רגל

רגל הינה איבר בגוף עליו עומד האדם, ובעזרתו הולך האדם.

בהלכה

הרגל אינה נחשבת מעיקר הגוף, אלא טפלה לו באופן יחסי. דבר המתבטא בין השאר בדין: עובר ירך אימו, ובפתגם ברא כרעא דאבוה. הרגל משמשת למצוות עלייה לרגל, ויש לה הלכות נוספות בתחומים נוספים בהלכה.

בחסידות

ההגדרה החסידית המובאת במאמרי רבותינו נשיאינו לעם ישראל, המהווים רגליו של 'משה רבינו' - נשיא הדור, המכונה "ראש בני ישראל", ועל פי היסוד הידוע כי "אתפשטותא דמשה בכל דור ודור", התפשטותו של משה רבינו הינו בכל דור ודור, בכל דור ודור קיימי ראשי העדה, עיני העדה, אך גם רגלי העדה, וחשיבותם של רגלי העדה גם היא נחוצה לעם בשלימותו.

הרעיון הטמון מאחורי הגדרה זו הינו פשוט; הרגל מביאה את הראש למקום אליו רוצה הראש להגיע, אך אינו יכול להגיע אליו בעצמו. יוצא איפה, שהרגל (עם ישראל), מביאה את הראש (ראש בני ישראל - רבי), למקום אליו הרבי מצד עצמו כביכול לא יכול להגיע, ומעלהו לדרגה עליונה יותר.