משתמש:ר.ז./טיוטא הפטרה
כולם מוזמנים ליצור ערך על כל הפטורה שתרצו, אין בעיה של התנגשות.
כאן הנני באמצע להשים המראה מקומות מספר המפתחות לשיחות קודש, לסדר ע"פ סדר ההפטורות והפרשיות, בכדי שיקל ליצור ערך.
בראשית עריכה
ההפרש בין שנה מעורת לשנה פשוטה. סיפור דשנת ה'תרצ"ה. הנהגת הרבי בשנת ה'תשכ"ה[1].
ה'תשי"ד הרבי אמר את כל ההפטורה עד הסוף, למרות שמנהג חב"ד לסיים ב"יגדיל תורה ויאדיר"[2].
סיום ההפטרה[3].
וירא עריכה
קשר דההפטורה עם הפרשה[4].
תולדות עריכה
השייכות להפרשה[5].
ויגש עריכה
איחוד ב' העצים לפני מסירת הנבואה[6].
הקשר והשייכות לפרשה[7]
וארא עריכה
השייכות להפרשה בשני אופנים. דיוקים והוראות[8].
בשלח עריכה
הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של דבורה הנביאה, ובשביעי של פסח אודות השירה של דוד המלך[9].
דווקא שירת דבורה[10], ההפטורה של אישה[11]. וזה מדגיש שזהו עיקר תוכן הפרשה[12].
[13].
ההשוואות להפרשה[14].
מנהגים עריכה
מנהג חב"ד: היא להתחיל "ודבורה אישה נביאה", למרות שמנהג חב"ד לקצר בההפטורות, דוגמת פרשת בשלח שמדובר כעין זה[15].
יתרו עריכה
בההפטורה של הג השבועות עומדים, משא"כ יתרו. והחידוש שבזה[16].
משפטים עריכה
לפעמים אפשר להיות בשבת זו שלושה קריאת בתורה (פרשת משפטים, ראשת חודש, פרשת שקלים), למרות שהם שלושה קריאות ההפטוה היא אחת, שזה גם מורה על שייכות השלושה קריאות[17].
בשנת ה'תשל"ח מתחילה הרבי קרא "יהודה" ואחר כך "יהודי".
תרומה עריכה
בשנת ה'תשל"ח מתחילה הרבי קרא "חירום" ואחר כך "חירם".
צו עריכה
ההפטורה היא "עם זו יצרתי" הרבי מבאר תוכן הפסוק[18].
בההפטוה מדלגים הפסוקים של ההיפך. אך בתורה לא מודגש ענין של היפך הברכה[19].
פינחס עריכה
הקשר דההפטרה להפרשה: שניהם הם בהעבודה דמלמטה למעלה[20].
שבת הראשונה של בין המצרים, השייכות[21].
מסעי עריכה
ההפטורה בהמשך לסיום הקריאה של הפרשה. ובמטות ומסעי - לפרשה השניה[22].
פעם הרבי הרש"ב קרא ההפטורה של ראש חודש, וכשחל אותה קביעות עוד הפעם, אמר שהתחרט על כך שקרא ההפטרה של ראש חודש. וקרא ההפטרה של השבוע "שמעו".
[23].
גם בשנת ה'תשמ"א חל פרשת מסעי בשבת ראש חודש מנחם אב, הרבי קרא את ההפטורה של מטות ומסעי, ולא קרא את הפסוק ראשון ואחרונה של הפרטרה של שבת ראש חודש. ביומנים הדפיסו שהרי כן קרא פסוקים אלו. היו כאלו שפלפלו בזה. הרבי התיסח לכך [24] והבהרי שקרא את שני ההפטורות, שלא כמנהג חב"ד, ואין זה הוראה לרבים, ולא קרא פסוק ראשון ואחרון, והרבי לא ביאר את הטעם לכך.
מנהג חב"ד: בקביעות שחל ראש חודש מנחם אב בשבת, קוראים הפטרה של השבוע, ומוסיפים פסוק ראשון ואחרונה של ההפטרה של שבת ראש חודש.
עקב עריכה
השייכות להפרשה[25].
ראה עריכה
כשחל ראש חודש, מפטירין של ראש חודש וההפטורה של הפרשה דשבעה דנחמטא קוראים יחד עם פרשת כי תצא (בנביא הם בהמשך אחד). והטעם[26].
ראש חודש או ערב ראש חודש[27].
עני' סוערה. למרות שכבר קראו ההפטורה (?) הרי זה שלא בערך לאחרי הירידה[28].
נצבים וילך עריכה
מחר חודש עריכה
ההוראה שלא להתיאש[30].
אף שמחר חודש הוא עושה שינוי על ההפטורה של שבת[31]. החידוש של הפטורת מחר חודש היא שהיא איננה שייך לפרשת השבוע, וגם לא קוראים בתורה איזה שהוא פרשה מיוחדת לפני זה.[32].
מנהגים עריכה
אם כשחל ערב ראש חודש בראש חודש שבת, אומרים שני הפטורה של מחר חודש, אבל רק פסוק ראשון ואחרון[33].
חנוכה עריכה
שייכותו לחנוכה[34].
