פורים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־19:28, 22 בפברואר 2015

פורים הוא חג שאינו אסור בעשיית מלאכה. החג חל ביום י"ד באדר, ובעיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון כירושלים חל החג ביום ט"ו באדר. בשנה מעוברת חל החג באדר השני. באדר הראשון חל חג הקרוי "פורים קטן". מצוות היום הם: קריאת המגילה בלילה וביום, משתה יין, משלוח מנות, ומתנות לאביונים.

מצוות החג ומנהגיה

מצוות החג

מקרא מגילה

ממצוות החג הוא לשמוע את קריאת מגילת אסתר הן ביום והן בלילה. ומברכים לפניה שתי ברכות נוהגים לקרוא את המגילה בסדר התפילה בלילה לאחר תפילת ערבית ובבוקר אחרי קריאת התורה אחרי שחרית.

משלוח מנות

חובה על כל אחד ואחת מישראל לתת שתי מנות אוכל הראויות לאכילה לחבירו ביום הפורים כדברי הפסוק במגילה^[^{דרוש מקור]}: "משלוח מנות איש לרעהו" ושנים שאוכלים יחד מחליפים מנותיהם ויוצאים ידי חובת המצווה בזה.

מתנות לאביונים

מחובת היום לתת מתנה לענייים וחובת המצווה לתת לכל הפחות לשני עניים פרטוה לכל אחד. הרמב"ם ^[^{דרוש מקור]} כותב שבמצווה זו ירבה אדם יותר מבשאר מצוות היום.

משתה ושמחה

חובת היום הוא לשמוח ולעשות סעודה ולשתות בה יין אופן השמחה המחוייבת היא ללא הגבלות כדברי הגמרא^[^{דרוש מקור]} המפורסמים "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע ביא ארור המן לברוך מרדכי" החג נקרא^[1] "ימי משתה ושמחה".הרבי מבאר כי חיוב המשתה בשונה משאר החיובים, שהם אינם אלא מצוות חד פעמית אשר לאחר קיומם יצא ידי חובתו ושוב אינו חייב, שונה הוא חיוב משתה ושמחה, שחיובו חל בכל רגע ורגע מהיום מפני שהוא מצווה הנובעת מעצם יום הפורים כ"יום משתה ושמחה". ^[2]

בשנת תשמ"ח עורר הרבי לערוך התוועדויות גדולות ברוב עם בימי הפורים^[3].

סדר התפילה

בכל אחת מתפילות החג מוסיפים בברכת מודים שבתפילת השמונה עשרה, תפילת 'על הניסים... בימי מרדכי ואסתר...'

בתפילת שחרית של החג קוראים בתורה בפרשת כי תצא בפרשת מחית עמלק וזכירתו ולאחר מכן קוראים את המגילה, אין אומרים הלל בחג זה על אף הנס שנעשה בו. בגמרא^[4] מובא כמה טעמים לכך:

מבצע פורים

ערך מורחב – מבצע פורים

מנהגי פורים

תחפושות
הכאת המן
רעשן
דמי פורים
ועוד ועוד..

פורים קטן

כאשר השנה היא שנה מעוברת וישנם שני חודשי אדר, חוגגים את חג הפורים בחודש השני (הקרוי אדר ב'), ואילו י"ד באדר ראשון נקרא בשם פורים קטן, וחוגגים בו רק בעריכת סעודה מיוחדת^[5], ובאי אמירת תחנון.

הרבי מסביר כי השמחה בפורים היא ענין שלמעלה ממדידה והגבלה לגמרי, וכמאמר חז"ל: חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"^[6].

ערים מוקפות חומה

ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, הם ערים אשר קייימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן יהושע בן נון בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ"ט) היו מוקפות חומה. העיר הודאית היחידה שהיתה מוקפת חומה אז היא העיר ירושלים, אולם קיימות ערים רבות אשר חוששים עליהם מפני שמא היו מוקפות חומה אז.

ענין זה הוא נפקא מינה לענין חגיגת חג הפורים, כי הערים המוקפות חומה חוגגות אותו בשושן פורים.

הרבי הורה לרב תנחום דונין לחגוג מספק בעיר חיפה את פורים בשני הימים.

ראו גם

קישורים חיצונים

שונות

שיחות הרבי

התוועדות פורים תשל"ג -
פורים תשמ"ב בבית חיינו -
התוועדות פורים תשמ"ז -
מגילת אסתר עם פירוש "שערי מגילה" מהרבי שליט"א - אתר היברובוקס
שערי הלכה ומנהג אה"ע עמ' קנח (עמ' 154) - דין קריאת המגילה באמצעות טלפון - אתר היברובוקס
תורת מנחם חלק ה' לפורים וחג השבועות - אתר היברובוקס
ליקוט מהנהגות הרבי לחג הפורים - אתר torah4blind

הערות שוליים

↑ אסתר ט.
↑ לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 20 (עמ' 32).
↑ שלשלת היחס עמ' 32.
↑ מגילה^[^{דרוש מקור]}
↑ לשון הרמ"א בנוגע לפורים קטן, והובא בנוגע למעשה בפועל בלוח כולל חב"ד ביום זה.
↑ שיחות קודש תשמ"א

[1] אסתר ט.

[2] לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 20 (עמ' 32).

[3] שלשלת היחס עמ' 32.

[4] מגילה^[^{דרוש מקור]}

[5] לשון הרמ"א בנוגע לפורים קטן, והובא בנוגע למעשה בפועל בלוח כולל חב"ד ביום זה.

