יום הכיפורים

הרבי במוצאי יום כיפור לבוש בקיטל

יהודים מתפללים ביום הכיפורים

יום הכיפורים הוא יום בו מתכפרים עוונותיהם של בני ישראל. הוא נחוג ביום י' בתשרי מידי שנה. יום זה אסור באכילה, שתיה, רחיצה, סיכה ועוד.

מצוות היום

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

תשובה וכפרה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

תשובה

ביום הכיפורים ישנו חיוב ומצווה לעשות תשובה וכלשון הרמב"ם: "יום הכיפורים הוא 'זמן תשובה' לכל". "ומצוות עשה מן התורה להעיר האדם את רוחו לחזור בתשובה ביום הכיפורים שנאמר: מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו" וכפי שתרגם בתרגום יונתן בן עוזיאל "..ביומא הדין יכפר עליכון...ואתון קדם ה' תודון סורחנותכון ותדכון" (שבנוסף לכפרה יש חיוב לעשות תשובה)

בגדר ה'זמן תשובה' שביום הכיפורים כמה שיטות לשיטת רבינו יונה ודאי שהוא 'חיוב' נוסף מצד הזמן. אולם בדעת הרמב"ם אף שבהכרח שהוא 'חיוב' ישנם חילוקי דרגות בגדר החיוב, יש המבארים^{[דרוש מקור: הובא בלקו"ש חלק כ"ט]} שהיות ומצוות התשובה היא מצווה שאין הזמן גרמא (והעובר עבירה מתחייב מיד לעשות תשובה, לכן ביטולה שייך רק לאחר מיתה (כשמת בלא תשובה) וזהו ההוספה של יום הכיפורים שהחייב תשובה שאם עבר יום הכיפורים ולא עשה, 'ביטל' מצוות התשובה. ולפי זה אין 'הוספה' בחיוב תשובה ביום כיפור אלא קביעת זמן. אמנם הרבי מדייק מלשון הרמב"ם שישנו הוספה בחיוב לעשות תשובה, שלכן החיוב הוא על כולם (חיוב נוסף מצד הזמן - שבזמן זה מחוייב כל אחד מישראל לעשות תשובה, לא רק מצד ה'גברא' שחטא).

לבד החיוב, יום כיפור הוא זמן מסוגל לתשובה מצד היותו זמן מחילה ויום כפרה (כדלהלן)

חיוב התשובה כולל חיוב 'וידוי' להתוודות על החטאים ביום הכיפורים.

כפרה

יום הכיפורים הוא 'קץ מחילה וסליחה לישראל' שהוא גמר העשרת ימי תשובה שבהם "התשובה והצעקה יפה ומתקבלת מיד" ונעלית יותר לפי ש"עצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים שנאמר: כי ביום הזה יכפר עליכם".

אולם נחלקו התנאים אם כפרתה של יום הכיפורים היא רק לשבים וחוזרים בתשובה או אף בלי התשובה.(יש להרחיב)

בגדר הכפרה של יום הכיפורים שלשה עניינים:

• עיצומו של יום מכפר - על האדם שהאדם מתנקה מכל עבירותיו ודווקא ל'שב המאמין בכפרתו'
• שעיר המשתלח - בזמן בית המקדש היה מכפר על עבירות הקלות וכשעשה תשובה אף על העבירות החמורות.
• העובר על מצוות לא תעשה ושב - תשובה תולה וים הכיפורים מכפר.

עבודת כהן גדול

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מנהגי היום

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ערב יום הכיפורים

ערך מורחב – ערב יום כיפור

בערב יום הכיפורים מצוות התורה להרבות בסעודה ונהוג לחגוג אותו כיום טוב אין אומרים בו תחנון ולובשים בגדי חג. מנהגים רבים נהוגים ביום זה: כפרות, טבילה במקווה, מלקות, ווידוי בתפילת מנחה, ברכת הבנים ועוד.

