דער פרומער וארא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
;שיעורים | ;שיעורים | ||
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/646963/ מאמר ד"ה וארא אל אברהם ה'תשכ"ו]''' שיעור וידיאו עם הרב [[נחמן לרנר]] | *'''[https://chabad.info/beis-medrash/646963/ מאמר ד"ה וארא אל אברהם ה'תשכ"ו]''' שיעור וידיאו עם הרב [[נחמן לרנר]] | ||
*הרב אשר גליס, '''[https://col.org.il/news/143434 דער פרומער וארא]''' {{COL}}{{וידאו}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]] | [[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]] | ||
גרסה מ־14:05, 22 בינואר 2023
דער פרומער וארא[1] הוא דרוש - מאמר חסידות מאת אדמו"ר הזקן, הידוע בתוכנו בעניין התשובה, "כי לא ידח ממנו נידח".
אודות המאמר
בלוח היום יום, מביא הרבי מדברי רבותינו נשיאנו אודות המאמר:
אבי אדמו"ר סיפר: הדרוש "וארא גו' ושמי ה' גו'" המדבר בענין "כי לא ידח ממנו נדח" (אינו הנדפס בתורה אור), קנה לו שם "דער פרומער וארא" (=ה'וארא' הדתי), והיה רגיל רבינו הזקן לחזור אותו אחת לשלש שנים, ובכל פעם ופעם כמעט שהיה אומר אותו כלשונו. ואמר הצמח צדק: יעדער מאל איז געווען א אור חדש. האט דער טאטע געזאגט: א אור איז אלע מאל גלייך, אבער מאור איז אלע מאל ווי א דבר חדש (= כל פעם היה אור חדש. אמר האבא: אור הוא תמיד שווה, אבל מאור הוא כמו דבר חדש).
כאמור, חזר אדמו"ר הזקן ואמר דרוש זה מידי כמה שנים. המאמר הוא משנת תקנ"ד – שלש שנים לפני הדפסת ספר התניא, חמש שנים לפני המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן. ישנם הגהות של אדמו"ר הזקן בכתב-יד-קדשו על המאמר, וכנראה זהו המאמר היחיד המצוי בידינו עם הגהה של אדמו"ר הזקן[2].
גם אדמו"ר הצמח צדק חזר על דרוש זה (בהרחבה קצת) כמה וכמה פעמים[3], וכן קיימות הגהות על המאמר בכתב-יד-קדשו[4].
המאמר כשלעצמו נדפס לראשונה בספר תורה אור (בדפוס למברג תרי"א, השונה מספר תורה אור שלפנינו), ושנית בספר מאמרי אדמו"ר הזקן על התורה והמועדים (חלק א', עמוד רלח). בשנת תשמ"ז המאמר נדפס בקובץ כרם חב"ד ב'[5] על פי כתב-יד של המהרי"ל (אח אדמו"ר הזקן) עם הגהות בכתב ידו הקדושה של אדמו"ר הזקן עצמו[6].
אודות מאמר זה כותב אדמו"ר הריי"צ מאשר שמע מאביו, אדמו"ר הרש"ב בשבת קודש פרשת וארא תרנ"ו[7]: "כ"ק אאמו"ר [אדמו"ר הרש"ב] מספר, אשר המאמר וארא [המדבר בענין "כי לא ידח ממנו נידח" - אינו הנדפס בתורה אור] קנה לו שם "דער פרומער וארא", ואשר מאמר זה היה רגיל כ"ק אדמו"ר [הזקן] לחזור אותו אחת לג' שנה, ובכל פעם ופעם כמעט שהיה חוזרו כלשונו. ורק אאזמו"ר - כוונתו אדמו"ר צמח צדק - אמר, יעדער מאהל איז גיווען א אור חדש. האט דער טאטע - כוונתו כ"ק אדמו"ר מוהר"ש - גיזאגט, א אור איז אלע מאהל גלייך, אבער מאור איז אלע מאהל ווי א דבר חדש. ממאמר זה - ממשיך כ"ק אאמו"ר דיבורו - ישנו רק שני דפים בכתב יד קדש דודנו מהרי"ל [מיאנאוויטש, אחי אדמו"ר הזקן] ובאיזה מקומן הגהות כתב יד קדש כ"ק אדמו"ר הזקן.
