יהודה זרחיה סגל

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

רבי יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סגל (יליד שנת תרפ"ד), היה רב ואב"ד בקריית שלום בדרום תל אביב.

תולדות חיים

נולד בירושלים בשנת תרפ"ד לאביו הגאון רבי שפטיה שעפטל סגל, שהיה מצאצאי השל"ה הקדוש.

בשנת תשי"ג נעשה לרב ואב"ד בקריית שלום בדרום תל אביב.

עידוד מהרבי בעבודת הרבנות

מאמרו על הרבי ב"שערים"
בט' ניסן תשל"ב פירסם מאמר ב"שערים" לקראת יום הולדת השבעים של הרבי, ובין השאר כתב: "דברי חז"ל ידועים שחביבין השביעיות, משה רבנו הוא השביעי לאברהם אבינו, ובין נשיאי חב"ד הנה מרן אדמו"ר הוא הנר השביעי. ולכן כיון שהוא בבחינת שבת במילואו, ממנו מתברכין כל שיתא היומין, כלומר, היקף פעלו משתרע על כל ששת קצות התבל. ארבע הרוחות של הכדור, ומעלה - בקצה סיביר, ומטה - בדרום אוסטרליה ועוד. ושלוחיו החסידים הנאמנים מקרבים לבבות לאבינו שבשמים בכל אתר ואתר. והנו ניצב על משמרת היהדות הכללית בתבל, בכבוד. ומגיב על המתרחש בכל פינה בחלד. "זאת ועוד, התפיסה הפינומינלית שלו וזכרונו הנדיר, ומוחו הבהיר והקדוש, הרימו אותו לדרגא עילאית שקנה שביתה בכל היקפי מיכמני התורה הקדושה בנגלה ובנסתר. הש"ס'ים בבלי ירושלמי והמדרשים, הרמב"ם והשו"ע וכו', הפסקים והשו"ת, הזוהר הקדוש וכתבי האר"י וגדולי המקובלים, הספרות החבדי"ת העניפה לרבות שיחות וסיפורים מכל המתבוננים בדא"ח, גם מתלמידי בית חב"ד - חרוטים בדייקנות על לוח לבבו, שחורש בהם חרישה מיוחדת, ומנחה את שומעי לקחו בעל פה ובכתב לפיהן. "גם שבילי מילי דעלמא נהירין לו על בוריין, וכוחו המדעי גם הוא מבין הגדולים שבדורנו. גם התמדתו ומרצו הם בלתי נדלים, ממש כמעט ללא מנוח יום ולילה באופן רצוף. מרן הרבי עמד כסולם מוצב ארצה, בין המלומדים העוסקים בחיי העולם הזה, וראשו הגיע תמיד השמימה, בהתבוננו במעמקי החסידות, ופנימיות נפשו דבק תמיד בלהט בקונו. הוא קירב רבבות רבות לעבודת הבורא, בדרכים מיוחדות של זירוז וחיבה, בדרך החסד של אברהם אבינו. "ונוסף לכל אלה, הנה מרן הוא בעצמו גם חסיד של אדמו"ר כל ימיו, שוטח ומריץ את הבקשות והתפילות המופנות אליו לחמיו אדמו"ר, ועל קברו קורא וצובר את כל הפתקאות. וצדיקים במיתתם קרוים חיים, הנה המנוח אדמו"ר הוא הצנור, ודרכו מזרים הרבי את ברכתו ועצתו לחסידים". ועוד כתב במאמר הנ"ל: "נדמה לנו שהנה אדמו"ר הגאון בעל ה"צמח צדק" (הנושא את אותו השם), מופיע שנית על במת החסידות לפנינו, במהדורא בתרא, החובקת זרועות עולם. אשר בגאונותו ההלכתית המוכרת, בתשובותיו ובחידושיו, ובחושיו הקדושים ובעומק נר"נ שלו, עיצב פירוש על הדרושים של רבנו אור עולם אדמו"ר הזקן ועכי"א (בלקוטי תורה ותורה אור), והחיה את הדורות במתיקות נועם קדושת התורה. "כן גם אדמו"ר הגאון האמיתי שליט"א, נוסך בהנהגתו הנבונה בנפש החסידים, פירוש חדש לכל תורותיהם של נשיאי חב"ד - בתתו את ההדגמה המעשית, של הצלת כל נפש יהודי מלכידה בידי הסטרא אחרא, מתוך אהבת ישראל אמיתית, יחד עם הדחף להשתקעות נפלאה בעמלה של תורה, ואהבת שמים חסידית בדחילו ורחימו ברצוא ושוב. וכולנו מאחלים לו שיבה טובה ובריות גופא, ובימיו ובימינו יבוא בן דוד".

