מאסר וגאולת הרבי הריי"צ: הבדלים בין גרסאות בדף
(←המאסר: שפאלערקה) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (124 גרסאות ביניים של 35 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שפאלערקע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור הרבי]] | |||
'''מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ | '''מאסר וגאולת הרבי הריי"צ''' הוא כינוי לפרשיית מאסרו השביעי והאחרון של [[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר הריי"צ]] בעקבות פעולותיו להחזקת הדת ב[[רוסיה]] ושיחרורו ה[[נס|ניסי]]. בעקבות המאסר עזב הרבי את [[ברית המועצות]], והגיע ל[[ריגא]] בירת [[לטביה]]. מידי שנה מתקיימים במועד שחרורו של הרבי - [[י"ב תמוז]]-[[י"ג תמוז]] - חגיגות 'חג הגאולה'. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
הימים הם ימי האימה ברוסיה. השלטון הסובייטי מדכא בעוז כל פעילות שריח של דת נודף ממנה. חסידי חב"ד | הימים הם ימי האימה ברוסיה. השלטון הסובייטי מדכא בעוז כל פעילות שריח של דת נודף ממנה. חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] פועלים ב[[מסירות נפש]] של ממש בכדי לשמור את הגחלת היהודית. על הפעילות הגדולה מנצח אדמו"ר הריי"צ ששולח לכל עיר ו[[עיירה]] שיש בה יהודים [[שליח|שלוחים]] בכדי שיקימו [[חדר]] ו[[ישיבת תומכי תמימים]] ללימוד תורה, בית כנסת, [[מקווה]] טהרה וכל מה שניתן כדי לבצר את חומות היהדות והחסידות. כמו כן משמשים השלוחים כרבנים, שוחטים ומוהלים. | ||
השלטון הרוסי עוצר בכל יום עוד חסידים, אך הרבי לא נרתע ושולח שליחים נוספים שיחליפו את קודמיהם שנמצאים בבית הכלא או בגלות | השלטון הרוסי עוצר בכל יום עוד חסידים, אך הרבי לא נרתע ושולח שליחים נוספים שיחליפו את קודמיהם שנמצאים בבית הכלא או בגלות במחנות עבודה ב[[סיביר]] ובמחוזות נידחים אחרים. חלקם של החסידים שעברו 'עבירות חמורות' של הפצת תורה ומצוות הוצאו להורג על ידי סוכני הג.פ.או. (המשטרה החשאית). | ||
לשלטונות רוסיה היה ברור שמעצרו של הרבי יוביל תגובה חריפה מצד העולם, שכבר אז הכיר בו מנהיג רוחני לעם היהודי כולו. לאידך, ג.פ.או ידעו שכשם שאין גוף ללא ראש כך החסידים לא יכלו לפעול בלי הוראות רבם. הפעילות שגדלה מיום ליום, כמו הביטויים החריפים שהשמיע הרבי בהזדמנויות שונות{{ | לשלטונות [[רוסיה]] היה ברור שמעצרו של הרבי יוביל תגובה חריפה מצד העולם, שכבר אז הכיר בו מנהיג רוחני לעם היהודי כולו. לאידך, ג.פ.או. ידעו שכשם שאין [[גוף]] ללא ראש כך החסידים לא יכלו לפעול בלי הוראות רבם. הפעילות שגדלה מיום ליום, כמו הביטויים החריפים שהשמיע הרבי בהזדמנויות שונות{{הערה|פורים [[תרפ"ז]] ועוד}} גרמו לקבלת ההחלטה על מעצרו של הרבי. 'הקש ששבר את גב הגמל' והוביל למאסר היה התנגדותו האיתנה של הרבי ל'וועידת הקהילות' שהייתה אמורה להיערך באותה תקופה. הרבי התנגד בתוקף לוועידה שמטרתה הייתה לקבוע רפורמות חדשות בכל הקישור לחינוך היהודי האותנטי. הרבי שלח שליחים ומכתבים לכל הקהילות בכדי לבקש שלא להגיע לוועידה זו. | ||
==המאסר== | ==המאסר== | ||
[[ | [[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו"ר הריי"צ.{{ש}}תרגום הידיעה: "הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי"]] | ||
באמצע | בליל יום רביעי, [[ט"ו בסיוון]] שנת [[תרפ"ז]] שהה אדמו"ר הריי"צ בביתו שבפינת הרחובות פנטיליבסקיה-מחוביה 22 ב[[לנינגרד]]{{הערה|בית זה היה שייך בעבר לאדם בשם פלכונוב, שהיה מקורב של הצאר.}}. הוא סיים לקבל אנשים ל[[יחידות]], התפלל [[ערבית]] ולאחריה נטל את ידיו לארוחת הערב עם בני משפחתו; שתי בנותיו וחתנו הרב [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו"ר הריי"צ)|שמריהו גוראריה]]. באמצע הארוחה פרצו לביתו של אדמו"ר הריי"צ מספר חיילים מזויינים כשבראשם היו שני אנשי ג.פ.או., נחמסון ולולב (מוצאם ממשפחתם חסידי חב"ד).{{הערה|לולב נרצח על ידי השלטונות הקומוניסטיים בשנת תרצ"ט (בתקופת ה"טיהורים הגדולים" של סטאלין). נחמנסון חי עד שנת תשנ"ב. בראיון איתו שהתקיים אחרי נפילת הקומוניזם אמר שהוא ממשיך להאמין בקומוניזם למרות שהוגלה על ידי השלטונות לחמש שנים לסיביר... (מראיון עם השליח הרב דוד אליעזרי שכתב ביוגרפיה מקיפה על הרבי הריי"צ. כפר חב"ד גליון 1991, י"ב טבת תשפ"ג, עמ' 26.)}}. לאחר דיון קצר עם אדמו"ר הריי"צ, התמקמו החיילים בכל פתחתי הבית ולא אפשרו לצאת ולהיכנס. נחמנסון אמר לאדמו"ר הריי"צ: "הרינו מודיעים לכם בזה שאתם נמצאים כבר תחת מאסר". הידיעה הלחיצה את תושבי הבית. בנותיו של אדמו"ר הריי"צ החלו לבכות, אמו, מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] התעוררה משנתה וחיבקה את בנה. | ||
