" | הרב יוסף הרטמן • תגובות סוערות בעקבות החלטת בג"ץ המבישה • החלטה אומללה: גם העובר גיור רפורמי וקונסרבטיבי יוכר כיהודי
הוא מניח תפילין פסולות הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות למבצע תפילין שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! -
הרבי זועק על העוולה שבחוק מיהו יהודי
האם תיקון חוק מיהו יהודי יגרום למחלוקת? תשובת הרבי בחלוקת הדולרים
"לבטל החוק המוזר והמאוס"
הרבי זועק מקירות ליבו על תיקון חוק "מיהו יהודי" • צפו
צפו בתיעוד: כשהשליח הרב אבעלסקי עורר על "מיהו יהודי"
תיעוד נדיר: הרב זושא פוזנר מתראיין על חוק מיהו יהודי

הערות שוליים

↑ יוער: שאלת בן-גוריון התייחסה אך ורק לילדים לאב יהודי ולאם נכריה; בנוגע למבוגרים, הבהיר בשאלתו כי המדיניות היא לרשום כיהודי כל מי שמצהיר על עצמו כיהודי, ולא שאל על כך. רבים מהמשיבים, בהם הרבי, כתבו בתגובה לכך כי גם מבוגרים צריכים להירשם לפי ההלכה ולא די בהצהרתם.
↑ ראה בהרחבה א. קורמן, יהודי - מיהו ומהו, ע' 117 ואילך.
↑ אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תרכד.
↑ מכתב לשז"ר מי"א אדר א' תשי"ח - נשיא וחסיד, ע' 166.
↑ "אדמו"ר הריי"צ אמר לי: תמסור לשז"ר את הסימן שיש בינינו"...
↑ שיחת אחרון של פסח תש"ל.
↑ ראה מכתבי הרבי לשר זרח ורהפטיג ממפד"ל, א' דר"ח אדר ול"ג בעומר תשל"ב.
↑ ימי תמימים, חלק ה, ע' 368-9.
↑ שם, ע' 417-9.
↑ שיחת כ' מנחם אב תשל"ב.
↑ ראה בהרחבה בית משיח גליון 509, ע' 48 ואילך.
↑ ראה ימי תמימים, חלק ו, ע' 268 ואילך.
↑ ראה "שלימות", גליון 69.
↑ התקשרות (גיליון), גיליון א'שנט. פרטים לא מדוייקים שם תוקנו לפי דברי הכנסת, ז' ניסן תשמ"ג.
↑ הרב אשכנזי, ע' 607 ואילך.
↑ [drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי]
↑ י"ט כסלו תשד"מ.
↑ תשורה בורקיס-גלויברמן כ"ח אדר ב׳ תשפ"ב ע' 45
↑ מפי ר' יוסף הכט
↑ אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקכא
↑ אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקמג
↑ ^22.0 ^22.1 אגרות קודש, כרך כז, י'ב
↑ מטכסים עצה על מיהו יהודי, באתר שטורעם נט.
↑ כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות ב
↑ התוועדות שבת פרשת בשלח, י"ג שבט תשל"ה.
↑ תורת מנחם תשמ"ט חלק א' עמוד 439
↑ ספר הרב אשכנזי עמוד 609
↑ ^28.0 ^28.1 ליקוט מענות קודש תשמ"ט
↑ תשורה גרונר-פינסון תשע"ד עמוד 8
↑ לדברי ר' אהרן הלפרין בראיון לרגל ארבעים שנה לכפר חב"ד - כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFK u/view גל' 1863] (ע' 87)
↑ הישג לסמוטריץ': חוק השבות יעלה כהצעה ממשלתית באתר
↑ שערוריה: בג"צ החליט להכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי ב

[1] יוער: שאלת בן-גוריון התייחסה אך ורק לילדים לאב יהודי ולאם נכריה; בנוגע למבוגרים, הבהיר בשאלתו כי המדיניות היא לרשום כיהודי כל מי שמצהיר על עצמו כיהודי, ולא שאל על כך. רבים מהמשיבים, בהם הרבי, כתבו בתגובה לכך כי גם מבוגרים צריכים להירשם לפי ההלכה ולא די בהצהרתם.

[2] ראה בהרחבה א. קורמן, יהודי - מיהו ומהו, ע' 117 ואילך.

[3] אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תרכד.

[4] מכתב לשז"ר מי"א אדר א' תשי"ח - נשיא וחסיד, ע' 166.

[5] "אדמו"ר הריי"צ אמר לי: תמסור לשז"ר את הסימן שיש בינינו"...

[6] שיחת אחרון של פסח תש"ל.

[7] ראה מכתבי הרבי לשר זרח ורהפטיג ממפד"ל, א' דר"ח אדר ול"ג בעומר תשל"ב.

[8] ימי תמימים, חלק ה, ע' 368-9.

[9] שם, ע' 417-9.

[10] שיחת כ' מנחם אב תשל"ב.

[11] ראה בהרחבה בית משיח גליון 509, ע' 48 ואילך.

[12] ראה ימי תמימים, חלק ו, ע' 268 ואילך.

[13] ראה "שלימות", גליון 69.

[14] התקשרות (גיליון), גיליון א'שנט. פרטים לא מדוייקים שם תוקנו לפי דברי הכנסת, ז' ניסן תשמ"ג.

[15] הרב אשכנזי, ע' 607 ואילך.

[16] [drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי]

[17] י"ט כסלו תשד"מ.

[18] תשורה בורקיס-גלויברמן כ"ח אדר ב׳ תשפ"ב ע' 45

[19] מפי ר' יוסף הכט

[20] אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקכא

[21] אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקמג

[אג"ק_כ"ז-22] 22.0 ^22.1 אגרות קודש, כרך כז, י'ב

[23] מטכסים עצה על מיהו יהודי, באתר שטורעם נט.