ברכת התמימים

ערך מורחב – ברכת התמימים

מעמד ברכת התמימים (המכונה גם כן ברכת הבנים) הינו מעמד מרטיט מהמיוחדים במשך השנה, ובו מברך הרבי את כל התמימים (האברכים הנשואים לא מורשים להיכנס). מעמד זה מתקיים סמוך לזמן הדלקת נרות של היום הקדוש יום כיפור, וסיבתו נעוצה במנהג ישראל (שהובא להלכה) שבערב יום הכיפורים מברך האב את בניו.

מנהגי ליל יום הכיפורים

לפני תפילת ערבית נוהגים לערוך מעין 'בית דין' מיוחד שמתיר את הנדרים מכאן ולהבא, ומתיר להתפלל עם העבריינים. תפילה זו נקראת בשם 'תפילת כל נדרי'.

לאחר תפילת ערבית, הנהיג הרבי לומר את כל ספר התהילים מתחילתו ועד סופו.

הפעם הראשונה בה הנהיג הרבי מנהג זה, היה בשנת תשי"א עוד קודם קבלת הנשיאות באופן רשמי, כאשר לאחר התפילה החל הרבי לומר את מזמורי התהילים ולהגביה את קולו בסיומם, כמנהג החזנים.

בשנת תשי"ב, לא המתינו החסידים שהרבי ייגש בעצמו, וא' התמימים (ר' יואל כהן) ניגש לעמוד והחל לומד במהירות עצומה, על מנת לא 'לעכב' את הרבי, בהתחשב בעובדה שבמשך היום הרבי חילק לעקאח ובירך את תלמידי התמימים, ולא הספיק לטעום מאומה. כפי שתועד ביומנים, הרבי לא היה מרוצה מהנהגה זו, ולאחר שסיימו את אמירת התהילים ניגש הרבי בעצמו אל העמוד, וסיים כל מזמור ומזמור בקול-רם.

כפי הוראת אדמו"ר הריי"צ, יש לקבוע משמרות לאמירת תהילים בציבור במשך כל הלילה.

מוצאי יום הכיפורים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בסיום תפילות יום הכיפורים לאחר תפילת נעילה תוקעים בשופר.

בעת הסעודה דמוצאי יום הכיפורים שנת תשי"א דיבר הרבי אודות המעלה דבעלי תשובה, והזכיר המאמר שהקב"ה אוהב רשעים. וסיים, שבמוצאי יום הכיפורים הכל מתוקן ומסודר ("אַלץ איז אין אָרדענונג").

בשנת תשכ"א הזכיר הרבי בשם אדמו"ר הריי"צ, שהורה שבמוצאי יום הכיפורים מתעסקים על כל פנים בדיבור בענין (עשיית) סוכה.

מהותו של יום

עיקר עניינו של יום הכיפורים הוא כלשון הרמב"ם "עיצומו של יום מכפר" שביום זה מתגלה עצם ההתקשרות של נשמות ישראל עם הקב"ה ומצד זה מגיעה הכפרה וכפרה זו להיותה מגיעה מ"עיצומו של יום" נעלית יותר מכל כפרה שהיא.

'גילוי' זה מתבטא בכל ענייני היום של יום הכיפורים בעבודת הכהן גדול בבבית המקדש, בתפילות שנתקנו ביום זה, במצוות היום, ובעבודת התשובה שביום זה.(כדלהלן)

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

לקריאה נוספת

• אנציקלופדיה תלמודית כרך כב ערך 'יום הכיפורים'.

קישורים חיצונים

ספרים

• אדמו"ר הזקן - שולחן ערוך רבינו - הלכות יום הכיפורים - סימן תרד ואילך. (בטקסט)
• הרב יהושע מונדשיין - אוצר מנהגי חב"ד - אלול תשרי - יום הכיפורים (עמוד קעא)

מולטימדיה

• יום הכיפורים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים -
• שיעור על הלכות ומנהגי ראש השנה ויום הכיפורים בטעמיהם, מפי הרב מנחם מענדל גלוכובסקי
• אברהם פריד מבצע את תפילת 'כל נדרי
• מרדכי בן דוד מבצע את תפילת 'כל נדרי
• הרבי מקדש את הלבנה במוצאי יום כיפורים (תשנ"א)
• שניאור אשכנזי, מה גורם ליהודים לבכות בכל נדרי?

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==