לדלג לתוכן

הפטרה לפרשת שלח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הפטרת פרשת שלח נקראת בספר יהושע פרק ב', ומתארת את שליחתם החשאית של שני מרגלים על ידי יהושע בן נון לרגל את יריחו, טרם כיבוש הארץ. הפטרה זו נקראת בשבת בה קוראים בפרשת שלח שבתורה (במדבר י"ג–ט"ו), ובה מסופר אודות המרגלים ששלח משה לתור את ארץ כנען.

תוכן ההפטרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מרגלי יהושע

בהפטרה מתואר כיצד יהושע בן נון שולח שני מרגלים "חרש", כדי לרגל את יריחו – עיר המבצר בכניסה לארץ ישראל. המרגלים מתארחים אצל רחב הזונה, והיא מחביאה אותם מבקשת רודפי המלך, ומספרת להם כי תושבי הארץ כולם יראים מבני ישראל ומנפלאותיהם. בתמורה לכך שהיא הצילה אותם, מבטיחים לה המרגלים שהיא ובני ביתה יינצלו בעת הכיבוש. לאחר שלושה ימים בהרים, הם שבים ליהושע ומוסרים לו כי ה' נתן בידיהם את הארץ.

הקשר לפרשה[עריכה | עריכת קוד מקור]

סיפור המרגלים ששלח יהושע מקביל לסיפור המרגלים ששלח משה.

השוואה בין מרגלי משה למרגלי יהושע[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפטרה זו נבחרה משום הדמיון בפרשת השבוע – גם משה וגם יהושע שולחים מרגלים, אך קיימים ביניהם הבדלים רבים, כפי שמצוין בדברי חז"ל והמפרשים:

  1. הציווי – במרגלי משה נאמר "שלח לך", כלומר: "לדעתך – אני איני מצווה", ואילו יהושע שלח בברור בציווי ה' (אפילו אם לא פורש בכתוב).
  2. המונח – אצל משה נקראים "אנשים" שנשלחו "לתור את הארץ", ואצל יהושע נאמר "שני אנשים מרגלים" שבאו "לחפור את הארץ".
  3. היקף השליחות – מרגלי משה היו שנים עשר – אחד מכל שבט, ועסקו בתיאור הארץ כולה. מרגלי יהושע היו שניים בלבד, שעסקו רק בעיר יריחו.
  4. פרסום השליחות – שליחות משה הייתה פומבית, וכל העם ידע עליה. מרגלי יהושע נשלחו "חרש", מבלי שידע העם, ואף התחפשו כדי שלא יבחינו בהם.
  5. זהות המרגלים – במשה מדובר בנשיאי שבטים. בשמותיהם ובמעמדם מצוינים. ביהושע – לא מצוינים שמותיהם (לפי חז"ל: כלב ופינחס).
  6. אופי השליחות – אצל משה הכוונה הייתה להכיר את הארץ מבחינה פנימית ("הטובה היא אם רעה", "השמנה היא אם רזה"), ואילו אצל יהושע – שליחות צבאית-מעשית לקראת כיבוש.

ביאור חסידי: הבדל רוחני בין שני סוגי השליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחסידות מוסבר ההבדל הרוחני בין שליחות המרגלים של משה לזו של יהושע:

כיבוש רוחני – תמידי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הציווי לכבוש את הארץ הוא לא רק עניין פיזי של התנחלות, אלא עבודה רוחנית נצחית שמוטלת על כל יהודי בכל דור – להפוך את "ארץ כנען" שבו (כוחות הנפש הבהמית) ל"ארץ ישראל" – מקום של התבטלות לאלוקות.

יריחו וכללות הארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

יריחו – שער הארץ – מסמלת את שלושת לבושי הנפש: מחשבה, דיבור ומעשה. הארץ עצמה – שבעת עממים – מסמלת את שבע המידות (אהבה, גבורה וכו') שבלב האדם. כיבוש יריחו אפשרי לכול, כי הלבושים בשליטת האדם. כיבוש המידות – נחלת הצדיקים בלבד. לכן:

  • יהושע שלח לרגל את יריחו בלבד – כי יש ציווי לכל אדם לתקן את מעשיו.
  • משה שלח לרגל את כל הארץ – גם את המידות – אך בציווי של "שלח לך" – כי לא כל אדם מסוגל לכך. רק בדרגת משה (או צדיק) אפשר לעשות זאת בשלמות.

"תהי צדיק" – אידיאל נעלה לכל יהודי[עריכה | עריכת קוד מקור]

אף שעבודת הצדיקים (כיבוש המידות) אינה שווה לכל נפש, משביעים כל נשמה קודם ירידתה: "תהי צדיק". לכן נכתב גם סיפור מרגלי משה בתורה – כרמז לכך שעל כל יהודי לשאוף לעבודת הצדיקים, גם אם אינה במדרגתו בפועל.

למה שלח משה 12 מרגלים והם סבבו את כל הארץ?[עריכה | עריכת קוד מקור]

משה, כרועה נאמן, רצה שכל שבט ישמע מנשיאו עדות בעיניים על טובת הארץ – כדי שירצו להיכנס אליה בשמחה. זהו מסר נצחי – שכיבוש הארץ, הרוחני והגשמי, צריך להיות מתוך חפץ פנימי.

שילוח מרגלים – שתי מטרות שונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי הרבי, יש הבדל יסודי בין מטרות המרגלים:

  • בזמן משה – מטרת המרגלים הייתה לחבב את הארץ ולגלות את מעלותיה.
  • בזמן יהושע – מטרת המרגלים הייתה צבאית-טקטית – לבדוק את מצב העיר והאויב.

לכן, כל אחת מהשליחויות משלימה את רעותה – האחת מכינה את הנפש להיכנס, השנייה מכינה את הכלים לכיבוש בפועל.

מסר נצחי מההפטרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההפטרה חותמת את המסר של פרשת שלח:

  • כל יהודי צריך לרגל – כלומר לבחון – את עצמו: מחשבה, דיבור ומעשה.
  • זו הדרך לכיבוש עצמי פנימי – כדי להגיע לגאולה פרטית וכללית.
  • ע"י שלמות בעבודה זו – מגיעים לירושת הארץ המלאה, כולל "קני קניזי וקדמוני" – שלושת המוחין – בגאולה העתידה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נוסח ההפטרה
מקורות לעיון


ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]