משתמש:ברכת הגאולה/ארגז חול: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
 
(68 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:


'''קישורים'''
'''קישורים'''
*קישורים לערוצי היוטיוב של שיעורי רבנים ומשפיעים באתר סינון חב"ד
*קישורים לשיעורים.
*להוסיף מידע על ניגונים מאשכול אידישע וועלט פארומס
*להכניס מידע מתגיות חב"ד באתרים ברסלב סנטר וברסלב שלי במקומות הרלוונטים לכך, בעקבות הניגוני חב"ד שלו והקשר שלו עם חב"ד){{הערה|אם יווצר, לתולדות חיים: את ישיבת תפארת התורה פתח על פי בקשת מוהרא"ש (הוא עצמו לא חפץ בכך בתחילה), וידאו ר' יואל רוטה - א שפאציר - ג' קדושים תשפ''ד - R' Yoel Roth דקה: 9:43.}}.
*[[מילון חסידי: חסיד אוצ'וק]] [https://col.org.il/news/161043]
*בי"מ כסלו ע"ז, טבת תש"פ. {{בוצע}}
'''אישים'''
הרב '''שלום בער מישולובין''' (נולד בשנת [[תשל"א]], 1970) הוא [[משפיע]] בנחלת הר חב"ד ומחנך ב[[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]], בעבר היה [[שליח|משלוחי]] [[הרבי]] ב[[אשדוד]].


*קישורים לערוצי היוטיוב של שיעורי רבנים ומשפיעים באתר סינון חב"ד
==תולדות חיים==
*קישורים  לשיעורים.
נולד לרב [[מיכאל מישולובין]].


בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|תומכי תמימים קרית גת]].


בשנת [[תשנ"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', עד לשת [[תשנ"ד]] שהה ב-770, בשנת [[תשנ"ג]] כתב יומנים שפורסמו ביומן בית משיח ולימים בספר קבלת המלכות.


*להוסיף מידע על ניגונים מאשכול אידישע וועלט פארומס
ב[[אדר]] [[תשנ]] נשא את מרת מרים בת הרב [[שלמה אהרן הניג]].
*להכניס מידע מתגיות חבבאתרים ברסלב סנטר וברסלב שלי במקומות הרלוונטים לכך,  בעקבות הניגוני חב"ד שלו והקשר שלו עם חב"ד){{הערה|אם יווצר, לתולדות חיים: את ישיבת תפארת התורה פתח על פי בקשת מוהרא"ש (הוא עצמו לא חפץ בכך בתחילה), וידאו ר' יואל רוטה - א שפאציר - ג' קדושים תשפ''ד - R' Yoel Roth דקה: 9:43.}}.


*[[מילון חסידי: חסיד אוצ'וק]] [https://col.org.il/news/161043]
עד לשנות הע' שימש כשליח ברובע יג באשדוד, בשנות הע' עבר לגור בנחלת הר חב"ד שם משמש כמשפיע בבית הכנסת המרכזי, מידי שבת פותח את ההתוועדות המרכזית הנערכת בבית הכנסת.


*בי"מ כסלו ע"ז, טבת תש"פ. {{בוצע}}
משמש כמחנך בתלמוד תורה נחלת הר חב"ד.


'''אישים'''
==קישורים חיצוניים==
*הרב '''לוי יצחק הלפרין''' (נולד בשנת [[תש"מ]]) הוא [[שליח הרבי]] בשכונה ב[[רמלה]] וראש מכון [[סמיכה לרבנות]] ב[[ישיבת תומכי תמימים דעת]].
*[https://teshura.com/teshurapdf/תשורה%20סגל-%20משולובין.pdf
נולד ב[[כפר חב"ד ב']] לרב [[אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')|אהרון הלפרין]] ולשושנה רייזל.
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]. בשנת [[תשע"ו]] נישא לביתו של הרב טרעגער,
משמש כשליח הרבי בשכונה ברמלה וראש מכון סמיכה לרבנות בישיבת תומכי תמימים דעת.  


*רייזל שושנה הלפרין (נולדה בשנת [[תשכ"א]]) היא אשת חינוך המשמשת כסגנית מנהלת מכללת [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]], וכפעילת [[מסיבות שבת]] ב[[כפר חב"ד ב']],  
== משפחתו ==
*בנו, הרב [[שמואל מישולובין (רמת אביב)]]
*בנו, הרב מנחם מענדל מישולובין, כפר חב"ד
* חתנו, הרב יוסף סגל שליח הרבי בשכונת נווה איילון אור יהודה
*רייזל שושנה הלפרין (נולדה בשנת [[תשכ"א]]) היא אשת חינוך המשמשת כסגנית מנהלת מכללת [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]], וכפעילת [[מסיבות שבת]] ב[[כפר חב"ד ב']],


נולדה ב[[ירושלים]] לרב [[טוביה בלוי]] ומרת חנה פרומט.
נולדה ב[[ירושלים]] לרב [[טוביה בלוי]] ומרת חנה פרומט.
שורה 29: שורה 40:


[[קובץ:ניר דן פ''ד.png|ממוזער|שמאל|ר' ניר דן (תשפ"ד)]]
[[קובץ:ניר דן פ''ד.png|ממוזער|שמאל|ר' ניר דן (תשפ"ד)]]
*הרב '''ניר דן''' הוא איש חסד ובעל תפילה ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]].
*הרב '''ניר דן''' הוא [[בעל תפילה]] ובעל מיזם מוזיקלי ייחודי המשמש כחזן ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], ואיש חסד ובעל שימוש אצל [[זקני אנ"ש|זקני החסידים]].


נולד ב[[חברון]].
נולד ב[[חברון]].


בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים בני ברק]] ו[[ישיבת הבוכרים]]. לקראת שנת הלימודים [[תשס"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.  
בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים בני ברק]] ו[[ישיבת הבוכרים]]. לקראת שנת הלימודים [[תשס"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.


שימש במשך מספר שנים כשומר בבית ספר בראשון לציון, במקביל לשמירה אייש דוכן תפילין במקום.  
שימש במשך מספר שנים כשומר בבית ספר בראשון לציון, במקביל לשמירה אייש דוכן תפילין במקום.


כעבור מספר שנים ביצע הסבת מקצוע לטובת עזרה בתשלום לקשישי כפר חב"ד, הוא הספיק לשמש מספר זקנים מזקני ההוד של כפר חב"ד לפני פטירתם.
כעבור מספר שנים ביצע הסבת מקצוע לטובת עזרה בתשלום לקשישי כפר חב"ד, הוא הספיק לשמש מספר זקנים מזקני ההוד של כפר חב"ד לפני פטירתם.


משמש כ[[בעל תפילה]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר, נודע בהקפדתו על דברי הרבי ב[[דבר מלכות בשלח]] לשיר בתפילה, הוא נוהג לשלב נעימות מזרחיות וקטעי נגינה משלו בתפילה, בעיקר ב[[פסוקי דזמרה]] ו[[קדושה]].  
משמש כ[[בעל תפילה]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר, נודע בהקפדתו על דברי הרבי ב[[דבר מלכות בשלח]] לשיר בתפילה, הוא נוהג לשלב נעימות מזרחיות וקטעי נגינה משלו בתפילה, בעיקר ב[[פסוקי דזמרה]] ו[[קדושה]].
 
בניו מפעילים מערך הפצה ושיווק של סטיקרים ומדבקות משיח.
 


ר' '''נפתלי חייבין''' הוא איש חינוך ותיק תושב [[רחובות]], שימש בעבר כמנהל רוחני במתיבתא לישיבת תומכי תמימים קרית גת.
ר' '''נפתלי חייבין''' הוא איש חינוך ותיק תושב [[רחובות]], שימש בעבר כמנהל רוחני במתיבתא לישיבת תומכי תמימים קרית גת.
שורה 54: שורה 62:


עד ל[[תשס"ד]] הוא שימש כמנהל רוחני במתיבתא לישיבת [[תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]].
עד ל[[תשס"ד]] הוא שימש כמנהל רוחני במתיבתא לישיבת [[תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]].
[[קובץ:ר' שמעון אלקיים.jpeg|ממוזער|שמאל|ר' שמעון אלקיים (תשפ"ג)]]
ר' '''שמעון אלקיים''' הוא עסקן ציבורי, יוזם כתיבת [[ספר תורה]] לזכותו של הרבי, לשלמות הארץ ולאחדות ישראל.
==תולדות חיים==
נולד לאביו ר' שלום.
למד בישיבות [[תורת אמת]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
בשנות לימודיו ב-770 החליף את מנורות הזאל הגדול, רכש בית הממוקם סמוך ל-770 מגוי תושב השכונה והעבירו לר' [[חיים יהודה קרינסקי]] לצורך הרחבת  770. כמו כן עסק ברכש ספרים.
פעיל גם ב[[מבצע רמב"ם]], הוא רכש עשרות ספרי רמב"ם אותם חילק במוסדות חינוך שונים.
שימש את ר' [[דוד רסקין]] לעת זקנותו.
יזם כתיבת ספר תורה לזכותו של הרבי, לשלמות הארץ ולאחדות ישראל{{הערה|ברשת הוא מכנה זאת כך: ס"ת משיחנאו לרבי מה"מ שליט"א לשלמות הארץ ואחדות ישראל ב'ב'}}. היוזמה זכתב לעידוד נרחב של רבנים ומשפיעים רבים, הוא סובב בין רבנים משפיעים ואישי ציבור כדי שיכתבו אותיות בספר התורה.
*הרב יוסף שוגרמן ע"ה בי"מ בהעלותך תשס"ו [https://col.org.il/news/17870]
*הרב יוסף שוגרמן ע"ה בי"מ בהעלותך תשס"ו [https://col.org.il/news/17870]
*[https://drive.google.com/drive/folders/1U-qK3eppu8xeBKOdIO7ierhQJkOnMlWl] 571 - הרב אליהו תמם, הערת ר' פיניע על תקופת הנשיאות של הרבי המהר"ש...
*[https://drive.google.com/drive/folders/1U-qK3eppu8xeBKOdIO7ierhQJkOnMlWl] 571 - הרב אליהו תמם, הערת ר' פיניע על תקופת הנשיאות של הרבי המהר"ש...
*DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח קשר של רבנים לחב"ד
*DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח קשר של רבנים לחב"ד
*הרב <nowiki>'''דב קוק'''</nowiki> (טבריה),     לבן ישיבה הלומד חסידות במסגרת תוכניות הלימוד לב לדעת שביקש ברכה מהרב קוק לשידוך הורה ללמוד [[שער היחוד והאמונה]] וברכו שישתדך{{הערה|מפי הרב [[יעקב מויאל]], הרב [[משה מרינובסקי]], '''הרבי הדריך אותנו כיצד להתכונן לשלושים שנה''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2064 עמ' 32.}}.
*הרב <nowiki>'''דב קוק'''</nowiki> (טבריה), לבן ישיבה הלומד חסידות במסגרת תוכניות הלימוד לב לדעת שביקש ברכה מהרב קוק לשידוך הורה ללמוד [[שער היחוד והאמונה]] וברכו שישתדך{{הערה|מפי הרב [[יעקב מויאל]], הרב [[משה מרינובסקי]], '''הרבי הדריך אותנו כיצד להתכונן לשלושים שנה''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2064 עמ' 32.}}.


<nowiki>*</nowiki>שירמן בי"מ חיי"ש נ"ח, תבוא ס"ו. ת"ת א"י. א'. שנ"ז י' מ' ר' חב"ד א' ל'
<nowiki>*</nowiki>שירמן בי"מ חיי"ש נ"ח, תבוא ס"ו. ת"ת א"י. א'. שנ"ז י' מ' ר' חב"ד א' ל'


<nowiki>*</nowiki>בן ארוש וידאו. {{בוצע}}
גרונר כפ"ח. (בוצע חלקית) תבנית בולטון. תעיזי. פיטסבורג. (בוצע חלקית) וינגורט, גולדברג. המבשר ג' תמוז, דייטש. (בוצע חלקית) ויקטור (נדחה). בן עמי. ש"מ.


<nowiki>*</nowiki>בן ארוש וידאו. {{בוצע}}
בי"מ א' אלול נ"ט. ד"מ שלום דוכמן. כפ"ח מבצעים. בי"מ משפטים ע"ד.
חסידות פיטסבורג, שמן ששון מחבריך ח"ב.


גרונר כפ"ח. (בוצע חלקית) תבנית בולטון. תעיזי. פיטסבורג. (בוצע חלקית) וינגורט, גולדברג. המבשר ג' תמוז, דייטש. (בוצע חלקית) ויקטור (נדחה). בן עמי. ש"מ.
ב[[ניסן]] [[תשע"ב]] קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים [[שלום דובער כהן]] ו[[יצחק מאיר הלפרין]], הם הזמינו אותו למעמד [[סיום הרמב"ם]] וקיבלו את ברכתו{{הערה|[https://archive.jdn.co.il/archive/קהילות/60205/ לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים] באתר JDN.}}.


