ב' בסיוון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף יום המיוחס)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< >> חודש סיוון

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ב' בסיוון הוא היום השני בחודש סיוון, והוא מכונה בשם 'יום המיוחס'.

יום המיוחס[עריכה | עריכת קוד מקור]

תאריך זה מכונה בשם יום המיוחס[1], ובטעם הדבר נאמרו מספר הסברים:

  • בהודעתו הראשונה של משה במדבר סיני לאחר יציאת מצרים על התוכנית למעמד 'עשרת הדיברות', ועל 'שלושת ימי ההגבלה' שהחלו מיד למחרת, לקראת מתן תורה, נאמר לעם ישראל: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"[2], ובכך הפכו בני ישראל לעם מיוחד, שרק מי שמתייחס אליו שייך לחלק מעם ישראל, ודבר זה נקרא בלשון חכמים בהלכה 'יחוס'[3].
  • על פי הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש", הוא שביום זה יוחסו בני ישראל משאר אומות העולם.
  • משום שהיום בשבוע שחל בו יום המיוחס (ב' סיון) יחול בו יום הכיפורים שלאחריו, ויום כיפור נקרא יום המיוחס בפיוט "יום מימים הוחס".
  • מפני שעל פי המסורת, יום זה נמצא בין ימים חשובים לעם ישראל (ר"ח סיוון מלפניו ושלושת ימי ההגבלה לאחריו) אבל בפני עצמו אין בו כלום, ועל כן הוא כאדם שאין בו כלום אבל מתהדר בייחוסו[4].

אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בקהילות מסויימות מכנים אותו בשם יום יחוס.
  2. שמות יט, ו.
  3. ערוך השולחן אורח חיים תצד.
  4. האדמו"ר מרוז'ין, עירין קדישין – ווארשה 1885, עמ' 45, המבשר תורני, כ"ו אייר תשע"ט.


הפתגם היומי - ב' בסיון - מלוח היום יום
מו לעומר. "אנא בכח" - דקבלת שבת - אומרים בלחש. "ופרוש עלינו" כו' - בקבלת שבת - בעמידה.

בשנת תקפ"ט חל שבת פרשת במדבר ה' בסיון. קודם הדלקת נרות של שבת אמר הצמח צדק מאמר "שאו את ראש גו' אבותם". פירוש "שאו" כפירוש הראב"ע מענין כי תשא את ראש. וביאור הענין שעל ידי עבודת הארת הנשמה שבגוף, נעשה עליה בראש ועצם הנשמה כמו שהיא למעלה והסביר כמה פסוקים ומאמרי זהר ומדרש. בשבת בצהרים אמר רבינו הדרוש "וארשתיך לי לעולם" וביאורו שנדפסו בלקוטי תורה. ביום א' דחג השבועות אמר רבינו את הדרוש "וספרתם לכם" וביאורו - שנדפסו בלקוטי תורה. ביום השני דחג השבועות בסעודת יום טוב אמר רבינו את הדרוש "והחכמה מאין תמצא", והוא ביאור השני בענין תספרו חמשים יום הנדפס בלקוטי תורה.