אהרון רוקח: הבדלים בין גרסאות בדף
דוד בן יפת (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (קידוד קישורים) |
||
| (244 גרסאות ביניים של 74 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{עריכה}} | ||
[[ | [[קובץ:בעלזער.jpg|שמאל|ממוזער|רבי אהרן מבעלז]] | ||
רבי '''אהרן רוקח מבעלזא''' (מכונה '''המהר"א מבעלז''' או הבעלזער רב; [[אלול]] [[תר"מ]], 1880 – [[כ"א באב]] [[תשי"ז]], 1957) היה ה[[אדמו"ר]] הרביעי של [[חסידות בעלז]] ומקים חסידות בעלז בארץ ישראל לאחר השואה. | |||
==תולדות חיים== | |||
רבי אהרן רוקח נולד ב[[חודש אלול]] [[תר"מ]] לרבי יששכר דוב שהיה האדמו"ר ב[[עיירה]] בעלזא. נקרא "אהרן" על שם זקנו, רבי [[אהרן מצ'רנוביל]] ועל שם סב זקנו, רבי [[אהרן מקרלין]]. גדל אצל סבו, רבי יהושע רוקח, אצלו עסק ב[[תורה]] ו[[עבודת ה']]. התחתן עם הרבנית מלכה, בתו דודו - רבי שמואל מסקאהל (נכד רבי מנחם מענדל מ[[ויז'ניץ]]). לאחר חתונתו המשיך לשבת על התורה והעבודה, כשהוא פרוש מענייני עולם הזה וממעט בשינה. היה מתנהג בענווה, ברח מהכבוד והיה נעים הליכות. | |||
ב[[כ"ב בחשוון]] [[תרפ"ז]] הסתלק אביו, ורבי אהרון התמנה לממלא מקומו ב[[אדמו"ר]]ות חסידות בעלז. בימיו נתרבו החסידים לאלפים ורבבות והשפעתו הגיעה למרחקים. נודע כצדיק גדול וקדוש וכגאון בנגלה ובנסתר, בעל [[רוח הקודש]] גלויה מלומד בניסים ובמופתים, ופועל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש. שלש עשרה שנה כיהן כאדמו"ר בבעלז שבגליציה, עד שבעקבות [[מלחמת העולם השנייה]], לאחר שאיבד את כל משפחתו (כל בניו ואשתו נרצחו בשואה ה' יקום דמם) ובעצמו היה בסכנה, נאלץ לברוח. | |||
בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[ת"ש]] ברח מהנאצים, ובמשך ארבע שנים הטלטל בדרכו ל[[ארץ הקודש]]. בבריחתו מבעלז עבר דרך המקומות; סקאהל, פרימישלן, ויז'ניץ, גטו בוכניא, בודפשט, רומניה, בולגריה, יון, תורכיה, [[סוריה]] ולבנון, עד שביום [[ט' בשבט]] [[תש"ד]] הגיע לארץ. להצלתו דאגו גדולי ישראל רבים, ביניהם גם [[אדמו"ר הריי"צ]]. כשהגיע לארץ החל לבנות מחדש את חסידות בעלז, כשבמקביל עסק בחיזוק היהדות בארץ. רבי אהרון היה נערץ על ידי גדולי הדור שראו בו שרף ו[[נביא]] והחשיבוהו כשריד מגדולי הדור שלפני ה[[שואה]]. | |||
במוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת עקב]], [[כ"א במנחם אב]] שנת [[תשי"ז]] [[הסתלקות|הסתלק]] בפתאומיות ומנוחתו כבוד ב'[[הר המנוחות]]' ב[[ירושלים]]. | |||
===פרישותו מחיי עולם וקדושתו=== | |||
ידוע שחמישים שנה לא ישן רבי אהרן רוקח על מיטה אלא ישב עליה או על כורסה, לא אכל [[בשר]] ובקושי [[לחם]], וחי יותר מנוזלים מאשר ממוצק, ורוב ימיו היה שרוי בתענית, גם כשאכל פעם ביום משהו קטן זה היה צלוחית קטנה של מרק, וכאשר אכל לחם או פירות היה טועם מעט עבור הברכה ומשאיר הכל ל[[שיריים]] שייקחו אחרים. כאשר העיר לפניו משמשו על כך שלא אכל כמה ימים, נענה ואמר '''"האמן לי שאינני רעב. אילו הייתי חש צורך בכך, הייתי אוכל מעצמי ולא היית צריך להזכיר לי..."'''{{מקור}}. מרוב פרישותו, הצטמק גופו עד שרק עור ועצמות נכרו עליו, עד כדי כך שבקיץ היה צריך ללכת במעיל פרווה בשביל לספק לגופו את החום הדרוש לו! | |||
היה ידוע בשמירתו המיוחדת על קדושה{{הערה|1=מסופר שעוד כשהיה תינוק, כשעמד זבוב על ראשו כשישן - משך את שרוולו מעבר לף ידו וניעק את הזבוב - כדי שלא לגעת בידיו בשערות ראשו...}}, וכשהיה מקבל קהל לברכת 'שלום עלכם' הייתה ידו עטופה במגבת. כשמינה [[משמש בקודש|משמש]] חדש, אחד משלושת הכללים{{הערה|1=הכללים הראשונים היו: "א. כשאקרא לך, עליך לענות לי מיד. אמנם, הרי יהודי אינו יושב בטל, ולכן בטרם תענה תמחול נא ותסגור את הספר, ואז תענה לי. ב. כשאקרא לך, תבוא מהר, כי אצלי דקה היא כמו שנה"}} שהציב ר' אהרון לפני קבלתו היה:'''"יש לי חומרות בנוגע לידיים נקיות. כשאתה משמש אותי, אם תיגע באף, בשערות או אפילו בתינוק פחות מגיל שלוש – תמחל נא ליטול את ידיך ורק אחר כך תשמש אותי"'''{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96263 הצדיק שבזכותו הסכים הרבי לקבל את הפ"נ הראשון] {{שטורעם}}.}}. | |||
==קשריו עם [[הרבי הריי"צ]]== | |||
[[קובץ:אהרן רוקח בזקנותו.jpg|שמאל|ממוזער|רבי אהרן רוקח בזיקנותו, בשמחת [[שבע ברכות]] של בן אחותו]] | |||
=== ועד עזרה ליהודי [[רוסיה]] === | |||
כשיצא [[הרבי הריי"צ]] מ[[רוסיה]] והגיע ל[[פולין]], יזם אסיפת [[אדמו"ר|אדמ"ורים]] בכדי לדון ביסוד "[[ועד עזרה ליהודי רוסיה]]". על ההזמנה שקיבל לאסיפה זו{{הערה|איגרת תשח משלהי [[כסלו]] [[תרצ"ד]]}}, ענה הרבי אהרן: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רב ברכות וכל טוב סלה לכבוד קדושת ידיד נפשי, שאר בשרי הרב הצדיק המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, בוצינא קדישא חו"פ, שלשלת היוחסין מגזע קדושים, כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שליט"א.. מאד היה ברצוני ליקח חבל באסיפה אודות ענין גדול כזה, אך כעת בימי הקור אין ביכלתי לנסוע נסיעה גדולה כזה. והשי"ת יעזור לו שפועל ידיו תרצה, להיטיב מצב אחב"י ב[[רוסיה]] ובכל מקומות מושבותיהם...}} | |||
===מאמצי הרבי הריי"צ להצלת הרבי מבעלז === | |||