אדמו"ר הריי"צ היה שלוו בכל מהלך הפריצה ולא היה נראה עליו רגש של פחד או יאוש וביקש מאנשי הג.פ.או. שלא להרעיש ולדבר בקול רם, כדי שנכדו התינוק, [[שלום דובער גוראריה]], לא יתעורר משנתו. מיד כשפרצו השוטרים לביתם, הרגיע אדמו"ר הריי"צ את בני ביתו ואמר: "מה שתהיה זהותם ומה שתהיה מטרת ביקורם, אני סומך בשם יתברך, מה שברצונו, זה מה שיארע". | |||
עם הגעתו של הרבי לבית הסוהר הוא הובל לחקירה שנמשכה מספר שעות, ובוספם הודיע לו איש הג.פ.או לולב: '''בתוך עשרים וארבע שעות תומת ביריה!'''. | נחמסון ולולב החלו לערוך חיפוש בבית ואדמו"ר הריי"צ אמר לו: "אם אתם מחפשים כאן מסמכים מהפכניים - תתאכזבו. אין ברשותי שום דבר שיכול להצביע על התנגדותי כביכול למשטר הנוכחי ובכלל אין לי שום עסק בפוליטיקה. פעילותי על שדה הדת ידועה לכל, אינני עושה שום דבר בלתי חוקי, לא חטאתי בשום דבר, אלא אם כן זייפתם עלילה כנגדי". | ||
לאחר חיפוש מדוקדק בבית, הם לקחו את הרבי למעצר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. | |||
לימים התבטא [[הרבי]] שיום זה התגלה למפרע שהיה [[מלאכת זורע|זריעה]] בכדי שתבוא הצמיחה של הפצת המעיינות{{הערה|ספר המאמרים חלק ג' עמ' קפ"ח}} | |||
עם הגעתו של הרבי לבית הסוהר הוא הובל לחקירה שנמשכה מספר שעות, ובוספם הודיע לו איש הג.פ.או. לולב: '''בתוך עשרים וארבע שעות תומת ביריה!'''. | |||
דברים אלו עשו רושם חזק על הרבי, אך הוא התחזק ואמר 'השי"ת יעזור'. | דברים אלו עשו רושם חזק על הרבי, אך הוא התחזק ואמר 'השי"ת יעזור'. | ||
ביומן המאסר שכתב הרבי הריי"צ בעצמו, הוא מתאר את האימה | ביומן המאסר שכתב [[הרבי הריי"צ]] בעצמו, הוא מתאר את האימה והמראות שמטילים על כל אסיר שמגיע לבית הכלא, איך האסיר הופך ממציאות עצמאית ל'יארליק' (=מספר) ואת הסבל הנפשי הרב. באותה העת החליט הרבי לחזק את בטחונו בה' ולא לפחד כלל מהניסיונות להטיל מורא. | ||
מקום נכבד ביומן המאסר מקבל מאבקו של הרבי בתוך בית הסוהר, על מנת שישיבו לו את | מקום נכבד ביומן המאסר מקבל מאבקו של הרבי בתוך בית הסוהר, על מנת שישיבו לו את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] שהוחרמו ממנו בעת כניסתו לכלא. הרבי מספר על מברקים ששלח, שביתת רעב שהוא הכריז ופעולות נוספות שבסוף הצליחו לפעול לכך שהשיבו לו את [[תפילין|תפיליו]] לאחר יומיים במאסר. | ||
==מאמצים להצלת הרבי== | ==מאמצים להצלת הרבי== | ||
[[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברקו של הרב קוק להצלת אדמו"ר הריי"צ מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]] | |||
שלטונות הכלא לא יכלו לבצע את זממם, בעקבות לחצים בין-לאומיים שהופעלו על ממשלת רוסיה. את עיקר מאמצי ההצלה ריכז חבר הפרלמט בלטביה ר' [[מרדכי דובין]], וחבר הבונדסטאג ד"ר אוסקר קוהן. כמו | שלטונות הכלא לא יכלו לבצע את זממם, בעקבות לחצים בין-לאומיים שהופעלו על ממשלת רוסיה. את עיקר מאמצי ההצלה ריכז חבר הפרלמט בלטביה ר' [[מרדכי דובין]], וחבר הבונדסטאג ד"ר אוסקר קוהן. כמו כן השתדלה גב' פישקובה, יו"ר הצלב האדום בהצלת הרבי. אחד האנשים שפעלו למען שחרורו של הרבי במישור המדיני היה הרב [[אברהם יצחק קוק]], הרב הראשי ל[[ארץ ישראל]], ששלח מברק בהול להנהלת הג'וינט ב[[ארצות הברית]] בערב [[ראש חודש]] [[תמוז]] תרפ"ז, ובו כתב: "מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות". | ||