כאשר דיבר עימו הרב איסר יהודה אונטרמן בשנת תשי"ג בענין קבלת הרבנות בתל אביב, היו רבנים בסביבת שכונת קריית שלום שחששו שמינוי רב נוסף באזור יזיק לפרנסתם, ורצו להפריע למינוי. אביו ר' שפטיה הציע לו לכתוב על כך אל הרבי ולבקש ברכתו. כשנודע לרבנים על הברכה והעידוד שהתקבלו מיד מהרבי - ביטלו דעתם ועזרו לו לקבל המישרה להתבסס בשכונה ולהשפיע בכל האזור.

באותו מכתב ברכה כותב אליו הרבי שרב בישראל צריך לדרוש מקהל עדתו עניינים של קיום תורה ומצוות במעשה בפועל, ולא להסתפק בדרשות בעלמא. כמו כן כותב לו אודות לימוד חת"ת (חומש תהלים ותניא) בכל יום, כפי תקנת כ"ק אדמו"ר הריי"צ.

הוא דיווח לרבי על כל פעולותיו עד שכמעט ולא עבר חודש ולכל היותר חודשיים בלי שישלח דו"ח מפורט. כתוצאה מעבודתו המסודרת יש כיום אלפי משפחות שומרי תורה, וביניהם בני תורה רבים בשכונה זו.

כמו כן קיים קשרים הדוקים עם רבני חב"ד בתל אביב, הרב יהושע זאב שוורצמן, (אביו של הרב רבי בערל שוורצמן שליט"א ראש ישיבת "בית התלמוד"), הרב אלכסנדר סענדר יודאסין, הרב לוי גרוסמן והרב שאול דב זיסלין. קשר מיוחד של לימוד תורה והתחזקות בדרכי החסידות, היה לו עם בן דודו של אביו הרב משה אריה לייב שפירא (בעל "טבעות החושן" ו"נמוקי מלב"ם", ראש ישיבת "תורת אמת" בירושלים).

מספר אברכים חסידי חב"ד כיום, התקרבו אל הרבי ותורתו בזכות ששלח אותם לרבי. בתקופות שונות היה מוסר שעורי תורה בבית הכנסת פא"י בקריית שלום ובבית-הכנסת "יוצאי אירופה" בספר התניא, ב"תורה אור", ובמאמרי וחידושי הרבי.

קשרי מכתביו עם הרבי

אגרות קודש רבות זכה לקבל מהרבי במשך עשרות שנים, מלאות בהדרכה בהנהגת הרבנות בתל אביב. זאת בנוסף לתשובות וביאורים בעניינים שונים בהלכה ובחסידות.

בא' טבת תשט"ו אישר הרבי את הודעתו כי קנה בית בתל אביב, ובירכו תוך שמבאר לו את עניין קניין הבית ברוחניות על פי חסידות.

בו' תשרי תשט"ז (אגרת ג'תתטו) ענה על שאלתו בהלכה בעניין אם מותר לתלמיד להזכיר שם רבו בצירוף תואר כבוד.

בכ"א טבת תשט"ז (אגרת ד'מה) התפלא הרבי שאינו מזכיר במכתבו אם השתתף בהתוועדות י"ט כסלו.

באיגרת ד'שנב מהתאריך כ' אייר תשט"ז אישר הרבי בשמחה את ההודעה שהגאון קיבל פרס על חידושי תורה שכתב, וביאר על-פי תורה את עניין דפרס ושלא-על-מנת לקבל פרס, ועורר על פעולתו בהפצת תורה ויהדות בסביבתו, ועל דרך זה גם במכתב מיום א' שבט תשי"ח (אגרת ו'כז).

בכ"ב מנחם אב תשט"ז (איגרת ד'תרמג) הודיע הרבי שיזכירהו כבקשתו על הציון ושאל אם הייתה לו הזדמנות להפגש ולשוחח בדברי תורה עם התלמידים השלוחים לארץ הקודש.

בשלהי אדר תשי"ז (איגרת ה'שכה) עוררו על לימוד החסידות, וענה על שאלתו בספר "חנוכת התורה" בעניין אחי יוסף שדנוהו ע"ש סופו שיצא ממנו ירבעם בן נבט.

בט"ו אלול תשי"ז (איגרת ה'תשמב) עודדו להדפיס ספר מדריך לנשואין עם כל פרטי הדינים על-פי הפוסקים האחרונים, עם כל השאלות שהתעוררו בתקופתנו.

בי"א סיון תשי"ח ביאר לו את פתגם הבעש"ט שכל ענין של לימוד התורה צריך להיות קשור עם אהבת ישראל.

באגרת ו'תרלא מיום ו' טבת תשי"ט ענה על שאלותיו בספר תורה אור.