כשפרצה מלחמת העולם השניה, נשאר רבי אהרון ב[[פולין]]. ועד חסידי בעלז פנו במכתב לרבי הריי"צ, בו ביקשו סיוע מהרבי הריי"צ להצלת רבי אהרון. לאחר קבלת המכתב, ענה הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=400חלק ה' עמוד שכ"ו]}} כי הוא מוכן לסייע, ועבור כך עליו לדעת {{ציטוטון|באיזה מקום פרטי משכן קדשו, שמו הקדוש ושנותיו ושם הוריו הקדושים בדיוק, ושמות שארי בני המשפחה יחיו, כי בלי זה אי אפשר לעשות שום דבר השתדלות}}. | |||
במקביל, עוד באותו היום פנה הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=401 חלק ה' עמוד שכ"ז]}} במכתב אל הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], ופירט לפניו מה עליו לעשות כדי להשיג לרבי מבעלז רשיון יציאה מ[[אירופה]] ורשיון כניסה ל[[ארץ ישראל]]. | |||
הרבי הריי"צ פנה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=401 חלק ה' עמוד שכ"ח]}} במתב גם אל השופט הראשי בארץ הקודש מר גד פרומקין, והבטיח לו שאם יתעסק בזה {{ציטוטון|"ישפיע השם יתברך לידידי ובני ביתו יחיו שפעת חיים וברכה מרובה בגשם וברוח"}}. מכתבים נוספים בעניין זה כתב אל הרב משה בלוי{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=401 חלק ה' עמוד שכ"ט]}} יושב ראש [[אגודת ישראל]], אל רבי אברהם ישעיה העשיל - האדמו"ר מקופיטשניץ{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=404 חלק ה' עמוד ש"ל]}}, ואל האדמו"ר מצעהלים, הרב לוי יצחק גרינוואלד {{הערה|אג"ק שם, עמ' שנב. וראה בערך "חסידות פאפא" - תחת הכותרת "הרב מצעהלים" - פרטים נוספים.}}. | |||
הרב אלימלך אשכנזי, [[אב בית דין]] "מחזיקי הדת" שבמלבורן, היה אחד מפעילי הועד של חסידי בעלזא שבקשו את הסיוע מאדמו"ר הריי"צ להצלת האדמו"ר מבעלז, כותב בספרו "קדושת אהרון"{{הערה|חלק א'. וראה "אוצרות ירושלים" י"ט משנת תשי"ז.}}: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=סדרנו מיד רשימה של כל משפחת אדמו"ר שמותיהן ופרטיהן, והמצאנו לאדמו"ר מליובאוויטש [=הריי"צ] כדרישתו במכתבו הנ"ל. ובהמשך הדברים כותב: ביום גשם חזק מימי החורף של שנת [[תש"ב]], הופיע בביתי הרה"ג הצדיק ר' שלמה-יהודה-לייב אליעזרוב הרב מחברון, ומסר לי מכתב שנתקבל אצלו למסור לידי מכבוד קדושת הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש [=הריי"צ]. נזדעזעתי לראות, איך רב נכבד וגדול, זקן מופלג ובעל יסורים, הטריח עצמו לביתי. על שאלתי למה הטריח את עצמו, הלא היה יכול לשלוח על ידי עושי רצונו, ענה: האדמו"ר כותב לי למסור לכבודו, עלי לקיים דבריו. ואמרתי שוב: אם היה כבודו מודיע לי שאבוא אליו, הייתי ממהר לבוא, ענה לי: מצוה בו יותר מבשלוחו, וכל צעד הכרוך עם הצלת אותו צדיק, יקר לי ואינו קשה בעדי...}}. | |||
לאחר שניצל האדמו"ר מבעלזא והגיע לארץ הקודש, שלח אדמו"ר הריי"צ מברק אל הרב [[שאול דוב זיסלין]] ואל הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך|מנחם מענדל קופרשטאך]], וביקשם לבקר רבי אהרן, ולברכו בשם אדמו"ר הריי"צ בברכת 'ברוכים הבאים', ולטוב וברכה בגשמיות וברוחניות, ולדווח לאחר מכן לאדמו"ר הריי"צ אודות מצבו ומצב בני משפחתו. ב[[יום ראשון]] [[י"ט שבט]] [[תש"ד]] (עשרה ימים לאחר שהגיע רבי אהרן לארץ הקודש), נסעה המשלחת אל רבי אהרן, בה השתתפו גם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין|יצחק אורנשטיין]], והרב [[יהודה לייב סלונים]]. | |||
הרב | === חילופי מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ === | ||
כאשר הגיע הדיווח על ביקור זה אל אדמו"ר הריי"צ, שנשלח על ידי הרב אליעזרוב ב[[כ' שבט]], הודה לו אדמו"ר הריי"צ על הביקור{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=344 חלק ח' איגרת ב'שצט]}}. | |||
ביום [[ו' אדר]] כתב אדמו"ר הריי"צ מכתב ברכה אל האדמו"ר מבעלזא, | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כבוד קדושת הרב הצדיק שאר בשרי, ידיד עליון וידידי עוז, גזע תרשישים, יראת ה' אוצרו, בנן של קדושי עליון, הרב הגאון כקש"ת מוה"ר אהרון שליט"א. שלום וברכה! | |||
ברוך שהחיינו וקיימנו לזמן הזה, אשר בחסדי אל עליון זכינו לשמוע, אשר הציל ה' אלקינו את כ"ק ש"ב שליט"א, והננו מברכים את ה' אלקינו על חסדו, ומתפללים אליו יתברך אשר יחזק את בריאות כ"ק ש"ב שליט"א ואת בריאות בני ביתו יחיו, וימלא השי"ת את משאלות לבב כ"ק ש"ב שליט"א בגשמיות וברוחניות. והנני ש"ב הדו"ש המברכו והמתברך מאתו}}. | |||
אדמו"ר הריי"צ שלח את המכתב אל הרב [[משה גוראריה]] ב[[תל אביב]], וביקשו להעבירו לידי רבי אהרן. | |||
האדמו"ר מבעלזא ענה לו על המכתב: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כ"ז למב"י פה ת"א. שוכט"ס לכ"ק ש"ב הרה"צ המפורסם בנש"ק חו"פ תפארת ישראל בו"ק וכו' כקש"ת מוהר"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א. | |||
אחד"ש כ"ק באה"ר. מכתבו לנכון השגתי וחשוב אצלי מאד. ת"ל אשר הפליא חסדו עמנו והביא אותנו ל[[ארץ הקודש]] תובב"א. יעזור השי"ת שיתמשך ישועות בכט"ס על כ"י. מאד נהניתי לשמוע מבריאותו ושלומו הטוב. והנני מברכו בשפא"ש ושיוכל לעבוד השי"ת מתוך הרחבת הדעת ולנחת וכ"ט. ולהרחיב גבול הקדושה, ולראות רוב נחת מכל יו"ח שי"נ. דברי ש"ב הדוש"ת ומברכו בכ"ט ומצפה שנזכה כולנו לגאולה שלימה ב"ב מתוך נחת. הק' אהרון מבעלזא}}. | |||