המאמצים וההשתדלויות נשאו פרי, וביום [[ | המאמצים וההשתדלויות נשאו פרי, וביום [[כ' סיון]] [[תרפ"ז]] עונש המוות שריחף על הרבי בוטל, ובמקומו הוחלט להגלות את הרבי לעשר שנים באיי סלובקי. העסקנים הרבים שהתעסקו בהצלת הרבי המשיכו במאמצים גדולים לבטל גם פסק זה. לאחר השתדלות רבה נכנע המשטר הרוסי והחליף את גזר הדין בפעם השלישית לשלש שנות גלות בקוסטרמה. | ||
במושבות החסידים ברחבי רוסיה הגדולה לא היו מעודכנים בכל הפרטים, הספיקה להם העובדה שעונש המוות ביריה בוטל בכדי לצאת בשמחה ובריקודים לרחובות. גם לאחר שהם המשיכו להתעדכן שתמורת העונש הקודם הוחלט להגלות את הרבי, היו מן החסידים שהמשיכו לרקוד, לשמוח ולהתוועד עד לשחרורו המלא של הרבי. | במושבות החסידים ברחבי [[רוסיה]] הגדולה לא היו מעודכנים בכל הפרטים, הספיקה להם העובדה שעונש המוות ביריה בוטל בכדי לצאת בשמחה ובריקודים לרחובות. גם לאחר שהם המשיכו להתעדכן שתמורת העונש הקודם הוחלט להגלות את הרבי, היו מן החסידים שהמשיכו לרקוד, לשמוח ולהתוועד עד לשחרורו המלא של הרבי. | ||
ביום ראשון ג' בתמוז, לאחר תשע עשרה ימים של ישיבה במאסר, הוגלה הרבי לעיר קוסטרמה, עיר נוצרית מובהקת שרק יהודים מועטים גרו בה. | ביום ראשון ג' בתמוז, לאחר תשע עשרה ימים של ישיבה במאסר, הוגלה הרבי לעיר קוסטרמה, עיר נוצרית מובהקת שרק יהודים מועטים גרו בה. | ||
לנסיעת הרבי הצטרפו בתו הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], והחסיד [[אליהו חיים אלטהויז]]. תחנת הרכבת הייתה צפופה מהמון אדם שהגיעו להיפרד מהרבי לפני יציאתו לגלות. | לנסיעת הרבי הצטרפו בתו הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], והחסיד [[אליהו חיים אלטהויז]]. תחנת הרכבת הייתה צפופה מהמון אדם שהגיעו להיפרד מהרבי לפני יציאתו לגלות. | ||
לפני שהרבי עלה לקרון הרכבת, הוא נשא דברים קצרים חוצבי להבות, ובין השאר הוא אמר: "ידעו נא כל העמים אשר על פני האדמה, כי רק גופותנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות. חייבים אנו להכריז גלוי לעין כל, שכל מה שנוגע לדתנו, לתורת ישראל, מצוותיו ומנהגיו, אין מישהו שיכפה עלינו דעתו ואין שום כח של כפייה רשאי | לפני שהרבי עלה לקרון הרכבת, הוא נשא דברים קצרים חוצבי להבות, ובין השאר הוא אמר: "ידעו נא כל העמים אשר על פני האדמה, כי רק גופותנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות. חייבים אנו להכריז גלוי לעין כל, שכל מה שנוגע לדתנו, לתורת ישראל, מצוותיו ומנהגיו, אין מישהו שיכפה עלינו דעתו ואין שום כח של כפייה רשאי לשעבדנו. | ||
עלינו להצהיר בכל תוקף כח | עלינו להצהיר בכל תוקף כח ה[[מסירות נפש]] היהודית זה אלפי שנה - 'אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו...' וזוהי בקשתנו מהשי"ת, אל יעזבנו ואל יטשנו, יתן השי"ת התוקף הנכון שלא נירתע מפני ייסורי ה[[גוף]] ואדרבה לקבלם בשמחה, וכל עונש ח"ו המוטל עלינו בגלל החזקתנו חדר ללימוד התורה ולקיום מצוות, יוסיף לנו התחזקות בחיזוק היהדות". | ||
כשסיים את דבריו, עלה הרבי לרכבת, ובתוך עשרים וארבע שעות הוא הגיע לעיר גלותו בקוסטרמה, שם חיכה לו החסיד ר' [[מיכאל דבורקין]] שהגיע לשם מספר ימים קודם בכדי להכין את המקום לקליטתו של הרבי. | כשסיים את דבריו, עלה הרבי לרכבת, ובתוך עשרים וארבע שעות הוא הגיע לעיר גלותו בקוסטרמה, שם חיכה לו החסיד ר' [[מיכאל דבורקין]] שהגיע לשם מספר ימים קודם בכדי להכין את המקום לקליטתו של הרבי. | ||
| שורה 47: | שורה 53: | ||
==חגיגות הגאולה== | ==חגיגות הגאולה== | ||
[[קובץ:גוט_יום_טוב.jpg| | [[קובץ:גוט_יום_טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעות 'גוט יום טוב' (=חג שמח!)]] | ||
במכתב שכתב האדמו"ר הריי"צ בקשר לחג הגאולה, הוא כותב "לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצווה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה... היום שנים עשר | במכתב שכתב האדמו"ר הריי"צ בקשר לחג הגאולה, הוא כותב "לא אותי בלבד גאל [[הקב"ה]] בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצווה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה... היום שנים עשר ל[[חודש תמוז]] הוא יום חג גאולת עוסקי הרבצת תורה, כי ביום ההוא נודע לעין כל כי העבודה הגדולה אשר עבדתי בהרבצת תורה וחיזוק הדת, מותרת היא על פי חוק המדינה". | ||
