מנחם ברוד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(151 גרסאות ביניים של 61 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מנחם מענדל ברוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מנחם ברוד]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=דובר צעירי אגודת חב"ד|אחר=שליח הרבי ב[[תל אביב]]|ראו=[[מנחם מענדל ברוד]]}}
ר' '''מנחם מענדל (יצחק) ברוד''' הינו דובר ארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], עיתונאי, סופר ואיש תקשורת.
[[קובץ:מנחם מענדל ברוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם ברוד]]
הרב '''מנחם מענדל יצחק הלוי ברוד''' (יליד שנת [[תש"כ]]) הינו [[חסיד חב"ד]], עיתונאי, סופר, איש תקשורת ב[[ארץ ישראל]], עורך העלון '[[שיחת השבוע]]' ושימש במשך שנים רבות כדובר ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]].


הרב ברוד נולד ב[[ריגא]] לר' [[ישראל ברוך ברוד]]. בהיותו בגיל חמש עלו משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[כפר חב"ד]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
==תולדות חיים==
נולד ב[[ריגא]] ב[[ח' כסלו]] [[תש"כ]] לאביו ר' [[ישראל ברוך ברוד]].


בשנת [[תשמ"א]] נסע לשנת [[קבוצה]] ב-[[770]]. באותו זמן מונה לכתב [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] ב[[ארצות הברית]], במסגרתה כתב גם את הסדרות; [[נשמה עם עצמה (ספר)|נשמה עם עצמה]] ו[[מה ידוע לך על חב"ד (ספר)|מה ידוע לך על חב"ד]], תחת שם העט "מנחם לוין".  
בהיותו בגיל חמש עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[כפר חב"ד]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].


הרב ברוד נישא לרעייתו לבית ר' [[יצחק רודרמן]]. לאחר נישואיו התגורר ב[[בת-ים]], אחר-כך עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].
[[קובץ:מענדי ברוד בתהלוכה.jpg|ממוזער|הרב ברוד כבחור בשיירת המשאיות שסובבה ברחבי [[ארץ הקודש|הארץ]] ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] שהפיצה את [[מבצעי הרבי]] ו[[ביאת המשיח]] כשעליו הוטלה האחריות לשבת במשאית המובילה ולהכריז ברמקולים את המסר]]
בשנת [[תש"מ]] נסע לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].


בשנת [[תשמ"ג]] מונה לעורך הפרסומי של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ובשנת [[תשמ"ו]] התמנה לדוברה, לענייני מבצעי חנוכה ופורים{{מקור}}.
בשנת [[תשמ"א]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]] שבמהלכה כתב יומן מהמתרחש ב[[חצרות קדשנו]] ולקראת סוף השנה החליט להוציאו כספר{{הערה|שהיה, למעשה, הספר הראשון של יומנים מחצרות קדשנו}} ולאחר שנעזר ביומנים נוספים שכתבו עוד בחורים וכך יצא הספר 'יומן שנת הקהל תשמ"א' לאור ב[[חודש]] [[תשרי]] [[תשמ"ב]]. בשבת [[פרשת וארא]] [[תשמ"ב]] הרבי התייחס בשבת לדיון שהתנהל באחד הקבצים סביב עניין שנכתב ביומן (ההפטרה בשבת מסעי, ראש חודש מנחם אב), כשהרבי מבהיר שאין מקום לכל הדיון, מאחר שלא אמר את ההפטרה כפי שנכתב ביומן אבל אחר כך הרבי אמר, בהתייחס לכותבי היומן ולמתדיינים בקובץ – "אלו שכתבו את הדברים הנ"ל – היתה כוונתם רצויה, ותרווייהו צדיקי נינהו – הן אלו שכתבו את הדברים הנ"ל, והן אלו שדנו והתפלפלו בזה"...". בעת שהותו בחצרות קדשנו באותו זמן מונה לכתב [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] ב[[ארצות הברית]], ומכתבותיו יצאו לאור מספר ספרים.


בשנת [[תשמ"ז]] התחיל להוציא לאור את העלון השבועי [[שיחת השבוע]].
לאחר שנת הקבוצה חזר לארץ הקודש ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]] כשבמקביל הסתובב במשרדי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] והתיידד עם הרב [[משה סלונים]] כשמסייע לפעילויות השונות.


