משתמש:ר.ז./טיוטא הפטרה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 ==תולדות==
-השייכות להפרשה{{הערה|תולדות תשל"א ס"א.}}
+השייכות להפרשה{{הערה|תולדות תשל"א ס"א.}}.
 ==ויגש==
 איחוד ב' העצים לפני מסירת הנבואה{{הערה|ויגש תשכ"ט ס"א.}}.
+הקשר והשייכות לפרשה{{הערה|לקו"ש חט"ו ע' 412.}}
 ==וארא==
@@ שורה 25: / שורה 27: @@
 הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של [[דבורה הנביאה]], וב[[שביעי של פסח]] אודות השירה של [[דוד המלך]]{{הערה|בשלח תשי"ד סי"ז.}}.
-דווקא שירת דבורה{{הערה|יו"ד שבט תשי"ז סכ"ז.}}, ההפטורה של אישה{{הערה|מוצ"ש יא שבט תשח"י סי"ז.}}
+דווקא שירת דבורה{{הערה|יו"ד שבט תשי"ז סכ"ז.}}, ההפטורה של אישה{{הערה|מוצ"ש יא שבט תשח"י סי"ז.}}. וזה מדגיש שזהו עיקר תוכן הפרשה{{הערה|בשלח תשל"ו ס"א.}}.
 {{הערה|בשלח תשכ"ח ס"ב.}}.
+ההשוואות להפרשה{{הערה|בשלח תשל"ו ס"ה. ס"ט.}}.
+===מנהגים===
+מנהג חב"ד: היא להתחיל "ודבורה אישה נביאה", למרות שמנהג חב"ד לקצר בההפטורות, דוגמת פרשת בשלח שמדובר כעין זה{{הערה|בשלח תשל"ו ס"ב.}}.
 ==יתרו==
 בההפטורה של הג השבועות עומדים, משא"כ יתרו. והחידוש שבזה{{הערה|המלך במסיבו ח"א ע' רכ, רכז.}}.
+==משפטים==
+לפעמים אפשר להיות בשבת זו שלושה קריאת בתורה (פרשת משפטים, ראשת חודש, פרשת שקלים), למרות שהם שלושה קריאות ההפטוה היא אחת, שזה גם מורה על שייכות השלושה קריאות{{הערה|משפטים תשל"ז סוס"ב.}}.
+בשנת [[ה'תשל"ח]] מתחילה הרבי קרא "יהודה" ואחר כך "יהודי".
+==תרומה==
+בשנת [[ה'תשל"ח]] מתחילה הרבי קרא "חירום" ואחר כך "חירם".
+==צו==
+ההפטורה היא "עם [[זה|זו]] יצרתי" הרבי מבאר תוכן הפסוק{{הערה|ד"ה עם זו תשי"ב.}}.
+בההפטוה מדלגים הפסוקים של ההיפך. אך בתורה לא מודגש ענין של היפך הברכה{{הערה|צו תשל"ט סנ"ט.}}.
 ==פינחס==
@@ שורה 42: / שורה 62: @@
 פעם [[הרבי הרש"ב]] קרא ההפטורה של ראש חודש, וכשחל אותה קביעות עוד הפעם, אמר שהתחרט על כך שקרא ההפטרה של ראש חודש. וקרא ההפטרה של השבוע "שמעו".
-גם בשנת [[ה'תשמ"א]] חל פרשת מסעי בשבת ראש חודש מנחם אב, הרבי קרא את ההפטורה של '''מטות ו'''מסעי, ולא קרא את הפסוק ראשון ואחרונה של [[הפרטרה של שבת ראש חודש]]. ב[[יומנים]] הדפיסו שהרי כן קרא פסוקים אלו. היו כאלו שפלפלו בזה. הרבי התיסח לכך {{הערה|ש"פ וארא תשמ"ב, התוועדיות ע' 747.}} והבהרי שקרא את שני ההפטורות, שלא כמנהג חב"ד, ואין זה הוראה לרבים, ולא קרא פסוק ראשון ואחרון, והרבי לא ביאר את הטעם לכך.
+{{הערה|עקב ר"ח מנ"א תשל"ה ס"ו (לקו"ש חי"ג ע' 278). מטו"מ תשל"ה ס"ג.}}.
