יום טוב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 52: / שורה 52: @@
 * [[הוצאה מרשות לרשות]].
-מלאכת הבישול, ההבערה וההוצאה הותרו לכל צורך של תענוג{{הערה|מתוך שהותרו לצורך אכילה הותרו גם שלא לצורך.}}, ושאר המלאכות המנויות הותרו רק לצורך אוכל נפש. שאר ה[[תבנית:לט מלאכות|ל"ט מלאכות]] לא הותרו כלל, אף לצורך אוכל נפש. כמו כן, לא הותרו מלאכות לצורך "מכשירי אוכל נפש" (- כלים שבאמצעותם ניתן לבצע מלאכת אוכל נפש), כגון לעשות שפוד וסכין, תנור וכיריים{{הערה|"אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם", הוא - ולא מכשירין. [[מסכת שבת]] כד, ב}}.
+מלאכת הבישול, ההבערה וההוצאה הותרו לכל צורך של תענוג{{הערה|מתוך שהותרו לצורך אכילה הותרו גם שלא לצורך.}}, ושאר המלאכות המנויות הותרו רק לצורך אוכל נפש{{הערה|מזה שהתורה התירה מלאכת אוכל נפש מובן עד כמה שמחת יום טוב הוא ענין עיקרי במועדים עד שצריך האדם להרגישה במשך כל השנה בכל היום כולו. (לקוטי שיחות חלק י"א עמ' 40).}}. שאר ה[[תבנית:לט מלאכות|ל"ט מלאכות]] לא הותרו כלל, אף לצורך אוכל נפש. כמו כן, לא הותרו מלאכות לצורך "מכשירי אוכל נפש" (- כלים שבאמצעותם ניתן לבצע מלאכת אוכל נפש), כגון לעשות שפוד וסכין, תנור וכיריים{{הערה|"אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם", הוא - ולא מכשירין. [[מסכת שבת]] כד, ב}}.
 בהבערה, אסרו חכמים להוליד אש חדשה, אך מותר להעביר אש קיימת ולהדליק באמצעותה אש חדשה. אף שהדלקת אש מותרת, כיבויה והחלשתה אסורים. אם התבשיל עומד להישרף על האש ואין ברירה אלא להקטינה - מותר שזהו צורך אוכל נפש.
@@ שורה 94: / שורה 94: @@
 ==בתורת החסידות==
 ===גילוי אור===
+===שמחת יום טוב===
+יום טוב נקרא "מועדים לשמחה"{{הערה|שם=מועדים לשמחה|נוסח התפילה דשלוש רגלים. וראה [[לקוטי תורה]] פרשת צו ד"ה ששת הימים. לקוטי תורה דרושים לשמיני עצרת פח, ד.}}, "זמן שמחתנו", בשונה משבת שלא נזכר בו ענין השמחה אף שהוא נעלה ממנו במדריגה. הסיבה לכך היא כי שמחה ישנה בדבר חידוש כמו עני המתעשר או חבוש שיצא מבית האסורים שמאחר ויצא מאפילה לאור עי"ז ישמח ליבו, וכך הוא ענין יום טוב שהוא חל בימי החול שהם תחת הזמן וכאשר נמשך לשם הארה מבחינת קודש העליון שלמעלה מהזמן תהיה השמחה גדולה, אבל בשבת שהיא עליית העולמות בלמעלה מהזמן לגמרי, לא שייך שם המשל הנ"ל כי אין זה ענין השמחה אלא התענוג.
+הסיבה שבשבת אין שמחה אף שגם אז יש את עליית העולמות '''בלמעלה מהזמן''' ועלייה זו נעלית כמו החג, היא כי בשבת יש את בחינת הביטול ושם לא שייך שמחה כלל{{הערה|[[אור התורה]] פנחס עמ' א'רג.}}.
+===מלבוש ביום טוב===
+ביום טוב כל העולמות לובשים מלבושים רוחניים יקרים ולכן כתוב{{הערה|שם=מועדים לשמחה}} "ומועדים לשמחה", שמפני זה מתרבה השמחה בהם.
+והענין הוא, ימים נקראים לבושים ובימי החול שהם תחת הזמן הם מלבושים פשוטים, אבל בימים טובים שאז ה' "מקדש ישראל והזמנים" שהוא המשכת הלמעלה מהזמן בזמן, הימים והלבושים טובים ויפים יותר.
 ===ז' ברכות===