ימי י"ב וי"ג בתמוז נקבעו בכל מושבות [[אנ"ש]] כחג הגאולה שבו אין אומרים תחנון{{ | גם הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]] יצאו בשנת תרפ"ח בקול קורא בדברים חוצבים להבות אש לקבוע את יום י"ב תמוז ליום חג לדורות לכל בני ישראל בלי הבדל מפלגות וכתות<ref>אשכבתא דרבי עמ' 110</ref>. | ||
ימי י"ב וי"ג בתמוז נקבעו בכל מושבות [[אנ"ש]] כחג הגאולה שבו אין אומרים תחנון{{הערה|ספר המנהגים}}, יום [[התוועדות]] והזדמנות לקבלת החלטות טובות של הוספה בתורה ומצוות ובייחוד חיזוק לימוד ודרכי החסידות ו[[הפצת המעיינות]] חוצה. | |||
גם את יום ג' בתמוז חוגגים בקרב אנ"ש. לשאלת החסידים האם אומרים תחנון ביום זה, השיב הרבי שזה תלוי ב[[הרגש]]. | גם את יום ג' בתמוז חוגגים בקרב אנ"ש. לשאלת החסידים האם אומרים תחנון ביום זה, השיב הרבי שזה תלוי ב[[הרגש]]. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[רשימת המאסר]] | |||
*[[ניגון לי"ב י"ג תמוז]] | *[[ניגון לי"ב י"ג תמוז]] | ||
*[[ט"ו סיון תרפ"ז]] | *[[ט"ו סיון תרפ"ז]] | ||
*[[ג' תמוז תרפ"ז]] | *[[ג' תמוז תרפ"ז]] | ||
*[[י"ב תמוז תרפ"ז]] | *[[י"ב תמוז תרפ"ז]] | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''' - [[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
* מכון אהלי צדיקים, '''[[פדה בשלום]]'''. | |||
* [[מנחם זיגלבוים]], '''[[סיפורו של חג]]''' - י"ב תמוז. | |||
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא"ח]]. | |||
*[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר [[בית חב"ד]]. | |||
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=88&article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר [[חב"ד בישראל (אתר)]]. | |||
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר "[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]". | |||
*[http://chabad.info/news/חוברת-להפצה-סיפור-המאסר-והגאולה-של-יב/סיפור המאסר והגאולה] בהוצאת "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]". | |||
*'''עשר עובדות על חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז''', שבועון בית משיח גליון 1219 עמוד 43 | |||
*'''מלחמה בשניאורסון''', שבועון בית משיח י"ג סיון תש"פ עמוד 32 | |||
*'''ספור מהרב ר' יוסף יצחק שניאורסון''', נדפס בשנת תרפ"ט על ידי עיתון 'הארץ'{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/121044 אודות הקובץ].}} | |||
*{{בית||שנזכה להתראות עם הרבי|1318|22-24|תשפ"ב}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic= | ===קבצים=== | ||
*'''[https://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62680_he_1.pdf הרבי שניצח את הקומניסטים] {{PDF}} - סיפור המאסר והגאולה בהוצאת [[התאחדות החסידים]]. | |||
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62568_he_1.pdf מסירות נפש על קידוש ה']''', קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], לקראת חג הגאולה ה'תשע"א.{{PDF}} - {{אינפו}} | |||
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76184 המאסר השביעי]''', [[ועד חיילי בית דוד]], יד סיון התשע"ג (23.05.2013) {{PDF}} {{אינפו}} | |||
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד ישראל|צא"ח]]. | |||
*[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר {{בית חב"ד}}. | |||
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=88&article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר {{חב"ד בישראל}}. | |||
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר "[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]". | |||
*[http://shturem.net/images/news/89404_news_18072016_2185.pdf "רשימות המאסר"] שכתב הרבי הריי"צ | |||
*[https://col.org.il/news/146218 מיוחד: חשיפה מרגשת מכתב ידו של בעל הגאולה] {{COL}} | |||
