פורטל:ניגוני חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־14:44, 13 בנובמבר 2020

עריכהפורטל ניגוני חב"ד

ניגוני חב"ד הם יצירות מוזיקליות שהולחנו על ידי חסידי חב"ד בשעת עבודתם את השם או שהם בעלי אופי חב"די מובהק. רובם הם ניגונים רציניים, כבדי משקל, תנועותיהם מתונות וממושכות והעשירות ב"קמטים" ("קנייטשן" באידיש) אופיניים המביעות עמקות המחשבה והתעוררות פנימית נפשית. מיוחדים במינם הם ניגונים אלו וגם שונים משאר סוגי הניגונים אפילו משל ניגוני החסידות הכללית. בסך הכל יש שלוש מאות ארבעים וששה ניגוני חב"ד רשמיים, בנוסף לכשלוש מאות ניגונים נוספים, "בלתי-רשמיים".

הניגון החב"די בנוי מהרגש הלב ודביקות הנפש ולפיכך אינו זקוק למלים ואדרבה, המלים מגבילות אותו. הניגון הוא הרי במדריגה נעלית יותר מהדיבור, עד שמה שאין בכח הדיבור לגלות בא ביטויו בתנועות הניגון. לכן על פי רוב הניגון החב"די מחוסר מלים. חסיד בעמדו בתפילה, שקוע במחשבות התבוננות והכרה באלקות, בהבנה והשגה הבנויים על יסודי תורת חב"ד, וענין אלוקי נקלט אצלו בהנחה טובה, מתפעל הוא בנפשו מתוך התעוררות והתלהבות הנובעת מלבו פנימה. אולם באותה שעה נזכר החסיד על מעמדו ומצבו, ונפשו עורגת וכוספת להתקרב לאור הקדושה, - אז מתפרץ מלבבו מאליו וממילא צעקה פנימית המתבטאת בקול נגינה רגשית, פעם בחשאי וברעותא דליבא ופעם בהתלהבות יתרה וזעקת הנפש המביעים את כיסופיו ותשוקתו לצאת מחילוניותו היום יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים יותר. ניגון תפלה זה הינו ניגון ממולא, מפני שהוא מלא על כל גדותיו עם הרגשות נפשיות, שהחסידים הכניסו בו בעת דביקותם בתפלה. בכללות מתחלקים הניגונים לשלוש קטגוריות:

ניגון מכוון: ניגון שהוא פרי חיבורו של האדמו"ר. כל תנועה בניגון רומזת לענין גבוה ונשגב ותנועותיו מכוונות לעולמות עליונים.
ניגון מיוחס (ממולא): ניגון שגדולי החסידים התפללו בו ולכן הוא "ממולא". כלומר, בעל תוכן המחזיק בתוכו תמצית פנימית, בבטאו איזה רגש נפשי.
ניגון שוטה: ניגון שהוא כמו 'הדס שוטה', שאינו אומר ולא כלום, הם ניגונים שונים שהתווספו אצל החסידים במשך הזמן, מהם ניתן ללמוד הוראות בעבודת השם וכיו"ב.

לערך המלא

עריכהניח"ח

ניח"ח - בראשי תיבות: ניגוני ישראל חסידי חב"ד, הינה חברת ניגוני חב"ד אותה הקים אדמו"ר הריי"צ. בראש החברה עמד הרב שמואל זלמנוב, שהיה בעל מנגן נפלא, מחונן בכשרון מוזיקלי.

במסגרת תפקיד זה הפיק את ספר הניגונים וכן שורה של קלטות שאצרו בתוכם את כלל ניגוני חב"ד. את עבודתו בניח"ח עשה על פי שורה של הוראות שקיבל בתדירות רבה מאדמו"ר הריי"צ והרבי.

לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ בחר ר' שמואל כמה מחשובי החסידים שלמדו בישיבה בליובאוויטש, והם היו 'ועד המבקר' של החברה. בין חברי הוועד היו: הרב משה דובער ריבקין, הרב דובער חסקינד, הרב יוחנן גורדון, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי, החזן ר' שמואל קנטרוף והרב שמעון אריה לייב גרינברג. מהדור הצעיר יותר של תלמידי התמימים נבחרו: הרב בנימין לויטין, הרב יצחק דוב אושפאל והרב מענדל טננבוים. כולם היו בעלי חוש בנגינה, וכאמור, חלקם עוד למדו בישיבה בליובאוויטש וזכרו את הניגונים כפי שנוגנו בישיבת 'תומכי תמימים'.

לאחר עבודה רבה ומייגעת, אספו חברי הועד 175 ניגונים. כולם יחד עבדו כדי להחזיר כל צליל ותנועה לתבנית המקורית. בשלב הבא נוגנו כל הניגונים כמו בהתוועדות חסידית, בפני החזן מר יהושע וויסער - מומחה מפורסם בכתיבת תווי נגינה. הוא השקיע עמל רב לכתוב תווי נגינה תחת פיקוחם של חברי הוועד.

לערך המלא

ניגוני רבותינו נשיאנו

עריכהבעלי מנגנים

בעלי מנגנים:

שמואל בצלאל אלטהויז - בן העיר ניקולייב, בה כיהן הרב מאיר שלמה ינובסקי, סבו של הרבי. באחרית ימיו חי במלבורן, אוסטרליה.
שלום ברוכשטט - בעל מנגן חסידי, מחבר מידי שנה ניגון חסידי על הקאפיטל תהלים של הרבי, רבים מהם נבחרו על ידי החסידים ובשנים מאוחרות יותר על ידי ועדת הניגונים ליובאוויטש. חלק מניגוניו התחיל הרבי לנגן בעצמו בעת ההתוועדויות בשבת קודש.
אשר גרוסמן - נולד לר' מאיר גרוסמן שהיה שוחט ובודק בעיר ניקולייב. מתלמידי החסיד הרב הלל מפריטש היה אחד מגדולי החסידים בתקופת אדמו"ר מוהר"ש ואדמו"ר הרש"ב. התעסק בהגהת התניא דהוצאת וילנא תר"ס.
שמואל זלמנוב - היה חסיד חב"ד, עורך ספר הניגונים, מנהלה של מקהלת ניח"ח, ומנהל ישיבת תות"ל בערים ורשה ווילנא.
משה טלישבסקי - היה 'החזן של הרבי' שזכה לקירובים מיוחדים מהרבי והתבקש לעיתים קרובות להנעים בקולו בהתוועדויותיו של הרבי. בנוסף, כיהן כחזן רישמי בקהילה מכובדת בפלטבוש, ובמשך עשרות שנים התפלל לפני בקביעות לפני העמוד במנין של הרבי בשבת בראשית והדליק את החנוכיה בבית המדרש הגדול ב-770.
אליהו לייב ריבקין - אוד מוצל מאש מהעיירה שווינציאן, היה בעל מנגן בכפר חב"ד.

לרשימת בעלי מנגנים

עריכהסוגי ניגונים

ניגון טעמים להפטרה | ניגון טעמים למגילת אסתר | ניגון טעמים לר"ה ויוה"כ | ניגון טעמים לקריאות התורה • לרשימה המלאה •

ניגוני נצחון

ניגוני ריקוד

ניגוני שבת ויום טוב

ניגוני שמחה

ניגוני תפילה לימים נוראים

ניגונים מיוחסים

עריכהמקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי

המקהלה הוקמה על ידי חסידי אדמו"ר האמצעי לאחר עלותו לכס הנשיאות בסביבות שנת תקע"ד. אדמו"ר האמצעי היה מעורב בניהול עניני המקהלה, ונתן הוראות שונות בקשר לנגינתם. תפקידה המרכזי של המקהלה היה לשיר ולנגן במחיצת אדמו"ר האמצעי בעת ההתוועדויות, ובשעה שהיה יוצא אל הקהל, כגון בזמן הדלקת נרות חנוכה, היציאה לשדות בל"ג בעומר, ועוד.