בי"מ א' אלול נ"ט. ד"מ שלום דוכמן. כפ"ח מבצעים. בי"מ משפטים ע"ד.
ב[[שבט]] [[תשע"ד]] השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] שנערך במרכז תפארת ניצוצות ב[[קרית גת]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|80435|קריית גת: האדמו"ר מפיסטבורג בסיום הרמב"ם||י"ד שבט תשע"ד}}}}{{הערה| [https://drive.google.com/drive/folders/1Ibrr6_ZWw2Ohhy_6ShUt2KqiRHVbIo9K מדור חדשות], [[שבועון בית משיח]] גליון מס' 912 עמ' 69 כ"ג שבט תשע"ד.}}. התוועדות י"ט כסלו תשפ"ג.
חסידות פיטסבורג, שמן ששון מחבריך ח"ב. ב[[שבט]] [[תשע"ד]] השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] שנערך במרכז תפארת ניצוצות ב[[קרית גת]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|80435|קריית גת: האדמו"ר מפיסטבורג בסיום הרמב"ם||י"ד שבט תשע"ד}}}}{{הערה| [https://drive.google.com/drive/folders/1Ibrr6_ZWw2Ohhy_6ShUt2KqiRHVbIo9K מדור חדשות], [[שבועון בית משיח]] גליון מס' 912 עמ' 69 כ"ג שבט תשע"ד.}}. התוועדות י"ט כסלו תשפ"ג.


הרב רצ', ר' י' ו'. הרב נ' א'. גב' רבני ב'.
הרב רצ', ר' י' ו'. הרב נ' א'. גב' רבני ב'.


ליסון יו"ר מטה הקהלת קהילות העולמי - 770.
ליסון יו"ר מטה הקהלת קהילות העולמי - 770.
שורה 104: שורה 88:
נשא את רעייתו לבית ליפש.
נשא את רעייתו לבית ליפש.


אריק מרוזוב.


אריק  מרוזוב.
י"א ניסן מ"ד.
 
י"א ניסן מ"ד.  


הרנטגן חב"ד.
הרנטגן חב"ד.


ר' '''גרשון אלפרוביץ''' ([[ט' תשרי]] [[תרפ"ג]] - [[י' אלול]] [[תשנ"ט]].) היה פקיד חברא קדישא ב[[תל אביב]]


הרב '''דן בן חור''' (נולד בשנת [[תשמ"ב]], 1982) הוא סטארפיסט, כיהן בעבר כ[[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[אור תמימים]].
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] לר' [[חיים משה אלפרוביץ|חיים משה]] ולמרת דאבע גיטל. ב[[י"ג אייר]] [[תרצ"ה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]].


==תולדות חיים==
למד בבחרותו בישיבות [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].
נולד ב[[מנהטן]].


כנער למד מוזיקה ופסיכולוגיה באוניברסיטה מקומית.
לאחר נישואיו עם מרת ציפורה{{הערה|נפטרה ב[[ו' אדר א']] [תשנ"ז]].}}
* '''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_211.jpg תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים]'''


בשנת [[תשס"ב]] התקרב לרב [[שמשון גולדשטיין]] בעת שטייל ב[[הודו]].
משפחתו
 
בנו, יוסף - {{הערה|נפטר י"ב תשרי תשנ"ח.}. בתו, שטערנא שרה סוקניק - נפטרה י"ז אדר ב' תשע"ד. }}
למד בישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].
 
נשא את מרת נחמה דינה בת הרב [[חיים בלניצקי]].
 
שימש כשליח בבית חב"ד אחוזה חיפה{{הערה|{{קישור חבד און ליין|54537|ילדי חיפה כבשו את ציר התנועה המרכזי בהר הכרמל||י"ט אייר תש"ע}}}}.
 
באמצע שנות הע' הוציא לאור במשך תקופת מה עיתון פרסומי חב"די בשם פותחים שבוע במתכונתו של עיתון [[הידיעון]].
 