*[https://chabadpedia.co.il/images/8/86/עשרה_שיושבין.pdf סיכומים וביאורים במאמר "עשרה שיושבין" תשמ"ב מאת הרב שלום דובער וולף] {{PDF}} | |||
===מדיה=== | |||
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1418 "בלתי נכנע"] - סרט המתאר את סיפור המאסר והגאולה עם צילומים מיוחדים מבית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' (רוסית){{וידאו}} - {{אינפו}} ([https://col.org.il/news/131966 חלק ראשון - בתרגום לעברית]{{וידאו}}{{COL}}) | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62667]. כארבע שעות של וידאו בליווי כתוביות בעברית, יומן ותקצירים.{{וידאו}} - {{אינפו}} | |||
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3490 תוקף [[הרבי הריי"צ]] במאסר]''', [[שיחה|שיחת קודש]] של [[הרבי]] ב[[התוועדות]] [[י"ג תמוז]] [[תשכ"ב]]. {{וידאו}}{{אינפו}}{{קישור שבור}} | |||
*'''[https://anash.org/watch-the-story-of-yud-beis-tammuz-for-children/ צפו: סיפורו של יוד בית תמוז לילדים]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית) | |||
===שונות=== | |||
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=464 סיפור המאסר והגאולה] - {{חב"ד בישראל}} | |||
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=88 מנהגים, מאמרים וסיפורים] לי"ב י"ג תמוז - {{חב"ד בישראל}} | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62658 תמונותיהם של גיבורי פרשיית המאסר והגאולה]{{תמונה}} - {{אינפו}} | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62656 כך קיבל הרבי את בשורת השחרור], תיאור שחרורו של אדמו"ר הריי"צ מגלותו, על פי יומניו וסיפורי החסידים. מנחם זיגלבוים באדיבות עיתון 'בית משיח' - {{אינפו}} | |||
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/7/14/080595274774.html המברקים יצאו דחופים...]''', תצלומים מארכיון הג'וינט של בקשות לשחרור אדמו"ר הריי"צ {{בית משיח}} | |||
*ר' אבי חדד, '''[https://drive.google.com/file/d/1e28eX8Ic0hDEKIlZihgAYWEUJRJizUJh/view?usp=sharing הגאולה של כולנו]''', [[עיתון הגאולה]] מס' 41 עמוד 32 | |||
*'''[https://col.org.il/news/131928 בראי עיתונות התקופה: מאסרו וגאולתו של אדמו"ר הריי"ץ]''' {{COL}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/131939 שחקו וגלו: עד כמה אתם מכירים את מאורעות חג הגאולה?]''' {{COL}} | |||
*[https://chabad.info/in-focus/163596/ שאפלערקע – מבט אל תוך בית הכלא האימתני{{תמונה}}{{אינפו}}] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תולדות חייו של אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:מאסרי וגאולות רבותינו נשיאינו]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:09, 6 באוגוסט 2024
מאסר וגאולת הרבי הריי"צ הוא כינוי לפרשיית מאסרו השביעי והאחרון של רבי יוסף יצחק שניאורסון - האדמו"ר הריי"צ בעקבות פעולותיו להחזקת הדת ברוסיה ושיחרורו הניסי. בעקבות המאסר עזב הרבי את ברית המועצות, והגיע לריגא בירת לטביה. מידי שנה מתקיימים במועד שחרורו של הרבי - י"ב תמוז-י"ג תמוז - חגיגות 'חג הגאולה'.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
הימים הם ימי האימה ברוסיה. השלטון הסובייטי מדכא בעוז כל פעילות שריח של דת נודף ממנה. חסידי חב"ד ברוסיה פועלים במסירות נפש של ממש בכדי לשמור את הגחלת היהודית. על הפעילות הגדולה מנצח אדמו"ר הריי"צ ששולח לכל עיר ועיירה שיש בה יהודים שלוחים בכדי שיקימו חדר וישיבת תומכי תמימים ללימוד תורה, בית כנסת, מקווה טהרה וכל מה שניתן כדי לבצר את חומות היהדות והחסידות. כמו כן משמשים השלוחים כרבנים, שוחטים ומוהלים.
השלטון הרוסי עוצר בכל יום עוד חסידים, אך הרבי לא נרתע ושולח שליחים נוספים שיחליפו את קודמיהם שנמצאים בבית הכלא או בגלות במחנות עבודה בסיביר ובמחוזות נידחים אחרים. חלקם של החסידים שעברו 'עבירות חמורות' של הפצת תורה ומצוות הוצאו להורג על ידי סוכני הג.פ.או. (המשטרה החשאית).