בזמנים מיוחדים, בעיקר כשרצה לעורר בעצמו רגשי שמחה והתעוררות, היה קורא אדמו"ר האמצעי לקבוצת המנגנים, יושב על יד אדן החלון, ומאזין לנגינתם תוך כדי שהביט במרוצי הסוסים.בנוסף לכך, חברי המקהלה עסקו גם בחיבור ניגונים חדשים, שהצטרפו לרפרטואר הניגונים החב"דיים שהתרחב מאוד בתקופת המקהלה. המלחין העיקרי של המקהלה היה החסיד ר' פייבא ז'בנר.

במקהלה היו קיימות שתי מחלקות: מחלקה אחת עסקה בשירה בפה, ומחלקה שנייה עסקה בנגינה בכלי זמר, וליוותה את המקהלה כאשר ניגונו בימי החול.

לערך המלא

עריכהניגונים על פרקי הרבי

כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות בהתוועדויות של הרבי באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "ימים על ימי מלך תוסיף" שבפרק ס"א; הניגון על המילים "אך לאלוקים דומי נפשי" שבפרק ס"ב; הניגון על המילים "צמאה לך נפשי" שבפרק ס"ג, וכיוצא בזה.

לקראת י"א ניסן שנת תשמ"ב - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "הרנינו לאלקים עוזנו גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבפרק פ"א.

הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי וגם בפי אנ"ש והתמימים בכל העולם כולו.

לערך המלא

עריכהתמונה נבחרת

תווי הניגון ארבע בבות

לגלריית התמונות המלאה

עריכההידעת?

בשנת תש"ע החל לפעול אלבום "משה לאופר מנגן חב"ד" שמטרתו היא שימור ניגוני חב"ד והגשתם לציבור הרחב.

לקטעי "הידעת?" נוספים

ניגונים לפי תוכן המילים

ניגוני גאולה ומשיח | ניגוני תפילה לימים נוראים | ניגונים שחוברו לכבוד הרבי | ניגונים על פרקי הרבי | ניגונים לפי שפות

מעלת הנגינה

מקובל מרבותינו נשיאינו בשם אדמו"ר הצמח צדק ש"כל האומר שמועה" הרי זה רק "כאילו בעל השמועה עומד כנגדו", אך כאשר מנגנים ניגון, הרי זה בעל השמועה עצמו עומד כנגדו.

ובהיום יום כ"ב תמוז: "ניגון חסידי מחזק את התקוה והבטחון, מביא שמחה ומעמיד את הבית ואת בני הבית בקרן אורה".

ספר הניגונים

כרך א':

כרך ב':


פורטל נשיאי חב"ד	פורטל גאולה ומשיח	פורטל בית רבי	פורטל תורת החסידות	פורטל ימי חב"ד	פורטל אישי חב"ד	פורטל ניגוני חב"ד	פורטל ספרות חב"ד	פורטל תורת הנגלה

@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 {{פורטל:ניגוני חב"ד/בעל מנגן}}
 {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
 {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|סוגי ניגונים|{{שם הדף המלא}}/סוגי ניגונים}}
@@ שורה 29: / שורה 27: @@
 {{{{שם הדף המלא}}/מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי}}
 {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
 {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|ניגונים על פרקי הרבי|{{שם הדף המלא}}/ניגונים על פרקי הרבי}}
-[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער]]
+{{{{שם הדף המלא}}/ניגונים על פרקי הרבי}}
-כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]" שב[[תהלים ס"א|פרק ס"א]]; הניגון על המילים "[[אך לאלוקים דומי נפשי (ניגון)|אך לאלוקים דומי נפשי]]" שב[[תהלים ס"ב|פרק ס"ב]]; הניגון על המילים "[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]" שב[[תהלים ס"ג|פרק ס"ג]], וכיוצא בזה.
-לקראת [[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "[[הרנינו לאלוקים עוזנו (ניגון)|הרנינו לאלקים עוזנו]] גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שב[[תהלים פ"א|פרק פ"א]].
-הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.
-אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי וגם בפי [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו.
-'''[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|לערך המלא]]'''
 {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}

פורטל:ניגוני חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־14:44, 13 בנובמבר 2020

תפריט ניווט