ב[[כ"ג סיון]] [[תש"ד]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=360 איגרת ב'תיג]}} כותב אדמו"ר הריי"צ:{{ציטוטון|על כל ברכותיו של כת"ר הנני עונה אמן, כן יאמר ה'. ומה מאד חפצתי לשמוע מפי כתבו של כ"ק ש"ב על אודות המצב הרוחני ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, מצב הבני תורה בכלל ובני הנעורים בפרט, ובמה אפשר להחזיק את החינוך הכשר והטוב באמת על פי התורה והמצוה של בני ובנות ישראל, ואיזה ממוסדות החינוך שם ראוים לתמכם}}. | |||
לקראת [[ראש השנה]] [[תש"ה]] השיב רבי אהרן על מכתב זה, ממקום מושבו ב[[צפת]], לשם נסע לקראת [[חודש תשרי]]:{{ציטוטון|שוכ"ט לכ"ק ש"ב וידידי הרה"צ המפורסם בו"ק חו"פ בנש"ק כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א הרבי מליובאוויטש. אחרי דרישת שלום כ"ק.. בימים קדושים האלה, הנני לברך את כ"ק ש"ב שליט"א בגמר חתימה טובה, ויהי"ר שתתחדש עלינו שנה טובה ומבורכת, מעוטרת בכל הישועות ושנזכה לגאולה שלימה בב"א}}. | |||
אחר כך השיב רבי אהרן על שאלותיו של אדמו"ר הריי"צ במכתבו. הרבי עונה לו על ברכותיו באיגרת{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=573&hilite= חלק ח' עמוד תקל"ה, איגרת ב'תרי"ד]}} מ[[ראש חודש]] [[שבט]] [[תש"ה]]{{הערה|מכתבים אלו של רבי אהרן פורסמו בחלקו בספר "הרב הקדוש מבעלזא" עמוד קס"ט}}. | |||
כמו כן, בהיותו בארץ ישראל, ביקר חתנא דבי נשיאה, הרש"ג, אצל האדמו"ר מבעלזא, והם שוחחו כשעה וחצי. האדמו"ר סיפר לרש"ג את כל הפרטים על הצלתו מאירופה. זו הייתה הפעם היחידה שבה סיפר על מהלך הנסיעה ההיסטורית שבה ניצל מציפורני הנאצים [[יימח שמו|ימ"ש]], כי בדרך כלל נמנע מלשוחח על עניינים אלו. וכאן, בגלל כבודו של הרבי הריי"צ (שהרש"ג היה חתנו) והכרת הטוב כלפיו, שינה האדמו"ר ממנהגו וסיפר אודות הצלתו (שמן ששון מחבריך, חלק ד, עמ' 205-206 מעדות המשב"ק ר' צבי זאב פרידמן בספרו "זכור ימות עולם") | |||
. | |||
ב[[ | ===שליח אישי להתוועדות=== | ||
ל[[התועדות]] [[י"ב תמוז]] שנערכה ב[[זאל]] של ישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים בשנת [[תש"ה]], שלח רבי אהרן את אחיו רבי [[מרדכי רוקח]] כשלוחו האישי. | |||
== | ב"[[קובץ ליובאוויטש]]"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25455&st=&pgnum=22 גליון 9 עמוד 70]}} שיצא לאור באותה שנה מסופר אודות אותה התוועדות, וכך מסופר שם אודות דבריו של הרב מבילגוריא: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרבי מבעלזא שליט"א לא יכול היה להשתתף באופן אישי בשמחה, בגלל חלישות בריאותו. בשמו דיבר אחיו האדמו"ר מבילגוריא שליט"א אשר ברך בשמו ובשם הרבי מבעלזא שליט"א את הרבי, בברכת רפואה שלימה ואריכות ימים ושנים טובות. הוא הדגיש, כי בזמן אשר האזור של לעמבערג וחלק גדול מ[[פולין]] היו כבר מוקפים על ידי הרוסים, הרי הקהילות החרדיות שהיו שם, המשיכו להתקיים ולקיים תורה ומצוות ב[[מסירות נפש]], בגלל הידיעה על הפעולות של מסירות הנפש שהרבי פעל ועשה ברוסיה. | |||
בפרט הזה של ה"מסירות נפש" - זעק הרבי מבילגוריא - הרי אנו כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש. ובזה היא התועלת של חגיגה זו, שנת היובל [[תרנ"ה]]-תש"ה לפעילות הכלל הקדושה של הרבי שליט"א, שהוא אינו צריך את הכבוד הזה, אלא שזהו מיפגן עבורנו, בכדי שנלמד ממנו את ה[[מסירות נפש]] לקיום התורה והיהדות, כפי שהוא עשה בעבר וממשיך לעשות בהווה}}. | |||
כשחלה אדמו"ר הריי"צ, באמצע שנת [[תש"ה]], כתב לו הרבי מבעלזא ברכת רפואה שלימה ועליה ענה לו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=648 חלק ח' עמוד תר"י, באגרת ב'תשד]}} באיגרת מ[[כ"ג אייר]]. | |||
כ"ק אדמו"ר | המכתב האחרון מהרבי מבעלזא אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ הוא משנת [[תש"י]], בברכת השנה. | ||
==קשריו עם הרבי== | |||
=== פגישותיו עם הרבי === | |||
כאשר גרו [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] ב[[ברלין]]. באחד הימים נודע כי רבי אהרון הגיע לברלין ורבים הולכים לקבל את פניו. הרבי שהיה אז אברך צעיר, רצה לפגוש אותו וביקש מידידו, חסיד [[גור]] שגר בברלין בשם ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג, שיתלווה אליו, אולם היתנה איתו שלא יגלה את זהותו (ככל מעשיו בעת ההיא שהיו בהצנע לכת ובהסתר). ברם, בהגיעם לשם, נזדמן למקום הרב חיים שניאורסון מ[[חברון]] שנסע כ[[שד"ר]] מ[[ארץ הקודש]]. כאשר הבחין הרבי בר' חיים ביקש גם ממנו שלא יגלה את זהותו לאיש, ור' חיים הבטיחו בכך. | |||
לאכסנייתו של האדמו"ר היה תור גדול של יהודים שחיכו לתת "שלום". הוא נתן "שלום" כשידו עטופה במגבת, וראשו מורכן כלפי מטה. כשניגש הרבי ונתן לו ידו לשלום, הרים את עיניו הקדושות, הוריד את המגבת מהיד ואחז את ידו של הרבי. כך החזיק רבי אהרון הקדוש את היד זמן ממושך ושאל: "ווער איז דער יונגערמאן?" ["מי הוא האברך הזה"]. -"א גיוויינליכער יונגערמאן" [="אברך פשוט"], ענה הרבי. נענה הרבי מבעלזא ואמר: "א ווארימע הענטאלע. יונגערמאן, פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט" [="יד חמה. אברך, מאיתנו אי אפשר להסתתר"]. כשגילה ר' חיים שניאורסון לאדמו"ר מבעלזא שהאברך הוא חתנו של אדמו"ר הריי"צ, אמר הצדיק: "יא יא, איך זע איך זע. איך האב געפילט אז דאס איז אן איידעלע האנט" [="כן כן, אני רואה אני רואה, הרגשתי שזו היא יד זכה"]. הרבי מבעלזא המשיך להחזיק את ידו של הרבי ודיבר אתו כך במשך כעשר דקות{{הערה|ראו ספר 'השביעי' עמ' 64, בשם הרב [[יואל כהן]]; ספר 'ראש בני ישראל' עמ' 210 בשם ר' נחום רבינוביץ.}}. | |||