שבת שובה עריכה
מנהגים עריכה
אין נותנים ההפטורה לקטן[35].
יש דיעה שמפטירין "דרשו"[36].
מפטיר יונה עריכה
סגולה לעשירו. ומנהג בית הרב, כל בני הרבי מהר"ש היו עולים לתורה למפטיר יונה[37].
שבת חוה"מ סוכות עריכה
ההפטורה בענין גוג ומגוג, הטעם בפנימיות הענינים[38]. [39].
החילוק בין הפטורה שבת חול המועד סוכות ופסח, אם מלמעלה למטה או מלמטה למעלה[40].
זכור עריכה
ההפטורה בהמשך להקריאה[41].
פרה עריכה
החודש עריכה
הנשיאים אומרים הפסוקים אודות הנשיא. ואין זה הוראה לרבים, זהו ענין לנשיא[43].
פרה והחודש וההמשך[44].
מאז שנת ה'תשי"א הרבי התחיל להוסיף את הפסוקים אודות הנשיא לפני ואחרי ההפטורה. בשנת ה'תשל"ט הרבי רק הוסיף את הפסוקים בסוף ההפטורה ולא בהתחלת ההפטורה.
שבת חול המועד פסח עריכה
החילוק בין הפטורה שבת חול המועד סוכות ופסח, אם מלמעלה למטה או מלמטה למעלה[45].
ההפטורה אודות העצמות היבישות, השייכות לחודש ניסן, ולחוה"מ פסח[46].
הטעם לההפטורה בענין העצמות היבישות[47].
שביעי של פסח עריכה
הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של דוד המלך, ובפרשת בשלח אודות השירה של דבורה הנביאה[48].
אחרון של פסח עריכה
שייכות ההפטורה לאחרון של פסח (כי הסיפור היה בתחילת חג הפסח)[49]. בענין משיח[50].
שבעה דנחמתא עריכה
דין ודברין בין הקב"ה לישראל[51].
- ^ בראשיץ ץשכ"ה ס"ג.
- ^ בראשית (א) תשי"ד, סי"ב.
- ^ בראשית (א) תשי"ז ס"ו.
- ^ לקו"ש ח"ה ע' 331.
- ^ תולדות תשל"א ס"א.
- ^ ויגש תשכ"ט ס"א.
- ^ לקו"ש חט"ו ע' 412.
- ^ וארא תשכ"ז ס"א.
- ^ בשלח תשי"ד סי"ז.
- ^ יו"ד שבט תשי"ז סכ"ז.
- ^ מוצ"ש יא שבט תשח"י סי"ז.
- ^ בשלח תשל"ו ס"א.
- ^ בשלח תשכ"ח ס"ב.
- ^ בשלח תשל"ו ס"ה. ס"ט.
- ^ בשלח תשל"ו ס"ב.
- ^ המלך במסיבו ח"א ע' רכ, רכז.
- ^ משפטים תשל"ז סוס"ב.
- ^ ד"ה עם זו תשי"ב.
- ^ צו תשל"ט סנ"ט.
- ^ פינחס תשכ"א ס"ב.
- ^ פינחס תשכ"א ס"ח.
- ^ מטו"מ תשל"ב ס"א.
- ^ עקב ר"ח מנ"א תשל"ה ס"ו (לקו"ש חי"ג ע' 278). מטו"מ תשל"ה ס"ג.
- ^ ש"פ וארא תשמ"ב, התוועדיות ע' 747.
- ^ לקו"ש ח"ט ע' 79.
- ^ לקו"ש ח"ט ע' 350.
- ^ פרשת ראה תשל"ז סכ"ט.
- ^ פרשת ראה תשל"ה ס"ב.
- ^ נצו"י תשל"ה ס"ב.
- ^ משפטים תשט"ו סי"א.
- ^ במדבר תשל"ה ס"ב.
- ^ משפטים תשל"ו ס"א. במדבר תשל"ט ס"ד.
- ^ במדבר תשל"ט ס"ה.
- ^ תולדות תשל"ד סוס"ב.
- ^ וילך תשכ"ב ס"ד וס"ד.
- ^ האזינו תשכ"ז ס"ב. ס"ז.
- ^ המלך במסיבו ח"א ע' עג.
- ^ שבת חוה"מ סוכות תשכ"ד ס"א.
- ^ אחרון של פסח תש"ל סוס"ט.
- ^ שחוה"מ סוכות תשכ"ט ס"א.
- ^ תצוה תשל"ב ס"א.
- ^ "דברי שלום" יומן הרשד"ב שור ע' סח.
- ^ צו תשכ"ו ס"ה.
- ^ צו תשל"ו סוס"א.
- ^ שחוה"מ סוכות תשכ"ט ס"א.
- ^ אחרון של פסח תש"ל ס"ט-ס"י.
- ^ המלך מבסיבו ח"ב ע' ע' קלג.
- ^ בשלח תשי"ד סי"ז.
- ^ אחש"פ תשכ"ב סי"ב.
- ^ אחש"פ תשכ"ו ס"ה.
- ^ וישב תשכ"ט ס"ה.