בבחירות שנערכו לועד כפר חב"ד בשנת [[תשע"ט]] התמודד ברשימה החסידית של ר' [[יעקב קעניג]] במקום הרביעי אך לא נבחר{{הערה|[https://chabad.info/special/413289/ בכפר חבהוגשו הרשימות לבחירות • סיקור מלא] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/420429/ תוצאות האמת בבחירות בכפר חב"ד] [https://chabad.info/in-focus/420465/ תמונת הלילה] {{אינפו}}}}
 
שימש כר"מ ומשפיע בישיבת אור תמימים.


 
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק 3.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)]]
הרב '''שלמה זלמן אלפרוביץ''' הוא ראש מכון לימוד [[סת"ם]] ב[[ישיבת הבוכרים|ישיבת הבוכרים,]] <nowiki>[[גבאי]]</nowiki> ומוסר שיעורים בבית הכנסת בכפר חב"ד ב', [[בעל שמועה|ובעל שמועה]].
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)]]
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק בעריכת ריקודי שמחה.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק בעריכת ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת בית מנחם (תשפ"ד)]]
הרב '''לוי יצחק קופצ'יק''' הוא עסקן ציבורי המשמש כסוכן [[מכון מלכות שבתפארת]] בכפר חב"ד, פעיל ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ובענייני [[גאולה ומשיח]], ו[[משפיע]] בבית הכנסת לצעירים בכפר.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] לר' [[ירחמיאל אלפרוביץ']] ולמרת פרומה.
נולד לרב [[קלונימוס קופצ'יק|קלונימוס]] שליח הרבי ב[[חדרה]].
 
בבחרותו למד בישיבה הליטאית "קרלין" בבני ברק ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
 
לקראת שנת הלימודים [[תשל"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
 
קבע את מגוריו בכפר חב"ד ב' ולמד בכולל בכפר חב"ד יחד עם הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], כשחפץ לעזוב את הכולל לטבת עיסוק בהוראה כתב לרבי וקיבל מענה להישאר בכולל{{הערה|לשון הרבי:"ימשיך בלימודו - עכ"פ - עד שיקבל סמיכה".}}.
 


בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ולקראת שנת הלימודים [[תשנ"ז]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.


נשא את בת הרב [[חיים שלמה רייניץ]] וקבע את מקום מגוריו בכפר חב"ד.


משמש כסוכן מכון מלכות שבתפארת בכפר חב"ד, בחצר ביתו שוכן מחסן עם ספרי המכון.


פעיל במבצעי הרבי, מדי סיום קבוצת הלכות במסלול [[תקנת הרמב"ם]] הוא עורך סיום והתוועדות ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]], לעיתים עורך ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת.


נמנה על מארגני מניין [[תפילת מנחה של שבת|תפילת המנחה בשבת]] [[770 כפר חב"ד|בבית הכנסת בבניין 770]], הוא אף עורך במקום פעילות [[מסיבות שבת]] ומעמד [[הבדלה]] למתפללים.
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק 2.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)]]
עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי הרב [[יוסף יצחק פרידמן (כפר חב"ד)|יוסף יצחק פרידמן]] החל לשמש כמשפיע במקום.


נושא במגוון תפקידי חסד, ומבצע התנדבויות שונות לגופים מסחריים וליחידים, הוא מקדיש זמן לסיוע וסיעוד זקני החסידים בכפר{{הערה|על זקני החסידים אותם הספיק לשמש נמנים חמיו הרב חיים שלמה רייניץ, הרב [[יוסף בייזר]], ועוד.}}.


משמש גם כסופר סת"ם וכבעל קורא{{הערה|מלבד השבת שלפני יום [[ג' בתמוז]] בה הרב קופצ'יק מקפיד שלא לקרוא בתורה.}}.


==מאמרותיו==
{{ציטוטון|"ראה הקדוש ברוך הוא במשיחיסטים שהם מועטים עמד ופזרן בכל מקום"}}


ר' '''גרשון אלפרוביץ''' ([[ט' תשרי]] [[תרפ"ג]] - [[י' אלול]] [[תשנ"ט]].) היה פקיד חברא קדישא ב[[תל אביב]]
{{ציטוטון|ליקוטי שיחות פרשיות - 'סיימו את הסדרה', הם לא מאמינים שהרבי יוציא עוד שיחות ה"י...}}


נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] לר' [[חיים משה אלפרוביץ|חיים משה]] ולמרת דאבע גיטל. ב[[י"ג אייר]] [[תרצ"ה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]].
'''האדמו"ר ממז'יבוז''''


למד בבחרותו בישיבות [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].
ב[[תשפ"ג]] ערך טיש יארצייט לרגל [[כ"ד טבת]]. בטיש נשא דברים אודות מסירות נפשו של אדמו"ר הזקן, סיפר מספר סיפורים על אדמו"ר הזקן, ניגן ניגוני חב"ד והורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות ובפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן.


