8,329
עריכות
←תולדות חיים: מ
(←לקריאה נוספת: מ) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←תולדות חיים: מ) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד בבודפסט שב[[הונגריה]] ב[[ג' טבת]] [[תרפ"ג]], לאביו הרב בנימין זאב פישר, ולאמו מרת חיה לאה. | נולד בבודפסט שב[[הונגריה]] ב[[ג' טבת]] [[תרפ"ג]], לאביו הרב בנימין זאב פישר, ולאמו מרת חיה לאה. | ||
בילדותו למד בבית הספר היהודי בעיר הולדתו, ובגיל 14 נשלח על ידי אביו לישיבה בעיר טאב, שם למד תורה אצל ראש הישיבה ר' יוסף פרנקפורטר עד לפריצתה של [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת תרצ"ט, אז נשלח על ידי אביו לישיבה פעיר פאקש, בראשותו של ר' שמשון אלטמן. | בילדותו למד בבית הספר היהודי בעיר הולדתו, ובגיל 14 נשלח על ידי אביו לישיבה בעיר טאב, שם למד תורה אצל ראש הישיבה ר' [[יוסף פרנקפורטר]] עד לפריצתה של [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[תרצ"ט]], אז נשלח על ידי אביו לישיבה פעיר פאקש, בראשותו של ר' שמשון אלטמן. | ||
עם סגירת הישיבות מאימת המלחמה, המשיך את לימודיו אצל דודו, ר' יצחק צבי פאנט, רב העיר קונסנטמיקלוש, ואף קיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. | עם סגירת הישיבות מאימת המלחמה, המשיך את לימודיו אצל דודו, ר' יצחק צבי פאנט, רב העיר קונסנטמיקלוש, ואף קיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
עם פלישתם של הגרמנים להונגריה, גויס למחנות העבודה, וכאשר נוצרה האפשרות לצאת מגבולות הונגריה עם 'רכבת האלף' של קסטנר, לחץ על הוריו לעזוב את הונגריה, בעוד הוא עצמו נשאר לעבוד בשירות הגרמני. | עם פלישתם של הגרמנים להונגריה, גויס למחנות העבודה, וכאשר נוצרה האפשרות לצאת מגבולות הונגריה עם 'רכבת האלף' של קסטנר, לחץ על הוריו לעזוב את הונגריה, בעוד הוא עצמו נשאר לעבוד בשירות הגרמני. | ||
בחורף של שנת תש"ה ערק ממחנה העבודה יחד עם בן משפחתו, והצליח להשיג שתי ויזות מהקונסוליה השוויצרית, וניסה להגיע אל מחנה הצבא האדום ששכן בשדות מחוץ לבודפסט, אך נתפס בדרכו על ידי הגרמנים, ונשלח ברכבת אל מחנה ברגן-בלזן. | בחורף של שנת [[תש"ה]] ערק ממחנה העבודה יחד עם בן משפחתו, והצליח להשיג שתי ויזות מהקונסוליה השוויצרית, וניסה להגיע אל מחנה הצבא האדום ששכן בשדות מחוץ לבודפסט, אך נתפס בדרכו על ידי הגרמנים, ונשלח ברכבת אל מחנה [[ברגן-בלזן]]. | ||
כאשר כוחות הצבא האמריקאי התחילו לכבוש את האזור שבשליטת הגרמנים, הועלה יחד עם עוד 2500 יהודים על רכבת שעשתה את דרכה לתוככי גרמניה, ובראש חודש אייר, העמידו את אנשי הרכבת בסמיכות לנהר 'אלבה' על מנת להרוג אותם באמצעות מכונות יריה, אך ברגע האחרון הגיעו טנקים אמריקאים למקום, והוא ניצל. | כאשר כוחות הצבא האמריקאי התחילו לכבוש את האזור שבשליטת הגרמנים, הועלה יחד עם עוד 2500 יהודים על רכבת שעשתה את דרכה לתוככי גרמניה, ובראש חודש אייר, העמידו את אנשי הרכבת בסמיכות לנהר 'אלבה' על מנת להרוג אותם באמצעות מכונות יריה, אך ברגע האחרון הגיעו טנקים אמריקאים למקום, והוא ניצל. | ||