הרב [[יחזקאל בסר]] סיפר שכאשר סיפר לר' איצ'ה מאיר שיש לו [[יחידות]] עם הרבי, ביקש ממנו להזכירו לפני הרבי. כששוחח עם הרבי מסר לו את דרישת השלום מאיצ'ה מאיר פירסטנברג, והרבי אמר בהפתעה: "או, פירסטנברג, הוא עדיין כל כך חריף?!.. אני מודה על הד"ש, תמסור לו ד"ש חם בשמי, הוא הרי לקח אותי אל הרבי מבעלזא!". | |||
סיפור מעין זה קרה שוב בזמן אחר ובעיר אחרת. הרב [[אלחנן הילפרין]], נשיא התאחדות קהילות החרדים ב[[לונדון]], סיפר לרב [[שלום דובער וולפא]] על סיפור שסיפר לו הרב אלימלך רימפלער מווינא (שגר אחר כך בלונדון), מאורע שהיה בנוכחותו. בעת שהאדמו"ר מבעלזא הגיע לווינא לרפואת עינים, בצאתו מביתו בדרכו אל הרופא, באו לנגדו שני אברכים לקבל ממנו ברכת שלום. לראשון שבהם (שהיה [[הרש"ג]]) השיב ברכתו כדרכו וכמנהגו בג' פעמים, ולשני החזיק בידו כרבע שעה, והיה בדבקות גדולה. הרב רימפלער בעצמו נוכח בשעת מעשה עם עוד חסידים, והוא אמר כי אלו שהיו שם המה ראו כן תמהו, שמעולם לא ראו הנהגה כזו אצל רבם. והכל דברו אז כי האדמו"ר מבעלזא הרגיש כי זוהי יד טהורה וקדושה. ואברך זה היה הרבי מליובאוויטש{{הערה|ראו 'יפה שיחתן של עבדי אבות' חלק ב אות שנב}}. | |||
==="משחק באש"=== | |||
בשנים הראשונות לנשיאות, שלח הרבי מכתב כללי למספר אדמו"רים שיעוררו אודות [[התוועדות]] לכבוד [[י"ט כסלו]] חג הגאולה ל[[אדמו"ר הזקן]] או שיערכו התוועדות בעצמם. בין האדמו"רים שלח הרבי מכתב גם לאדמו"ר מבעלז. אחרי שהקריא מזכיר האדמו"ר מבעלז את המכתב, אמר: הרבי הצעיר הזה מתחיל להורות הוראות לגדולי וצדיקי הדור. כששמע הרבי מבעלזא את זה, אמר למזכיר: אתה משחק באש, לך מהר טול ידיך ותגיד שלש פעמים אני מתחרט, אני מתחרט, אני מתחרט{{הערה|מפי הגר"י סגל ששמע ממזכירו של האדמו"ר מבעלז. ראש בני ישראל, עמ' 213-214.}}. | |||
== | ===יחס הרבי אליו=== | ||
הרב [[יחזקאל בסר]] מספר שפעם כשהיה אצל הרבי הזכיר את בעלזא בעניין מסוים וכאשר העלה את הענין של בעלז אמר הרבי שרבי אהרן מבעלזא היה צדיק גדול ובקי גדול בשולחן ערוך אורח חיים והוסיף הרבי שקיבל [[שיריים]] ממנו. | |||
בשנת [[תשט"ז]] ביקרו אצל רבי אהרן מבעלזא [[השלוחים לארץ הקודש תשט"ז|י"ב השלוחים]] ששלח הרבי לארץ ישראל. הביקור נערך ב[[כ"ג מנחם אב]]. בדו"ח שכתבו לרבי, מספרים השלוחים בין היתר, שכאשר מסרו לאדמו"ר פרישת שלום מהרבי, ענה: "דער גריס איז בא מער בחשיבות, און גיט איבער דעם רבי'ן א גריס, איהר זאלט מצליח זיין אין דער שליחות, און איהר זאלט זיך קענען פירן אין ארץ ישראל ווי מען דארף"(= דרישת השלום היא חשובה אצלי, ותמסרו לרבי דרישת שלום. תצליחו בשליחות שלכם, ושתוכלו להתנהג בארץ ישראל כפי שצריך).{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ד, עמ' 210. עיין שם עוד פרטים מהביקור}}. | |||
באור ליום ב', [[י' אדר א'|י' אדר ראשון]] [[ה'תשל"ג]] ביקר [[יששכר דוב רוקח|אחיינו האדמו"ר מבעלזא]] אצל הרבי, והרבי סיפר לאדמו"ר רבי יששכר דב רוקח מבעלזא כי פגש את דודו, האדמו"ר מבעלזא רבי אהרן רוקח, וראה שהוא "צורה בלי חומר מופשט מהגוף". | |||
כחודש לאחר הסתלקותו של רבי אהרן כתב הרבי{{הערה|מכתב בי"ט אלול תשי"ז{{הבהרה|איזה כרך ועמוד}}.}} מענה לאחד ששאל האם יש כבר ה[[אתחלתא דגאולה]]. תשובת הרבי הייתה, שכידוע שאין אתחלתא דגאולה עד זמן ביאת המשיח, והוסיף משפט המתייחס להסתלקותו של רבי אהרון {{ציטוטון|ונמצאים עתה בגלות חושך כפול ומכופל עוד יותר מדורות שלפנינו כיון שכמה מגדולי ישראל הלכו למנוחות וכו'}}{{הערה|יצויין שטעם זה כשלילה לאמירה שנמצאים ב[[אתחלתא דגאולה]] לא נאמר ונכתב במקומות נוספים.}}. | |||
==משפחתו== | |||
*'''סבו הגדול''' - רבי [[שלום רוקח]] מ[[בעלז]] | |||
*'''אחיו''' - הרב [[מרדכי רוקח]] - האדמו"ר מבילגוריא | |||
*'''אחיינו''' - הרב [[יששכר דוב רוקח]] - האדמו"ר מ[[בעלז]] | |||
== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב [[בן ציון גרוסמן]], "צנצנת המן" (קשריו של רבי אהרן מבעלז עם ליובאוויטש בכרך ד עמוד קיט ואילך), עורך: זילברשלג דוד חיים, הוצאת ברקאי, חיפה, [[תשע"ה]]. | |||
*[[שמן ששון מחבריך]], חלק ד, עמ' 197 ואילך. | |||
* | == קישורים חיצוניים == | ||
* | *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58844 בגד הגלות מתגלה]''' {{בית משיח}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 כך סייע הרבי הריי"צ להצלת האדמו"ר מבעלז]. {{אינפו}} | |||
