חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־16:56, 31 בינואר 2017

הרבנית חנה שניאורסון (כ"ח בטבת תר"מ - ו' תשרי תשכ"ה), היא רעייתו של רבי לוי יצחק שניאורסון שהיה רבה של יקטרינוסלב, ואימו של הרבי - השביעי באדמו"רי חב"ד.

בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה בה הפכו יהודים רבים לפליטים, הייתה מראשי המסייעים לפליטים היהודיים הרבים שהגיעו ליקטרינוסלב^[1].

לאורך עשרות שנות רבנותו ופעילותו הציבורית של בעלה, עמדה לצידו וגם בעת שנאסר והוגלה על ידי השלטון הקומוניסטי נסעה אחריו למקום גלותו.

הולדתה וצעירותה

הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום כ"ח בטבת תר"מ בעיר רומנובקה שבאוקראינה, לאביה ר' מאיר שלמה ינובסקי, שהיה לימים רבה של ניקולייב ולאמה הרבנית רחל.

סב אביה הרב אברהם דוד לאוואוט היה רב העיר ניקולייב, סבה הרב ישראל לייב ינובסקי החליפו ברבנות העיר לאחר פטירתו, ולאחריו בנו, אביה.

הוריה העניקו לה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה העיירה ניקולייב משכן לקהילה תוססת של חסידי חב"ד, כאשר היה מתקבל מאמר חסידות מליובאוויטש, הייתה הרבנית חנה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים.

הרבנית חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו ירשה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה ניגונים חבדיי"ם של דביקות הנפש.

נישואין

בגיל עשרים נישאה הרבנית חנה לרב לוי יצחק שניאורסאהן. את השידוך הציע אדמו"ר הרש"ב. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר חג השבועות, אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי י"א בסיוון תר"ס (10 ביוני 1900).

לאחר החתונה שיגר אדמו"ר מוהרש"ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.

לזוג נולדו שלושה בנים: הרבי, דובער וישראל אריה לייב.

יקטרינוסלב

עסקנות ציבורית

בני הזוג התגוררו בניקולייב עד שנת תרס"ז (1907), אז קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר יקטרינוסלב (כיום דנייפרופטרובסק), שהייתה העיר הראשית בנוגע לענייני היהדות באוקראינה (שהייתה באותם ימים מחוז בברית המועצות)^[2].

רבי לוי יצחק קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר וכיהן בה כרב במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים.

בזמן מלחמת העולם הראשונה היתה מהעומדים בראש ה"וועדים" שהוקמו על מנת למצוא עזרה בכל המצטרך לכל פליטי המלחמה שהגיעו לדנייפרופטרובסק, ובהם שוחטים, רבנים, ראשי ישיבות, ועוד^[3].

הרבנית הייתה שותפה עם בעלה בגיוס כספים כדי לפדות אסורים והירבו לתווך ביניהם ובין השלטונות למרות שהדבר היה כרוך לעיתים בסיכון אישי.

הרבי, הזכיר בהזדמנויות שונות כיצד מסירות נפשם של הוריו למען הכלל השפיעו עליו בנושא ההנהגה והדאגה לכלל ישראל.

חתונת הרבי

בשנת תרפ"ט, נערכה חתונת בנם הבכור, הרבי בוורשה שבפולין, על הוריו של הרבי נאסר לצאת מרוסיה ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות. ביום החתונה ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות.

גלות

בשנת תרצ"ט (1939) נאסר בעלה על ידי השלטונות בשל מלחמתו של רבי לוי יצחק על שמירת המצוות ופעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות.

לאחר יותר משנת מאסר נשפט ונשלח לגלות בכפר צ'אילי שבקזחסטן הסובייטית. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו^[4].

על אף התנאים הקשים, כאשר במקום גלותם לא ניתן היה להשיג כלי כתיבה, הצליחה במסירות רבה לספק את הנדרש על מנת שרבי לוי יצחק יוכל להעלות את תורתו על הכתב, באמצעות הפקת דיו מעשבים. מאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה, ולבסוף הצליחה להבריח את כתבים הללו אל מחוץ לברית המועצות, שלאחר מכן הודפסו בסדרת ספרים בשם ליקוטי לוי יצחק.

לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק לאלמא אטא (אלמטי) אך עקב קשיי המאסר והגלות, חלה שם במחלה קשה וסופנית, ממנה נפטר בכ' במנחם אב תש"ד (9 באוגוסט 1944).

בארצות הברית

בחורף תש"ו (1946) יצאה הרבנית מאלמא אטא, בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע למוסקבה. הרבנית שהתה בביתו של ר' דובער ריקמן, בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מרוסיה באופן רשמי בטענה כי יש לה בן בארה"ב ולא הסכימה להבריח את הגבול ב'עשאלונים' באמצעות דרכון פולני מזוייף. לבסוף החליטה להבריח את הגבול לפולין, שם נדדה מעיר לעיר עד שהגיעה לפריז, צרפת, שם פגש אותה בנה, הרבי.

על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ הם הפליגו יחד באוניה (ולא טסו במטוס) והגיעו לחופי ארצות הברית בכ"ח בסיוון תש"ז (1947). הרבנית חיתה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-770 (ברחוב פרזידנט, בבית מספר 1418 המחובר כיום עם פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית).

3 שנים לאחר שהגיעה לניו יורק הסתלק הרבי הריי"צ ובנה הבכור, הרבי, מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל.

הרבנית הייתה מעורה בחיי החסידים בקראון הייטס. רבים מבין החסידים היו פוקדים את ביתה, משוחחים עמה ומעלים זכרונות על בעלה, רבי לוי יצחק. היא מצידה פקדה בקביעות את התפילות וההתוועדויות ב-770 ואת שמחות החסידים. כמו כן, שימשה כחברת נשיאות נשי ובנות חב"ד בארצות הברית.

זכרונות הרבנית

בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ברוסיה הסובייטית. תולדות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי ניסן גורדון שידפיסם בדי אידישע היים, ואכן הודפסו שם בסדרת כתבות בתשכ"ד, בתוספת פרטים מראיונות שערך ניסן גורדון עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי"צ (על פי הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).

כ15 שנה לאחר-מכן הרב אליהו אלתר פרידמאן מצפת ערך את הספר "אם בישראל" ותרגם זכרונות אלו ללה"ק, וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי"צ הודפסו בספר. בשנת תשנ"ג כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות הנ"ל, ותקתקו את הכל (מלא טעויות כרימון) והודפס כסדרו ב"צדי"ק למלך" חוברת ד, ושם תוקתק על פי הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות).

בשנת ה'תשע"ב הגיע לידי מערכת ועד הנחות בלה"ק המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכן, הכוללת זכרונות מילדותו של הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות^[5].

המחברות הועברו לספריית אגודת חסידי חב"ד.

נשים שהכירוה באופן אישי מספרות שהייתה אישיות נדירה. סבלה שנים רבות ולמרות זאת אצרה את כאבה ושידרה שמחת חיים.

הסתלקותה

הרבנית נפטרה בעלות המנחה ביום השבת בו' בתשרי תשכ"ה (12 בספטמבר 1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה לאוהל הרבי הריי"צ ברובע קווינס שבניו יורק^[6].

ביום הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב770.

לאחר פטירתה החל הרבי לבאר בהתוועדויות השבת פירושי רש"י על התורה. כמו"כ הדפיס הרבי חוברת עם אגרת התשובה עם הקדשה לזכרה.

בכל שנה מתוועד הרבי ביום השנה לפטירתה, ומעורר על שלוש המצוות שקשורים לנשות ובנות ישראל הקשורים בשמה:חלה, נדה, והדלקת הנר.

הנצחה

בנות רבות נושאות את השם חנה ונוסדו מוסדות רבים לזכרה.

בין אלו ניתן למנות את 'קרן חנה' המסייעת במימון לנערות החפצות בלימוד בסמינרים יהודיים, רשת בתי הספר העל-יסודיים "בית חנה" לבנות^[7], שכונת נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי, נוסדה גם היא לזכותה^[8], 'מכון חנה' לבנות בעלות תשובה^[9].

