יהודה זרחיה סגל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סגל (תרפ"ד-תשס"א), היה רב ואב"ד בקריית שלום בתל אביב. שלח מכתבים רבים לרבי בענייני קבלה לצד נושאים פרטיים וזכה לקבל מענות, מהם שנדפסו באגרות קודש,בשמן ששון מחבריך, מנחם משיב נפשי וחלקם פורסמו על ידי בית המכירות תפארת.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בירושלים בשנת תרפ"ד לאביו הגאון רבי שפטיה שעפטל סגל, מצאצאי השל"ה הקדוש.

בשנת תשי"ג נתמנה לרב ואב"ד בשכונת קריית שלום בדרום תל אביב.

ניהל קשרים הדוקים עם רבני חב"ד בתל אביב, הרב יהושע זאב שוורצמן, הרב אלכסנדר סענדר יודאסין, הרב לוי גרוסמן, הרב שאול דובער זיסלין, והרב משה אריה לייב שפירא ראש ישיבת תורת אמת בירושלים.

היו זמנים שמסר שיעורים במאמרי תורת החסידות בבית הכנסת "פועלי אגודת ישראל" בשכונת קריית שלום בתל אביב.

לא זכה לילדים.

נפטר בט' אדר תשס"א ומנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים.

קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

זכה לקבל אגרות קודש רבות מהרבי במשך השנים, בענייני הנהגת הרבנות בתל אביב, ותשובות וביאורים בענייני הלכה, בחסידות,קבלה ונושאים פרטיים.

בהזדמנויות רבות בספריו והרצאותיו השונות הזכיר ושיבח רבות את כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א והנה דוגמה אחת מיני רבות[1]:

בט' ניסן בשנת תשל"ב כתב (בהקשר לשנת השבעים שחגג הרבי שליט"א בשנה זו) במאמרו בעיתון 'שערים':

"דברי חז"ל ידועים שחביבין השביעיות, משה רבנו הוא השביעי לאברהם אבינו, ובין נשיאי חב"ד הנה מרן אדמו"ר הוא הנר השביעי. ולכן כיון שהוא בבחינת שבת במילואו, ממנו מתברכין כל שיתא היומין, כלומר, היקף פעלו משתרע על כל ששת קצות התבל. ארבע הרוחות של הכדור, ומעלה - בקצה סיביר, ומטה - בדרום אוסטרליה ועוד. ושלוחיו החסידים הנאמנים מקרבים לבבות לאבינו שבשמים בכל אתר ואתר. והנו ניצב על משמרת היהדות הכללית בתבל, בכבוד. ומגיב על המתרחש בכל פינה בחלד."

"..זאת ועוד, התפיסה הפינומינלית שלו וזכרונו הנדיר, ומוחו הבהיר והקדוש, הרימו אותו לדרגא עילאית שקנה שביתה בכל היקפי מיכמני התורה הקדושה בנגלה ובנסתר. הש"ס'ים בבלי ירושלמי והמדרשים, הרמב"ם והשו"ע וכו', הפסקים והשו"ת, הזוהר הקדוש וכתבי האר"י וגדולי המקובלים, הספרות החבדי"ת העניפה לרבות שיחות וסיפורים מכל המתבוננים בדא"ח, גם מתלמידי בית חב"ד - חרוטים בדייקנות על לוח לבבו, שחורש בהם חרישה מיוחדת, ומנחה את שומעי לקחו בעל פה ובכתב לפיהן."

"גם שבילי מילי דעלמא נהירין לו על בוריין, וכוחו המדעי גם הוא מבין הגדולים שבדורנו. גם התמדתו ומרצו הם בלתי נדלים, ממש כמעט ללא מנוח יום ולילה באופן רצוף. מרן הרבי עמד כסולם מוצב ארצה, בין המלומדים העוסקים בחיי העולם הזה, וראשו הגיע תמיד השמימה, בהתבוננו במעמקי החסידות, ופנימיות נפשו דבק תמיד בלהט בקונו. הוא קירב רבבות רבות לעבודת הבורא, בדרכים מיוחדות של זירוז וחיבה, בדרך החסד של אברהם אבינו."

ונוסף לכל אלה, הנה מרן הוא בעצמו גם חסיד של אדמו"ר כל ימיו, שוטח ומריץ את הבקשות והתפילות המופנות אליו לחמיו אדמו"ר, ועל קברו קורא וצובר את כל הפתקאות. וצדיקים במיתתם קרוים חיים, הנה המנוח אדמו"ר הוא הצנור, ודרכו מזרים הרבי את ברכתו ועצתו לחסידים".

ועוד כתב במאמר הנ"ל: "נדמה לנו שהנה אדמו"ר הגאון אדמו"ר הצמח צדק - בעל ה"צמח צדק" (הנושא את אותו השם), מופיע שנית על במת החסידות לפנינו, במהדורא בתרא, החובקת זרועות עולם. אשר בגאונותו ההלכתית המוכרת, בתשובותיו ובחידושיו, ובחושיו הקדושים ובעומק נר"נ שלו, עיצב פירוש על הדרושים של רבנו אור עולם אדמו"ר הזקן ועכי"א (בלקוטי תורה ותורה אור), והחיה את הדורות במתיקות נועם קדושת התורה."