בשנת [[תשס"ד]] החל לכתוב מדור קבוע בגיליון [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] בשם "נקודא בהיכלא", בו הוא מבאר מושגים בתורת [[חסידות חב"ד]] בשפה ברורה וקלה.
[[נישואין|נשא]] את רעייתו מרים ביתו של הרב [[יצחק רודרמן]] מ[[פתח תקווה]]. לאחר נישואיו התגורר ב[[בת ים]] בשליחות תחת הרב [[זמרוני ציק]], ולאחר מכן עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].


בין השנים [[תשס"ז]]-[[תשס"ח]] כתב בשבועון כפר חב"ד טור בשם "לא סוד בברוד".
בשנת [[תשמ"ג]] מונה לעורך הפרסומי של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ובשנת [[תשמ"ו]] התמנה לדובר הארגון.


בשנת [[תשס"ט]] החל להגיש ברדיו קול חי תוכנית "בקהל חסידים", העוסקת בעולם החסידות, יחד עם סגן מנהל התכניות בתחנה חיים פלאם.
בשנת [[תשמ"ז]] ייסד, תחת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], את העלון השבועי הפופלארי [[שיחת השבוע]] בו הוא כותב את מדור 'דבר העורך' ואת המדור 'גאולה פדיה'.  


ثمة قواسم مشتركة تجمع بين ثروت الشيح حميد عبد الله بن حسين في اليمن وبين من كانت - حتى الأمس القريب - تلقب بسيدة تونس الأولي _ليلي الطرابلسي_ فمن حيث الممتلكات تملك السيدة ليلي_ بنك الزيتونة الإسلامي_ شركة الاتصالات التونسية_ شركة الطيران التونسية_ في المقابل يملك الشيخ حميد_ بنك سباء الإسلامي _ شركة سبأ فون للاتصالات_ وكالة الطيران الإماراتية _ وكالة الطيران القطرية_وكالة الإيسكريم_ كما يملك الشيخ حميد الأحمر عددا من الجامعات الخاصة والمستشفيات الخاصة , ووكالة العطور , ووكالة الأحذية, وصالة أبو اللو للمعارض الدولية _ وهذه كانت حديقة عامة فأستولى عليها الشيخ بنفوذه_ كما يملك وكالة (الشوكلاته) ويملك من الأراضي ما يساوى في المساحة مدينة (الحديدة) ..؟!!
בשנת [[תשנ"ד]] החל לערוך את הגליון השבועי '[[התקשרות (גליון)|התקשרות]]'.  


משנת [[תשס"ד]] כתב למשך תקופה מדור קבוע בגיליון [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] בשם "נקודא בהיכלא", בו הוא ביאר מושגים בתורת [[חסידות חב"ד]] בשפה ברורה וקלה.


בין השנים [[תשס"ז]]-[[תשס"ח]] כתב בשבועון [[כפר חב"ד]] טור בשם "לא סוד בברוד".


إضافة إلى شركة التلفونات الثابتة (الكبائن) كل هذا إضافة إلى قرابة (مائة وسبعون شركة تجارية تعمل في مختلف المجالات الاستثمارية ) وهناك العديد من (المدن السكنية ) التي يملكها الشيخ في عدة محافظات يمنية , ثم هناك شركة (سيمنس) وشركة (ccc) والتي سطى عليها وصادرها من عمه (يحي بن حسين) ..؟ وهناك وكالة (سيمنز الألمانية) التي شيدت محطة مارب الغازية للكهرباء ..؟؟
בשנת [[תשס"ט]] הגיש ברדיו קול חי תוכנית בשם "בקהל חסידים", העוסקת בעולם החסידות, יחד עם סגן מנהל התכניות בתחנה חיים פלאם.


 
הרב ברוד הופיע בכלי התקשורת כ[[דובר חב"ד]] בישראל, למרות שלתפקיד לא מונה איש לאחר סיום תפקידו של הרב [[שלום דובער וולף]]. את הרב ברוד מחליף בתפקיד ר' [[מרדכי אנדר]] כראש אגף הדוברות של צעירי חב"ד.
 