===הנסיעה לארץ=== | ===הנסיעה לארץ=== | ||
בסיוע הצלב האדום, הגיע לפריז יחד עם קבוצה של 100 נערים נוספים, ומשם המשיך בהפלגה באניה | בסיוע הצלב האדום, הגיע לפריז יחד עם קבוצה של 100 נערים נוספים, ומשם המשיך בהפלגה באניה ל[[ארץ ישראל]], אליה הגיע ב[[ז' מנחם אב]] [[תש"ה]]. | ||
כשהגיע לארץ, נשלח על פי בקשתו לקיבוץ יבנה, שם חבר לארגוני 'המזרחי', והצטרף לשורות 'ההגנה'. בעקבות פעילותו בסיוע לספינות מעפילים גורש לקפריסין, שם נותר עד לכינונה של מדינת ישראל בשנת [[תש"ח]] ועסק בהכשרת העולים הצעירים שגורשו בספינות לאי קפריסין. | כשהגיע לארץ, נשלח על פי בקשתו לקיבוץ יבנה, שם חבר לארגוני 'המזרחי', והצטרף לשורות 'ההגנה'. בעקבות פעילותו בסיוע לספינות מעפילים גורש לקפריסין, שם נותר עד לכינונה של מדינת ישראל בשנת [[תש"ח]] ועסק בהכשרת העולים הצעירים שגורשו בספינות לאי קפריסין. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
לאורך כל שליחותו בברזיל כתב לרבי והתייעץ עמו, וזכה לקבל עשרות מכתבים ובהם הוראות והדרכות מפורטות כיצד לנהוג, וכן דברי עידוד רבים מהרבי, שכיוונו אותו להמשיך בפעילותו על אף כל הקשיים שנערמו בדרכו. | לאורך כל שליחותו בברזיל כתב לרבי והתייעץ עמו, וזכה לקבל עשרות מכתבים ובהם הוראות והדרכות מפורטות כיצד לנהוג, וכן דברי עידוד רבים מהרבי, שכיוונו אותו להמשיך בפעילותו על אף כל הקשיים שנערמו בדרכו. | ||
בברזיל, התחזק הקשר הפנימי שלו עם חסידי חב"ד בכלל ועם הרבי ו[[תורת החסידות]] בפרט, והוא קבע שיעורים בחסידות עם חסידי חב"ד בברזיל, הרב [[משה | בברזיל, התחזק הקשר הפנימי שלו עם חסידי חב"ד בכלל ועם הרבי ו[[תורת החסידות]] בפרט, והוא קבע שיעורים בחסידות עם חסידי חב"ד בברזיל, הרב [[משה בלומינפל]], הרב [[צבי יחיאל גרונבלאט]], ר' פייביל גרינער, והרב [[שבתי אלפרין]]. | ||
===הישיבה בפטרופוליס=== | ===הישיבה בפטרופוליס=== | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
ישיבת 'מחנה ישראל' הייתה הישיבה הראשונה בברזיל, ורוב רבני ברזיל התחנכו במוסד חשוב זה. | ישיבת 'מחנה ישראל' הייתה הישיבה הראשונה בברזיל, ורוב רבני ברזיל התחנכו במוסד חשוב זה. | ||
בשנת [[תשס"ח]] העביר את ניהול הישיבה לבנו, אברהם דוד, | בשנת [[תשס"ח]] העביר את ניהול הישיבה לבנו, אברהם דוד, ועבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]]. | ||
נפטר [[כ"ח בחשוון]] [[ה'תשפ"ב]] | נפטר ב[[כ"ח בחשוון]] [[ה'תשפ"ב]] | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||