לאחר נישואיו עם מרת ציפורה{{הערה|נפטרה ב[[ו' אדר א']] [תשנ"ז.}}
הוא התבטא במעלתו במעלותיו של ספר התניא, אמר שאין ספר המעורר לתשובה כמו ספר התניא. אמר שדרגת בינוני שייכת לצדיקים ואמר שלדעתו עצם הלימוד בספר התניא הינו סגולה להצלחה.


* '''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_211.jpg תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים]'''
התבטא במעלת מסירות נפשו של אדמור הזקן על הפצת החסידות ומתבטא עליה באופן של "להבות אש", ואמר שמסירות נפש זו נמשכת עד היום בבחינת "אש תמיד תוקד לא תכבה" בתורת חסידות חב"ד ובמודל [[מפעל השליחות]] של הרבי דרכו בכל מקום בעולם מצויים חסידי חב"ד המפיצים את מעיינות החסידות, הוא הגדיר את הכוח מסירות הנפש ככוח נצחיות תמידי שימשך עד ביאת המשיח.


הוא הגדיר את מהותה של תורת החסידות כדבקות תמידית שאינה נפסקת כנאמר על הסנה "הסנה בוער באש איננו איננו אוכל", וחזר על מאמרו של אדמו"ר הזקן" "איני רוצה בעולם הבא שלך איני רוצה בגן עדן שלך, חפץ אני במהותך בך בעצמך" והתבטא שמאמר זה מתבטאת מהותה של תורת החסידות.
הפליא במעלת ספריו את מעלת תורתו של אדמור הזקן והתבטא "אפשר להיות שיכור מ מכל מאמר בליקוטי תורה מכל מאמר בתורה אור" (דקה: 08:27)


סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי [[שלמה מקרלין]] אצל [[אדמו"ר הזקן]], בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי ל[[מזריטש]] אינני מרגיש טעם באוכל"{{הערה|הסיפור מובא ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=114 ליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106] הרב רוזנבוים סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין מבשלת יתומה על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו שהיא תכין את התבשיל ואילו המבשלת תמלח אותו, לאחר מכן חל אי תיאום בין בני הבית וכל אחד מלח את התבשיל.}}.


משפחתו
סיפר את הסיפור אודות הוויכוח שחל בין אדמור הזקן לבין קבוצת רבנים וגאונים ליטאים באומרו שסיפור שעל סיפור זה כבר חזר מספר הפעמים הוא חזר על טענות המתנגדים ששאלו מדוע עף בכל את עמי הארץ נתקרב לחסידות ולא רק תלמידי החכמים ושאלתם הנוספת מדוע החסידים תמיד מדגישים את מעלת התשובה ודבקים בדרכי החסידיות ולא ולא מסתפקים בידיעת התורה ומענה אדמור הזקן על זה את תורת הרב המגיד על הפסוק והסנה בוער באש איננו הוא קל שהתגלות הקדוש ברוך הוא ינע לעמי הארץ מכיוון שהם משתוקקים לקדוש ברוך הוא שלא כתלמידי החכמים שמרבים את תשוקתם בתורה.
בנו, יוסף - {{הערה|נפטר י"ב תשרי תשנ"ח.}. בתו, שטערנא שרה סוקניק - נפטרה י"ז אדר ב' תשע"ד. }}
 
 


{{הערות שוליים}}
בסיום הורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות בפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן בעל ההילולא.