*[http://chabad.info/magazine/ראיתי-שהוא-צורה-בלי-חומר-מופשט-מהגוף/ "ראיתי שהוא צורה בלי חומר מופשט מהגוף"] {{אינפו}} | |||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96263 הצדיק שבזכותו הסכים הרבי לקבל את הפ"נ הראשון] {{שטורעם}} {{קישור שבור}} | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65238 מי החב"דניק שביקש להציל את האדמו"ר מבעלזא? ● חשיפה] {{בית משיח}} | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65274 מדוע כתב אדמו"ר הריי"צ על האדמו"ר מבעלזא "שאר בשרי"?] {{אינפו}} | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66973 בלעדי: הרב מאיר פרוש סייע בפיצוח התעלומה בבית-משיח] {{אינפו}} | |||
*הרב יוסף יצחק פלטיאל, [https://sinun770.org/התעוררת-תשובה-עם-הרהק-מבעלזא-זיע-הרב-י/ התעוררות תשובה עם הרה"ק מבעלזא זי"ע] בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}} (יידיש) | |||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יששכר דוב רוקח (הראשון)]] מבעלז|רשימה=אדמו"רי [[בעלז]]|שנה=[[אלול]] [[תר"מ]] - [[כ"א מנחם אב]] [[תשי"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יששכר דוב רוקח|יששכר דוב רוקח (השני)]] מבעלז}} | |||
{{חצרות}} | |||
{{מיון רגיל:רוקח אהרון}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא]] | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ז]] | |||
[[קטגוריה:[[קטגוריה:משפחת רוקח]]]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:18, 13 בדצמבר 2024
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
רבי אהרן רוקח מבעלזא (מכונה המהר"א מבעלז או הבעלזער רב; אלול תר"מ, 1880 – כ"א באב תשי"ז, 1957) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות בעלז ומקים חסידות בעלז בארץ ישראל לאחר השואה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי אהרן רוקח נולד בחודש אלול תר"מ לרבי יששכר דוב שהיה האדמו"ר בעיירה בעלזא. נקרא "אהרן" על שם זקנו, רבי אהרן מצ'רנוביל ועל שם סב זקנו, רבי אהרן מקרלין. גדל אצל סבו, רבי יהושע רוקח, אצלו עסק בתורה ועבודת ה'. התחתן עם הרבנית מלכה, בתו דודו - רבי שמואל מסקאהל (נכד רבי מנחם מענדל מויז'ניץ). לאחר חתונתו המשיך לשבת על התורה והעבודה, כשהוא פרוש מענייני עולם הזה וממעט בשינה. היה מתנהג בענווה, ברח מהכבוד והיה נעים הליכות.
בכ"ב בחשוון תרפ"ז הסתלק אביו, ורבי אהרון התמנה לממלא מקומו באדמו"רות חסידות בעלז. בימיו נתרבו החסידים לאלפים ורבבות והשפעתו הגיעה למרחקים. נודע כצדיק גדול וקדוש וכגאון בנגלה ובנסתר, בעל רוח הקודש גלויה מלומד בניסים ובמופתים, ופועל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש. שלש עשרה שנה כיהן כאדמו"ר בבעלז שבגליציה, עד שבעקבות מלחמת העולם השנייה, לאחר שאיבד את כל משפחתו (כל בניו ואשתו נרצחו בשואה ה' יקום דמם) ובעצמו היה בסכנה, נאלץ לברוח.
בליל שמחת תורה בשנת ת"ש ברח מהנאצים, ובמשך ארבע שנים הטלטל בדרכו לארץ הקודש. בבריחתו מבעלז עבר דרך המקומות; סקאהל, פרימישלן, ויז'ניץ, גטו בוכניא, בודפשט, רומניה, בולגריה, יון, תורכיה, סוריה ולבנון, עד שביום ט' בשבט תש"ד הגיע לארץ. להצלתו דאגו גדולי ישראל רבים, ביניהם גם אדמו"ר הריי"צ. כשהגיע לארץ החל לבנות מחדש את חסידות בעלז, כשבמקביל עסק בחיזוק היהדות בארץ. רבי אהרון היה נערץ על ידי גדולי הדור שראו בו שרף ונביא והחשיבוהו כשריד מגדולי הדור שלפני השואה.
במוצאי שבת קודש פרשת עקב, כ"א במנחם אב שנת תשי"ז הסתלק בפתאומיות ומנוחתו כבוד ב'הר המנוחות' בירושלים.
פרישותו מחיי עולם וקדושתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ידוע שחמישים שנה לא ישן רבי אהרן רוקח על מיטה אלא ישב עליה או על כורסה, לא אכל בשר ובקושי לחם, וחי יותר מנוזלים מאשר ממוצק, ורוב ימיו היה שרוי בתענית, גם כשאכל פעם ביום משהו קטן זה היה צלוחית קטנה של מרק, וכאשר אכל לחם או פירות היה טועם מעט עבור הברכה ומשאיר הכל לשיריים שייקחו אחרים. כאשר העיר לפניו משמשו על כך שלא אכל כמה ימים, נענה ואמר "האמן לי שאינני רעב. אילו הייתי חש צורך בכך, הייתי אוכל מעצמי ולא היית צריך להזכיר לי..."[דרוש מקור]. מרוב פרישותו, הצטמק גופו עד שרק עור ועצמות נכרו עליו, עד כדי כך שבקיץ היה צריך ללכת במעיל פרווה בשביל לספק לגופו את החום הדרוש לו!
היה ידוע בשמירתו המיוחדת על קדושה[1], וכשהיה מקבל קהל לברכת 'שלום עלכם' הייתה ידו עטופה במגבת. כשמינה משמש חדש, אחד משלושת הכללים[2] שהציב ר' אהרון לפני קבלתו היה:"יש לי חומרות בנוגע לידיים נקיות. כשאתה משמש אותי, אם תיגע באף, בשערות או אפילו בתינוק פחות מגיל שלוש – תמחל נא ליטול את ידיך ורק אחר כך תשמש אותי"[3].
קשריו עם הרבי הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
ועד עזרה ליהודי רוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשיצא הרבי הריי"צ מרוסיה והגיע לפולין, יזם אסיפת אדמ"ורים בכדי לדון ביסוד "ועד עזרה ליהודי רוסיה". על ההזמנה שקיבל לאסיפה זו[4], ענה הרבי אהרן:
רב ברכות וכל טוב סלה לכבוד קדושת ידיד נפשי, שאר בשרי הרב הצדיק המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, בוצינא קדישא חו"פ, שלשלת היוחסין מגזע קדושים, כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שליט"א.. מאד היה ברצוני ליקח חבל באסיפה אודות ענין גדול כזה, אך כעת בימי הקור אין ביכלתי לנסוע נסיעה גדולה כזה. והשי"ת יעזור לו שפועל ידיו תרצה, להיטיב מצב אחב"י ברוסיה ובכל מקומות מושבותיהם...