בשנת תשע"ב (2012) בועידה השנתית לעניני דת הנערכת בקזחסטן, העניק הראשון לציון הרב שלמה עמאר, במעמד הנוכחים, לנשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב את יומן הרבנית מתורגם לרוסית בשם הקהילה היהודית בקזחסטן ובשם הרבניים הראשיים לישראל, זאת לאחר שהזכיר אותה בנאומו במעמד אנשי הדתות^[10].

משפחתה

בעלה: הרב לוי יצחק שניאורסון.
בניה: הרבי, ר' דובער שניאורסון ור' ישראל אריה לייב שניאורסון.
נכדתה: גב' דליה רויטמן.
אחי בעלה, שמואל שניאורסון , היה נשוי לאחותה של הרבנית חנה.
אחי בעלה שלום שלמה שניאורסון הוא אביה של זלדה מישקובסקי (שניאורסון).

לקריאה נוספת

אליהו הכהן פרידמן, אם בישראל הוצאת קה"ת, תשמ"ג.
תולדות לוי יצחק, כרך ג', בהוצאת קה"ת.
אם המלכות בהוצאת הרב אברהם שמואל בוקיעט, תשס"א.
מנחם הרמן, הרבנית חנה: ציוני-דרך וסיפורים על הרבנית הצדקנית חנה, אמו של הרבי, תשע"ד (2014)

קישורים חיצוניים

זכרונות הרבנית חנה באתר ועד הנחות בלה"ק
ספר התהלים של רלוי"צ והרבנית חנה - .
סרטון הלווית הרבנית באתר jem.

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד

הרבנית סטערנא

שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן

הרבנית שיינא

דובער - אדמו"ר האמצעי

?

מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק

שמואל - אדמו"ר המהר"ש

שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב

הרבנית שטערנא שרה

רבי לוי יצחק

הרבנית חנה

יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ

מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א

חיה מושקא

הערות שוליים

↑ תורת מנחם תשמ"ה חלק א' התוועדות ו' תשרי
↑ תורת מנחם התועדויות תש"נ ח"א, עמ' 62.
↑ ע"פ עדות בנה הרבי, התוועדויות תשמ"ה ח"א ע' 139 ואילך
↑ אודות פעולות הרבנית בגלות למען בעלה, ניתן לראות בדברי הרבי בדברים שנשא ביום השנה ה-25 ל הסתלקותה (סוף העמוד ואילך).
↑ הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללשון הקודש, אנגלית, צרפתית ורוסית, והודפסו בחוברות שבועיות בשם "רשימת זכרונות". לקראת שבת פרשת תזריע-מצורע תשע"ב יצאה חוברת כז המסיימת את המחברת הראשונה של הזכרונות, ולכבוד שבת פרשת אחרי קדושים יצאה לאור חוברת כח שבה החלו להתפרסם הזכרונות מתוך המחברת השניה שלא נדפסה מעולם, אם-כי פרטים רבים ממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב"די אידישע היים" בשנת תשכ"ד.
↑ יומן הסתלקותה של הרבנית חנה .
↑ נוסדו על ידי הרבי בשנת תשכ"ו (1966)
↑ נוסדה על ידי הרבי בשנת תשכ"ט (1969)
↑ נוסד בשנת תשל"ב (1972)
↑ הראשל"צ העניק לנשיא קאזחסטן את זכרונות הרבנית חנה ● וידאו - באתר כ' אב תשע"ב

[1] תורת מנחם תשמ"ה חלק א' התוועדות ו' תשרי

[2] תורת מנחם התועדויות תש"נ ח"א, עמ' 62.

[3] ע"פ עדות בנה הרבי, התוועדויות תשמ"ה ח"א ע' 139 ואילך

[4] אודות פעולות הרבנית בגלות למען בעלה, ניתן לראות בדברי הרבי בדברים שנשא ביום השנה ה-25 ל הסתלקותה (סוף העמוד ואילך).

[5] הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללשון הקודש, אנגלית, צרפתית ורוסית, והודפסו בחוברות שבועיות בשם "רשימת זכרונות". לקראת שבת פרשת תזריע-מצורע תשע"ב יצאה חוברת כז המסיימת את המחברת הראשונה של הזכרונות, ולכבוד שבת פרשת אחרי קדושים יצאה לאור חוברת כח שבה החלו להתפרסם הזכרונות מתוך המחברת השניה שלא נדפסה מעולם, אם-כי פרטים רבים ממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב"די אידישע היים" בשנת תשכ"ד.