לשלטונות רוסיה היה ברור שמעצרו של הרבי יוביל תגובה חריפה מצד העולם, שכבר אז הכיר בו מנהיג רוחני לעם היהודי כולו. לאידך, ג.פ.או. ידעו שכשם שאין גוף ללא ראש כך החסידים לא יכלו לפעול בלי הוראות רבם. הפעילות שגדלה מיום ליום, כמו הביטויים החריפים שהשמיע הרבי בהזדמנויות שונות[1] גרמו לקבלת ההחלטה על מעצרו של הרבי. 'הקש ששבר את גב הגמל' והוביל למאסר היה התנגדותו האיתנה של הרבי ל'וועידת הקהילות' שהייתה אמורה להיערך באותה תקופה. הרבי התנגד בתוקף לוועידה שמטרתה הייתה לקבוע רפורמות חדשות בכל הקישור לחינוך היהודי האותנטי. הרבי שלח שליחים ומכתבים לכל הקהילות בכדי לבקש שלא להגיע לוועידה זו.
המאסר[עריכה | עריכת קוד מקור]
תרגום הידיעה: "הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי"
בליל יום רביעי, ט"ו בסיוון שנת תרפ"ז שהה אדמו"ר הריי"צ בביתו שבפינת הרחובות פנטיליבסקיה-מחוביה 22 בלנינגרד[2]. הוא סיים לקבל אנשים ליחידות, התפלל ערבית ולאחריה נטל את ידיו לארוחת הערב עם בני משפחתו; שתי בנותיו וחתנו הרב שמריהו גוראריה. באמצע הארוחה פרצו לביתו של אדמו"ר הריי"צ מספר חיילים מזויינים כשבראשם היו שני אנשי ג.פ.או., נחמסון ולולב (מוצאם ממשפחתם חסידי חב"ד).[3]. לאחר דיון קצר עם אדמו"ר הריי"צ, התמקמו החיילים בכל פתחתי הבית ולא אפשרו לצאת ולהיכנס. נחמנסון אמר לאדמו"ר הריי"צ: "הרינו מודיעים לכם בזה שאתם נמצאים כבר תחת מאסר". הידיעה הלחיצה את תושבי הבית. בנותיו של אדמו"ר הריי"צ החלו לבכות, אמו, מרת שטערנא שרה שניאורסון התעוררה משנתה וחיבקה את בנה.
אדמו"ר הריי"צ היה שלוו בכל מהלך הפריצה ולא היה נראה עליו רגש של פחד או יאוש וביקש מאנשי הג.פ.או. שלא להרעיש ולדבר בקול רם, כדי שנכדו התינוק, שלום דובער גוראריה, לא יתעורר משנתו. מיד כשפרצו השוטרים לביתם, הרגיע אדמו"ר הריי"צ את בני ביתו ואמר: "מה שתהיה זהותם ומה שתהיה מטרת ביקורם, אני סומך בשם יתברך, מה שברצונו, זה מה שיארע".
נחמסון ולולב החלו לערוך חיפוש בבית ואדמו"ר הריי"צ אמר לו: "אם אתם מחפשים כאן מסמכים מהפכניים - תתאכזבו. אין ברשותי שום דבר שיכול להצביע על התנגדותי כביכול למשטר הנוכחי ובכלל אין לי שום עסק בפוליטיקה. פעילותי על שדה הדת ידועה לכל, אינני עושה שום דבר בלתי חוקי, לא חטאתי בשום דבר, אלא אם כן זייפתם עלילה כנגדי".
לאחר חיפוש מדוקדק בבית, הם לקחו את הרבי למעצר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'.
לימים התבטא הרבי שיום זה התגלה למפרע שהיה זריעה בכדי שתבוא הצמיחה של הפצת המעיינות[4]
עם הגעתו של הרבי לבית הסוהר הוא הובל לחקירה שנמשכה מספר שעות, ובוספם הודיע לו איש הג.פ.או. לולב: בתוך עשרים וארבע שעות תומת ביריה!. דברים אלו עשו רושם חזק על הרבי, אך הוא התחזק ואמר 'השי"ת יעזור'.
ביומן המאסר שכתב הרבי הריי"צ בעצמו, הוא מתאר את האימה והמראות שמטילים על כל אסיר שמגיע לבית הכלא, איך האסיר הופך ממציאות עצמאית ל'יארליק' (=מספר) ואת הסבל הנפשי הרב. באותה העת החליט הרבי לחזק את בטחונו בה' ולא לפחד כלל מהניסיונות להטיל מורא.
מקום נכבד ביומן המאסר מקבל מאבקו של הרבי בתוך בית הסוהר, על מנת שישיבו לו את טליתו ותפיליו שהוחרמו ממנו בעת כניסתו לכלא. הרבי מספר על מברקים ששלח, שביתת רעב שהוא הכריז ופעולות נוספות שבסוף הצליחו לפעול לכך שהשיבו לו את תפיליו לאחר יומיים במאסר.
מאמצים להצלת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
שלטונות הכלא לא יכלו לבצע את זממם, בעקבות לחצים בין-לאומיים שהופעלו על ממשלת רוסיה. את עיקר מאמצי ההצלה ריכז חבר הפרלמט בלטביה ר' מרדכי דובין, וחבר הבונדסטאג ד"ר אוסקר קוהן. כמו כן השתדלה גב' פישקובה, יו"ר הצלב האדום בהצלת הרבי. אחד האנשים שפעלו למען שחרורו של הרבי במישור המדיני היה הרב אברהם יצחק קוק, הרב הראשי לארץ ישראל, ששלח מברק בהול להנהלת הג'וינט בארצות הברית בערב ראש חודש תמוז תרפ"ז, ובו כתב: "מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות".