[24] כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות ב

[25] התוועדות שבת פרשת בשלח, י"ג שבט תשל"ה.

[26] תורת מנחם תשמ"ט חלק א' עמוד 439

[27] ספר הרב אשכנזי עמוד 609

[מענות_מ"ט-28] 28.0 ^28.1 ליקוט מענות קודש תשמ"ט

[29] תשורה גרונר-פינסון תשע"ד עמוד 8

[30] לדברי ר' אהרן הלפרין בראיון לרגל ארבעים שנה לכפר חב"ד - כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFK u/view גל' 1863] (ע' 87)

[31] הישג לסמוטריץ': חוק השבות יעלה כהצעה ממשלתית באתר

[32] שערוריה: בג"צ החליט להכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי ב

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעריכה מתמשכת|}}
+{{בעבודה|}}
 [[קובץ:מיהו יהודי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים [[שלום דובער וולף]], [[שמואל חפר]] [[חיים דובער חן]] (מגיש) ו[[זושא וילימובסקי]] מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]
-'''מיהו יהודי''' היא שאלה שהתעוררה פעמים רבות שהתשובה לכך היא [[יהודי]] שנולד לאם יהודייה או שהתגייר כהלכה, בשנת [[תש"ל]] החל [[הרבי]] במאבק גלוי{{הערה|על פי תיקון בכתב יד קודש של הרבי ל[[שלשלת היחס]] שלו ב[[היום יום]], ומכך משמע שהייתה מלחמה לא גלויה בנושא עוד קודם לכן.}} בתיקון חוק השבות הקובע ש"יהודי – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר", ולהוסיף את המילה "כהלכה" משום שמצב זה יאפשר רישום גויים שהתגיירו שלא לפי דרישות ההלכה כיהודים (למשל גויים שעברו גיור רפורמי), דבר שעלול להביא להתבוללות כאשר בארץ הם רשומים כיהודים בעוד שלפי ההלכה הם גויים.
+'''מיהו יהודי''' היא בעיה בחוק [[מדינת ישראל]], שעוררה סערות רבות במהלך השנים, ועמדה במרכזו של מאבק חב"די במשך שנים רבות.
-==בהלכה==
+השאלה מיהו יהודי, שיירשם במרשם האוכלוסין כ[[יהודי]] ויזכה בזכות ה[[עליה לארץ ישראל|עלייה לארץ]] המוקנית בחוק השבות ליהודים, לא הוכרעה מאז הקמת המדינה, וההתנהלות המקובלת התאימה בדרך כלל ל[[הלכה]] היהודית שעל פיה נקבע בכל הדורות מיהו יהודי. בשנת [[תשי"ח]] כאשר ביקש שר הפנים לשנות זאת, התעורר פולמוס וההכרעה לבסוף היתה להמשיך ולנהוג לפי ההלכה, וכך נקבע בתקנות משרד הפנים. בשנת [[תש"ל]], בעקבות נסיונות הבג"ץ לערער ולרשום גויים כיהודים, נקבע בחוק השבות סעיף "מיהו יהודי" שקבע כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". מסעיף זה הושמטה במכוון המילה "שנתגייר '''כהלכה'''" ונפתח הפתח ל"גיורים" מזוייפים, כגון [[רפורמים]] ודומיהם.
-{{להשלים}}
-==אישים שיהדותם מוטלת בספק==
-===יוצאי אתיופיה===
-יוצאי אתיופיה הינם קהילה המכונה "ביתא ישראל" המגיעה מאתיופיה, יהדותם של הקהילה מוטלת בספק בעוד הקהילה עצמה טוענת שהיא מצאצאיה עשרת השבטים{{הערה|אברהם עפשטיין, אלדד הדני - סיפוריו והלכותיו במהדורות שונות על פי כתבי-יד ודפוסים עתיקים עם מבוא והערות בצירוף מאמר על הפלשים ומנהגיהם, פרסבורג, תרנ"א.}}, קודם "מבצע משה" שדאג להעלת יוצאי אתיופה לארץ ישראל בשנת [[תשמ"ה]], פסקה [[הרבנות הראשית לישראל]] שיש לעשות להם גיור לקולא ללא [[ברית מילה]], הרב [[עובדיה יוסף]] פסק שהם יהודים לכל דבר{{הערה|שו"ת יביע אומר, חלק ח, אבן העזר, סימן יא, ד"ה וכעת.}}, הרב [[משה פיינשטיין]] פסק שאף שיהדותם מוטלת בספק יש לקבלם ולצרפם למניין{{הערה| הובא בשו"ת אגרות משה, חלק ט', עמוד קצה. אבן העזר, חלק ה', סימן א.}}. בשנת [[תש"פ]] החליטה הרבנות הראשית לקבל את פסיקתו של הרב עובדיה בנוגע ליהדותם, דבר שעורר מחלוקת מצד [[העדה החרדית]] הסוברת שעליהם לעבור גיור לחומרא.
-[[הרבי]] נמנע באופן מובהק מלהתערב בצד ההלכתי של הסוגיה, בשל העובדה שהתערבו בה שיקולים פוליטיים, ובשל העובדה שהפסיקה ההלכתית מצריכה מחקר אובייקטיבי מקיף ומעמיק{{הערה|על פי [[:קובץ:כתב יד - פאלאשים.jpg|מענה בכתב ידו של הרבי בנוגע לפאלשים]]: {{ציטוטון|1=לכתבו ע"ד [=על דבר] אי-המענה ע"ד: 1) הפלאשים – פס"ד בשו"ע [=פסק דין בשולחן ערוך] – (שלבר רב מארי דאתרא – בנוגע למילי דאתרא) [שמלבד הרב האחראי על המקום, בנוגע לעניינו מקומו הוא] אין חיוב על כאו"א [=כל אחד ואחד] לחקור ולברר שאלות וכו' – אבל באם חקר ובירר ככל הצורך – חל ע"ז [=על זה] "לא תגורו מפני גו'" ומחוייב לפרסם, אפילו באם לא ישמעו לו. התחלתי החקירה – ותיכף ראיתי שהשקו"ט [=שהשקלא וטריא] בדברי פוסקים שלפני מאה שנים ויותר, ובנתיים היו מלחמות ונדודי אוכלוסיא (כולל – הנ"ל) וגזירות ושהכריחום לכו"כ [=לכמה וכמה] ענינים וכו' כמפורסם ובזה אין חקו"ד [=חקירה ודרישה] וכו' כמעט כלל. וע"פ [=ועל פי] התחלה החקירה – קרוב לודאי שצריכים גיור גמור (או שאסורים לבוא בקהל) – ולא המשכתי יותר בהחקירה (ובפרט שרבנים שעל אתר ממשיכים בזה). ובמילא אסור לי לפרסם דעה בזה – וגם הנ"ל אליו, הוא רק לבטל חשדו שכאילו לא שמתי לב למכתבו (שלא חשדתי אותו לאחרי ידידותנו שכו"כ [=שכמה וכמה] שנים – שיחשדני בכך!)}}.}}.