[6] יומן הסתלקותה של הרבנית חנה .

[7] נוסדו על ידי הרבי בשנת תשכ"ו (1966)

[8] נוסדה על ידי הרבי בשנת תשכ"ט (1969)

[9] נוסד בשנת תשל"ב (1972)

[10] הראשל"צ העניק לנשיא קאזחסטן את זכרונות הרבנית חנה ● וידאו - באתר כ' אב תשע"ב

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבנית חנה]]'''הרבנית חנה שניאורסון''' ([[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] - [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]]), היא רעייתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], ואימו של [[הרבי]].
+[[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבנית חנה]]'''הרבנית חנה שניאורסון''' ([[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] - [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]]), היא רעייתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] שהיה רבה של יקטרינוסלב, ואימו של [[הרבי]] - השביעי ב[[אדמו"רי חב"ד]].
+בתקופה שלאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] בה הפכו יהודים רבים לפליטים, הייתה מראשי המסייעים לפליטים היהודיים הרבים שהגיעו ליקטרינוסלב{{הערה|תורת מנחם תשמ"ה חלק א' התוועדות ו' תשרי}}.
+לאורך עשרות שנות רבנותו ופעילותו הציבורית של בעלה, עמדה לצידו וגם בעת שנאסר והוגלה על ידי השלטון ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] נסעה אחריו למקום גלותו.
 ==הולדתה וצעירותה==
 [[קובץ:הרבנית חנה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית חנה בצעירותה]]
-הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום [[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] בעיר ניקולייב, לאביה ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה רבה של [[ניקולייב]] ולאמה [[רחל ינובסקי|הרבנית רחל]]. הוריה העניקו לה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה ה[[עיירה]] ניקולייב משכן לקהילה תוססת של [[חסידי חב"ד]], כאשר היה מתקבל [[מאמר חסידות]] מ[[ליובאוויטש]], הייתה הרבנית חנה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים כולם.
+הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום [[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] בעיר רומנובקה ש[[באוקראינה]], לאביה ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה לימים רבה של [[ניקולייב]] ולאמה [[רחל ינובסקי|הרבנית רחל]].
+סב אביה הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] היה רב העיר ניקולייב, סבה הרב ישראל לייב ינובסקי החליפו ברבנות העיר לאחר פטירתו, ולאחריו בנו, אביה.
+הוריה העניקו לה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה ה[[עיירה]] ניקולייב משכן לקהילה תוססת של [[חסידי חב"ד]], כאשר היה מתקבל [[מאמר חסידות]] מ[[ליובאוויטש]], הייתה הרבנית חנה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים.
-הרבנית חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו קיבלה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה [[ניגוני חב"ד|ניגונים חבדיי"ם]] של [[דביקות]] הנפש.
+הרבנית חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו ירשה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה [[ניגוני חב"ד|ניגונים חבדיי"ם]] של [[דביקות]] הנפש.
 ==נישואין==
-בגיל עשרים נישאה הרבנית חנה לרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. את השידוך הציע [[אדמו"ר הרש"ב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלח שליח מיוחד ל[[אדמו"ר הרש"ב]] בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום חמישי [[י"ג בסיוון]] [[תר"ס]].
+בגיל עשרים נישאה הרבנית חנה לרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. את השידוך הציע [[אדמו"ר הרש"ב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלח שליח מיוחד ל[[אדמו"ר הרש"ב]] בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י"א בסיוון]] [[תר"ס]] (10 ביוני 1900).
 לאחר החתונה שיגר [[אדמו"ר מוהרש"ב]] מכתב ברכה לאבי החתן רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.
-=="עזר כנגדו"==
+לזוג נולדו שלושה בנים: [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], דובער וישראל אריה לייב.
+==יקטרינוסלב==
+===עסקנות ציבורית===
 [[קובץ:כרטיס בקשה חנה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], יעד ההגירה הוא [[צרפת]] (משם המשיכה ל[[ארצות הברית]])]]
-בשנת [[תרס"ז]] (1907 למנינם), קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר [[יקטרינוסלב]] (כיום דנייפרופטרובסק). הוא קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר, שם כיהן ברבנות במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים. בזמן מלחמת העולם הראשונה, הקימה הרבנית חנה ארגון שדאג לספק מקום לינה ו[[מזון]] לפליטים.