מאמצי הרבי הריי"צ להצלת הרבי מבעלז[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשפרצה מלחמת העולם השניה, נשאר רבי אהרון בפולין. ועד חסידי בעלז פנו במכתב לרבי הריי"צ, בו ביקשו סיוע מהרבי הריי"צ להצלת רבי אהרון. לאחר קבלת המכתב, ענה הרבי הריי"צ[5] כי הוא מוכן לסייע, ועבור כך עליו לדעת "באיזה מקום פרטי משכן קדשו, שמו הקדוש ושנותיו ושם הוריו הקדושים בדיוק, ושמות שארי בני המשפחה יחיו, כי בלי זה אי אפשר לעשות שום דבר השתדלות".
במקביל, עוד באותו היום פנה הרבי הריי"צ[6] במכתב אל הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב, ופירט לפניו מה עליו לעשות כדי להשיג לרבי מבעלז רשיון יציאה מאירופה ורשיון כניסה לארץ ישראל.
הרבי הריי"צ פנה[7] במתב גם אל השופט הראשי בארץ הקודש מר גד פרומקין, והבטיח לו שאם יתעסק בזה ""ישפיע השם יתברך לידידי ובני ביתו יחיו שפעת חיים וברכה מרובה בגשם וברוח"". מכתבים נוספים בעניין זה כתב אל הרב משה בלוי[8] יושב ראש אגודת ישראל, אל רבי אברהם ישעיה העשיל - האדמו"ר מקופיטשניץ[9], ואל האדמו"ר מצעהלים, הרב לוי יצחק גרינוואלד [10].
הרב אלימלך אשכנזי, אב בית דין "מחזיקי הדת" שבמלבורן, היה אחד מפעילי הועד של חסידי בעלזא שבקשו את הסיוע מאדמו"ר הריי"צ להצלת האדמו"ר מבעלז, כותב בספרו "קדושת אהרון"[11]:
סדרנו מיד רשימה של כל משפחת אדמו"ר שמותיהן ופרטיהן, והמצאנו לאדמו"ר מליובאוויטש [=הריי"צ] כדרישתו במכתבו הנ"ל. ובהמשך הדברים כותב: ביום גשם חזק מימי החורף של שנת תש"ב, הופיע בביתי הרה"ג הצדיק ר' שלמה-יהודה-לייב אליעזרוב הרב מחברון, ומסר לי מכתב שנתקבל אצלו למסור לידי מכבוד קדושת הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש [=הריי"צ]. נזדעזעתי לראות, איך רב נכבד וגדול, זקן מופלג ובעל יסורים, הטריח עצמו לביתי. על שאלתי למה הטריח את עצמו, הלא היה יכול לשלוח על ידי עושי רצונו, ענה: האדמו"ר כותב לי למסור לכבודו, עלי לקיים דבריו. ואמרתי שוב: אם היה כבודו מודיע לי שאבוא אליו, הייתי ממהר לבוא, ענה לי: מצוה בו יותר מבשלוחו, וכל צעד הכרוך עם הצלת אותו צדיק, יקר לי ואינו קשה בעדי...
.
לאחר שניצל האדמו"ר מבעלזא והגיע לארץ הקודש, שלח אדמו"ר הריי"צ מברק אל הרב שאול דוב זיסלין ואל הרב מנחם מענדל קופרשטאך, וביקשם לבקר רבי אהרן, ולברכו בשם אדמו"ר הריי"צ בברכת 'ברוכים הבאים', ולטוב וברכה בגשמיות וברוחניות, ולדווח לאחר מכן לאדמו"ר הריי"צ אודות מצבו ומצב בני משפחתו. ביום ראשון י"ט שבט תש"ד (עשרה ימים לאחר שהגיע רבי אהרן לארץ הקודש), נסעה המשלחת אל רבי אהרן, בה השתתפו גם הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב, הרב יצחק אורנשטיין, והרב יהודה לייב סלונים.
חילופי מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר הגיע הדיווח על ביקור זה אל אדמו"ר הריי"צ, שנשלח על ידי הרב אליעזרוב בכ' שבט, הודה לו אדמו"ר הריי"צ על הביקור[12].
ביום ו' אדר כתב אדמו"ר הריי"צ מכתב ברכה אל האדמו"ר מבעלזא,
כבוד קדושת הרב הצדיק שאר בשרי, ידיד עליון וידידי עוז, גזע תרשישים, יראת ה' אוצרו, בנן של קדושי עליון, הרב הגאון כקש"ת מוה"ר אהרון שליט"א. שלום וברכה! ברוך שהחיינו וקיימנו לזמן הזה, אשר בחסדי אל עליון זכינו לשמוע, אשר הציל ה' אלקינו את כ"ק ש"ב שליט"א, והננו מברכים את ה' אלקינו על חסדו, ומתפללים אליו יתברך אשר יחזק את בריאות כ"ק ש"ב שליט"א ואת בריאות בני ביתו יחיו, וימלא השי"ת את משאלות לבב כ"ק ש"ב שליט"א בגשמיות וברוחניות. והנני ש"ב הדו"ש המברכו והמתברך מאתו
.
אדמו"ר הריי"צ שלח את המכתב אל הרב משה גוראריה בתל אביב, וביקשו להעבירו לידי רבי אהרן.
האדמו"ר מבעלזא ענה לו על המכתב:
כ"ז למב"י פה ת"א. שוכט"ס לכ"ק ש"ב הרה"צ המפורסם בנש"ק חו"פ תפארת ישראל בו"ק וכו' כקש"ת מוהר"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א.
אחד"ש כ"ק באה"ר. מכתבו לנכון השגתי וחשוב אצלי מאד. ת"ל אשר הפליא חסדו עמנו והביא אותנו לארץ הקודש תובב"א. יעזור השי"ת שיתמשך ישועות בכט"ס על כ"י. מאד נהניתי לשמוע מבריאותו ושלומו הטוב. והנני מברכו בשפא"ש ושיוכל לעבוד השי"ת מתוך הרחבת הדעת ולנחת וכ"ט. ולהרחיב גבול הקדושה, ולראות רוב נחת מכל יו"ח שי"נ. דברי ש"ב הדוש"ת ומברכו בכ"ט ומצפה שנזכה כולנו לגאולה שלימה ב"ב מתוך נחת. הק' אהרון מבעלזא
.
בכ"ג סיון תש"ד[13] כותב אדמו"ר הריי"צ:"על כל ברכותיו של כת"ר הנני עונה אמן, כן יאמר ה'. ומה מאד חפצתי לשמוע מפי כתבו של כ"ק ש"ב על אודות המצב הרוחני בארץ הקודש ת"ו, מצב הבני תורה בכלל ובני הנעורים בפרט, ובמה אפשר להחזיק את החינוך הכשר והטוב באמת על פי התורה והמצוה של בני ובנות ישראל, ואיזה ממוסדות החינוך שם ראוים לתמכם".