+חוק השבות המאפשר רישום גויים כיהודים, כונה על ידי [[הרבי]] "גזרה שלא היתה כמוה בדברי עמנו בני ישראל", והרבי פתח במאבק חריף וממושך להביא לביטול הגזירה על ידי הוספת המילה "כהלכה" לחוק. במשך שנים ארוכות עורר הרבי על כך פעם אחר פעם, והסביר כי החוק מופרך בפן האנושי - כיון שאין בסמכותה של [[הכנסת]] להכריע מיהו יהודי, וחמור מכך לשקר על גוי ולומר לו כי הוא יהודי; חמור ביותר בפן היהודי - מכיון שחוק זה הוא היחיד שכל מהותו היא מרידה גלויה בה' וב[[תורה]], ולכן יש בו משום [[חילול ה']] שאין כמוהו; ומסוכן בפן המעשי - כיון שעל ידו נפרצת שלימות העם ומתרבים [[נישואי תערובת|נישואי התערובת]].
-===פרשת הממזרים===
+יחד עם הרבי נאבקו עוד גופים רבים, רבנים וקהילות יהודיות. חלק גדול במאבק נטל ה[[ועד למען שלימות העם]] שהוקם בעידודו של הרבי ונתמך על ידו (אך לא היה מזוהה עם חב"ד, בהוראתו). מבחינה מעשית, לא נשא המאבק פרי ועד כה כל ההצבעות לתיקון החוק בכנסת הסתיימו בכישלון; אך הוא תרם רבות למודעות הציבורית לסכנת ההתבוללות בארץ הקודש.
-{{ערך מורחב|פרשת הממזרים}}
-{{להשלים}}
-בשנת [[תרפ"ג]], [[יהודי]]ה נישאה ל[[גוי]] שהתגייר לאחר מכן בעקבות בקשת הוריה. לאחר כמה שנים נפרדה היהודיה מבעלה ללא [[גט]] והכירה גבר אחר שאיתו התחתנה בטקס יהודי דתי, ונולדו להם שני ילדים שנחשבו על פי ה[[הלכה]] ל[[ממזר]]ים, שאסורים להינשא לשום יהודי כשר.
-בשנת [[תשט"ז]] הגיע המקרה לידיעתו של [[בית הדין]] הרבני ב[[תל אביב]], שפסל את הילדים לנישואין כממזרים, על סמך פרטים אלו. בשנות הכ"פים שב המקרה לבית הדין ב[[פתח תקווה]] שבפניו הופיעו [[עד]]ים. בעלה הראשון, טען בתוקף שהוא יהודי כשר, ושגיורו התבצע כהלכה. מאחר שלא היו עדים לגיור, בית הדין בדק האם הוא מוחזק וידוע כיהודי, והאם הוא מנהל אורח חיים יהודי, בורקובסקי טען שהוא מניח [[תפילין]] ושומר [[שבת]] אך לא ידע כיצד בדיוק מניחים תפילין, וטעה בהשלמת הפסוק [[שמע ישראל]]. לאחר בירור מכריו העידו שנחשב בקהילה ליהודי כשר ולכן פסק בית הדין שהוא אכן נחשב ככשר עד שתובא ראיה סותרת, והשאיר את ממזרות הילדים בתוקף.
+==חוק השבות==
+עם הקמת [[מדינת ישראל]] נדרשה הממשלה לקבוע אודות הגדרת ה[[יהודי]] בקשר לכמה מחוקיה שלסוגיה יש השלכות לגביהם: חוק השבות, מרשם האוכלוסין והשיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] ו[[גירושין]]. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות, אך בעת חקיקתו לא נקבע בו באופן ברור מי יוגדר כיהודי. כל גוף ממשלתי הגדיר לפי דרכו מיהו יהודי, ובעיקר תלוי היה הדבר בשר הפנים ובפקידיו.
+===קביעת הנחיות משרד הפנים===
+[[קובץ:פניית רה מ בן גוריון אל חכמי ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של בן גוריון ל50 "חכמי ישראל", שביניהם נמנה [[הרבי]]]]
+בשנת [[תשי"ח]] התעורר לראשונה פולמוס בשאלת "מיהו יהודי", כאשר שר הפנים [[ישראל בר יהודה]] הורה לרשום את כל מי שמצהיר שהוא יהודי כ"יהודי". הדבר עורר סערה וה[[מפד"ל]] החליטה לפרוש בעקבות כך מהקואליציה. ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] שראה את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, פנה לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל{{הערה|יוער: שאלת בן-גוריון התייחסה אך ורק '''לילדים''' לאב יהודי ולאם נכריה; בנוגע '''למבוגרים''', הבהיר בשאלתו כי המדיניות היא לרשום כיהודי כל מי שמצהיר על עצמו כיהודי, ולא שאל על כך. רבים מהמשיבים, בהם הרבי, כתבו בתגובה לכך כי גם מבוגרים צריכים להירשם לפי ההלכה ולא די בהצהרתם.}}. מתוך 59 נשאלים השיבו 46, ורובם המוחץ - 37 מהנשאלים, בהם כאלו הרחוקים משמירת מצוות - הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית{{הערה|ראה בהרחבה א. קורמן, '''יהודי - מיהו ומהו''', ע' 117 ואילך.}}.
+בין הנשאלים היה [[הרבי]], שענה בין השאר:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בעניינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.
+על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך . .
+|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח, אגרת ו'תשיד]}}