ترى من هو (الفاسد)..؟ ومن يقول للشيخ / حميد من أين لك هذا ..؟ بل من يجرؤ على أن يقول لحميد من أين ..؟ وكيف .؟ جاءت له هذه الثروة ..؟ وما هي مصادرها ..؟
 
 
 
ما سلف وسردناه لم يكن أوهام ولا فعل من نزق أو رغبة في الكيد للشيخ حميد، بل ما قلناه حقيقي وموثق وثابت ومن يريد أن يعرف فقط ممتلكات وثروات الشيخ / حميد بإمكانه الوصول ومعرفة هذه الحقيقة التي نقولها ونعرف أنها ليست سرا , بل حقائق ثابته فقط نتساءل - وبدافع من رغبتنا في المعرفة - ونرجوا من الشيخ أن يدلنا على مصدر ثروته وإلا فهوا (فاسد) وعليه أن يكف عن المزايدة والظهور بصورة التقي والورع الزاهد والعصامي الناجح والمتميز لقيادة (المعارضة) وتلك لوحدها من عجائب الدنيا, التي ليس لهاء مثيل، ولا يمكن أن تحدث غير في اليمن، حيث الرغبات الثأرية والكيد والاحقاد عوامل تقف وراء تحريك المشهد السياسي وهناء فقط يتم التضحية بالمصلحة الوطنية من قبل البعض مقابل تحقيق المصالح الشخصية أو رغبة في الانتصار على الخصوم والشيخ حميد الذي يتحدث بلغة عصرية ومدنية وديمقراطية وبصورة جد متحضرة هو ذاته يتفاخر بانتمائه ( لقبيلة حاشد) مع أنه يعلم أن (قبيلة حاشدة ) هي جزء من النسيج الاجتماعي اليمني وأن النظام الكهنوتي البائد حين أمر بإعدام (جده حسين الأحمر _ وعمه حميد الأحمر ) لم تَقْوَ قبيلة حاشد علي حمايتهما أو الدفاع عنهما وانقاذهما من سيف الإمام وجلاديه , ولم تثر حاشد إلا دفاعاً عن اليمن ومع كل أبناء اليمن حين ثاروا ضد النظام البائد..
 
 
 
أن من المضحك المبكي أن يصبح حميد الأحمر هو قائد لواء التغيير، وهو محل رهان بعض المعتوهين والبؤساء الذين يروا في الرجل ما ليس فيه والرهان عليه كمن يراهن على بقاء المياه في كف اليد أو في غربال ..!!
 
 
 
نحن لا نحسد حميد علي ما لديه من الثروة الهائلة التي تجاوزت ثروات أباطرة المال والأعمال من اليمنيين الذين عرفهم عهد الإمامة والاستعمار كتجار وواصلوا عملهم ونشاطهم بعد الثورة ولا يزالوا حتى اليوم ومع ذلك لا يملك هولاء ما يملكه الشيخ حميد الذي هو حديث السن والعهد والوعي والتجارة ومع ذلك اصبح الرجل أمبراطورا ماليا بامتياز وها هو وبعد أن امتلك الثروة يسعى لتوظيفها واستغلالها للوصول إلى السلطة ومن ثم تصبح اليمن وشعبها جزءا من أملاك الشيخ حميد الذي ما انفك في استغلال أزمات البلاد بل وصناعة الأزمات في سبيل تحقيق رغباته القاتلة .. فهل يعي حميد والمقربين منه بأن ما يسعى إليه ولأجله يقيم كل هذا الصخب والضجيج هو فعل بعيد عنه بل وابعد عليه من عين الشمس ..؟؟ نتمنى أن يفيق الشيخ حميد من سباته قبل أن يجد نفسه يواجه ويعيش في كنف الحقيقة المرة والمؤلمة .


== ספריו ==
== ספריו ==
*'''יומן קבוצה תשמ"א''' - הוצאת [[תלמידי התמימים]] [[770]], [[קראון הייטס]], [[תשמ"ב]].
*'''יומן קבוצה תשמ"א''' - הוצאת [[תלמידי התמימים]] [[770]], [[קראון הייטס]], [[תשמ"ב]].
* '''ימות המשיח''' - תיאור על תקופת ה[[גאולה]], על פי מקורות היהדות. פורסם בהמשכים בעלון [[שיחת השבוע]] ([[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]]). הוצאת [[מכון ליובאוויטש]] של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[תשנ"ג]], כפר חב"ד.
* '''ימות המשיח''' - תיאור על תקופת ה[[גאולה]], על פי מקורות היהדות. פורסם בהמשכים בעלון [[שיחת השבוע]] ([[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]). הוצאת [[מכון ליובאוויטש]] של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[תשנ"ג]], כפר חב"ד. מהדורה שניה ומורחבת בשנת [[תשע"ו]]. מהדורה שלישית בשנת [[תשפ"ב]].
* '''מה ידוע לך על חב"ד''' - תוכנה הפנימי של [[חסידות]] בכלל ו[[חסידות חב"ד]] בפרט. סדרת מאמרים שהתפרסמה ב[[שבועון כפר חב"ד]] ([[תשמ"ב]]-[[תשד"מ]]). הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ט]].
*'''אור חסידי בחושך הסובייטי''' - זכרונות חייו של דודו [[יחזקאל ברוד]], [[תשנ"ו]].
* '''בן י"ג למצוות''' - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשנ"ז]] ו[[תשנ]].
*'''מה ידוע לך על חב"ד''' - תוכנה הפנימי של [[חסידות]] בכלל ו[[חסידות חב"ד]] בפרט. סדרת מאמרים שהתפרסמה ב[[שבועון כפר חב"ד]] ([[תשמ"ב]]-[[תשד"מ]]). הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ט]].
* '''בן י"ג למצוות''' - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשנ"ז]] ותשנ"ט.
* '''צעירי אגודת חב"ד''' - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשס"ד]].
* '''צעירי אגודת חב"ד''' - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשס"ד]].
* '''נשמה עם עצמה''' - הוצאת שבועון כפר חב"ד, כפר חב"ד, [[תשס"ה]].
* '''[[נשמה עם עצמה]]''' - הוצאת שבועון כפר חב"ד, כפר חב"ד [[תשס"ה]].
* '''הפצת היהדות במשנת הרבי''', הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשס"ז]].
* '''הפצת היהדות במשנת הרבי''', הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשס"ז]].
*'''[[סודות הגאולה]]''', הוצאת מרכז צעירי אגודת חב"ד, [[תשע"א]].
* '''[[צדיקים למופת]]''' - שבו ליקט את הסיפורים שפירסם במשך השנים בעיתון [[שיחת השבוע]].
*'''תשובות לשאלות החיים''' - בהוצאת ידיעות אחרונות, [[תשע"ה]].
* '''[[להבין חסידות]]''' - מושגי יסוד בעולם המחשבה החסידי, הוצאת '[[מעיינותיך]]' [[תשע"ט]].
*'''מעמקי נשמת''' - ביאורי החסידות לתפילת "נשמת כל חי", הוצאת '[[מעיינותיך]]' [[תש"פ]].
== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74214 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] {{וידאו}} - {{אינפו}} (קישור שבור - כ' סיון תשפ"ב)
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29172 מה שברוד שכח: דברי הרבי על מבצע משיח] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65278 הרב ברוד והעיתונאי מתי טוכפלד משוחחים על האמונה ברבי כמלך המשיח] {{שמע}}
* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הסודות_של_הסופרים_החבדיים_פרויקט_מיוחד_83304.html הסודות של הסופרים החב"דיים ● פרויקט] באתר {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/134165 א סוד אין ברוד: הפובליציסט שמשפיע על מיליונים ב-4 שפות]''' {{COL}}
;מאמרי תגובה לדעות שהביע
*[https://col.org.il/news/41022 האם את השיחה של 'נביא הדור' הרבי אמר על עצמו? ● מאמר{{col}}]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=40518 התזה המטלטלת על שופטים נ"א] ● תגובה למאמר הרב ברוד - מתוך [[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=7951 היסח הדעת? / מאמר תגובה] של הרב [[שלמה הלפרן]] - מתוך שבועון בית משיח.
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29755 לא תוכל להתעלם] - תגובה מהרב שלמה הלפרן על מאמר של הרב ברוד - מתוך [[שבועון בית משיח]].
==משפחתו==
*אחיו, הרב [[אליעזר יעקב ברוד]], רב היישוב כרמי יוסף
*אחיו, הרב חיים בנימין ברוד, שליח הרבי בשכונת גני אביב ב[[לוד]]
*גיסו, הסופר [[זלמן רודרמן]]
*גיסו השליח הרב [[צבי הירש רודרמן]]
*בנו, [[דובי ברוד]] - יועץ חינוכי ומטפל ריגשי, [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו, הרב [[שניאור ברוד]] שליח הרבי בעיר ימים [[נתניה]].
*בנו, הרב שמואל גרשון ברוד - [[ביתר עילית]].
*חתנו, הרב [[מנחם מענדל אנגלסמן]], שליח הרבי לאי איביזה, ספרד.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:ברוד, מנחם}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ברוד מנחם]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:דוברים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]

גרסה אחרונה מ־11:49, 12 באפריל 2024

הרב מנחם ברוד

הרב מנחם מענדל יצחק הלוי ברוד (יליד שנת תש"כ) הינו חסיד חב"ד, עיתונאי, סופר, איש תקשורת בארץ ישראל, עורך העלון 'שיחת השבוע' ושימש במשך שנים רבות כדובר ארגון צעירי אגודת חב"ד בישראל.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בריגא בח' כסלו תש"כ לאביו ר' ישראל ברוך ברוד.