לקראת ראש השנה תש"ה השיב רבי אהרן על מכתב זה, ממקום מושבו בצפת, לשם נסע לקראת חודש תשרי:"שוכ"ט לכ"ק ש"ב וידידי הרה"צ המפורסם בו"ק חו"פ בנש"ק כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א הרבי מליובאוויטש. אחרי דרישת שלום כ"ק.. בימים קדושים האלה, הנני לברך את כ"ק ש"ב שליט"א בגמר חתימה טובה, ויהי"ר שתתחדש עלינו שנה טובה ומבורכת, מעוטרת בכל הישועות ושנזכה לגאולה שלימה בב"א".
אחר כך השיב רבי אהרן על שאלותיו של אדמו"ר הריי"צ במכתבו. הרבי עונה לו על ברכותיו באיגרת[14] מראש חודש שבט תש"ה[15].
כמו כן, בהיותו בארץ ישראל, ביקר חתנא דבי נשיאה, הרש"ג, אצל האדמו"ר מבעלזא, והם שוחחו כשעה וחצי. האדמו"ר סיפר לרש"ג את כל הפרטים על הצלתו מאירופה. זו הייתה הפעם היחידה שבה סיפר על מהלך הנסיעה ההיסטורית שבה ניצל מציפורני הנאצים ימ"ש, כי בדרך כלל נמנע מלשוחח על עניינים אלו. וכאן, בגלל כבודו של הרבי הריי"צ (שהרש"ג היה חתנו) והכרת הטוב כלפיו, שינה האדמו"ר ממנהגו וסיפר אודות הצלתו (שמן ששון מחבריך, חלק ד, עמ' 205-206 מעדות המשב"ק ר' צבי זאב פרידמן בספרו "זכור ימות עולם") .
שליח אישי להתוועדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
להתועדות י"ב תמוז שנערכה בזאל של ישיבת "תורת אמת" בירושלים בשנת תש"ה, שלח רבי אהרן את אחיו רבי מרדכי רוקח כשלוחו האישי.
ב"קובץ ליובאוויטש"[16] שיצא לאור באותה שנה מסופר אודות אותה התוועדות, וכך מסופר שם אודות דבריו של הרב מבילגוריא:
הרבי מבעלזא שליט"א לא יכול היה להשתתף באופן אישי בשמחה, בגלל חלישות בריאותו. בשמו דיבר אחיו האדמו"ר מבילגוריא שליט"א אשר ברך בשמו ובשם הרבי מבעלזא שליט"א את הרבי, בברכת רפואה שלימה ואריכות ימים ושנים טובות. הוא הדגיש, כי בזמן אשר האזור של לעמבערג וחלק גדול מפולין היו כבר מוקפים על ידי הרוסים, הרי הקהילות החרדיות שהיו שם, המשיכו להתקיים ולקיים תורה ומצוות במסירות נפש, בגלל הידיעה על הפעולות של מסירות הנפש שהרבי פעל ועשה ברוסיה.
בפרט הזה של ה"מסירות נפש" - זעק הרבי מבילגוריא - הרי אנו כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש. ובזה היא התועלת של חגיגה זו, שנת היובל תרנ"ה-תש"ה לפעילות הכלל הקדושה של הרבי שליט"א, שהוא אינו צריך את הכבוד הזה, אלא שזהו מיפגן עבורנו, בכדי שנלמד ממנו את המסירות נפש לקיום התורה והיהדות, כפי שהוא עשה בעבר וממשיך לעשות בהווה
.
כשחלה אדמו"ר הריי"צ, באמצע שנת תש"ה, כתב לו הרבי מבעלזא ברכת רפואה שלימה ועליה ענה לו אדמו"ר הריי"צ[17] באיגרת מכ"ג אייר.
המכתב האחרון מהרבי מבעלזא אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ הוא משנת תש"י, בברכת השנה.
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
פגישותיו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר גרו הרבי והרבנית חיה מושקא בברלין. באחד הימים נודע כי רבי אהרון הגיע לברלין ורבים הולכים לקבל את פניו. הרבי שהיה אז אברך צעיר, רצה לפגוש אותו וביקש מידידו, חסיד גור שגר בברלין בשם ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג, שיתלווה אליו, אולם היתנה איתו שלא יגלה את זהותו (ככל מעשיו בעת ההיא שהיו בהצנע לכת ובהסתר). ברם, בהגיעם לשם, נזדמן למקום הרב חיים שניאורסון מחברון שנסע כשד"ר מארץ הקודש. כאשר הבחין הרבי בר' חיים ביקש גם ממנו שלא יגלה את זהותו לאיש, ור' חיים הבטיחו בכך.
לאכסנייתו של האדמו"ר היה תור גדול של יהודים שחיכו לתת "שלום". הוא נתן "שלום" כשידו עטופה במגבת, וראשו מורכן כלפי מטה. כשניגש הרבי ונתן לו ידו לשלום, הרים את עיניו הקדושות, הוריד את המגבת מהיד ואחז את ידו של הרבי. כך החזיק רבי אהרון הקדוש את היד זמן ממושך ושאל: "ווער איז דער יונגערמאן?" ["מי הוא האברך הזה"]. -"א גיוויינליכער יונגערמאן" [="אברך פשוט"], ענה הרבי. נענה הרבי מבעלזא ואמר: "א ווארימע הענטאלע. יונגערמאן, פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט" [="יד חמה. אברך, מאיתנו אי אפשר להסתתר"]. כשגילה ר' חיים שניאורסון לאדמו"ר מבעלזא שהאברך הוא חתנו של אדמו"ר הריי"צ, אמר הצדיק: "יא יא, איך זע איך זע. איך האב געפילט אז דאס איז אן איידעלע האנט" [="כן כן, אני רואה אני רואה, הרגשתי שזו היא יד זכה"]. הרבי מבעלזא המשיך להחזיק את ידו של הרבי ודיבר אתו כך במשך כעשר דקות[18].
הרב יחזקאל בסר סיפר שכאשר סיפר לר' איצ'ה מאיר שיש לו יחידות עם הרבי, ביקש ממנו להזכירו לפני הרבי. כששוחח עם הרבי מסר לו את דרישת השלום מאיצ'ה מאיר פירסטנברג, והרבי אמר בהפתעה: "או, פירסטנברג, הוא עדיין כל כך חריף?!.. אני מודה על הד"ש, תמסור לו ד"ש חם בשמי, הוא הרי לקח אותי אל הרבי מבעלזא!".
סיפור מעין זה קרה שוב בזמן אחר ובעיר אחרת. הרב אלחנן הילפרין, נשיא התאחדות קהילות החרדים בלונדון, סיפר לרב שלום דובער וולפא על סיפור שסיפר לו הרב אלימלך רימפלער מווינא (שגר אחר כך בלונדון), מאורע שהיה בנוכחותו. בעת שהאדמו"ר מבעלזא הגיע לווינא לרפואת עינים, בצאתו מביתו בדרכו אל הרופא, באו לנגדו שני אברכים לקבל ממנו ברכת שלום. לראשון שבהם (שהיה הרש"ג) השיב ברכתו כדרכו וכמנהגו בג' פעמים, ולשני החזיק בידו כרבע שעה, והיה בדבקות גדולה. הרב רימפלער בעצמו נוכח בשעת מעשה עם עוד חסידים, והוא אמר כי אלו שהיו שם המה ראו כן תמהו, שמעולם לא ראו הנהגה כזו אצל רבם. והכל דברו אז כי האדמו"ר מבעלזא הרגיש כי זוהי יד טהורה וקדושה. ואברך זה היה הרבי מליובאוויטש[19].
"משחק באש"[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנים הראשונות לנשיאות, שלח הרבי מכתב כללי למספר אדמו"רים שיעוררו אודות התוועדות לכבוד י"ט כסלו חג הגאולה לאדמו"ר הזקן או שיערכו התוועדות בעצמם. בין האדמו"רים שלח הרבי מכתב גם לאדמו"ר מבעלז. אחרי שהקריא מזכיר האדמו"ר מבעלז את המכתב, אמר: הרבי הצעיר הזה מתחיל להורות הוראות לגדולי וצדיקי הדור. כששמע הרבי מבעלזא את זה, אמר למזכיר: אתה משחק באש, לך מהר טול ידיך ותגיד שלש פעמים אני מתחרט, אני מתחרט, אני מתחרט[20].
יחס הרבי אליו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יחזקאל בסר מספר שפעם כשהיה אצל הרבי הזכיר את בעלזא בעניין מסוים וכאשר העלה את הענין של בעלז אמר הרבי שרבי אהרן מבעלזא היה צדיק גדול ובקי גדול בשולחן ערוך אורח חיים והוסיף הרבי שקיבל שיריים ממנו.
בשנת תשט"ז ביקרו אצל רבי אהרן מבעלזא י"ב השלוחים ששלח הרבי לארץ ישראל. הביקור נערך בכ"ג מנחם אב. בדו"ח שכתבו לרבי, מספרים השלוחים בין היתר, שכאשר מסרו לאדמו"ר פרישת שלום מהרבי, ענה: "דער גריס איז בא מער בחשיבות, און גיט איבער דעם רבי'ן א גריס, איהר זאלט מצליח זיין אין דער שליחות, און איהר זאלט זיך קענען פירן אין ארץ ישראל ווי מען דארף"(= דרישת השלום היא חשובה אצלי, ותמסרו לרבי דרישת שלום. תצליחו בשליחות שלכם, ושתוכלו להתנהג בארץ ישראל כפי שצריך).[21].
באור ליום ב', י' אדר ראשון ה'תשל"ג ביקר אחיינו האדמו"ר מבעלזא אצל הרבי, והרבי סיפר לאדמו"ר רבי יששכר דב רוקח מבעלזא כי פגש את דודו, האדמו"ר מבעלזא רבי אהרן רוקח, וראה שהוא "צורה בלי חומר מופשט מהגוף".
כחודש לאחר הסתלקותו של רבי אהרן כתב הרבי[22] מענה לאחד ששאל האם יש כבר האתחלתא דגאולה. תשובת הרבי הייתה, שכידוע שאין אתחלתא דגאולה עד זמן ביאת המשיח, והוסיף משפט המתייחס להסתלקותו של רבי אהרון "ונמצאים עתה בגלות חושך כפול ומכופל עוד יותר מדורות שלפנינו כיון שכמה מגדולי ישראל הלכו למנוחות וכו'"[23].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סבו הגדול - רבי שלום רוקח מבעלז
- אחיו - הרב מרדכי רוקח - האדמו"ר מבילגוריא
- אחיינו - הרב יששכר דוב רוקח - האדמו"ר מבעלז
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב בן ציון גרוסמן, "צנצנת המן" (קשריו של רבי אהרן מבעלז עם ליובאוויטש בכרך ד עמוד קיט ואילך), עורך: זילברשלג דוד חיים, הוצאת ברקאי, חיפה, תשע"ה.
- שמן ששון מחבריך, חלק ד, עמ' 197 ואילך.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בגד הגלות מתגלה
- כך סייע הרבי הריי"צ להצלת האדמו"ר מבעלז.
- "ראיתי שהוא צורה בלי חומר מופשט מהגוף"
- הצדיק שבזכותו הסכים הרבי לקבל את הפ"נ הראשון
(הקישור אינו פעיל, י"ב בכסלו ה'תשפ"ה) - מי החב"דניק שביקש להציל את האדמו"ר מבעלזא? ● חשיפה
- מדוע כתב אדמו"ר הריי"צ על האדמו"ר מבעלזא "שאר בשרי"?
- בלעדי: הרב מאיר פרוש סייע בפיצוח התעלומה בבית-משיח
- הרב יוסף יצחק פלטיאל, התעוררות תשובה עם הרה"ק מבעלזא זי"ע בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב
(יידיש)
| הקודם: האדמו"ר רבי יששכר דוב רוקח (הראשון) מבעלז |
אדמו"רי בעלז אלול תר"מ - כ"א מנחם אב תשי"ז |
הבא: האדמו"ר רבי יששכר דוב רוקח (השני) מבעלז |
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
הערות שוליים
- ↑ מסופר שעוד כשהיה תינוק, כשעמד זבוב על ראשו כשישן - משך את שרוולו מעבר לף ידו וניעק את הזבוב - כדי שלא לגעת בידיו בשערות ראשו...
- ↑ הכללים הראשונים היו: "א. כשאקרא לך, עליך לענות לי מיד. אמנם, הרי יהודי אינו יושב בטל, ולכן בטרם תענה תמחול נא ותסגור את הספר, ואז תענה לי. ב. כשאקרא לך, תבוא מהר, כי אצלי דקה היא כמו שנה"
- ↑ הצדיק שבזכותו הסכים הרבי לקבל את הפ"נ הראשון .
- ↑ איגרת תשח משלהי כסלו תרצ"ד
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ה' עמוד שכ"ו
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד שכ"ז
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד שכ"ח
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד שכ"ט
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד ש"ל
- ↑ אג"ק שם, עמ' שנב. וראה בערך "חסידות פאפא" - תחת הכותרת "הרב מצעהלים" - פרטים נוספים.
- ↑ חלק א'. וראה "אוצרות ירושלים" י"ט משנת תשי"ז.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' איגרת ב'שצט
- ↑ איגרת ב'תיג
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' עמוד תקל"ה, איגרת ב'תרי"ד
- ↑ מכתבים אלו של רבי אהרן פורסמו בחלקו בספר "הרב הקדוש מבעלזא" עמוד קס"ט
- ↑ גליון 9 עמוד 70
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' עמוד תר"י, באגרת ב'תשד
- ↑ ראו ספר 'השביעי' עמ' 64, בשם הרב יואל כהן; ספר 'ראש בני ישראל' עמ' 210 בשם ר' נחום רבינוביץ.
- ↑ ראו 'יפה שיחתן של עבדי אבות' חלק ב אות שנב
- ↑ מפי הגר"י סגל ששמע ממזכירו של האדמו"ר מבעלז. ראש בני ישראל, עמ' 213-214.
- ↑ שמן ששון מחבריך, חלק ד, עמ' 210. עיין שם עוד פרטים מהביקור
- ↑ מכתב בי"ט אלול תשי"ז[דרושה הבהרה].
- ↑ יצויין שטעם זה כשלילה לאמירה שנמצאים באתחלתא דגאולה לא נאמר ונכתב במקומות נוספים.
[[קטגוריה:]]