+במכתב לרבני [[לונדון]], שהיו בין הנשאלים, כתב הרבי כי יש לענות על השאלה ולא להתעלם{{הערה|אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תרכד.}}. במכתב ל[[זלמן שז"ר]], שהיה מקורב לרבי וגם לבן-גוריון, ביקש הרבי להתעניין מהי תגובו של בן-גוריון לדברים{{הערה|מכתב לשז"ר מי"א אדר א' תשי"ח - נשיא וחסיד, ע' 166.}}.
+בעקבות התשובות נקבע בתקנות משרד הפנים הנוהל לרשום כיהודי "מי שנולד לאם יהודייה ואינו בן דת אחרת, או מי שנתגייר כהלכה".
+===בג"ץ שליט ותיקון חוק השבות===
+בשנת [[תשכ"ט]] עתר לבג"ץ יהודי בשם בנימין שליט, שנישא עם אישה גויה, לרשום את ילדיו כיהודים, וזאת לאחר שפקידי משרד הפנים סרבו לכך. בג"ץ דן בהרכב מורחב של תשעה שופטים. ארבעה מתוכם דחו את טענתו וסברו שיהודי נקבע על פי ההלכה בלבד; אך ברוב של חמישה דעות התקבלה העתירה ונקבע כי יש לרשום את ילדיו כיהודים. חלק משופטי הרוב כתבו בחוות דעתם כי אין הם מכריעים בשאלה "מיהו יהודי", ופסיקתם נוגעת לשאלת הרישום בלבד.
+פסק הבג"ץ הוליד סערה בכנסת ובממשלה והוחלט לקבוע בחוק מיהו יהודי. המפד"ל, המפלגה הדתית לאומית, ביקשה לחוקק את ההגדרה שהיתה נהוגה עד עתה בהנחיות משרד הפנים, התואמת להלכה, ואילו במפלגת השלטון, מפא"י, היו שהתנגדו לכך. כפשרה, נקבע הנוסח: "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" - בהשמטת המילה "שנתגייר '''כהלכה'''". את ההשמטה הסביר שר המשפטים, יעקב שמשון שפירא ממפא"י: "אנו יודעים שיש ליברלים, יש קונסרבטיבים ויש רפורמים לכל המינים ולכל הסוגים והם מגיירים. ולכן אינני רוצה לקבוע הלכות ואינני מוסמך לקבוע הלכות, אנו אומרים, אפוא, שמי שיבוא עם תעודת-גיור של קהילה יהודית כלשהי, ובלבד שאינו בן דת אחרת, יתקבל כיהודי".
+עוד הוסכם במסגרת הפשרה על הוספת "סעיף הנכד", לפיו יוכלו לעלות לארץ גם גויים שהם נכדים ליהודי מתבולל.
-הדיון הגיע לבית הדין הרבני הגדול ב[[ירושלים]] והיו חילוקים בין הרבנים האם על סמך זה שלא ידע להשלים את הפסוק שמע ישראל יחשב כגוי (דעת הרב שאול ישראלי, איש הזרם הדתי לאומי) או שמאחר שחי בקהילה שכך תופסת את היהדות מספיק שהוא מחשיב את עצמו כיהודי בשביל להיקרא כגר ולאסור את הממזרים (דעת הרב [[יוסף שלום אלישיב]]).
+חוק זה נחקק ב[[י"א באדר ב']] תש"ל, בתמיכת המפד"ל, ובהתנגדות המפלגות החרדיות. חבר הכנסת [[מנחם פרוש]] בנאומו אז תקף את ההכרה ב"גיורים" הרפורמיים, ובמסגרת דבריו כנגד הרפורמיים הציג "סידור" רפורמי בו הושמטו התפילות הנוגעות ל[[הגאולה|גאולה]], [[ארץ ישראל]] ו[[ירושלים]], והשליכו על הרצפה, דבר שגרר סערה. מאוחר יותר הודה הרבי לפרוש על מעשהו{{הערה|[https://col.org.il/news/53163 "אדמו"ר הריי"צ אמר לי: תמסור לשז"ר את הסימן שיש בינינו"...] {{COL|}}}}, אך כאב על כך שהתנצל בעקבות ההתקפות עליו{{הערה|שיחת אחרון של פסח תש"ל.}}.
-==חוק השבות==
+מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] התאספה לדון בחוק ובהשלכותיו, ובאסיפתה ב[[כ"ט באייר]] קיבלה שורת החלטות, ביניהן איסור לרשום גויים שלא נתגיירו כהלכה כיהודים, החובה לפעול לתיקון החוק ואיסור על הנציגים הדתיים להשתתף בממשלה עד לתיקון החוק. למרות זאת מפלגת המפד"ל, שראתה עצמה כפופה לרבנות הראשית, המשיכה לשבת בממשלה, ושר הפנים, שמשרדו הממונה על רישום הגויים כיהודים, היה שר דתי מהמפלגה. הרבי ביקר בחריפות את חוסר הציות של המפד"ל לרבנות{{הערה|ראה מכתבי הרבי לשר זרח ורהפטיג ממפד"ל, [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10337.htm א' דר"ח אדר] ו[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10396.htm ל"ג בעומר תשל"ב].}}.
-עם הקמת [[מדינת ישראל]] נדרשה הממשלה לקבוע אודות הגדרת היהודי בקשר לכמה מחוקיה שלסוגיה יש השלכות לגביהם: חוק השבות, מרשם אוכלוסין ושיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] [[גירושין]] ועוד. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי, זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות, אך בעת חקיקתו לא נקבע בו באופן ברור מי יוגדר כיהודי. בעקבות כך, במשך השנים התעוררו לא מעט דיונים בבתי המשפט להגדרת זהותו של היהודי בחוק.
-===פניית בן גוריון לחכמי ישראל===
+===ניסיונות לתיקון החוק===
-[[קובץ:פניית רה מ בן גוריון אל חכמי ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של בן גוריון ל50 "חכמי ישראל", שביניהם נמנה [[הרבי]]]]
