הפטרה לחג השבועות

הפטרת חג השבועות נקראת בפרק א' של ספר יחזקאל, ומתארת את חיזיון המרכבה הנבואי של הנביא יחזקאל בן בוזי. ההפטרה עוסקת בגילוי אלוקי מרומם שבו מופיעה "מעשה מרכבה", ובה נזכרים דמויות מלאכיות הנקראות "חיות הקודש", וכן דמות אדם הנראית על הכיסא שבראש המרכבה.

תוכן ההפטרה

במרכז ההפטרה עומד חזון המרכבה אשר ראה יחזקאל "בארץ כשדים על נהר כבר". הנביא מתאר ארבע חיות מופלאות, שלכל אחת מהן ארבע פנים: פני אדם, פני אריה, פני שור, ופני נשר. מתחתיהן נמצאות אופנים, ומעליהן נראה רָקִיעַ, ובראשו נראית דמות אדם ישובה על כיסא.

החיזיון כולל תיאורים רוחניים עמוקים של סדרי המרכבה העליונה, והוא נחשב מהחלקים המופשטים והנסתרים בתנ"ך.

הקשר לקריאת תהורה ולחג השבועות

קוראים הפטרה זו בחג השבועות, וביום הראשון שאז קוראים בספר תורה בפרשת יתרו, אודות מתן התורה. ולכן קוראים את ההפטרה אודות המרכבה והמלאכים, כי במתן תורה נגלה הקב"ה "ברבוא רבבות אלפי שנאן" (ריבוי המלאכים).

מהלכות ההפטרה

ההפטרה נקראת בנביא יחזקאל פרק א', המכונה "מרכבת יחזקאל".

נהוג לסיים את ההפטרה בפסוק "ותשאני רוח" אף שאינו מופיע יחד עם מרכבת יחזקאל במקור ההפטרה.

רק חכם ומבין רשאי לקרוא את ההפטרה של "מעשה המרכבה".

יש נוהגים לקרוא ההפטרה מעומד, לא רק המפטיר אלא גם מי שקורא עמו בלחש, לשם כבוד הציבור ולשימת לב.

במקומות מסוימים נהוג שחכם או תלמיד חכם יאמר את ההפטרה.

הרבי נוהג להתחיל את ההפטרה מ"והוי' בהיכל קדשו". למרות שאינו מוזכר ברשימה של ההפטורות שיש בהם חילוק בין מנהג חב"ד לשארי המנהגים.

ההוראה בעבודת ה' מההפטרה

בהבנת פרטי המרכבה נדרש רבות ספרו של המקובל עבודת הקודש, המיוחס לרבי מאיר אבן גבאי. הספר מבאר את סודות המרכבה, ואת מהות הדמויות והחיות שבתוכה:

בפסוק: "ומתוכה דמות ארבע חיות וזה מראיהן דמות אדם להנה" – יוצא לפי פירושו של בעל "עבודת הקודש" שישנם שלושה ענינים:

א. "דמות" רומזת לדמיון ולא לצורה ממשית, וההכרה שמה שיש למטה זה רק דבר מה שדומה, מצביעה על קיומו של רעיון עליון למעלה.

ב. "חיות" נקראות כך, משום שהן שורש רוחני של כל המציאות החיה, והן הדימוי העליון של האריה, השור, הנשר והאדם – המייצגים את כלל ממלכת החי בעולם התחתון. וההוראה היא שכשרואים שור או בעל חי, יודעים שנשתלשל מלמעלה.

ה"דמות אדם להנה" מבטאת את היעד והתכלית של הבריאה – "אני נבראתי לשמש את קוני". אף שכל חיה ממלאת תפקיד שונה (אריה בימין, שור בשמאל וכו'), כמו כן בעבודת ה' ישנו חילוקים, אם עובד את ה' בקו הימין או בקו השמאל, הרי שהמכנה המשותף לכולן הוא שהן משמשות את רצון הבורא.

ההבדל בין מרכבת יחזקאל למרכבת ישעיהו

בנבואת ישעיה (פרק ו') מופיעה גם כן מחזה שמיימי, אך שם מוזכרים רק שרפים, ולא חיות או דמויות. חז"ל מסבירים את ההבדל כך:

יחזקאל – דומה ל"בן כפר שראה את המלך" ולכן תיאר בפירוט וביראה את כל מראה המרכבה.

ישעיה – דומה ל"בן כרך", שגדל עם המלך ואינו נבהל, ולכן נבואתו כללית ותמציתית.

מכאן שבחזון יחזקאל יש יותר פירוט, כי נבואתו מיועדת גם לאלו שבדרגות נמוכות יותר, ואפשר להפיק ממנה הוראות מעשיות בעבודת ה' גם עבור פשוט שבפשוטים. לעומת זאת, נבואת ישעיהו מתאימה לבעלי מדרגות גבוהות יותר ואינה עוסקת בפרטי דמות החיות.