+בני הזוג התגוררו בניקולייב עד שנת תרס"ז (1907), אז קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר [[יקטרינוסלב]] (כיום דנייפרופטרובסק), שהייתה העיר הראשית בנוגע לענייני היהדות באוקראינה (שהייתה באותם ימים מחוז ב[[ברית המועצות]]){{הערה|תורת מנחם התועדויות תש"נ ח"א, עמ' 62.}}.
+רבי לוי יצחק קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר וכיהן בה כרב במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים.
 בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] היתה מהעומדים בראש ה"וועדים" שהוקמו על מנת למצוא עזרה בכל המצטרך לכל פליטי המלחמה שהגיעו ל[[דנייפרופטרובסק]], ובהם [[שוחט|שוחטים]], [[רב|רבנים]], [[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]], ועוד{{הערה|1=ע"פ עדות בנה [[הרבי]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&st=&pgnum=146 התוועדויות תשמ"ה ח"א ע' 139 ואילך]}}.
+הרבנית הייתה שותפה עם בעלה בגיוס כספים כדי לפדות אסורים והירבו לתווך ביניהם ובין השלטונות למרות שהדבר היה כרוך לעיתים בסיכון אישי.
+הרבי, הזכיר בהזדמנויות שונות כיצד מסירות נפשם של הוריו למען הכלל השפיעו עליו בנושא ההנהגה והדאגה לכלל ישראל.
+===חתונת הרבי===
 בשנת [[תרפ"ט]], נערכה חתונת בנם הבכור, [[הרבי]] בוורשה שב[[פולין]], על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות. ביום החתונה ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות.
-כאשר השלטונות הסובייטים החלו לרדוף את חיי הדת בברית המועצות, נלחם רבי לוי יצחק על שמירת המצוות. עקב פעילותו נאסר ונשלח לגלות לכפר צ'אילי בקזחסטן. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו. היא הפיקה דיו מעשבים כדי לאפשר לבעלה להעלות את חידושי התורה שלו על הכתב. מאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה. בסופו של דבר הוברחו כתבים אלו אל מחוץ לברית המועצות והודפסו בסדרת ספרים בשם [[ליקוטי לוי יצחק]].
+==גלות==
+בשנת תרצ"ט (1939) נאסר בעלה על ידי השלטונות בשל מלחמתו של רבי לוי יצחק על שמירת המצוות ופעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות.
-לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] אך שם חלה במחלה קשה וסופנית, ממנה נפטר ב[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] (1944).
+לאחר יותר משנת מאסר נשפט ונשלח לגלות בכפר צ'אילי שב[[קזחסטן]] הסובייטית. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו{{הערה|1=אודות פעולות הרבנית בגלות למען בעלה, ניתן לראות בדברי הרבי [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15820&st=&pgnum=82&hilite= בדברים שנשא ביום השנה ה-25 ל[[הסתלקות]]ה] (סוף העמוד ואילך).}}.
+על אף התנאים הקשים, כאשר במקום גלותם לא ניתן היה להשיג כלי כתיבה, הצליחה במסירות רבה לספק את הנדרש על מנת שרבי לוי יצחק יוכל להעלות את תורתו על הכתב, באמצעות הפקת דיו מעשבים. מאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה, ולבסוף הצליחה להבריח את כתבים הללו אל מחוץ לברית המועצות, שלאחר מכן הודפסו בסדרת ספרים בשם [[ליקוטי לוי יצחק]].
+לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] (אלמטי) אך עקב קשיי המאסר והגלות, חלה שם במחלה קשה וסופנית, ממנה נפטר ב[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] (9 באוגוסט 1944).
 ==בארצות הברית==
 [[תמונה:הרבנית מגיעה.jpg|שאמל|thumb|250px|תעודה המעידה על בואה של [[הרבנית חנה]] עם בנה [[הרבי]] לארה"ב]]
-בחורף [[תש"ו]] יצאה מ[[אלמא אטא]], בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע ל[[מוסקבה]]. הרבנית שהתה בביתו של ר' [[דובער ריקמן]], בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מ[[רוסיה]] באופן רשמי בטענה כי יש לה בן ב[[ארה"ב]] ולא הסכימה להבריח את הגבול באמצעות ה'[[עשאלונים]]'. לבסוף הסכימה והבריחה את הגבול ל[[פולין]], שם נדדה מעיר לעיר עד שהגיעה ל[[פריז]], [[צרפת]], שם פגש אותה בנה, [[הרבי]]. על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הם הפליגו יחד באוניה (ולא טסו במטוס) והגיעו לחופי [[ארצות הברית]] ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"ז]] (1947). הרבנית חיתה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-[[770]] (ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], בבית מספר 1418 המחובר כיום עם [[1414 פרזידנט|פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]).
+בחורף [[תש"ו]] (1946) יצאה הרבנית מ[[אלמא אטא]], בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע ל[[מוסקבה]]. הרבנית שהתה בביתו של ר' [[דובער ריקמן]], בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מ[[רוסיה]] באופן רשמי בטענה כי יש לה בן ב[[ארה"ב]] ולא הסכימה להבריח את הגבול ב'[[עשאלונים]]' באמצעות דרכון פולני מזוייף. לבסוף החליטה להבריח את הגבול ל[[פולין]], שם נדדה מעיר לעיר עד שהגיעה ל[[פריז]], [[צרפת]], שם פגש אותה בנה, [[הרבי]].