המאמצים וההשתדלויות נשאו פרי, וביום כ' סיון תרפ"ז עונש המוות שריחף על הרבי בוטל, ובמקומו הוחלט להגלות את הרבי לעשר שנים באיי סלובקי. העסקנים הרבים שהתעסקו בהצלת הרבי המשיכו במאמצים גדולים לבטל גם פסק זה. לאחר השתדלות רבה נכנע המשטר הרוסי והחליף את גזר הדין בפעם השלישית לשלש שנות גלות בקוסטרמה.
במושבות החסידים ברחבי רוסיה הגדולה לא היו מעודכנים בכל הפרטים, הספיקה להם העובדה שעונש המוות ביריה בוטל בכדי לצאת בשמחה ובריקודים לרחובות. גם לאחר שהם המשיכו להתעדכן שתמורת העונש הקודם הוחלט להגלות את הרבי, היו מן החסידים שהמשיכו לרקוד, לשמוח ולהתוועד עד לשחרורו המלא של הרבי.
ביום ראשון ג' בתמוז, לאחר תשע עשרה ימים של ישיבה במאסר, הוגלה הרבי לעיר קוסטרמה, עיר נוצרית מובהקת שרק יהודים מועטים גרו בה. לנסיעת הרבי הצטרפו בתו הרבנית חיה מושקא, חתנו הרב שמריהו גוראריה, והחסיד אליהו חיים אלטהויז. תחנת הרכבת הייתה צפופה מהמון אדם שהגיעו להיפרד מהרבי לפני יציאתו לגלות.
לפני שהרבי עלה לקרון הרכבת, הוא נשא דברים קצרים חוצבי להבות, ובין השאר הוא אמר: "ידעו נא כל העמים אשר על פני האדמה, כי רק גופותנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות. חייבים אנו להכריז גלוי לעין כל, שכל מה שנוגע לדתנו, לתורת ישראל, מצוותיו ומנהגיו, אין מישהו שיכפה עלינו דעתו ואין שום כח של כפייה רשאי לשעבדנו.
עלינו להצהיר בכל תוקף כח המסירות נפש היהודית זה אלפי שנה - 'אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו...' וזוהי בקשתנו מהשי"ת, אל יעזבנו ואל יטשנו, יתן השי"ת התוקף הנכון שלא נירתע מפני ייסורי הגוף ואדרבה לקבלם בשמחה, וכל עונש ח"ו המוטל עלינו בגלל החזקתנו חדר ללימוד התורה ולקיום מצוות, יוסיף לנו התחזקות בחיזוק היהדות".
כשסיים את דבריו, עלה הרבי לרכבת, ובתוך עשרים וארבע שעות הוא הגיע לעיר גלותו בקוסטרמה, שם חיכה לו החסיד ר' מיכאל דבורקין שהגיע לשם מספר ימים קודם בכדי להכין את המקום לקליטתו של הרבי.
הרבי משתחרר[עריכה | עריכת קוד מקור]
גם לאחר שהגיע הרבי לעיר גלותו, החליט הוועד שעסק בהצלת הרבי, להמשיך בניסיונות וההשתדלויות לשחרורו המלא של הרבי. הוועד פנה לגב' פישקובה שפנתה לראשי השלטון הסובייטי בבקשה לשחרר את הרבי.
כשהגיע הרבי לקוסטרמה הוא נצטווה להתייצב בכל יום שלישי במשרדי הג.פ.או. כשהגיע הרבי ביום להתייצבות השבועית בי"ב תמוז תרפ"ז, קיבל אותו הפקיד בסבר פנים יפות והודיע לרבי שהוא פטור מהתייצבויות נוספות, מכיוון שהתקבלה הפקודה לשחררו. מכיוון שבאותו היום היה יום חג בקוסטרמה, נאלץ הרבי להמתין עד למחרת בכדי לקבל את תעודת השחרור. כשקיבל הרבי את התעודה המיוחלת התאספו המון אנשים בביתו של הרבי, והוא אמר בפניהם מאמר חסידות הפותח במילים 'ברוך הגומל לחייבים טובות'.
חגיגות הגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במכתב שכתב האדמו"ר הריי"צ בקשר לחג הגאולה, הוא כותב "לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצווה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה... היום שנים עשר לחודש תמוז הוא יום חג גאולת עוסקי הרבצת תורה, כי ביום ההוא נודע לעין כל כי העבודה הגדולה אשר עבדתי בהרבצת תורה וחיזוק הדת, מותרת היא על פי חוק המדינה".
גם הרב אברהם יצחק קוק והרב יוסף חיים זוננפלד יצאו בשנת תרפ"ח בקול קורא בדברים חוצבים להבות אש לקבוע את יום י"ב תמוז ליום חג לדורות לכל בני ישראל בלי הבדל מפלגות וכתות[5].