+ב[[א' באב]] [[תשל"ב]] הגיש חבר הכנסת החרדי [[שלמה לורינץ]] הצעה לתיקון החוק, בהסתמכו בין השאר על דבריו של הרבי בעניין. ממזכירות הרבי ניתנו הוראות לפעילי חב"ד בארץ לגייס תמיכה רחבה בכנסת להצבעה{{הערה|ימי תמימים, חלק ה, ע' 368-9.}}, אולם למעשה ההצבעה נכשלה והחוק לא קודם. מפלגת המפד"ל נמנעה בהצבעה מלתמוך בחוק, על אף הוראת הרב הראשי [[איסר יהודה אונטרמן]]{{הערה|שם, ע' 417-9.}}, דבר שהרבי ראה בחומרה רבה{{הערה|שיחת כ' מנחם אב תשל"ב.}}. חבר הכנסת [[אבנר חי שאקי]], בשונה מחבריו במפלגת מפד"ל, תמך בחוק, למרות הלחצים שהופעלו כנגדו. הוא שילם על כך מחיר יקר ופוטר מהמפלגה ומהממשלה, בה כיהן כסגן שר החינוך. הרבי עודד אותו מאוד, בפומבי ועל ידי שליח אישי, והבטיח לו שיחזור לגדולה עוד יותר. מאז החל קשר קרוב בין שאקי והרבי. הוא נכנס ליחידויות כמה פעמים, וקיבל מהרבי תמיכה לספר מקיף שהוציא לאור בנוגע לסוגיית "מיהו יהודי"{{הערה|ראה בהרחבה בית משיח גליון 509, ע' 48 ואילך.}}.
-בשנת [[תשי"ח]] התעוררה שאלת "מיהו יהודי" לראשונה, כאשר שר הפנים [[ישראל בר יהודה]] הורה לרשום את כל מי שמצהיר שהוא יהודי כ"יהודי", הדבר עורר סערה והמפד"ל החליטה לפרוש בעקבות כך מהקואליציה. ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] שראה את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, פנה לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל. לאחר שרובם (37 לעומת 8) הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית נכתב בחוק כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודייה או מי שנתגייר כהלכה".
-מבין ה-50 "חכמי ישראל" נמנה [[הרבי]] שענה לבן גוריון על כך במכתב ארוך ומפורט:
+בהסכם הקואליציוני להקמת הממשלה לאחר ה[[בחירות]] בשנת [[תשל"ד]], סוכם על תיקון החוק{{הערה|ראה ימי תמימים, חלק ו, ע' 268 ואילך.}}, אך ראש הממשלה [[יצחק רבין]] לא קיים את ההסכם והמפד"ל לא עמדו על כך. מאז ואילך, הובטח הנושא שוב ושוב בהקמת הממשלה מאת ראש הממשלה למפלגות הדתיות והחרדיות, על ידי כמה ראשי ממשלה, אך מעולם ההבטחה לא קויימה וגם המפלגות לא לחצו על כך.
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתב כ' בשאלה לחוות דעתי בנוגע לרישום ילדי נשואי תערובת כשהאב יהודי והאם לא יהודי' ולא נתגיירה קודם לידת הולד. והמכוון - לפי נוסח ההחלטה במכתב הנ"ל - להגדיר הוראות שיתאימו למסורת המקובלת בכל חוגי היהדות, האדוקים והחופשיים לכל זרמיהם, ולתנאים המיוחדים של ישראל כמדינה רבונית שמובטח בה חופש מצפון ודת וכמרכז לקיבוץ גלויות:
-דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בעניינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.
+ב[[א' טבת]] [[תשל"ז]] הציע לורינץ שוב לתקן את החוק, וההצעה נכשלה.
-על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך.
+לאחר הבחירות באייר תשל"ז, עם הקמת ממשלת הימין הראשונה בראשות [[מנחם בגין]], נוצר מצב נוח יותר לתיקון החוק, מאחר שגם המפלגה החרדית [[אגודת ישראל]] נכנסה לממשלה, וגם ראש הממשלה בעצמו תמך בתיקון החוק. בהסכמים הקואליציוניים נקבע כי אחד מחברי הכנסת בקואליציה יגיש הצעת חוק פרטית לתיקון החוק, וראש הממשלה בגין ישתדל להשיג לה רוב. אולם בפועל, לא הגישו חברי הכנסת מהקואליציה חוק, וכאשר הגיש חבר הכנסת [[קלמן כהנא]] מהאופוזיציה את החוק, הוא לא עבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט{{הערה|ראה "שלימות", גליון 69.}}.
-האמור במלוא תקפו לא רק בנוגע לילדים שהוריהם או מי שהוא אחר מצהיר על רצונו לרשום אותם בתור יהודי, אלא גם בנוגע לכל מי שיבוא להצהיר על עצמו שרוצה לשנות מעמדו ומצבו כדי להכנס לכלל ישראל, שאין בהצהרה כזו ולא כלום אלא אם כן יקיים בפועל, או שכבר קיים בפועל, סדר הגירות מתאים להמסורה וכמפורט בספר השולחן ערוך, כנ"ל.|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח מכתב ו'תשי"ד]}}
+לאחר בחירות [[תשמ"א]], נקבע שוב בהסכמים הקואליציוניים כי יתוקן החוק. לקח זמן רב עד שבשלהי מושב החורף של הכנסת בשנת [[תשמ"ג]], העלה חבר הכנסת הרב [[אברהם יוסף שפירא]] הצבעה לתיקון החוק ביוזמת האדמו"ר מ[[גור]], רבי [[שמחה בונם אלתר]], במטרה להגיש את התיקון כמתנה ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]]. 50 הצביעו בעד התיקון ו-58 נגד, וההצבעה נכשלה{{הערה|1=[[התקשרות (גיליון)]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16537&CategoryID=2528 גיליון א'שנט]. פרטים לא מדוייקים שם תוקנו לפי דברי הכנסת, ז' ניסן תשמ"ג.}}.
-===בג"ץ שליט===
+שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום [[י"ט באלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מנחם בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא. מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.