"..כן גם אדמו"ר הגאון האמיתי שליט"א, נוסך בהנהגתו הנבונה בנפש החסידים, פירוש חדש לכל תורותיהם של נשיאי חב"ד - בתתו את ההדגמה המעשית, של הצלת כל נפש יהודי מלכידה בידי הסטרא אחרא, מתוך אהבת ישראל אמיתית, יחד עם הדחף להשתקעות נפלאה בעמלה של תורה, ואהבת שמים חסידית בדחילו ורחימו ברצוא ושוב. וכולנו מאחלים לו שיבה טובה ובריות גופא, ובימיו ובימינו יבוא בן דוד".

מכתביו אל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגרות הרבי אל הרב סגל מתועדות בכרכי אגרות קודש ובספרים שמן ששון מחבריך ומנחם משיב נפשי. אגרות נוספות ומכתבים מאת רבי יהודה זרחיה סגל, ששלח אל הרבי מליובאוויטש נחשפו בשנת תשפ"ה בבית המכירות תפארת.

הרב סגל כתב כל חייו אל הרבי מליובאוויטש כתלמיד הכותב אל רבו המובהק. הרב סגל היה קשור אל הרבי, בעבותות אהבה, בקשר נשמתי עליון ונשגב. ההתכתבות במכתבים היו בעניינים אישיים של הרב סגל, בענייני הרבנות הראשית בכלל ורבנות תל אביב בפרט, בענייני ציבור, ובעיקר בחידושי תורה בהלכה ואגדה, חסידות קבלה ועבודת ה', ומעל הכל בענייני סוד ה' ליראיו מענייני נשמות, עלייתם, תיקונם והתגלותם.

להלן מספר ציטוטים חלקיים מהמכתבים שנחשפו בתפארת בחודש כסלו תשפ"ה, המראים את הקשר הנשמתי שהיה להרב סגל עם הרבי: "היום יום הולדתי, וכדרכי בכל שנה כן השנה אני כ' לאדמו"ר שלי', ובכל שנה כתב אלי: 'לסדר כפי הנצרך באותו יום', ולא ידעתי בכל שנה אל מה ירמזון מליו הק'… ואיני מבין הרמזים בחלומות כו', ואם יש לאדמו"ר שליט"א הרשות להדריך אותי ובצורה שאוכל לקבל" (שושן פורים תשכ"ד); "אתחנן אל כ"ק לזכות אותי להתעורר כראוי ולהעלותי מדרגה לדרגה… והן כמה וכמה פעמים ראיתי כ"ק מעוררני בחלומותי… ובפרט שהוא מזכה ישראל להיות עטורים במוחין דתפילין… ואימתי יהא הארה הזה שידבקו ישראל בשכינתא" (י' שבט תשכ"ט); "שלום עליך רבי ומורי, ואקוה גם 'אבי אבי', אבי ואמי. אשמח אם אדע כי המכתבים ששלחתי הגיעו, כי יש חששות כבדים, ומשה רעיא מהימנא חס על הצאן" (תמוז תשל"ד ?); "למנהיג דורנו ופארו עמודא דנהורא בכל פנות תבל אדמו"ר מרן הגאון האמיתי כקש"ת בגלוי ובסתר בנגלה ובנסתר שליט"א. כתלמיד זעיר לרבו אברכנהו… ויזכה להמנות בין שבעה הרועים ושמונה נסיכי אדם… בחבורתם… ומשיח הוא זה שבו בוחר השי"ת ברגע הנחוץ ומשרה עליו פתאום רוח הקודש… ומקויים בו ונחה עליו רוח ד'… " (סיון תשמ"ט).

לצרור המכתבים שלפנינו מצורף מכתב, משבט תשט"ו, ששלח לידידו רבי ברוך שלמה רבינוביץ, בו מספר בהרחבה על משרת הרבנות שקיבל כבר בשנת תשי"ג. בעמוד האחורי הוא מספר דברים מופלאים על השידוך שלו. בין הדברים הוא מספר לו דבר פלא: "גם פלא שמרן האדמו"ר מליובאוויטש נ"י כתב לי מכתב מזל טוב תיכף ומיד אחר הארוסין מבלי שהודעתי לו"[2].

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • צמח יהודה – על הש"ס והשולחן ערוך (ה' כרכים)
  • משפטי החן – על התורה
  • דורשי ה' – מוסר
  • ראשית העבודה – מוסר וחסידות
  • חידושי רבי יהודה זרחיה - על הש"ס

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בית המכירות תפארת, מכירת ה' טבת תשפ"ה - מכתבי הרב סגל זצ"ל אל הרבי
  • כפר חב"ד 2089
  • מסכת חייו וקשריו עם הרבי של הרב יהודה זרחיה סגל - שמן ששון מחבריך חלק ג' ע' 151-160
  • יחידויות ואגרות מהרבי - בסוד שיח ע' 260
  • אגרות של הרבי אל הרב יהודה זרחיה סגל - מנחם משיב נפשי ע' 632-635

מאמרי הרב סגל בפרסומים חב"דיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • כבוד חכמים עטרת פז ע' שעב
  • הר המלך א, ג, ד, ה, ו, ז, ח

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. פירסם מאמרים בספרי הר המלך שיצאו לאור לרגל חגיגות סיום הרמב"ם
  2. בית המכירות תפארת, מכירת ה' טבת תשפ"ה