בי"ד שבט תש"כ (איגרת ז'קצב) אישר הודעתו אודות התוועדות י"ט כסלו וביאר עניין האור שבתורה ושבכוחו של יהודי להוסיף בתורה על ידי חידושיו.

במכתב מיום ח' כסלו תשכ"ג (איגרת ח'תקנו), ענה הרבי על שאלתו "בשו"ע יו"ד סו"ס רמ"ב: אם היית כמשה, אמר ר"ע מלקין אותו". הוא הקשה על זה ממאמרי חז"ל המוכיחים שאפשר להגיע לדרגת משה רבנו, והרי ענה באריכות, תוך שהוא נוגע גם בביאור דרגתו של מלך המשיח שעליו נאמר "ונשא ממשה".

הקדמתו לספר "כבודה של תורה"

בשנת תשמ"ג כתב בהקדמה לחידושי-תורה שמסר לספר "כבודה של תורה", שיצא בתל אביב לכבוד הרבי: "מוקדש לרבי עטרת ראשנו, פאר הדור העמוד הימיני נר ישראל, הגאון האמיתי מורה הדור המלמד דעת ה' לכל דורנו, שזכה להניף את הדור כלפי מעלה, בהגיעו לגבורות. השי"ת יחזקהו ויאמצהו לאורך ימים וינחהו במעגלי צדק".

ב"כבודה של תורה" חלק ג' תשמ"ו שיבח את תקנת הרמב"ם היומי.

בקובץ הנ"ל חלק ד' בשנת תשמ"ח שנדפס לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא, כתב: "רבנו אדמו"ר הגאון מליובאוויטש שליט"א, שניחון בכושר מנהיגות עצום חד בדרא לנווט את בעיות הדור השונות. וכן את הבעיות האישיות של כל הפונים אליו. הוא מתגלה בהדרו ולצערנו גם תוך כאבו, בהתגברו על האבל על הרבנית החסודה נוות ביתו.. כשהוא מתעלה מעל הכל.. ויכול להתנחם בכל המון החסידים שדבוקים בו".

הקדמתו לספר "כבוד חכמים - עטרת פז"

בראש חידושי-תורה שמסר בתשמ"ט לספר "כבוד חכמים - עטרת פז", כתב: "מוקדש ליום הולדת כ"ק עטרת ראשנו, עמוד הימיני של הדור אדמו"ר שליט"א. ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור. "המלך" כבר פירשו חז"ל (גיטין סב, א) "מאן מלכי רבנן" ע"ש. ואנו תפילה להשי"ת שיוסיף למלך זה בתורה ובחסידות, שנים טובות. ולאיזה סוג שנים אנו מייחלים? על זה עונה סיפא דקרא "שנותיו כמו דור ודור". שנים משובחות של פעילות טובה ותקינה. כאלה שמקיימים בכל דור ודור את היהדות.

"ויד ה' נטויה על הגאונים הפעילים האלה, ששרשרת הדורות מהר סיני ואילך תקבל עליה עול מלכות שמים באהבה, ללמוד וללמד ולקיים כל מצוותיה של תורה. ובימיו ובימינו תשרה השכינה בבית המקדש ויקוימו יעודי הנביאים אמן.. ומהמקום נבקש סיוע תמיד שנמצא חן וחסד לפניו, ואורך ימים טובים לכ"ק עטרת ראשנו מנהיגנו הגאון האמיתי אדמו"ר שליט"א, שלא רבים יחכמו להבין אף אפס קצות ארחותיו הקדושים. ויזכהו השי"ת עוד רבות בשנים להוסיף להנחותנו, ובימיו ובימינו יבוא גואל צדק אכי"ר".

תשובת הרבי "לבדוק את התפילין"

באחד השנים חלה וחש בלבו. כאשר שכב בבית הרפואה בא לבקרו הרה"ח יוסף גרליצקי. הוא ביקש מהרב גרליצקי שיכתוב עבורו פ"נ אל הרבי להזכירו לרפואה שלימה. התשובה שהגיעה מהרבי הייתה שהרב שליט"א ימסור לבדיקה את התפילין שלו, והרבי מוסיף שהוא מבקש להודיע לו את תוצאות הבדיקה.

כאשר שמע זאת הרב סגל הוא התפלא מאד, מכיון שקנה זמן קצר לפני זה תפילין חדשות - שני זוגות רש"י ור"ת, וכתב את הפרשיות אצל סופר מומחה ונודע, ומסרם פעמיים להגהה. הוא נתן את התפילין לרב גרליצקי שימסרם לבדיקה, ונמצא פסול במילה "לבבך", עד שהיה צורך להחליף את הפרשיות.

לקריאה נוספת

שמן ששון מחבריך