-בשנת [[תשכ"ט]] עתר לבג"ץ יהודי בשם בנימין שליט שנישא עם אישה גויה לרשום את ילדיו כיהודים וזאת לאחר שפקידי משרד הפנים סרבו לכך, הסוגיה חוללה סערה במדינה וזאת לאחר שבג"ץ החליט ברוב של 5 מול 4 לרשום את ילדיו כיהודים ובנימוק בכך שהוא מתכוון לגדל את ילדיו כיהודים ולכן הם נחשבים כך, הדבר גרם לכנסת לדון שוב בעניין "מיהו יהודי" והחוק הועלה שוב שהפעם המילה "כהלכה" נמחקה.
-ההצבעה נמשכה במשך יומיים העלו חברי הכנסת טענה לפיה צריך לעודד לעלות לארץ ישראל, כי אם לא ישארו בארץ רק בחורי ישיבות וחרדים, לעומת חברי הכנסת מ[[אגודת ישראל]] שהתנגדו בלהכיר בגיור הרפורמי בטענה שהוא נגד תורת ישראל, ההצבעה נערכה ב[[ג' אדר]] א' [[תש"ל]] שבסופה ברוב של 51 בעד מול 14 נגד הוחלט ש"יהודי" - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" ללא הוספת המילה "כהלכה" ע"פ הוראת הרבי.
+הצעות חוק נוספות לתיקון החוק הועלו להצבעה ב[[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]] וב[[כ"ט סיוון]] [[תשמ"ח]], ונכשלו.
-מפלגת המפד"ל שבראשה עמד [[יוסף בורג]] בתחילה התנגד לכך אולם בסוף תמכה בניגוד לבקשת הרבי ואף עשתה מהדבר צחוק וליצנות, כאשר ביישו חב"ד את בורג על כך בפומבי הגיב הרבי על כך שהוא אינו מרוצה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14878 המדינה היא עניין פרקטי] ב{{שטורעם|}}}}.
+לאחר [[בחירות תשמ"ט]], כאשר [[אגודת ישראל]] הגיעה להישגים גבוהים בזכות תמיכתו החד-פעמית של הרבי, היו רבני חב"ד וחברי הועד למען שלימות העם מעורבים עמוקות בניסוח ההסכם הקואליציוני בין אגודת ישראל ל[[יצחק שמיר]]. בהסכם זה התחייב שמיר לתקן את החוק תוך שישה שבועות, אולם לא קיים את ההתחייבות. ראשי הועד למען שלימות העם חשבו לתבוע את שמיר לבג"ץ, אולם נמנעו מכך לאחר שהבינו מהרבי שסיכויי התביעה להתקבל נמוכים{{הערה|הרב אשכנזי, ע' 607 ואילך.}}.
+==המאבק לתיקון החוק==
 הרבי ב[[פורים]] [[תש"ל]]{{הערה|[drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי]}} התייחס לכך בפומבי לראשונה ותקף את החוק, הרבי ענה על תשובות המתנגדים והביא דוגמא מ[[עזרא הסופר]] שבעת שעלו לארץ ישראל יהודים שנישאו עם נשים גויות הוא גירש אותם, ולא חיפש היתרים כיצד לגייר אותם משום שאם הם ישארו בארץ ישראל "אלא אדרבא: זוהי רעה עבורן", הרבי תקף גם את האפשרות לתת הכרה בגיור רפורמי משום שהרפורמים כל משמעותם הוא "רפורמה" שינוי המסורת היהודית.
@@ שורה 61: / שורה 73: @@
 הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך [[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים. הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!{{הערה|מפי ר' [[יוסף הכט]]}}.
-ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ל]] נערך כנס רבנים בראשות הרב [[יעקב בצלאל ז'ולטי]] שבסופו הוכרע ש[[הרבנות הראשית]] תוציא פסק דין נגד החוק המשלב בתוכו קריאה לשרי המפד"ל להתפטר מהממשלה, מה שלא קרא בסוף{{הערה|[www.archives.gov.il/archives/Archive/0b07170680039a37/File/0b071706809be562 כאן]}}.
 הרבי החל בהשתדלות אצל חברי כנסת, וכתב שהסיבה העיקרית שהחוק לא מתוקן זה מסיבות פוליטיות{{הערה|אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקכא}}, הרבי ניסה להשפיע על העיתונות שיפרסמו על הדבר וזאת משום:{{ציטוטון|שהגיעתני שמועה אשר יוזמי הגזירה האמורה נפלו על המציאה להשתיק דעת הקהל על ידי שתיקה כללית בבעי' זו}}{{הערה| אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקמג}}. הרבי הביא טיעון ש"יהודי" זה מושג הלכתי ולכן צריך לפסוק ע"פ ההלכה "מיהו יהודי", ולא לתת לכנסות ולבג"ץ להכריע בנושא, מה גם שכבר הוכרע במשאל שעשה בן גוריון שגיור נעשה ע"י ההלכה בלבד{{הערה|שם=אג"ק כ"ז|אגרות קודש, כרך כז, י'ב}} ועד לתביעתו של שליט היה ברור לכולם מה הוא גיור, והעניין עולה מחדש רק בגלל סיבות פוליטיות{{הערה|שם=אג"ק כ"ז}}.
@@ שורה 81: / שורה 91: @@
 בין היתר התבטא הרבי{{הערה|התוועדות [[שבת]] פרשת [[בשלח]], [[י"ג שבט]] [[תשל"ה]].}} שיילחם על מיהו יהודי עד שיבוא ה[[משיח]].
-===תשל"ז - תשמ"ט===
 [[קובץ:השתתפות בחתונה של גיור לא כהלכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שכתבה על כך שאחיה מתכונן להתחתן עם אשה שהתגיירה בגיור רפורמי שלא כהלכה, וציינה שאין ברצונה וברצון בעלה להשתתף בחתונה: '''כי זהו אסור על פי שולחן ערוך - מובן שיעשו על פי שולחן ערוך''']]
-בקיץ של שנת [[תשל"ז]] הוקמה ממשלת ימין בראשות מר [[מנחם בגין]] (ממפלגת הליכוד), אליה הצטרפה לראשונה בנוסף למפלגת המפד"ל גם מפלגת אגודת ישראל. בעת חתימת ההסכם הקואליציוני נכתם כי חברי כנסת מהקואליציה (הכוונה למפד"ל ולאגודת ישראל) יגישו הצעה פרטית לתיקון החוק וראש הממשלה יעשה כל שביכולתו לגבש רוב לתיקון החוק. לפועל החוק לא תוקן במסגרת אותה ממשלה בעקבות פעילות של מספר חברי כנסת דתיים לטרפוד השגת רוב לתיקון.
-בשלהי מושב החורף של הכנסת, של שנת [[תשמ"ב]], העלה חבר הכנסת הרב [[אברהם יוסף שפירא]] הצבעה לתיקון החוק ביוזמת רבו האדמו"ר מ[[גור]] באותם ימים רבי [[שמחה בונם אלתר]], במטרה להגיש את התיקון כמתנה לשנת השמונים ל[[יום הולדת]]ו של [[הרבי]] ב[[י"א ניסן]]. הייתה זו ההצבעה עם התוצאה ההשגית הגבוהה ביותר בהצבעות על תיקון החוק-56 בעד התיקון ו-57 נגד{{הערה|1=[[התקשרות (גיליון)]] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16537&CategoryID=2528 גיליון א'שנט]}}.
 ב[[כ"ד טבת]] [[תשמ"ג]] התקיימה בבנייני האומה בירושלים עצרת ענק למען תיקון החוק, בראשות האדמו"ר מגור הלב שמחה. תשלום הוצאות העצרת חולקו בשווה בין [[מזכירות הרבי]] לבין קופת האדמו"ר מגור, ולאורך כל הכינוס עודכן הרבי מיד על כל רב שנכנס לאולם כשעל פניו הבעת שביעות רצון. בעצרת השתתפו בין היתר האדמו"ר מ[[ערלוי]] רבי [[יוחנן סופר]], האדמו"ר מ[[גור]] באותה תקופה רבי [[שמחה בונם אלתר]], ראש ישיבת שפת אמת באותם ימים ולימים האדמו"ר מגור רבי [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלונים]], ועוד.
-שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום י"ט ב[[אלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא.
-מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.
-בהקמת הממשלה בשנת [[תשד"מ]] שוב נחתמה בהסכם הקואליציוני בין ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לאגודת ישראל התחייבות לתיקון החוק, אך שמיר לא עמד בהתחייבותו והחוק נשאר על כנו.
 [[קובץ:מליון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה מר [[יצחק שמיר]], ר' [[שמואל חפר]], ר' [[דובער חן]], ר' [[טוביה בלוי]], ר' [[זושא וילימובסקי]]]]
@@ שורה 103: / שורה 102: @@
 הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר [[יצחק שמיר|שמיר]] קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקריית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע החתמת העצומה בא לסיומו בצורה הנכונה.
-עם תום מערכת [[בחירות תשמ"ט]], עורר הרבי על הצורך בתיקון החוק{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 439}}. תיקון החוק נכנס שוב בהסכם הקואלציוני אך שמיר לא עמד בהתחייבותו.
+עם תום מערכת [[בחירות תשמ"ט]], עורר הרבי על הצורך בתיקון החוק{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 439}}.
 ===הועד למען שלימות העם===
@@ שורה 109: / שורה 108: @@
 על מנת לרכז ולגבש פעולות שיובילו לתיקון החוק, הוקם [[הועד למען שלימות העם]]. יושב ראש הועד היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו. לאחר פטירת הרב טרבניק מונה לתפקיד ראש הוועד הרב [[שמואל חפר]].
-===מיהו יהודי כיום===
+===הפסקת המאבק===
 בשיחת [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ט]] דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, כשהובן בשעתו שהכוונה גם ובעיקר לנושא מיהו יהודי, כשבין הדברים אמר הרבי:
 {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את ה[[שלוחים]] לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו ב[[ארץ הקודש]] וכיוצא בזה – הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו...
@@ שורה 132: / שורה 131: @@
 ב[[כ"ו מנחם אב]] [[תשמ"ט]] כתב הרבי לאלמנתו של יו"ר הועד למען שלימות העם]] ר' חיים יהודה פלדי על פעולות הוועד מעת זו ולהבא:{{ציטוטון|לאחר החוק לאחרונה חוק הנ"ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה "רבנות הראשית", ומכאן ולהבא הועד הנ"ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ"ל ימלאו המוטל עליהם וכו'.}}
-באותה שנה אף קיבל ר' [[אהרן דוב הלפרין]] הוראה מפורשת מהרבי להפסיק לכתוב על הענין ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|לדברי ר' אהרן הלפרין בראיון לרגל ארבעים שנה לכפר חב"ד - כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFKu/view גל' 1863] (ע' 87)}}
+באותה שנה אף קיבל ר' [[אהרן דוב הלפרין]] הוראה מפורשת מהרבי להפסיק לכתוב על הענין ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|לדברי ר' אהרן הלפרין בראיון לרגל ארבעים שנה לכפר חב"ד - כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFK
+u/view גל' 1863] (ע' 87)}}
+==אירועים נוספים==
 בשנת [[תשס"ה]] הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בבקשה להכיר בגיורים רפורמים, בשנת [[תשע"ח]] מינה ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] את השר משה ניסים לטפל בגיורים האלו, בשנת [[תש"פ]] העלה חבר הכנסת [[בצלאל סמוטריץ']] לכנסת תיקון בחוק השבות ולבטל את הסעיף לפיו אדם שהוא נכד לסבא וסבתא יהודיים יוכל לעלות לארץ כיהודי מה שהוביל לגויים רבים לעלות ולגרום להתבוללות גדולה בארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/615149/ הישג לסמוטריץ': חוק השבות יעלה כהצעה ממשלתית] באתר {{אינפו}}}}.
-בשנת [[תשפ"א]] פסק בג"ץ סופית שיש להכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים לעניין חוק השבות מה שהוביל לשלל גינויים מחב"ד ומאישי ציבור מפורסמים{{הערה|[https://chabad.info/news/656123/ שערוריה: בג"צ החליט להכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי] ב{{אינפו}}}}.
+בשנת [[תשפ"א]] פסק בג"ץ סופית שיש להכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים לעניין חוק השבות, מה שהוביל לשלל גינויים מחב"ד ומאישי ציבור מפורסמים{{הערה|[https://chabad.info/news/656123/ שערוריה: בג"צ החליט להכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי] ב{{אינפו}}}}.
 ==לקריאה נוספת==
-*'''בין ישראל לעמים'''- לוי יצחק הולצמן, עיתון כי קרוב מס' 46.
 *הרב ישראל אלפנביין, '''חיי רבי''', סדרת כתבות אודות הגזירה ופעולות הרבי לביטולה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1800, גליון 1801, גליון 1847 עמוד 38, גליון 1848 עמוד 32, גליון 1849 עמוד 30
 *'''זעזוע: פרצה נוספת בחומת הקדושה''', שבועון בית משיח כ"א אדר תשפ"א עמוד 16 {{*}} הרב שלמה הלפרן, '''שורש הבעיה''', עמוד 20
@@ שורה 145: / שורה 145: @@
 == קישורים חיצונים ==
-*'''[[ועד חיילי בית דוד]]: [https://chabad.info/magazine/656765/ חלק ראשון מהגהות הרבי על טיוטות המכתבים לבן גוריון בשאלת "מיהו יהודי?"] {{אינפו}}, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/29-05-2021-19-08-43-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94.pdf המשך ההגהות שנדפסו בקובץ 'תנופה חדשה']''' (ע' 4-5)
+*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/02-02-2022-01-44-38-%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A8.pdf המבדיל בין ישראל לעמים - סכנת ה"רפורמה" בגיור], בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]] - ליקוט בענייני גיור כהלכה, כולל ליקוט נרחב משיחות הרבי בעניין "מיהו יהודי"
 *'''[https://drive.google.com/file/d/1CJEGkcE7JUo_aQ5z9CDkfV-MVYm_Iojl/view?usp=sharing בין ישראל לעמים]''', סיפורה של המערכה הקשה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, בתוך [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], ערב שבת פרשת ראה ה'תש"פ'''
 *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Greenberg-Hertzel%2C%203%20Nissan%205781.pdf המערכה לתיקון החוק]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות הרצל-גרינברג ג' ניסן תשפ"א {{PDF}}
 *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}
+*'''[[ועד חיילי בית דוד]]: [https://chabad.info/magazine/656765/ חלק ראשון מהגהות הרבי על טיוטות המכתבים לבן גוריון בשאלת "מיהו יהודי?"] {{אינפו}}, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/29-05-2021-19-08-43-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94.pdf המשך ההגהות שנדפסו בקובץ 'תנופה חדשה']''' (ע' 4-5)
 * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}
 *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/23/125571649502.html מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי]''' {{בית משיח}}
@@ שורה 154: / שורה 155: @@
 * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות ל[[מבצע תפילין]] שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}
 *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/98194/ הרבי זועק על העוולה שבחוק מיהו יהודי]''' {{וידפו}}
-*'''[https://chabad.info/news/656361/ "החלטה אומללה": מלחמתו של הרבי לתיקון חוק השבות]''' {{אינפו}}
 *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/748430/ האם תיקון חוק מיהו יהודי יגרום למחלוקת? תשובת הרבי בחלוקת הדולרים]''' {{אינפו}}
 *'''[https://col.org.il/news/129773 "לבטל החוק המוזר והמאוס"]''' {{COL}}