ושוב דיבר אדמו"ר הרש"ב אודות דרוש זה בסעודת ליל שבת קודש פרשת וארא תרס"ז[8]: סיפר [אדמו"ר הרש"ב] כי שמע מהרב החסיד משה לייב מבארדיטשוב (הוא הי' נכד הרלו"י ז"ל) אשר כ"ק רבינו הגדול בעת שכתב את ספר הק' תניא, הנה באיזה ענין ומדרי' שהתעסק בכתיבתו, כן הי' מעמד ומצב נפשו הק'. ואם הי' זמן דמרה שחורה הי' בפועל ממש ענין דמרה שחורה שוכן על פני כל החסידים, עס איז גיווען מוירא'דיק, ואם הי' מתעסק בענין דשמחה, היתה השמחה נעלית ורבה מאד מאד (ע"כ המעשה [והוסיף אדמו"ר הרש"ב ואמר]): היינו וואס האט זיך אפגיטאן בעת דער רבי האט גיזאגט דעם דרוש וארא כו' ושמי הוי' כו' ענין לא ידח ממנו נדח, עס האט גאר געמוזט זיין מורא גדול בעת מעשה. איך בין ניט מקנא די וואס זיינען בשעת מעשה דיבור זה גיווען. הדרוש הוא (אצלי) כתב יד דודנו מהרי"ל (דער פעטער לייבעלע) ותיקונים שורות אחדות כתב יד קודש כ"ק רבינו הגדול בעצמו. א בייזע חסידות, גאר מורא'דיק.
בשבת-קודש פרשת וארא תשי"ב אמר הרבי מלך המשיח את המאמר ד"ה וארא, המיוסד על מאמר אדמו"ר הזקן והגהות הצמח צדק שעליו - ובתוספות ביאור. וכן בשבת-קודש פרשת וארא תשכ"ו חזר על המאמר, וביאר עניינים נוספים אודותיו.
תוכן המאמר
הדרוש נפתח בשאלה מהו עניין גלות מצרים שעל ידה דוקא יזכו ל"וידעתם כי אני הוי'". מקדים ומבאר שכל נפש יהודית תזכה בבוא העת לאשתאבא בגופא דמלכא וזאת על ידי פעולת התורה ומצוות שמאחדים את האדם באלוקות. קציבת ימי האדם בעולם, הם לפי התורה והמצוות שנדרש ממנו לקיים כדי לקשר נפשו באלוקות.
אך אין כל אדם זוכה שיהיו כל ימיו שלמים, ולכן נדרשת עבודת התשובה. תשובה אותיות בושת ובושה, שיתבונן האדם בכך שכל מעשיו היו למראה עיני המלך, הממלא כל עלמין והסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב.
וממשיך במשל מנער שוטה, שרק גערת אביו וריחוקו גורמת לו להתקשר אליו באהבה וביראה. וכך על ידי ההתבוננות בריחוקו מאור פני ה' יתעורר לדבקה בו ביתר שאת. אהבה זו נמשכת משם הוי' ובאה דוקא מהמיצר שהאדם היה מונח בו קודם.
מרחיב בעניין ההתבוננות בריחוק האדם מאור פני ה' והעניינים הרעים שגורם במעשיו, שעל ידי מצרים דקדושה - צמצום בעבודת ה' - גורמים למצרים דקליפה - פגם הברית. אך על ידי התשובה שבאה דוקא מהריחוק כאמור, בשעתא חדא מהפך נפשו להיות מואר ומקושר באלוקות "כי לא ידח ממנו נידח".
קישורים חיצוניים
- המאמר
- דער פרומער וארא - המאמר עם הגהות בכתב יד אדמו"ר הזקן, בגיליון כרם חב"ד ב' עמוד 4
- מאמר ד"ה וידבר.. וארא ה'תשי"ב
- מאמר ד"ה וארא אל אברהם ה'תשכ"ו
- שיעורים
- מאמר ד"ה וארא אל אברהם ה'תשכ"ו שיעור וידיאו עם הרב נחמן לרנר
- הרב אשר גליס, דער פרומער וארא
הערות שוליים
- ↑ בעברית: וארא הדתי/חרדי/צדקני/אדוק. מאמר 'וארא' שתוכנו מעורר במיוחד ליראת שמים.
- ↑ לבד מאגרת התשובה שעם הערותיו.
- ↑ בשנים תרכ"ד, תרכ"ה ועוד.
- ↑ נדפס באור התורה שמות עמ' קיט ואילך. קיצורים על המאמר וכן מעט הוספות באוה"ת שמות עמ' ב'תת"צ.
- ↑ כרם חב"ד ב' עמ' 4 ואילך, בתוספת סקירה, השוואת כת"י וצילומם, הגהות והוספות מהצמח צדק, רבי הלל מפאריטש ותמצית הוספות הרבי למאמר משנת תשי"ב.
- ↑ נדפס במאמרי אדמו"ר הזקן – בראשית שמות (הוצאת תשמ"ט, הוספות, ע' 28-30; 44-48).
- ↑ התמים גליון ח עמ' ז.
- ↑ נדפס בספר השיחות תורת שלום עמ' 86 מרשימות אדמו"ר הריי"צ.