[6] שיחות קודש תשמ"א

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{להשלים|כל הערך=כן}}
 [[תמונה:הרבי בפורים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים]]
 '''פורים''' הוא חג שאינו אסור בעשיית מלאכה. החג חל ביום [[י"ד באדר]], ובעיירות המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]] כ[[ירושלים]] חל החג ביום [[ט"ו באדר]]. ב[[שנה]] מעוברת חל החג באדר השני. באדר הראשון חל חג הקרוי "פורים קטן". מצוות היום הם: קריאת המגילה בלילה וביום, משתה [[יין]], משלוח מנות, ומתנות לאביונים.
-[[הרבי]] מבאר כי חיוב המשתה הוא אחר משאר החיובים. בעוד ששאר החיובים אינם אלא מצוות חד פעמיות אשר לאחר קיומם נפקע החיוב, שונה דין הוא חיוב משתה יין, שהוא דין באופן קיום יום הפורים כ"יום משתה ושמחה" ולכן חל החיוב בכל רגע ורגע מימי הפורים<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=&pgnum=32&hilite= לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 20 (עמ' 32)].</REF>
+==מצוות החג ומנהגיה==
+===מצוות החג===
+====מקרא מגילה====
+ממצוות החג הוא לשמוע את קריאת מגילת אסתר הן ביום והן בלילה. ומברכים לפניה שתי ברכות נוהגים לקרוא את המגילה בסדר התפילה בלילה לאחר תפילת ערבית ובבוקר אחרי קריאת התורה אחרי שחרית.
+====משלוח מנות====
+חובה על כל אחד ואחת מישראל לתת שתי מנות אוכל הראויות לאכילה לחבירו ביום הפורים כדברי הפסוק במגילה{{מקור}}: "משלוח מנות איש לרעהו"
+ושנים שאוכלים יחד מחליפים מנותיהם ויוצאים ידי חובת המצווה בזה.
+====מתנות לאביונים====
+מחובת היום לתת מתנה לענייים וחובת המצווה לתת לכל הפחות לשני עניים פרטוה לכל אחד. הרמב"ם {{מקור}} כותב שבמצווה זו ירבה אדם יותר מבשאר מצוות היום.
+====משתה ושמחה====
+חובת היום הוא לשמוח ולעשות סעודה ולשתות בה יין אופן השמחה המחוייבת היא ללא הגבלות כדברי הגמרא{{מקור}} המפורסמים "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע ביא ארור המן לברוך מרדכי"
+החג נקרא{{הערה|אסתר ט.}} "ימי משתה ושמחה".[[הרבי]] מבאר כי חיוב המשתה בשונה משאר החיובים, שהם אינם אלא מצוות חד פעמית אשר לאחר קיומם יצא ידי חובתו ושוב אינו חייב, שונה  הוא חיוב משתה ושמחה, שחיובו חל בכל רגע ורגע מהיום מפני שהוא מצווה הנובעת מעצם יום הפורים כ"יום משתה ושמחה". <REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=&pgnum=32&hilite= לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 20 (עמ' 32)].</REF>
+בשנת [[תשמ"ח]] עורר הרבי לערוך התוועדויות גדולות ברוב עם בימי הפורים<REF>[[שלשלת היחס]] עמ' 32.</REF>.
+=== סדר התפילה ===
+בכל אחת מתפילות החג מוסיפים בברכת [[מודים]] שבתפילת ה[[שמונה עשרה]], תפילת 'על הניסים... בימי מרדכי ואסתר...'
+בתפילת שחרית של החג קוראים בתורה בפרשת כי תצא בפרשת מחית עמלק וזכירתו ולאחר מכן קוראים את המגילה, אין אומרים הלל בחג זה על אף הנס שנעשה בו. בגמרא{{הערה|מגילה{{מקור}}}} מובא כמה טעמים לכך:
+====מבצע פורים====
+{{ערך מורחב|מבצע פורים}}
+===מנהגי פורים===
+*תחפושות
+*הכאת המן
+*רעשן
+*דמי פורים
+*ועוד ועוד..
 ==פורים קטן==
 כאשר השנה היא [[שנה מעוברת]] וישנם שני חודשי אדר, חוגגים את חג הפורים בחודש השני (הקרוי [[אדר ב']]), ואילו י"ד באדר ראשון נקרא בשם [[פורים קטן]], וחוגגים בו רק בעריכת סעודה מיוחדת{{הערה|לשון הרמ"א בנוגע לפורים קטן, והובא בנוגע למעשה בפועל ב[[לוח כולל חב"ד]] ביום זה.}}, ובאי אמירת [[תחנון]].
-== השמחה בפורים ==
+ הרבי מסביר כי השמחה בפורים היא ענין שלמעלה ממדידה והגבלה לגמרי, וכמאמר חז"ל: חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=3ffb6e7a-bf87-4236-901a-33b4126d33b1&st=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=514 שיחות קודש תשמ"א]</REF>.
-החג קרוי ב[[מגילת אסתר]] "ימי משתה ושמחה". הרבי מסביר כי השמחה בפורים היא ענין שלמעלה ממדידה והגבלה לגמרי, וכמאמר חז"ל: חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=3ffb6e7a-bf87-4236-901a-33b4126d33b1&st=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=514 שיחות קודש תשמ"א]</REF>.
-== התוועדויות ==
-בשנת [[תשמ"ח]] עורר הרבי לערוך התוועדויות גדולות ברוב עם בימי הפורים<REF>[[שלשלת היחס]] עמ' 32.</REF>.
 ==ערים מוקפות חומה==

חג הפורים
ימי הפורים	פורים קטן · שבת זכור · תענית אסתר · פורים · שושן פורים · פורים משולש
מצוות הפורים	משלוח מנות · משתה ושמחה · מתנות לאביונים · קריאת המגילה · ועל הניסים
מנהגי פורים	זכר למחצית השקל · קרעפלאך · תחפושת · עד דלא ידע · אוזני המן
מגילת אסתר	אחשוורוש · המן · אסתר · מרדכי היהודי · בגתן ותרש · ושתי · חרבונה · עשרת בני המן · זרש
ענייני הפורים	מבצע פורים · חג הפורים והקהל · תקנת המשקה
התוועדויות פורים	פורים תשי"ג · נס מבצע פורים תשל"ו
ניגוני פורים	ויהי בימי אחשורוש · שושנת יעקב (א) · שושנת יעקב (ב) · שושנת יעקב (ג) · בימי מרדכי ואסתר · שושנת יעקב (חודוקוב)

חגים וזמנים
מדברי תורה	שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה
מדברי חכמים	חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין
תעניות	צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם
מנהג ישראל	חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב
שבתות מיוחדות	שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות