יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון): הבדלים בין גרסאות בדף
(זכויות יוצרים) |
(←קישורים חיצוניים: קישור פעיל) |
||
| (116 גרסאות ביניים של 32 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת 'ישיבה-יוניברסיטי' שחי ב[[ארצות הברית]] במאה האחרונה|אחר=ראש ישיבת וולוזין ובריסק, ובעל שו"ת בית הלוי|ראו=[[יוסף דוב סולובייצ'יק]]}} | |||
{{לשכתב}} | |||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=יוסף דוב סולובייצ'יק | |שם=יוסף דוב סולובייצ'יק | ||
|כינוי= | |כינוי= | ||
|תמונה= | |תמונה=גבי.jpg | ||
|תיאור= | |תיאור=ראש ישיבה-יוניברסיטי ב[[ארצות הברית]] | ||
|תאריך לידה=[[תרס"ג]] | |תאריך לידה=[[תרס"ג]] | ||
|מקום לידה=פרוזו', [[פולין]] | |מקום לידה=פרוזו', [[פולין]] | ||
| שורה 9: | שורה 11: | ||
|מקום פטירה= [[ניו יורק]] | |מקום פטירה= [[ניו יורק]] | ||
|מקום פעילות=[[ניו יורק]] | |מקום פעילות=[[ניו יורק]] | ||
|תפקידים נוספים= ראש ישיבת | |תפקידים נוספים= ראש ישיבת יוניברסיטי ב[[ארצות הברית]] | ||
|רבותיו= אביו רבי משה סולוביי'ציק | |רבותיו= אביו רבי משה סולוביי'ציק | ||
|תלמידיו= | |תלמידיו= | ||
|חיבוריו= חידושי הגרי"ד על מסכתות [[בבא קמא]] ו[[סוכה]] | |חיבוריו= חידושי הגרי"ד על מסכתות [[בבא קמא]] ו[[סוכה]] | ||
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]] | |השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]] | ||
}} | }} | ||
הרב | הרב '''יוסף דוב (הגרי"ד. מכונה לעיתים באנגלית בר"ת של שמו: ג'יי בי) סולובייצ'יק''' ([[י"ב אדר]] [[תרס"ג]] - [[י"ח ניסן]] [[תשנ"ג]]), בנו של רבי [[משה סולובייצי'ק]], ונכדו של הגאון רבי [[חיים מבריסק]], היה ראש ישיבת ה'ישיבה-יוניברסיטי' ב[[ארצות הברית]], רב, הוגה דעות, | ||
וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית. היה ידוע בקשריו ההדוקים וביטולו לרבי. | |||
== תולדותיו == | == תולדותיו == | ||
נולד בפרוז'ו, | נולד בפרוז'ו, שבפולין, ב[[י"ב אדר]] [[תרס"ג]]. בצעירותו גדל ב[[עיירה]] ח'סלוביץ, שהייתה בה קהילת [[חסידי חב"ד]] גדולה, שם למד אצל המלמד הרב [[ברוך יעקב ריזברג-פבזנר]], בעקבות כך הוא היה מרבה ללמוד את [[ספר התניא]] עם [[חסידי חב"ד]]{{הערה|מאור החסידות.}}. | ||
בגיל 22 החל ללמוד באוניברסיטת ברלין, לפי עדות עצמו שהשתמרה בתיקו האישי בברלין, למד עוד קודם לכן באוניברסיטת ורשה. באוניברסיטת פרידריך וילהלם בברלין למד פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה, ופסיכולוגיה (לפי עדות גיסו פרופ' הנרי ליסמן). אולם, בעיקר למד פילוסופיה, תוך התמקדות בניאו קאנטיאניזם, וב-1932 קיבל את הדוקטורט, אותו כתב על משנתו של הפילוסוף היהודי-הגרמני הרמן כהן. {{הערה| מתוך אתר המכלול, בערכו}}. | |||
באוניברסיטת ברלין זכה להכיר את [[הרבי]] שלמד עמו באותה אוניברסיטה. שנה אחת למד גם בסמינר לרבנים בברלין, בה התוודע לשיטת "תורה עם דרך ארץ" של יהדות גרמניה{{הערה|שם.}}. | |||
הגאון רבי אברהם שפירא, בעל ה"דבר אברהם", העיד על הרב סולובייצ'יק כי הוא "מושל בים התלמוד עד עמקי תהומותיו.. והלכה כמותו בכל מקום". | |||
אביו של הרב סולובייצ'יק, רבי משה, העיד כי "אדוני אבי מורי ורבי... (=הגר"ח מבריסק) ניבא עליו כי לגדולות נוצר, כי בחייו ראה חוברת של חידושי תורה מאיתו, וההתפעלות שלו אז אין לתאר ואמר כי הוא תורת אמת"... יודע הוא את כל התורה כולה מתחילתה ועד סופה בידיעה עמוקה וברורה"... {{הערה| שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 173. עיי"ש עוד.}} | |||
ב[[תרצ"א]] נשא לאשה את טוניה לוויט וב[[תרצ"ב]] היגר לארצות הברית. לאחר פטירת אביו, הרב [[בריסק#הרב משה סולובייצ'יק|משה סולובייצ'יק]], בג' [[שבט]] [[תש"א]], ירש את מקומו כראש ישיבת רבי יצחק אלחנן, למרות התנגדות כמה גורמים, אך בתמיכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]].{{הערה|ויקישיבה. וראו גם: שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 175-174. ראו גם ב: https://www.alysefer.com/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A7/}} הרב סולובייצ'יק מסר שיעורים במשך למעלה מארבעים שנה בישיבה זו וכיהן גם כפרופסור להגות יהודית. הפך למנהיג רוחני של יהודים רבים בארצות הברית, ורבים מרבניה היו תלמידיו. {{הערה|ע"פ ויקיפדיה בערכו.}} | |||
== | == זכרונות ילדותו על חסידי חב"ד ברוסיה == | ||
הרב סולובייצ'יק כתב בערב ראש השנה תשט"ו לגאון החסיד ר' משה דובער ריבקין, מכתב {{הערה|מובא בשמן ששון מחבריך, ח"ג, עמ' 189. נדפס גם ב"איש על העדה", מבחר איגרות, ראיונות והצהרות, הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק, עמ' 301.}}, ובו מספר על קשריו לחסידוּת חב"ד מאז ילדותו: "חיבה יתרה הנני רוחש לתנועת חב"ד, מדי דברי בה זכור אזכרנה בחזון נעורים, רצוף רשמי ילדות תמימה... עוד מרחפים לפניי דמויות פטריארכליות, עטורי תפארת קדומים. הנה דיוקן מלמדי, ר' יעקב ברוך ריסברג ז"ל לפניי. עוד אני רואה את ארשת פניו, שהפיקה פכחון לב ופקחות עין וגם דמיון ומעוף. הנה דיוקן מלמדי לפני", עוד אני רואה את ארשת פניו, שהפיקה פכחון לב ופקחות עין וגם דמיון ומעוף. עד היום הזה אני שומע את קולו בדממת בין השמשות נוגה ורווי עצב וגעגועים, ודבריו בוקעים מתוך המרחק, דברים מלאי התלהבות והתפעלות על דבר שבתו בליובאוויטש בנערותו. עוד אני נושא בנבכי נפשי את דמות הרבי הזקן [=אדמוה"ז] שהביטה עלינו, תינוקות של בית רבן, מכתלי החדר המסוידים – אותה הדמות, בעלת המצח הרחב, שליט השכל, והעיניים הגדולות המציצות במרחבי י-ה אין קץ, רתוקי חזון פלאים. הזקן היורד על פי מידותיו קסם אותנו, ילדים קטנים, בהדרתו וסודיותו. | |||
"עוד עיניי רואות את תמונתו של הצמח צדק, לבוש לבנים, שנתגלגלה בפנטסיה הילדותית שלנו בדמות כהן גדול היוצא מבית קודש הקודשים. עוד אוזניי קולטות צלילים מוזרים אבל גם מלבבים ומושכים את הלב, ניבים מקוטעים, מילים מפוזרות שיצאו מפי ה"חוזרים" בערבי החורף הארוכים לאור נר כהה, על דבר אורות מקיפים ואורות חוזרים, העלם וגילוי, אהבה פנימית והנפש הישראלית אשר מכסא הכבוד חוצבה. ועוד אני חולם ואני רואה את זקני החסידים המרקדים בקצב מהיר בליל שמיני עצרת סחור סחור לאבא מרי, ז"ל. רשמים מעין אלו לא יימחו מקרב לבי, והמה מושרשים עמוק עמוק במסתרי הוויתי". | |||
אני | ובמקום אחר תיאר: "רואה אני את עצמי זכאי לתאר תמונה כזאת, הואיל ובזכרונות הילדוּת שלי מעורפלת למחצה ואפופת רומאנטיקה למחצה רואה אני עדיין עתה את ניענועיהם החזקים של קהל אנשי חב"ד בלילה הראשון של ראש השנה, "ליל ההכתרה" (בכינויים של חסידים וותיקים), כשהאדם השפל והנדכה, שהיום הוא כאן ומחר בקבר, מגיש את כתר המלוכה לעתיק יומין, לאין סוף, לחי העולמים, ומכנה אותו: המלך הקדוש. עדיין אני שומע את הרחש של מאות יהודים משולהבים ברוחניותם שהיה חולף בבית הכנסת כשהש"ץ סיים את הקדיש, והקהל פתח באמירת תפילת העמידה. המייה של משהו נשגב ונעלה לוהט וחי, שלא היה זקוק לא לחזן ולא למקהלה ולא לקישוטים תיאטראליים כדי להגיע לשערי שמים". {{הערה|מפניני הרב, ירושלים תשס"ה (בעריכת הרב צבי שכטר), עמ' לה. תרגום ממאמר שכתב הגרי"ד באידיש ב"טאג מארען זשורנאל".}}. | ||
== הקשר עם הרבי == | |||
=== הרבי הוא נסתר גמור === | |||
הרב [[שלום דובער קובלסקי]] (ראו בערך שלו) שהיה ממקורביו של הרב סולובייצ'יק, שמע ממנו, כי בהיותו בברלין, הוא נהג להיפגש עם הרבי בבחתו של הגאון רבי חיים העליר. הרב סולובייצ'יק אמר לרב קובלסקי: "מה הנך חושב? מדוע מעריץ אני כל כך את הרבי מליובאוויטש, והרי אינני חסיד? אלא זהו משום שאני מכיר אותו מברלין. מה היה מונח לו בראש אז בברלין: צומות בה"ב וטבילות במקווה. הדברים הללו הם שהתחילו לפתח בי את תחושת ההערצה אל האדם הגדול הזה". כמו כן התבטא: "מעולם לא ראיתי אדם בעל כוח זיכרון כזה וידיעה מופלאה כל כך בתורה. אנחנו בית בריסק איננו אוחזים בשיטת הפלפול של פולין, אבל לרבי מליובאוויטש יש גיוואלדיקע הבנת התורה". {{הערה| שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 181-180. וראו להלן בקישורים בראיונות הרב קובלסקי לjem }}. | |||
כשביקר הרב [[אליהו פרידמן]] ע"ה מצפת אצל הרב סולובייצ'יק, לרגל קבלת הסכמה לספרו "וכיפר אדמתו עמו",סיפר לו הרב סולובייצ'יק כי בכל עת שהייתה לו בברלין שאלה בעניני תורה והלכה, או להבדיל בעניני מדעים, היה נוהג ללכת אל דירתו של הרבי ולברר אצלו את הענינים. ביקורים אלה היה עורך לעיתים תכופות, ולעיתים גם מספר פעמים ביום, ותמיד היה פוגש את הרבי כשהוא עוסק בתורה, בנגלה או בנסתר. הוא לא ראה את הרבי מעולם עוסק בלימוד החול ולמרות זאת היה הרבי בקי הנושאים האקדמיים. הרב סולובייצ'יק סיים: "ראיתי בכך סימן לסייעתא דשמיא למי שכל מעשיו הם אך ורק לשם שמים, וכל חייו בקדושה ובטהרה".{{הערה|ימי מלך, חלק א, עמ' 357. שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 180.}}. | |||
ר' [[אליהו רייכמן]], אחיהם של בני משפחת רייכמן מטורונטו, סיפר את מה ששמע מהרב סולובייצ'יק על התקופה בה למד עם הרבי באוניברסיטה: | |||
"הרבי היה יושב תמיד בשיעור עם ספר משניות או גמרא ולומד בו כל משך השיעור. והנה באחד השיעורים שהיה שיעור כבד וקשה במיוחד, הבחין הפרופסור שהתלמידים אינם מקשיבים ומסיחים את דעתם מחומר הלימודים. בכדי לעוררם, החל הפרופסור לשאול אותם על החומר שהעביר, ואף אחד מהם לא הצליח לענות. ואז אמר הפרופסור באדיבות ארסית: 'אולי שניאורסאהן יוכל לחזור על הנקודה שדיברנו?" | |||
הרבי, אף שהיה עסוק באותם רגעים בלימוד מסכת תמורה, קם וחזר לפני כולם על השיעור בדייקנות ובעמקות. | |||
מאז, סיים הרב סולובייצ'יק, הפרופסור לא הפריע לרבי בשום שיעור. {{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 180.}}. | |||
בהזדמנות אמר הרב סולובייצ'יק {{הערה|הרב ר' [[חיים צימענד]], מנהל [[ישיבת ליובאוויטש]] ומוסדות החינוך בבוסטון מספר בכפר חב"ד (גליון 657) על פגישה שהייתה לו ולרב [[חיים צבי וולוסוב]] שי' עם הרב יוסף דב סולוביצ'יק בקיץ [[תשמ"ג]], ואז הוא אמר דברים אלו.}}: לאחר ש[[הרבי]] קיבל על עצמו את הנשיאות להיות [[מנהיג]] של [[חסידים]], ורואים התנהגותו במוחש ובפומבי, ושומעים את השיחות, ה[[מאמרים]] ודברי התורה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], חושבים [[החסידים]], שעתה נתגלה סוף סוף גדלותו וכוחותיו האדירים, ושהוא כ[[מעיין המתגבר]], אך תדעו את ה[[אמת]], שגם עכשיו הרבי הוא במדרגת "נסתר" לחלוטין. תמיד היה הרבי נסתר גמור, ועתה נתגלה רק מעין ומשהו מתכונותיו וממהותו. אבל לעולם אין השערה והשגה כלל בעומק גדלותו, והוא נחבא אל הכלים ממש. כך הוא היה תמיד, וכן הוא עתה{{הערה|התפרסם ב"כפר חב"ד" גליון 657 ובשבועון "בית משיח" גליון 121.}}. | |||
הרבי הריי"צ כותב אדוות הרב סולובייצ'יק: "אודות הרה"ג הרי"ד שי' במהותו העצמי – הנני יודעו ומכירו זה שנים רבות, עוד בהיותו בברלין. וחתני הרב הגאון האמיתי הרה"ח איש אשכולות מוה"ר מנחם מענדיל שליט"א שניאורסאהן סיפר לי הרבה אודות גודל מעלותיו בלימוד ומרץ…" {{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, ח"ה, עמ' שסח}}. | |||
=== תשפטו בעצמכם האם אני חסיד חב"ד... === | |||
ב[[התוועדות]] מסוימת, סיפר הרב{{הערה|[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] ה'תשכ"ט}}: | |||
אני צאצא לבית וולוז'ין, וכידוע שר' [[חיים מוולוז'ין]] היה תלמיד [[הגר"א]] שהתנגד ל[[חסידות]]. אבל לאחר הדרשה שלי תשפטו בעצמכם האם אני חסיד חב"ד... | |||
בבית וולוז'ין מקובל ומסופר הסיפור הבא: כאשר התחילה המחלוקת על [[החסידות]], נסעו [[אדמו"ר הזקן]] ור' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ל[[וילנא]] לדבר עם הגר"א. הם הלכו ל"קלויז של החסיד" - כך נקרא ביהכ"נ של [[הגר"א]] בוילנא, שם היה [[הגר"א]] יושב ולומד בעלית הגג. [[אדמו"ר הזקן]] ו[[ר' לוי יצחק]] התחילו לעלות במדרגות לחדר [[הגר"א]], אבל מיד כאשר הוא הרגיש שמישהו רוצה להיכנס, סגר את הדלת וקפץ דרך החלון החוצה. הסיבה לכך הייתה, כי כשראה [[הגר"א]] את תואר פני [[אדמו"ר הזקן]], "און ווי שיין ס'איז גיווען, און וואס פאר א כוח המושך האט עס געהאט", הוא חשש, שאם ה[[אדמו"ר הזקן]] יכנס אליו וידבר אתו, הוא ינצח אותו ויעשה אותו לחסיד, עד שלבסוף ילכו שניהם להפיץ חסידות, ולכן ברח דרך החלון. | |||
בוודאי שהמחלוקת התפשטה בעיקר בגלל מחרחרי ריב… אינני מקבל את מה שאומרים שה[[גר"א]] ראה את [[ספר התניא]], כי בוודאי אם היה רואה, היו כל טענותיו מתבטלות. [[אדמו"ר הזקן]] היה משכיל נפלא בעניני [[אמונה]]. מאז חורבן הבית לא היה אף אחד מגדולי ישראל משכיל כמוהו, מלבד [[הרמב"ם]]... | |||
לאחר כל המחלוקת, עובדה היא שסוף סוף [[תורת החסידות]] ניצחה והתפשטה בכל תפוצות ישראל... | לאחר כל המחלוקת, עובדה היא שסוף סוף [[תורת החסידות]] ניצחה והתפשטה בכל תפוצות ישראל... | ||
== מספר על קרבת בית בריסק == | === מספר על קרבת בית בריסק לחב"ד === | ||
באותה הזדמנות אמר: זקני ר' [[חיים מבריסק]] היה קרוב ל[[חסידות]] יותר ממה שחושבים. אני זוכר שאמר פעם על אחד האדמו"רים החסידיים, שכאשר שומעים ממנו איך שעושה ברכה, מוכרחים להתחיל לבכות מרוב התרגשות. | באותה הזדמנות אמר: זקני ר' [[חיים מבריסק]] היה קרוב ל[[חסידות]] יותר ממה שחושבים. אני זוכר שאמר פעם על אחד האדמו"רים החסידיים, שכאשר שומעים ממנו איך שעושה ברכה, מוכרחים להתחיל לבכות מרוב התרגשות. | ||
ובאמת אם תשאלו אותי מה רצתה החסידות בכלל, ומה | ובאמת אם תשאלו אותי מה רצתה החסידות בכלל, ומה באה לחדש [[חסידות חב"ד]] בפרט, הרי התשובה היא ש[[החסידות]] רצתה ש[[יהודי]] ידע לעשות [[ברכה]]. הגמ' אומרת{{הערה|ב"ק ל, א.}}: "האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דברכות". אין כוונת ה[[גמרא]] רק שידעו את הדינים של ה[[ברכות]], שהרי את זה צריך לדעת גם ילד ב'חדר'. הכוונה היא ש[[יהודי]] יעשה [[ברכה]] כמו [[חסיד]]… | ||
לדעתי זהו הסוד של [[חב"ד]], שגם בדברים פשוטים יום יומיים אפשר להרגיש רוח הקודש. אני זוכר את ליל [[שבת]] | לדעתי זהו הסוד של [[חב"ד]], שגם בדברים פשוטים יום יומיים אפשר להרגיש רוח הקודש. אני זוכר את ליל [[שבת]] ב[[בית הכנסת]] החסידי ב[[חסלאוויטש]]. לפני [[מנחה]] ב[[ערב שבת]] היו באים ה[[חסידים]] כשהמים של ה[[מקוה]] עוד נוטפים מזקנם, והיו מהלכים ב[[בית הכנסת]] בהתלהבות ואומרים: הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו. הרגשתי שזה לא סתם קפיטל (פרק) [[תהלים]] אלא שה[[גאולה]] הפרטית שלהם באמת הגיעה עכשיו. הם היו עניים מרודים ופרנסתם כל השבוע בכפרים שמסביב חסלאוויטש, והנה עתה יצאו מדאגות החול והגיעו לשבת ומנוחה לחיי העולמים, הם היו אצלי הדוגמה ל"חסידים ואנשי מעשה" ששאבו [[רוח הקודש]]. | ||
=== מעולם לא היה מנהיג כזה === | === מעולם לא היה מנהיג כזה === | ||
ב[[התוועדות]] אצל הרבי{{הערה|1בי' שבט ה'[[תש"מ]].}} אמר על הרבי: | |||
בנוסף לגאונותו הפלאית של הרבי, הרי מימי בעל ה"תניא" ועד היום לא היה מנהיג תנועה | בנוסף לגאונותו הפלאית של [[הרבי]], הרי מימי בעל ה"[[תניא]]" ועד היום לא היה מנהיג תנועה שהייתה לו השפעה בהיקף כה גדול על כלל ישראל... הרבי אינו רק למדן הוא גם [[נשיא]]{{הערה|התפרסם בשבועון "בית משיח" גליון 121}}. | ||
== הרבי הוא האמת בעצמה == | === הרבי הוא האמת בעצמה === | ||
בשנת [[תשכ"ה]] בא הגרי"ד לנחם את הרבי על פטירת אמו [[הרבנית חנה]], והתפתחה ביניהם שיחה בהלכה בענייני אבלות, שנמשכה שעה ארוכה. שניהם סיני ועוקרי הרים, מתפלפלים ביניהם, וסגנון הדברים היה הפרחת מראי מקומות לחלל האויר כמעט מבלי לציין את הדברים עצמם. | בשנת [[תשכ"ה]] בא הגרי"ד לנחם את הרבי על פטירת אמו [[הרבנית חנה]], והתפתחה ביניהם שיחה בהלכה בענייני אבלות, שנמשכה שעה ארוכה. שניהם סיני ועוקרי הרים, מתפלפלים ביניהם, וסגנון הדברים היה הפרחת מראי מקומות לחלל האויר כמעט מבלי לציין את הדברים עצמם. | ||
בין היתר דובר אודות הדעה שהאנינות מסתיימת בקבורה ולא במוצאי יום המיתה. בתוך הדברים הזכיר הרבי שגם ה[[רמב"ם]] כותב כך. כאשר שמע זאת הגרי"ד אמר בתמיהה רבה: "ליובאוויטשער רבי, ליובאוויטשער רבי, נדמה לי שאין רמב"ם כזה!". הרבי ענה: "נכון, אין זה | בין היתר דובר אודות הדעה שהאנינות מסתיימת בקבורה ולא במוצאי יום המיתה. בתוך הדברים הזכיר הרבי שגם ה[[רמב"ם]] כותב כך. כאשר שמע זאת הגרי"ד אמר בתמיהה רבה: "ליובאוויטשער רבי, ליובאוויטשער רבי, נדמה לי שאין [[רמב"ם]] כזה!" (נדמה לי שהדבר הזה לא מופיע בספר הרמב"ם). [[הרבי]] ענה: "נכון, אין זה מופיע בספר '[[יד החזקה]]' של ה[[רמב"ם]], כוונתי היא לספרו של ה[[רמב"ם]] בפירוש ה[[משניות]]". | ||
בסיום ה'שבעה' כתב הרבי מכתב אל הגרי"ד, ובשולי הגיליון מציין ש"בהמשך להמדובר", הנה [[הרמב"ם]] הוא "בפירוש ה[[משניות]] לדמאי{{הערה|פ"א מ"ב.}} דלא אכלתי באוני היינו קודם קבורה". עם זאת, מציין הרבי, שאכן בפירוש ה[[משניות]] שהוציא הרב קאפח, כתב שהרמב"ם חזר בו מפירוש זה, ובכתב ידו מחק את המילים "כל זמן שלא נקבר". | |||
כאשר קיבל הגרי"ד את המכתב, קרא בהתלהבות: "ער איז [[אמת]] אליין!" (הוא האמת עצמה!). ומיד הסביר שהתפעל מכך שמצד אחד הרבי אמנם צדק, שכן כך מפורש בפירוש ה[[משניות]] הנדפס לפנינו, ומצד שני טרח להודיעו שלפי גרסת הרב קאפח הצדק עימו, כלומר עם הגרי"ד. | |||
{{הערה|1=הרב שלום-דב קובלסקי תלמיד הגרי"ד סולובייצ'יק, שנכח בפגישה המתוארת להלן, סיפר להרב ישראל אלפנביין.[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}} | |||
=== מגיע אל הרבי === | |||
לקראת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הגדולה שנערכה ב[[יו"ד שבט]] [[תש"מ]], יובל השלושים לנשיאותו של [[הרבי]], הופעלו לחצים כבדים על הגרי"ד שיכבד את האירוע בנוכחותו. מכיון ומהצד שכנגד הופעלו עליו לחצים בכיוון ההפוך, החליט הרב סולובייצ'יק להגיע לביקור קצר בהתוועדות שיימשך רבע שעה בלבד. | |||
בפועל, כאשר הגיע הגרי"ד להתוועדות, נעמד הרבי לכבודו, ולא התיישב עד שהגרי"ד מצא את מקומו. הרבי פתח באמירת הדרן עמוק ומופלא על מסכתות בני"ך{{הערה|מסכתות ברכות, נדרים, יומא, כריתות. ארבעת מסכתות אלו מסתימים עם אותו מאמחז"ל, והרבי ביאר את החילוקים והשינויים בכל א' מהמסכתות וההוראה שלהם בעבודת ה'. ההדרן הוגה ונדפס בספר [[הדרנים על הש"ס]] (ולא נדפס ב[[לקוטי שיחות]]).}}, ושהותו של הגרי"ד בהתוועדות נמשכה יותר משעתיים (!). | |||
ב[[שבת]] שלאחר מכן המשיך הרבי לבאר ענינים נוספים בקשר להדרן שנאמר בעת ההתוועדות. ביום ראשון נקרא הרב [[אברהם שמטוב]] לחדר [[המזכירות]], וקיבל הוראה לגשת אל הגרי"ד ולחזור בפניו את ההמשך של ההדרן. כאשר סיים הרב שמטוב את חזרת ההדרן, יצא הגרי"ד מגדרו בהתפעלות עצומה, והרעיף שבחים נפלאים על הרבי. | |||
=== ספריו והגותו === | |||
-מקצת מספרי הגותו: | |||
*איש ההלכה - גלוי ונסתר. | |||
*איש האמונה הבודד - על מצוקת האדם (בייחוד היהודי) המודרני ופתרונה. | |||
*על התשובה - דברים שבעל-פה: כתב וערך פינחס פלאי. | |||
-מקצת מספריו בנגלה: | |||
*שיעורים לזכר אבא מרי - שיעורים שניתנו ביום השנה למות אביו, שני חלקים. | |||
*הררי קדם - מפי השמועה, חלק א' וב' על מועדי ישראל, חלק ג' על שבת. | |||
*קובץ חידושי תורה - מאמרים שפרסמו אביו הגר"מ והגרי"ד בחייהם | |||
סדר עבודת יום הכיפורים - שיעורים על שבעת הפרקים הראשונים במסכת יומא. | |||
*שיעורי הגרי"ד - הוצאת מוסד הרב קוק, בעריכת הרב יאיר קאהן. ג' כרכים: מהדורה מורחבת של הקונטרס סדר עבודת יום הכיפורים, ענייני תפילין סת"ם וציצית, ועל מסכת כריתות. | |||
(רשימה מפורטת של כתביו ניתן לראות באתר ויקיפדיה בערכו). | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59239 הגאון הליטאי ב[[התוועדות]] י' שבט] {{וידאו}} {{אינפו}} | |||
* שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 193-173. (ערך שלם על קשריו של הרב סולובייצ'יק עם הרבי, וכן על קשריו עם הרבי הריי"צ). | |||
*[[אגרות קודש]] הריי"צ חלק י"ב (165) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=31696&st=%u05E1%u05D5%u05DC%u05D5%u05D1%u05D9%u05D9%u05E6'%u05D9%u05E7 מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] אל הרב סולובייצ'יק] | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/09/blog-post_26.html הרבי מליובאוויטש הוא רבי חנינא בן דוסא של דורנו!]''' - נאומו של הרבי סולובייצ'יק בחגיגת הארבעים וחמש שנה לישיבת 'תומכי תמימים', ערב ראש [[חודש תמוז]] תש"ב - באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
*[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/Gilion30_Light.pdf ושאבתם [[מים]] בששון - תמצית המשנה החסידית] - מתוך נאום הספד שנשא לאחר פטירת ידידו הרב [[משה דובער ריבקין]], בתוך רבעון [[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]] [[תשרי]] [[תשע"ב]] עמוד 21 | |||
*'''[https://toratchabad.com/%D7%94%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%98-%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93 הרי י"ט כסלו היום וצריך להתוועד]''', תמליל נאומו בהתוועדות י"ט כסלו תשכ"ט בבוסטון, באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] | |||
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/24-01-2021-01-11-24-%D7%99%D7%94%D7%99-%D7%A9%D7%9E%D7%95-%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D.pdf איש האמונה הכללי]''' בתוך קובץ בהוצאת וועד חיילי בית דוד י' שבט תשפ"א {{PDF}}{{אינפו}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/129563 מה אמר הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק לרבי בחג הפורים?]''' {{COL}}{{וידאו}} | |||
*'''[http://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/529444/jewish/The-Rebbe-and-the-Rav.htm הרבי והרב]''' ראיון וידאו משוכתב לחברת המדיה [[jem]] בה מספר הרב שלום דובער קובלסקי על המעורבות שלו בקשר בין הרבי והרב סולובייצ'יק {{בית חבד}} | |||
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/454569 כוס קפה בברלין]''' {{*}} '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/454564 הרב סולבייצ'יק והרבי]''' - הרב שלום דובער קובלסקי בראיון לחברת המדיה החב"דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}} | |||
*מנחם מענדל ברונפמן. על אחד מגדולי הרבנים המסקרנים והמעמיקים שחיו במאה ה-20 - עלי ספר. https://www.alysefer.com/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A7/ | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבני | [[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ג]] | |||
[[קטגוריה:משפחת סולובייצ'יק]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:05, 19 בספטמבר 2023
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
| יוסף דוב סולובייצ'יק | |
|---|---|
 ראש ישיבה-יוניברסיטי בארצות הברית | |
| לידה | תרס"ג |
| פרוזו', פולין | |
| פטירה | תשנ"ג |
| ניו יורק | |
| מקום פעילות | ניו יורק |
| השתייכות | ליטא |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת יוניברסיטי בארצות הברית |
| רבותיו | אביו רבי משה סולוביי'ציק |
| חיבוריו | חידושי הגרי"ד על מסכתות בבא קמא וסוכה |
הרב יוסף דוב (הגרי"ד. מכונה לעיתים באנגלית בר"ת של שמו: ג'יי בי) סולובייצ'יק (י"ב אדר תרס"ג - י"ח ניסן תשנ"ג), בנו של רבי משה סולובייצי'ק, ונכדו של הגאון רבי חיים מבריסק, היה ראש ישיבת ה'ישיבה-יוניברסיטי' בארצות הברית, רב, הוגה דעות, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית. היה ידוע בקשריו ההדוקים וביטולו לרבי.
תולדותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בפרוז'ו, שבפולין, בי"ב אדר תרס"ג. בצעירותו גדל בעיירה ח'סלוביץ, שהייתה בה קהילת חסידי חב"ד גדולה, שם למד אצל המלמד הרב ברוך יעקב ריזברג-פבזנר, בעקבות כך הוא היה מרבה ללמוד את ספר התניא עם חסידי חב"ד[1]. בגיל 22 החל ללמוד באוניברסיטת ברלין, לפי עדות עצמו שהשתמרה בתיקו האישי בברלין, למד עוד קודם לכן באוניברסיטת ורשה. באוניברסיטת פרידריך וילהלם בברלין למד פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה, ופסיכולוגיה (לפי עדות גיסו פרופ' הנרי ליסמן). אולם, בעיקר למד פילוסופיה, תוך התמקדות בניאו קאנטיאניזם, וב-1932 קיבל את הדוקטורט, אותו כתב על משנתו של הפילוסוף היהודי-הגרמני הרמן כהן. [2].
באוניברסיטת ברלין זכה להכיר את הרבי שלמד עמו באותה אוניברסיטה. שנה אחת למד גם בסמינר לרבנים בברלין, בה התוודע לשיטת "תורה עם דרך ארץ" של יהדות גרמניה[3].
הגאון רבי אברהם שפירא, בעל ה"דבר אברהם", העיד על הרב סולובייצ'יק כי הוא "מושל בים התלמוד עד עמקי תהומותיו.. והלכה כמותו בכל מקום". אביו של הרב סולובייצ'יק, רבי משה, העיד כי "אדוני אבי מורי ורבי... (=הגר"ח מבריסק) ניבא עליו כי לגדולות נוצר, כי בחייו ראה חוברת של חידושי תורה מאיתו, וההתפעלות שלו אז אין לתאר ואמר כי הוא תורת אמת"... יודע הוא את כל התורה כולה מתחילתה ועד סופה בידיעה עמוקה וברורה"... [4]
בתרצ"א נשא לאשה את טוניה לוויט ובתרצ"ב היגר לארצות הברית. לאחר פטירת אביו, הרב משה סולובייצ'יק, בג' שבט תש"א, ירש את מקומו כראש ישיבת רבי יצחק אלחנן, למרות התנגדות כמה גורמים, אך בתמיכתו של אדמו"ר הריי"צ.[5] הרב סולובייצ'יק מסר שיעורים במשך למעלה מארבעים שנה בישיבה זו וכיהן גם כפרופסור להגות יהודית. הפך למנהיג רוחני של יהודים רבים בארצות הברית, ורבים מרבניה היו תלמידיו. [6]
זכרונות ילדותו על חסידי חב"ד ברוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב סולובייצ'יק כתב בערב ראש השנה תשט"ו לגאון החסיד ר' משה דובער ריבקין, מכתב [7], ובו מספר על קשריו לחסידוּת חב"ד מאז ילדותו: "חיבה יתרה הנני רוחש לתנועת חב"ד, מדי דברי בה זכור אזכרנה בחזון נעורים, רצוף רשמי ילדות תמימה... עוד מרחפים לפניי דמויות פטריארכליות, עטורי תפארת קדומים. הנה דיוקן מלמדי, ר' יעקב ברוך ריסברג ז"ל לפניי. עוד אני רואה את ארשת פניו, שהפיקה פכחון לב ופקחות עין וגם דמיון ומעוף. הנה דיוקן מלמדי לפני", עוד אני רואה את ארשת פניו, שהפיקה פכחון לב ופקחות עין וגם דמיון ומעוף. עד היום הזה אני שומע את קולו בדממת בין השמשות נוגה ורווי עצב וגעגועים, ודבריו בוקעים מתוך המרחק, דברים מלאי התלהבות והתפעלות על דבר שבתו בליובאוויטש בנערותו. עוד אני נושא בנבכי נפשי את דמות הרבי הזקן [=אדמוה"ז] שהביטה עלינו, תינוקות של בית רבן, מכתלי החדר המסוידים – אותה הדמות, בעלת המצח הרחב, שליט השכל, והעיניים הגדולות המציצות במרחבי י-ה אין קץ, רתוקי חזון פלאים. הזקן היורד על פי מידותיו קסם אותנו, ילדים קטנים, בהדרתו וסודיותו. "עוד עיניי רואות את תמונתו של הצמח צדק, לבוש לבנים, שנתגלגלה בפנטסיה הילדותית שלנו בדמות כהן גדול היוצא מבית קודש הקודשים. עוד אוזניי קולטות צלילים מוזרים אבל גם מלבבים ומושכים את הלב, ניבים מקוטעים, מילים מפוזרות שיצאו מפי ה"חוזרים" בערבי החורף הארוכים לאור נר כהה, על דבר אורות מקיפים ואורות חוזרים, העלם וגילוי, אהבה פנימית והנפש הישראלית אשר מכסא הכבוד חוצבה. ועוד אני חולם ואני רואה את זקני החסידים המרקדים בקצב מהיר בליל שמיני עצרת סחור סחור לאבא מרי, ז"ל. רשמים מעין אלו לא יימחו מקרב לבי, והמה מושרשים עמוק עמוק במסתרי הוויתי".
ובמקום אחר תיאר: "רואה אני את עצמי זכאי לתאר תמונה כזאת, הואיל ובזכרונות הילדוּת שלי מעורפלת למחצה ואפופת רומאנטיקה למחצה רואה אני עדיין עתה את ניענועיהם החזקים של קהל אנשי חב"ד בלילה הראשון של ראש השנה, "ליל ההכתרה" (בכינויים של חסידים וותיקים), כשהאדם השפל והנדכה, שהיום הוא כאן ומחר בקבר, מגיש את כתר המלוכה לעתיק יומין, לאין סוף, לחי העולמים, ומכנה אותו: המלך הקדוש. עדיין אני שומע את הרחש של מאות יהודים משולהבים ברוחניותם שהיה חולף בבית הכנסת כשהש"ץ סיים את הקדיש, והקהל פתח באמירת תפילת העמידה. המייה של משהו נשגב ונעלה לוהט וחי, שלא היה זקוק לא לחזן ולא למקהלה ולא לקישוטים תיאטראליים כדי להגיע לשערי שמים". [8].
הקשר עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הוא נסתר גמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שלום דובער קובלסקי (ראו בערך שלו) שהיה ממקורביו של הרב סולובייצ'יק, שמע ממנו, כי בהיותו בברלין, הוא נהג להיפגש עם הרבי בבחתו של הגאון רבי חיים העליר. הרב סולובייצ'יק אמר לרב קובלסקי: "מה הנך חושב? מדוע מעריץ אני כל כך את הרבי מליובאוויטש, והרי אינני חסיד? אלא זהו משום שאני מכיר אותו מברלין. מה היה מונח לו בראש אז בברלין: צומות בה"ב וטבילות במקווה. הדברים הללו הם שהתחילו לפתח בי את תחושת ההערצה אל האדם הגדול הזה". כמו כן התבטא: "מעולם לא ראיתי אדם בעל כוח זיכרון כזה וידיעה מופלאה כל כך בתורה. אנחנו בית בריסק איננו אוחזים בשיטת הפלפול של פולין, אבל לרבי מליובאוויטש יש גיוואלדיקע הבנת התורה". [9].
כשביקר הרב אליהו פרידמן ע"ה מצפת אצל הרב סולובייצ'יק, לרגל קבלת הסכמה לספרו "וכיפר אדמתו עמו",סיפר לו הרב סולובייצ'יק כי בכל עת שהייתה לו בברלין שאלה בעניני תורה והלכה, או להבדיל בעניני מדעים, היה נוהג ללכת אל דירתו של הרבי ולברר אצלו את הענינים. ביקורים אלה היה עורך לעיתים תכופות, ולעיתים גם מספר פעמים ביום, ותמיד היה פוגש את הרבי כשהוא עוסק בתורה, בנגלה או בנסתר. הוא לא ראה את הרבי מעולם עוסק בלימוד החול ולמרות זאת היה הרבי בקי הנושאים האקדמיים. הרב סולובייצ'יק סיים: "ראיתי בכך סימן לסייעתא דשמיא למי שכל מעשיו הם אך ורק לשם שמים, וכל חייו בקדושה ובטהרה".[10].
ר' אליהו רייכמן, אחיהם של בני משפחת רייכמן מטורונטו, סיפר את מה ששמע מהרב סולובייצ'יק על התקופה בה למד עם הרבי באוניברסיטה: "הרבי היה יושב תמיד בשיעור עם ספר משניות או גמרא ולומד בו כל משך השיעור. והנה באחד השיעורים שהיה שיעור כבד וקשה במיוחד, הבחין הפרופסור שהתלמידים אינם מקשיבים ומסיחים את דעתם מחומר הלימודים. בכדי לעוררם, החל הפרופסור לשאול אותם על החומר שהעביר, ואף אחד מהם לא הצליח לענות. ואז אמר הפרופסור באדיבות ארסית: 'אולי שניאורסאהן יוכל לחזור על הנקודה שדיברנו?" הרבי, אף שהיה עסוק באותם רגעים בלימוד מסכת תמורה, קם וחזר לפני כולם על השיעור בדייקנות ובעמקות.
מאז, סיים הרב סולובייצ'יק, הפרופסור לא הפריע לרבי בשום שיעור. [11].
בהזדמנות אמר הרב סולובייצ'יק [12]: לאחר שהרבי קיבל על עצמו את הנשיאות להיות מנהיג של חסידים, ורואים התנהגותו במוחש ובפומבי, ושומעים את השיחות, המאמרים ודברי התורה בהתוועדות, חושבים החסידים, שעתה נתגלה סוף סוף גדלותו וכוחותיו האדירים, ושהוא כמעיין המתגבר, אך תדעו את האמת, שגם עכשיו הרבי הוא במדרגת "נסתר" לחלוטין. תמיד היה הרבי נסתר גמור, ועתה נתגלה רק מעין ומשהו מתכונותיו וממהותו. אבל לעולם אין השערה והשגה כלל בעומק גדלותו, והוא נחבא אל הכלים ממש. כך הוא היה תמיד, וכן הוא עתה[13].
הרבי הריי"צ כותב אדוות הרב סולובייצ'יק: "אודות הרה"ג הרי"ד שי' במהותו העצמי – הנני יודעו ומכירו זה שנים רבות, עוד בהיותו בברלין. וחתני הרב הגאון האמיתי הרה"ח איש אשכולות מוה"ר מנחם מענדיל שליט"א שניאורסאהן סיפר לי הרבה אודות גודל מעלותיו בלימוד ומרץ…" [14].
תשפטו בעצמכם האם אני חסיד חב"ד...[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהתוועדות מסוימת, סיפר הרב[15]:
אני צאצא לבית וולוז'ין, וכידוע שר' חיים מוולוז'ין היה תלמיד הגר"א שהתנגד לחסידות. אבל לאחר הדרשה שלי תשפטו בעצמכם האם אני חסיד חב"ד...
בבית וולוז'ין מקובל ומסופר הסיפור הבא: כאשר התחילה המחלוקת על החסידות, נסעו אדמו"ר הזקן ור' לוי יצחק מברדיטשוב לוילנא לדבר עם הגר"א. הם הלכו ל"קלויז של החסיד" - כך נקרא ביהכ"נ של הגר"א בוילנא, שם היה הגר"א יושב ולומד בעלית הגג. אדמו"ר הזקן ור' לוי יצחק התחילו לעלות במדרגות לחדר הגר"א, אבל מיד כאשר הוא הרגיש שמישהו רוצה להיכנס, סגר את הדלת וקפץ דרך החלון החוצה. הסיבה לכך הייתה, כי כשראה הגר"א את תואר פני אדמו"ר הזקן, "און ווי שיין ס'איז גיווען, און וואס פאר א כוח המושך האט עס געהאט", הוא חשש, שאם האדמו"ר הזקן יכנס אליו וידבר אתו, הוא ינצח אותו ויעשה אותו לחסיד, עד שלבסוף ילכו שניהם להפיץ חסידות, ולכן ברח דרך החלון.
בוודאי שהמחלוקת התפשטה בעיקר בגלל מחרחרי ריב… אינני מקבל את מה שאומרים שהגר"א ראה את ספר התניא, כי בוודאי אם היה רואה, היו כל טענותיו מתבטלות. אדמו"ר הזקן היה משכיל נפלא בעניני אמונה. מאז חורבן הבית לא היה אף אחד מגדולי ישראל משכיל כמוהו, מלבד הרמב"ם...
לאחר כל המחלוקת, עובדה היא שסוף סוף תורת החסידות ניצחה והתפשטה בכל תפוצות ישראל...
מספר על קרבת בית בריסק לחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
באותה הזדמנות אמר: זקני ר' חיים מבריסק היה קרוב לחסידות יותר ממה שחושבים. אני זוכר שאמר פעם על אחד האדמו"רים החסידיים, שכאשר שומעים ממנו איך שעושה ברכה, מוכרחים להתחיל לבכות מרוב התרגשות.
ובאמת אם תשאלו אותי מה רצתה החסידות בכלל, ומה באה לחדש חסידות חב"ד בפרט, הרי התשובה היא שהחסידות רצתה שיהודי ידע לעשות ברכה. הגמ' אומרת[16]: "האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דברכות". אין כוונת הגמרא רק שידעו את הדינים של הברכות, שהרי את זה צריך לדעת גם ילד ב'חדר'. הכוונה היא שיהודי יעשה ברכה כמו חסיד…
לדעתי זהו הסוד של חב"ד, שגם בדברים פשוטים יום יומיים אפשר להרגיש רוח הקודש. אני זוכר את ליל שבת בבית הכנסת החסידי בחסלאוויטש. לפני מנחה בערב שבת היו באים החסידים כשהמים של המקוה עוד נוטפים מזקנם, והיו מהלכים בבית הכנסת בהתלהבות ואומרים: הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו. הרגשתי שזה לא סתם קפיטל (פרק) תהלים אלא שהגאולה הפרטית שלהם באמת הגיעה עכשיו. הם היו עניים מרודים ופרנסתם כל השבוע בכפרים שמסביב חסלאוויטש, והנה עתה יצאו מדאגות החול והגיעו לשבת ומנוחה לחיי העולמים, הם היו אצלי הדוגמה ל"חסידים ואנשי מעשה" ששאבו רוח הקודש.
מעולם לא היה מנהיג כזה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהתוועדות אצל הרבי[17] אמר על הרבי:
בנוסף לגאונותו הפלאית של הרבי, הרי מימי בעל ה"תניא" ועד היום לא היה מנהיג תנועה שהייתה לו השפעה בהיקף כה גדול על כלל ישראל... הרבי אינו רק למדן הוא גם נשיא[18].
הרבי הוא האמת בעצמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשכ"ה בא הגרי"ד לנחם את הרבי על פטירת אמו הרבנית חנה, והתפתחה ביניהם שיחה בהלכה בענייני אבלות, שנמשכה שעה ארוכה. שניהם סיני ועוקרי הרים, מתפלפלים ביניהם, וסגנון הדברים היה הפרחת מראי מקומות לחלל האויר כמעט מבלי לציין את הדברים עצמם.
בין היתר דובר אודות הדעה שהאנינות מסתיימת בקבורה ולא במוצאי יום המיתה. בתוך הדברים הזכיר הרבי שגם הרמב"ם כותב כך. כאשר שמע זאת הגרי"ד אמר בתמיהה רבה: "ליובאוויטשער רבי, ליובאוויטשער רבי, נדמה לי שאין רמב"ם כזה!" (נדמה לי שהדבר הזה לא מופיע בספר הרמב"ם). הרבי ענה: "נכון, אין זה מופיע בספר 'יד החזקה' של הרמב"ם, כוונתי היא לספרו של הרמב"ם בפירוש המשניות".
בסיום ה'שבעה' כתב הרבי מכתב אל הגרי"ד, ובשולי הגיליון מציין ש"בהמשך להמדובר", הנה הרמב"ם הוא "בפירוש המשניות לדמאי[19] דלא אכלתי באוני היינו קודם קבורה". עם זאת, מציין הרבי, שאכן בפירוש המשניות שהוציא הרב קאפח, כתב שהרמב"ם חזר בו מפירוש זה, ובכתב ידו מחק את המילים "כל זמן שלא נקבר".
כאשר קיבל הגרי"ד את המכתב, קרא בהתלהבות: "ער איז אמת אליין!" (הוא האמת עצמה!). ומיד הסביר שהתפעל מכך שמצד אחד הרבי אמנם צדק, שכן כך מפורש בפירוש המשניות הנדפס לפנינו, ומצד שני טרח להודיעו שלפי גרסת הרב קאפח הצדק עימו, כלומר עם הגרי"ד. [20]
מגיע אל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקראת ההתוועדות הגדולה שנערכה ביו"ד שבט תש"מ, יובל השלושים לנשיאותו של הרבי, הופעלו לחצים כבדים על הגרי"ד שיכבד את האירוע בנוכחותו. מכיון ומהצד שכנגד הופעלו עליו לחצים בכיוון ההפוך, החליט הרב סולובייצ'יק להגיע לביקור קצר בהתוועדות שיימשך רבע שעה בלבד.
בפועל, כאשר הגיע הגרי"ד להתוועדות, נעמד הרבי לכבודו, ולא התיישב עד שהגרי"ד מצא את מקומו. הרבי פתח באמירת הדרן עמוק ומופלא על מסכתות בני"ך[21], ושהותו של הגרי"ד בהתוועדות נמשכה יותר משעתיים (!).
בשבת שלאחר מכן המשיך הרבי לבאר ענינים נוספים בקשר להדרן שנאמר בעת ההתוועדות. ביום ראשון נקרא הרב אברהם שמטוב לחדר המזכירות, וקיבל הוראה לגשת אל הגרי"ד ולחזור בפניו את ההמשך של ההדרן. כאשר סיים הרב שמטוב את חזרת ההדרן, יצא הגרי"ד מגדרו בהתפעלות עצומה, והרעיף שבחים נפלאים על הרבי.
ספריו והגותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
-מקצת מספרי הגותו:
- איש ההלכה - גלוי ונסתר.
- איש האמונה הבודד - על מצוקת האדם (בייחוד היהודי) המודרני ופתרונה.
- על התשובה - דברים שבעל-פה: כתב וערך פינחס פלאי.
-מקצת מספריו בנגלה:
- שיעורים לזכר אבא מרי - שיעורים שניתנו ביום השנה למות אביו, שני חלקים.
- הררי קדם - מפי השמועה, חלק א' וב' על מועדי ישראל, חלק ג' על שבת.
- קובץ חידושי תורה - מאמרים שפרסמו אביו הגר"מ והגרי"ד בחייהם
סדר עבודת יום הכיפורים - שיעורים על שבעת הפרקים הראשונים במסכת יומא.
- שיעורי הגרי"ד - הוצאת מוסד הרב קוק, בעריכת הרב יאיר קאהן. ג' כרכים: מהדורה מורחבת של הקונטרס סדר עבודת יום הכיפורים, ענייני תפילין סת"ם וציצית, ועל מסכת כריתות.
(רשימה מפורטת של כתביו ניתן לראות באתר ויקיפדיה בערכו).
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הגאון הליטאי בהתוועדות י' שבט
- שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 193-173. (ערך שלם על קשריו של הרב סולובייצ'יק עם הרבי, וכן על קשריו עם הרבי הריי"צ).
- אגרות קודש הריי"צ חלק י"ב (165) מכתב מאדמו"ר הריי"צ אל הרב סולובייצ'יק
- הרבי מליובאוויטש הוא רבי חנינא בן דוסא של דורנו! - נאומו של הרבי סולובייצ'יק בחגיגת הארבעים וחמש שנה לישיבת 'תומכי תמימים', ערב ראש חודש תמוז תש"ב - באתר 'לחלוחית גאולתית'
- ושאבתם מים בששון - תמצית המשנה החסידית - מתוך נאום הספד שנשא לאחר פטירת ידידו הרב משה דובער ריבקין, בתוך רבעון מעיינותיך תשרי תשע"ב עמוד 21
- הרי י"ט כסלו היום וצריך להתוועד, תמליל נאומו בהתוועדות י"ט כסלו תשכ"ט בבוסטון, באתר תורת חב"ד לבני הישיבות
- איש האמונה הכללי בתוך קובץ בהוצאת וועד חיילי בית דוד י' שבט תשפ"א
- מה אמר הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק לרבי בחג הפורים?
- הרבי והרב ראיון וידאו משוכתב לחברת המדיה jem בה מספר הרב שלום דובער קובלסקי על המעורבות שלו בקשר בין הרבי והרב סולובייצ'יק
- כוס קפה בברלין • הרב סולבייצ'יק והרבי - הרב שלום דובער קובלסקי בראיון לחברת המדיה החב"דית jem
- מנחם מענדל ברונפמן. על אחד מגדולי הרבנים המסקרנים והמעמיקים שחיו במאה ה-20 - עלי ספר. https://www.alysefer.com/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A7/
הערות שוליים
- ↑ מאור החסידות.
- ↑ מתוך אתר המכלול, בערכו
- ↑ שם.
- ↑ שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 173. עיי"ש עוד.
- ↑ ויקישיבה. וראו גם: שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 175-174. ראו גם ב: https://www.alysefer.com/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A7/
- ↑ ע"פ ויקיפדיה בערכו.
- ↑ מובא בשמן ששון מחבריך, ח"ג, עמ' 189. נדפס גם ב"איש על העדה", מבחר איגרות, ראיונות והצהרות, הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק, עמ' 301.
- ↑ מפניני הרב, ירושלים תשס"ה (בעריכת הרב צבי שכטר), עמ' לה. תרגום ממאמר שכתב הגרי"ד באידיש ב"טאג מארען זשורנאל".
- ↑ שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 181-180. וראו להלן בקישורים בראיונות הרב קובלסקי לjem
- ↑ ימי מלך, חלק א, עמ' 357. שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 180.
- ↑ שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 180.
- ↑ הרב ר' חיים צימענד, מנהל ישיבת ליובאוויטש ומוסדות החינוך בבוסטון מספר בכפר חב"ד (גליון 657) על פגישה שהייתה לו ולרב חיים צבי וולוסוב שי' עם הרב יוסף דב סולוביצ'יק בקיץ תשמ"ג, ואז הוא אמר דברים אלו.
- ↑ התפרסם ב"כפר חב"ד" גליון 657 ובשבועון "בית משיח" גליון 121.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, ח"ה, עמ' שסח
- ↑ י"ט כסלו ה'תשכ"ט
- ↑ ב"ק ל, א.
- ↑ 1בי' שבט ה'תש"מ.
- ↑ התפרסם בשבועון "בית משיח" גליון 121
- ↑ פ"א מ"ב.
- ↑ הרב שלום-דב קובלסקי תלמיד הגרי"ד סולובייצ'יק, שנכח בפגישה המתוארת להלן, סיפר להרב ישראל אלפנביין.תורת חב"ד לבני הישיבות.
- ↑ מסכתות ברכות, נדרים, יומא, כריתות. ארבעת מסכתות אלו מסתימים עם אותו מאמחז"ל, והרבי ביאר את החילוקים והשינויים בכל א' מהמסכתות וההוראה שלהם בעבודת ה'. ההדרן הוגה ונדפס בספר הדרנים על הש"ס (ולא נדפס בלקוטי שיחות).