בהיותו בגיל חמש עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בכפר חב"ד. בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים כפר חב"ד.

הרב ברוד כבחור בשיירת המשאיות שסובבה ברחבי הארץ בי"א ניסן תשמ"ב שהפיצה את מבצעי הרבי וביאת המשיח כשעליו הוטלה האחריות לשבת במשאית המובילה ולהכריז ברמקולים את המסר

בשנת תש"מ נסע לשליחות בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.

בשנת תשמ"א נסע לשנת ה'קבוצה' ב-770 שבמהלכה כתב יומן מהמתרחש בחצרות קדשנו ולקראת סוף השנה החליט להוציאו כספר[1] ולאחר שנעזר ביומנים נוספים שכתבו עוד בחורים וכך יצא הספר 'יומן שנת הקהל תשמ"א' לאור בחודש תשרי תשמ"ב. בשבת פרשת וארא תשמ"ב הרבי התייחס בשבת לדיון שהתנהל באחד הקבצים סביב עניין שנכתב ביומן (ההפטרה בשבת מסעי, ראש חודש מנחם אב), כשהרבי מבהיר שאין מקום לכל הדיון, מאחר שלא אמר את ההפטרה כפי שנכתב ביומן אבל אחר כך הרבי אמר, בהתייחס לכותבי היומן ולמתדיינים בקובץ – "אלו שכתבו את הדברים הנ"ל – היתה כוונתם רצויה, ותרווייהו צדיקי נינהו – הן אלו שכתבו את הדברים הנ"ל, והן אלו שדנו והתפלפלו בזה"...". בעת שהותו בחצרות קדשנו באותו זמן מונה לכתב שבועון כפר חב"ד בארצות הברית, ומכתבותיו יצאו לאור מספר ספרים.

לאחר שנת הקבוצה חזר לארץ הקודש ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד כשבמקביל הסתובב במשרדי רשת אהלי יוסף יצחק והתיידד עם הרב משה סלונים כשמסייע לפעילויות השונות.

נשא את רעייתו מרים ביתו של הרב יצחק רודרמן מפתח תקווה. לאחר נישואיו התגורר בבת ים בשליחות תחת הרב זמרוני ציק, ולאחר מכן עבר להתגורר בכפר חב"ד.

בשנת תשמ"ג מונה לעורך הפרסומי של צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ובשנת תשמ"ו התמנה לדובר הארגון.

בשנת תשמ"ז ייסד, תחת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, את העלון השבועי הפופלארי שיחת השבוע בו הוא כותב את מדור 'דבר העורך' ואת המדור 'גאולה פדיה'.

בשנת תשנ"ד החל לערוך את הגליון השבועי 'התקשרות'.

משנת תשס"ד כתב למשך תקופה מדור קבוע בגיליון היכל הבעש"ט בשם "נקודא בהיכלא", בו הוא ביאר מושגים בתורת חסידות חב"ד בשפה ברורה וקלה.

בין השנים תשס"ז-תשס"ח כתב בשבועון כפר חב"ד טור בשם "לא סוד בברוד".

בשנת תשס"ט הגיש ברדיו קול חי תוכנית בשם "בקהל חסידים", העוסקת בעולם החסידות, יחד עם סגן מנהל התכניות בתחנה חיים פלאם.

הרב ברוד הופיע בכלי התקשורת כדובר חב"ד בישראל, למרות שלתפקיד לא מונה איש לאחר סיום תפקידו של הרב שלום דובער וולף. את הרב ברוד מחליף בתפקיד ר' מרדכי אנדר כראש אגף הדוברות של צעירי חב"ד.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאמרי תגובה לדעות שהביע

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שהיה, למעשה, הספר הראשון של יומנים מחצרות קדשנו