+גם בשנת [[ה'תשמ"א]] חל פרשת מסעי בשבת ראש חודש מנחם אב, הרבי קרא את ההפטורה של '''מטות ו'''מסעי, ולא קרא את הפסוק ראשון ואחרונה של [[הפרטרה של שבת ראש חודש]]. ב[[יומן|יומנים]] הדפיסו שהרי כן קרא פסוקים אלו. היו כאלו שפלפלו בזה. הרבי התיסח לכך {{הערה|ש"פ וארא תשמ"ב, התוועדיות ע' 747.}} והבהרי שקרא את שני ההפטורות, שלא כמנהג חב"ד, ואין זה הוראה לרבים, ולא קרא פסוק ראשון ואחרון, והרבי לא ביאר את הטעם לכך.
 מנהג חב"ד: בקביעות שחל ראש חודש מנחם אב בשבת, קוראים הפטרה של השבוע, ומוסיפים פסוק ראשון ואחרונה של ההפטרה של שבת ראש חודש.
@@ שורה 50: / שורה 72: @@
 ==ראה==
-שכחל ראש חודש, מפטירין של ראש חודש וההפטורה של הפרשה דשבעה דנחמטא קוראים יחד עם פרשת כי תצא (בנביא הם בהמשך אחד). והטעם{{הערה|לקו"ש ח"ט ע' 350.}}.
+כשחל ראש חודש, מפטירין של ראש חודש וההפטורה של הפרשה דשבעה דנחמטא קוראים יחד עם פרשת כי תצא (בנביא הם בהמשך אחד). והטעם{{הערה|לקו"ש ח"ט ע' 350.}}.
+ראש חודש או ערב ראש חודש{{הערה|פרשת ראה תשל"ז סכ"ט.}}.
+עני' סוערה. למרות שכבר קראו ההפטורה (?) הרי זה שלא בערך לאחרי הירידה{{הערה|פרשת ראה תשל"ה ס"ב.}}.
+==נצבים וילך==
+אוש אשיש, לפני [[ראש השנה]] ה[[שמחה]] היא שלא בהתגלות{{הערה|נצו"י תשל"ה ס"ב.}}.
 ==מחר חודש==
-ההוראה שלא להתיאש{{הערה|משפטים תשט"ו סי"א.}}
+ההוראה שלא להתיאש{{הערה|משפטים תשט"ו סי"א.}}.
+אף ש'''מחר''' חודש הוא עושה שינוי על ההפטורה של שבת{{הערה|במדבר תשל"ה ס"ב.}}. החידוש של הפטורת מחר חודש היא שהיא איננה שייך לפרשת השבוע, וגם לא קוראים בתורה איזה שהוא פרשה מיוחדת לפני זה.{{הערה|משפטים תשל"ו ס"א. במדבר תשל"ט ס"ד.}}.
+===מנהגים===
+אם כשחל ערב ראש חודש בראש חודש שבת, אומרים שני הפטורה של מחר חודש, אבל רק פסוק ראשון ואחרון{{הערה|במדבר תשל"ט ס"ה.}}.
 ===חנוכה===
@@ שורה 65: / שורה 99: @@
 ==מפטיר יונה==
-סגולתו, ומנהג בית הרב{{הערה|המלך במסיבו ח"א ע' עג.}}.
+סגולה לעשירו. ומנהג בית הרב, כל בני הרבי מהר"ש היו עולים לתורה למפטיר יונה{{הערה|המלך במסיבו ח"א ע' עג.}}.
 ==שבת חוה"מ סוכות==
@@ שורה 74: / שורה 108: @@
 ==זכור==
 ההפטורה בהמשך להקריאה{{הערה|תצוה תשל"ב ס"א.}}.
+==פרה==
+בשנת [[ה'תשל"ד]] הרבי קרא "לעיניכם ואחר כך "לעיניהם"{{הערה|"דברי שלום" יומן הרשד"ב שור ע' סח.}}.
 ==החודש==
 ה[[נשיאי חב"ד|נשיאים]] אומרים הפסוקים אודות הנשיא. ואין זה הוראה לרבים, זהו ענין לנשיא{{הערה|צו תשכ"ו ס"ה.}}.
-בשנת [[ה'תשי"א]] הרבי התחיל מהפסוקים אודות הנשיא.
+פרה והחודש וההמשך{{הערה|צו תשל"ו סוס"א.}}.
+מאז שנת [[ה'תשי"א]] הרבי התחיל להוסיף את הפסוקים אודות הנשיא לפני ואחרי ההפטורה. בשנת [[ה'תשל"ט]] הרבי רק הוסיף את הפסוקים בסוף ההפטורה ולא בהתחלת ההפטורה.
 ==שבת חול המועד פסח==
@@ שורה 95: / שורה 134: @@
 ==שבעה דנחמתא==
 דין ודברין בין הקב"ה לישראל{{הערה|וישב תשכ"ט ס"ה.}}.
+{{הפטרה}}