ימי י"ב וי"ג בתמוז נקבעו בכל מושבות אנ"ש כחג הגאולה שבו אין אומרים תחנון[6], יום התוועדות והזדמנות לקבלת החלטות טובות של הוספה בתורה ומצוות ובייחוד חיזוק לימוד ודרכי החסידות והפצת המעיינות חוצה.
גם את יום ג' בתמוז חוגגים בקרב אנ"ש. לשאלת החסידים האם אומרים תחנון ביום זה, השיב הרבי שזה תלוי בהרגש.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אברהם חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות - אדמו"ר הריי"צ.
- מכון אהלי צדיקים, פדה בשלום.
- מנחם זיגלבוים, סיפורו של חג - י"ב תמוז.
- הבלתי מנוצח - חוברת בהוצאת צא"ח.
- הסיפור בקצרה באתר בית חב"ד.
- סיפור המאסר והגאולה באתר חב"ד בישראל (אתר).
- סיפור המאסר והגאולה מתוך הספר "תולדות חב"ד בפטרבורג".
- המאסר והגאולה בהוצאת "התאחדות החסידים לקבלת פני משיח".
- עשר עובדות על חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, שבועון בית משיח גליון 1219 עמוד 43
- מלחמה בשניאורסון, שבועון בית משיח י"ג סיון תש"פ עמוד 32
- ספור מהרב ר' יוסף יצחק שניאורסון, נדפס בשנת תרפ"ט על ידי עיתון 'הארץ'[7]
- שנזכה להתראות עם הרבי, שבועון בית משיח, גיליון 1318 עמוד 22-24 (תשפ"ב)
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
קבצים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרבי שניצח את הקומניסטים
- סיפור המאסר והגאולה בהוצאת התאחדות החסידים. - מסירות נפש על קידוש ה', קובץ בהוצאת ועד חיילי בית דוד, לקראת חג הגאולה ה'תשע"א. -
- המאסר השביעי, ועד חיילי בית דוד, יד סיון התשע"ג (23.05.2013)
- הבלתי מנוצח - חוברת בהוצאת צא"ח.
- הסיפור בקצרה באתר
. - סיפור המאסר והגאולה באתר
. - סיפור המאסר והגאולה מתוך הספר "תולדות חב"ד בפטרבורג".
- "רשימות המאסר" שכתב הרבי הריי"צ
- מיוחד: חשיפה מרגשת מכתב ידו של בעל הגאולה
- סיכומים וביאורים במאמר "עשרה שיושבין" תשמ"ב מאת הרב שלום דובער וולף
מדיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "בלתי נכנע" - סרט המתאר את סיפור המאסר והגאולה עם צילומים מיוחדים מבית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' (רוסית)
- (חלק ראשון - בתרגום לעברית) - [1]. כארבע שעות של וידאו בליווי כתוביות בעברית, יומן ותקצירים. -
- תוקף הרבי הריי"צ במאסר, שיחת קודש של הרבי בהתוועדות י"ג תמוז תשכ"ב. (הקישור אינו פעיל, ב' באב ה'תשפ"ד)
- צפו: סיפורו של יוד בית תמוז לילדים
(אנגלית)
שונות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סיפור המאסר והגאולה -
- מנהגים, מאמרים וסיפורים לי"ב י"ג תמוז -
- תמונותיהם של גיבורי פרשיית המאסר והגאולה
- - כך קיבל הרבי את בשורת השחרור, תיאור שחרורו של אדמו"ר הריי"צ מגלותו, על פי יומניו וסיפורי החסידים. מנחם זיגלבוים באדיבות עיתון 'בית משיח' -
- המברקים יצאו דחופים..., תצלומים מארכיון הג'וינט של בקשות לשחרור אדמו"ר הריי"צ
- ר' אבי חדד, הגאולה של כולנו, עיתון הגאולה מס' 41 עמוד 32
- בראי עיתונות התקופה: מאסרו וגאולתו של אדמו"ר הריי"ץ
- שחקו וגלו: עד כמה אתם מכירים את מאורעות חג הגאולה?
- שאפלערקע – מבט אל תוך בית הכלא האימתני
הערות שוליים
- ↑ פורים תרפ"ז ועוד
- ↑ בית זה היה שייך בעבר לאדם בשם פלכונוב, שהיה מקורב של הצאר.
- ↑ לולב נרצח על ידי השלטונות הקומוניסטיים בשנת תרצ"ט (בתקופת ה"טיהורים הגדולים" של סטאלין). נחמנסון חי עד שנת תשנ"ב. בראיון איתו שהתקיים אחרי נפילת הקומוניזם אמר שהוא ממשיך להאמין בקומוניזם למרות שהוגלה על ידי השלטונות לחמש שנים לסיביר... (מראיון עם השליח הרב דוד אליעזרי שכתב ביוגרפיה מקיפה על הרבי הריי"צ. כפר חב"ד גליון 1991, י"ב טבת תשפ"ג, עמ' 26.)
- ↑ ספר המאמרים חלק ג' עמ' קפ"ח
- ↑ אשכבתא דרבי עמ' 110
- ↑ ספר המנהגים
- ↑ אודות הקובץ.