ט' במנחם אב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־17:39, 15 ביולי 2013

<< >> חודש מנחם אב
א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח	ט	י
יא	יב	יג	יד	טו	טז	יז	יח	יט	כ
כא	כב	כג	כד	כה	כו	כז	כח	כט	ל
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ט' באב (תשעה באב), הוא היום התשיעי בחודש מנחם אב ובו החלו האויבים לשרוף את בית המקדש, סמוך לשקיעת החמה והוא יום צום ותענית.

בשנת תשל"ג עורר הרבי לערוך כינוס ילדים ביום זה בכותל המערבי^[1].

אירועים ביהדות

ב'תמט - עם ישראל בכה על דברי המרגלים ונגזר שלא יכנסו לארץ.
ג'של"ח - בית המקדש הראשון נחרב על ידי הבבלים.
ג'תתכ"ח - חורבן בית המקדש השני על ידי הרומאים.
טורנוסרופוס הרשע חרש את שטח הר הבית.
ג'תתצ"ה - חורבן ביתר על ידי הרומאים - סיום מרד בר כוכבא ו-580 אלף יהודים, נרצחו.
נ' - גירוש יהודי אנגליה על ידי אדוארד הראשון.
רנ"ב - גירוש יהודי ספרד בתקופת המלך פרננדו השני ואיזבלה.
תצ"ו - רבי רפאל טריויש, מחבר ספר 'צח ואדום', נפטר.
תקע"ה - רבי יעקב יצחק הורביץ - ה'חוזה מלובלין', נפטר.
תרע"ד - פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
תרפ"ט - פרוץ מאורעות תרפ"ט.
תשמ"א - רבי יצחק ניסים, הראשון לציון, נפטר.

לימוד בתשעה באב

בתשעה באב חל איסור ללמוד דברי תורה המשמחים את הלב, ביום זה נהוג ללמוד דברים עצובים כגון על חורבן בית המקדש ופירושים על מגילת איכה.

הרבי הורה להוסיף בלימוד בתשעה באב, בענינים המותרים ללמוד ביום זה. הרבי אף הציע ללמוד את רשימת אדמו"ר הצ"צ למגילת איכה (מתוך ספר אור התורה), שם נתבארו כמה מאמרי חז"ל שבמשנה, ובפרט שיש בהם חיבור פנימיות התורה עם נגלה דתורה. הרבי הציע לסדר משמרות מעת לעת שילמדו בשלשה או בעשרה יחד.

ביאת המשיח

ביום זה, סמוך לשקיעת החמה נולד משיח ששמו מנחם^[2], כמובא במדרש איכה, ומסיבה זו על פי ההלכה יש קולות ביום זה במנהגי אבלות רבים, כמו בישיבה על ספסל, והדלקת האורות.

אף מובא בהלכה כי אין לומר תחנון ביום זה מכיון שהוא נקרא "מועד", וכתוב "קרא עלי מועד לשבור בחורי^[3]". דבר זה מרמז על קירוב ביאת המשיח ביום זה. ה'ישמח משה מאוהל' אמר, כי לולי היה מתבייש, היה צועד בריש גלי עם שטריימלך ביום זה.

ראו גם

ימי בין המצרים

קישורים חיצונים

וידאו

הפתגם היומי - ט' במנחם אב - מלוח היום יום

במנחה: קריאת שמע, שיר של יום, "אין-כאלוקינו" וכל השיעורים השייכים לשחרית, ואחר כך סדר תפילת מנחה. אין מברכין "שעשה לי כל צרכי" עד למחר.

אדוני אבי מורי ורבי היה לומד בכל שנה ושנה בתשעה באב איכה רבה וסוגית רב יוחנן דפרק הניזקין. בבוקר אחר אמירת הקינות - שהיה אומרם כולם - היה אומר איכה. היה עולה לתורה למפטיר, ולפעמים הן בשחרית הן במנחה.

הערות שוליים

↑ שלשלת היחס עמ' 28.
↑ ולכן מי שנולד בתשעה באב קוראים אותו מנחם.
↑ איכה א, ט"ו.

[1] שלשלת היחס עמ' 28.

[2] ולכן מי שנולד בתשעה באב קוראים אותו מנחם.

[3] איכה א, ט"ו.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 == ביאת המשיח ==
-ביום זה, סמוך לשקיעת החמה נולד [[משיח]] ששמו מנחם, כמובא במדרש איכה, ומסיבה זו על פי ה[[הלכה]] יש קולות ביום זה במנהגי אבלות רבים, כמו בישיבה על ספסל, והדלקת האורות.
+ביום זה, סמוך לשקיעת החמה נולד [[משיח]] ששמו מנחם{{הערה|ולכן מי שנולד בתשעה באב קוראים אותו מנחם.}}, כמובא במדרש איכה, ומסיבה זו על פי ה[[הלכה]] יש קולות ביום זה במנהגי אבלות רבים, כמו בישיבה על ספסל, והדלקת האורות.
 אף מובא ב[[הלכה]] כי אין לומר [[תחנון]] ביום זה מכיון שהוא נקרא "מועד", וכתוב "קרא עלי מועד לשבור בחורי{{הערת שוליים|איכה א, ט"ו.}}". דבר זה מרמז על קירוב ביאת ה[[משיח]] ביום זה. ה'ישמח משה מאוהל' אמר, כי לולי היה מתבייש, היה צועד בריש גלי עם שטריימלך ביום זה.

חגים וזמנים
מדברי תורה	שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה
מדברי חכמים	חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין
תעניות	צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם
מנהג ישראל	חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב
שבתות מיוחדות	שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות