הושענות – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
יוסי מ. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הושענות עח.jpg|ממוזער|הושענות ב[[770]] ([[תשע"ח]])]]
[[קובץ:הושענות עח.jpg|ממוזער|250px|הושענות ב[[770]] ([[תשע"ח]])]]
[[קובץ:הושענות נב.jpg|ממוזער|הרבי באמירת הושענות. ניתן לראות שהרבי מחזיק את הלולב ואתרוג בשתי ידיו.]]
[[קובץ:הושענות נב.jpg|ממוזער|250px|הרבי באמירת הושענות. ניתן לראות שהרבי מחזיק את הלולב ואתרוג בשתי ידיו.]]
[[קובץ:הושענות בבימה.jpg|ממוזער|הרבי ממתין לציבור שיסיים את אמירת ההושענות, כשבידו ה[[לולב]] וה[[אתרוג]] ([[תשנ"ב]])]]
[[קובץ:הושענות בבימה.jpg|ממוזער|250px|הרבי ממתין לציבור שיסיים את אמירת ההושענות, כשבידו ה[[לולב]] וה[[אתרוג]] ([[תשנ"ב]])]]
'''הושענות''' הוא מנהג להקיף את בימת בית הכנסת עם [[ארבעת המינים]] מידי יום במשך [[חג הסוכות]], במהלך תפילת שחרית, ולומר בהם פיוטים על פי סדר [[אותיות האל"ף בי"ת]].
'''הושענות''' הוא מנהג להקיף את בימת בית הכנסת עם [[ארבעת המינים]] מידי יום במשך [[חג הסוכות]], במהלך תפילת שחרית, ולומר בהם פיוטים על פי סדר [[אותיות האל"ף בי"ת]].


שורה 11: שורה 11:
ביום האחרון של חג הסוכות הנקרא [[הושענא רבה]] היו מקיפים את המזבח [[שבע]] פעמים.
ביום האחרון של חג הסוכות הנקרא [[הושענא רבה]] היו מקיפים את המזבח [[שבע]] פעמים.


==מנהגים==
==ההושענות==
===מנהגי חב"ד===
את ההושענות אומרים מיד אחר אמירת ה[[הלל]] לפני ה[[קדיש]]{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]]}}.
*מיד אחר אמירת ה[[הלל]] לפני ה[[קדיש]] אומרים את הושענות{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]]}}. (בשונה מקהילות אחרות הנוהגות לומר לאחרי [[תפילת מוסף]].
 
*לאמירת ההושענות פותחים את [[ארון הקודש]] ומוצאים את כל [[ספר תורה|ספרי התורה]]{{הערה|ספר המנהגים. משיחת אדמו"ר הריי"צ בהושנא רבה ושמיני עצרת תש"ח}} ועומדים איתם על יד בימת הקריאה שבמרכז בית הכנסת{{הערה|הגהת הרבי ב[[לוח כולל חב"ד]]}}. הארון קודש נשאר בכל משך אמירת ההושענות פתוח.
 
*בחרוזים שאומרים הקהל וה[[חזן]] בקול רם (ארבעת הראשונים והחל מאות [[ס]] - [[ע]] ואילך), מוסיפים את המילה 'הושענא' בתחילת וסוף המשפט. ובאלו שאומרים בלחש, מוסיפים רק בתחילת המשפט.
לאמירת ההושענות פותחים את [[ארון הקודש]] ומוצאים [[ספר תורה]]{{הערה|ספר המנהגים. משיחת אדמו"ר הריי"צ בהושנא רבה ושמיני עצרת תש"ח}} ועומדים איתו על יד בימת הקריאה שבמרכז בית הכנסת{{הערה|הגהת הרבי ב[[לוח כולל חב"ד]]}}. הארון קודש נשאר פתוח במשך אמירת ההושענות.
*מקיפים את הבימה, החל מהפסוקים שה[[שליח ציבור]] מתחיל לומר בקול - מאות ס או ע ואילך.
 
*מדייקים לעשות סיבוב מדוייק, ולסיים הסיבוב באמירת האות [[ת]]{{הערה|ספר המנהגים}}.
ה[[שליח ציבור|חזן]] אומר בקול רם "הושענא למענך... הושענא" והקהל חוזר אחריו ארבע פעמים. לאחר מכן, אומרים בלחש פיוט הכולל משפטים לפי סדר [[אותיות האל"ף בי"ת]], ומוסיפים לפני כל משפט "הושענא". החל מהאות [[ס]] או [[ע]] בפיוט, אומרים הקהל וה[[חזן]] בקול רם, ומוסיפים את המילה 'הושענא' בתחילת וסוף המשפט. ואז מקיפים את הבימה.
*כשאחד מימי החג חל ב[[שבת]], אומרים למחרת גם את הפיוט של יום האתמול, אך לא מקיפים בו את הבימה.
 
*נוהגים לשיר את הניגון [[הושיעה את עמך (ניגון)|הושיעה את עמך]], בסוף ההושענות.
בהקפה מדייקים לעשות סיבוב מדוייק המסתיים באמירת האות [[ת]]{{הערה|ספר המנהגים}}.


===מנהגי הרבי===
===מנהגי הרבי===