+על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הם הפליגו יחד באוניה (ולא טסו במטוס) והגיעו לחופי [[ארצות הברית]] ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"ז]] (1947). הרבנית חיתה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-[[770]] (ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], בבית מספר 1418 המחובר כיום עם [[1414 פרזידנט|פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]).
 שנים לאחר שהגיעה ל[[ניו יורק]] הסתלק [[הרבי הריי"צ]] ובנה הבכור, [[הרבי]], מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל.
@@ שורה 49: / שורה 74: @@
 [[קובץ:הרבי בהלויה הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מזיל דמעה ב[[הלוויה|הלווית]] אמו]]
 [[תמונה:ציון הרבנית חנה.jpg|left|thumb|250px|ציון הרבנית חנה]]
-הרבנית נפטרה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php? יומן הסתלקותה של הרבנית חנה] {{שטורעם}}.}} בעלות המנחה ביום ה[[שבת]] ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ"ה]] (1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה ל[[האוהל|אוהל]] [[הרבי הריי"צ]] ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].
+הרבנית נפטרה בעלות המנחה ביום ה[[שבת]] ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ"ה]] (12 בספטמבר 1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה ל[[האוהל|אוהל]] [[הרבי הריי"צ]] ברובע קווינס שב[[ניו יורק]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php? יומן הסתלקותה של הרבנית חנה] {{שטורעם}}.}}.
 ביום הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב770.
-בנות רבות נושאות את השם חנה ונוסדו מוסדות חינוך רבים לזכרה.
+לאחר פטירתה החל הרבי לבאר בהתוועדויות השבת פירושי [[רש"י]] על התורה. כמו"כ הדפיס הרבי חוברת עם [[אגרת התשובה]] עם הקדשה לזכרה.
-לאחר פטירתה החל הרבי לבאר בהתוועדויות השבת פירושי [[רש"י]] על התורה. כמו"כ הדפיס הרבי חוברת עם [[אגרת התשובה]] עם הקדשה לזכרה.
+בכל שנה מתוועד הרבי ביום השנה לפטירתה, ומעורר על שלוש המצוות שקשורים לנשות ובנות ישראל הקשורים בשמה:חלה, נדה, והדלקת הנר.
+===הנצחה===
+בנות רבות נושאות את השם חנה ונוסדו מוסדות רבים לזכרה.
+בין אלו ניתן למנות את 'קרן חנה' המסייעת במימון לנערות החפצות בלימוד בסמינרים יהודיים, רשת בתי הספר העל-יסודיים "בית חנה" לבנות{{הערה|נוסדו על ידי [[הרבי]] בשנת תשכ"ו (1966)}}, שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקריית מלאכי, נוסדה גם היא לזכותה{{הערה|נוסדה על ידי הרבי בשנת תשכ"ט (1969)}}, 'מכון חנה' לבנות בעלות תשובה{{הערה|נוסד בשנת תשל"ב (1972)}}.
+בשנת תשע"ב (2012) בועידה השנתית לעניני דת הנערכת בקזחסטן, העניק הראשון לציון הרב שלמה עמאר, במעמד הנוכחים, לנשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב את יומן הרבנית מתורגם לרוסית בשם הקהילה היהודית בקזחסטן ובשם הרבניים הראשיים לישראל, זאת לאחר שהזכיר אותה בנאומו במעמד אנשי הדתות{{הערה|{{קישור חבד און ליין|70401|הראשל"צ העניק לנשיא קאזחסטן את זכרונות הרבנית חנה ● וידאו||כ' אב תשע"ב}}}}.
 ==משפחתה==
@@ שורה 61: / שורה 93: @@
 *'''בניה''': [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].
 * '''נכדתה''': גב' [[דליה רויטמן]].
+* אחי בעלה, [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל שניאורסון]] , היה נשוי לאחותה של הרבנית חנה.
+* אחי בעלה [[שלום שלמה שניאורסון]] הוא אביה של [[המשוררת זלדה|זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]].
 ==לקריאה נוספת==
+* אליהו הכהן פרידמן, '''אם בישראל''' הוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ג]].
-* '''אם בישראל''' בהוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ג]].
 * '''תולדות לוי יצחק''', כרך ג', בהוצאת [[קה"ת]].
+* '''אם המלכות''' בהוצאת הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], תשס"א.
-* קובץ '''אם המלכות''' בהוצאת הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].
+* מנחם הרמן, הרבנית חנה: ציוני-דרך וסיפורים על הרבנית הצדקנית חנה, אמו של הרבי, תשע"ד (2014)
 ==קישורים חיצוניים==
 * [http://lahak.org/RebbetzinHE.aspx '''זכרונות הרבנית חנה'''] באתר [[ועד הנחות בלה"ק]]
 * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64244 ספר התהלים של רלוי"צ והרבנית חנה] - {{אינפו}}.
+* [http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/318990/jewish/Funeral-of-Rebbetzin-Chana.htm סרטון הלווית הרבנית]{{וידאו}} באתר [[jem]].
 * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28440 ל"ג בעומר בפריז] - {{אינפו}}.
 * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47729 זכרונות הגב' זלמנוב אודות הרבנית חנה] - {{אינפו}}.

בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן	זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל \| הורים: ישראל ברוך · רבקה \| חמיו: יהודה ליב \| אשתו: סטערנא \| אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה \| גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין \| בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל \| חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס \| שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי	הורים: שניאור זלמן · סטערנא \| אשתו: שיינא \| חמיו: ר' יעקב מינוביץ' \| אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל \| גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם \| בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים \| חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק	הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: דובער חמותו: שיינא \| אחים/יות: דבורה \| גיסים/ות: חיים חייקיל \| בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה \| חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש	הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא \| אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) \| חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) \| אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה \| גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ \| בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב	הורים: שמואל · רבקה \| אשתו: שטערנא שרה \| חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק \| חמותו: חנה \| אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| בנים: יוסף יצחק \| גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין \| כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ	הורים: שלום דובער · שטערנא שרה \| אשתו: נחמה דינה \| חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון \| בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא \| חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין \| נכדים: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א	הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: יוסף יצחק \| חמותו: נחמה דינה \| אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) \| גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון

חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־16:56, 31 בינואר 2017

תוכן עניינים

הולדתה וצעירותה

נישואין

יקטרינוסלב

עסקנות ציבורית

חתונת הרבי

גלות

בארצות הברית

זכרונות הרבנית

הסתלקותה

הנצחה

משפחתה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תפריט ניווט