גרסה אחרונה מ־01:35, 15 באוקטובר 2024

כאן כתובים יעדים שבתכנון:

קישורים

  • קישורים לערוצי היוטיוב של שיעורי רבנים ומשפיעים באתר סינון חב"ד
  • קישורים לשיעורים.
  • להוסיף מידע על ניגונים מאשכול אידישע וועלט פארומס
  • להכניס מידע מתגיות חב"ד באתרים ברסלב סנטר וברסלב שלי במקומות הרלוונטים לכך, בעקבות הניגוני חב"ד שלו והקשר שלו עם חב"ד)[1].
  • מילון חסידי: חסיד אוצ'וק [1]
  • בי"מ כסלו ע"ז, טבת תש"פ. בוצע

אישים הרב שלום בער מישולובין (נולד בשנת תשל"א, 1970) הוא משפיע בנחלת הר חב"ד ומחנך בתלמוד תורה נחלת הר חב"ד, בעבר היה משלוחי הרבי באשדוד.

תולדות חייםעריכה

נולד לרב מיכאל מישולובין.

בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים לוד ובישיבת תומכי תמימים קרית גת.

בשנת תשנ"א נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', עד לשת תשנ"ד שהה ב-770, בשנת תשנ"ג כתב יומנים שפורסמו ביומן בית משיח ולימים בספר קבלת המלכות.

באדר תשנ"ד נשא את מרת מרים בת הרב שלמה אהרן הניג.

עד לשנות הע' שימש כשליח ברובע יג באשדוד, בשנות הע' עבר לגור בנחלת הר חב"ד שם משמש כמשפיע בבית הכנסת המרכזי, מידי שבת פותח את ההתוועדות המרכזית הנערכת בבית הכנסת.

משמש כמחנך בתלמוד תורה נחלת הר חב"ד.

קישורים חיצונייםעריכה

משפחתועריכה

נולדה בירושלים לרב טוביה בלוי ומרת חנה פרומט. בנעוריה למדה במוסדות בית חנה. נשאה את ר' אהרון הלפרין. משמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, ופעילה בעריכת מסיבות שבת לילדי כפר חב"ד ב'.

 
ר' ניר דן (תשפ"ד)

נולד בחברון.

בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים בני ברק וישיבת הבוכרים. לקראת שנת הלימודים תשס"א נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

שימש במשך מספר שנים כשומר בבית ספר בראשון לציון, במקביל לשמירה אייש דוכן תפילין במקום.

כעבור מספר שנים ביצע הסבת מקצוע לטובת עזרה בתשלום לקשישי כפר חב"ד, הוא הספיק לשמש מספר זקנים מזקני ההוד של כפר חב"ד לפני פטירתם.

משמש כבעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם בכפר, נודע בהקפדתו על דברי הרבי בדבר מלכות בשלח לשיר בתפילה, הוא נוהג לשלב נעימות מזרחיות וקטעי נגינה משלו בתפילה, בעיקר בפסוקי דזמרה וקדושה.

ר' נפתלי חייבין הוא איש חינוך ותיק תושב רחובות, שימש בעבר כמנהל רוחני במתיבתא לישיבת תומכי תמימים קרית גת.

תולדות חייםעריכה

נולד בתוחלת.

למד בישיבת תומכי תמימים לוד ובישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

לקראת שנת הלימודים תשל"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

עד לתשס"ד הוא שימש כמנהל רוחני במתיבתא לישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה).

  • הרב יוסף שוגרמן ע"ה בי"מ בהעלותך תשס"ו [2]
  • [3] 571 - הרב אליהו תמם, הערת ר' פיניע על תקופת הנשיאות של הרבי המהר"ש...
  • DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח קשר של רבנים לחב"ד
  • הרב '''דב קוק''' (טבריה), לבן ישיבה הלומד חסידות במסגרת תוכניות הלימוד לב לדעת שביקש ברכה מהרב קוק לשידוך הורה ללמוד שער היחוד והאמונה וברכו שישתדך[2].

*שירמן בי"מ חיי"ש נ"ח, תבוא ס"ו. ת"ת א"י. א'. שנ"ז י' מ' ר' חב"ד א' ל'

*בן ארוש וידאו.   בוצע

גרונר כפ"ח. (בוצע חלקית) תבנית בולטון. תעיזי. פיטסבורג. (בוצע חלקית) וינגורט, גולדברג. המבשר ג' תמוז, דייטש. (בוצע חלקית) ויקטור (נדחה). בן עמי. ש"מ.

בי"מ א' אלול נ"ט. ד"מ שלום דוכמן. כפ"ח מבצעים. בי"מ משפטים ע"ד. חסידות פיטסבורג, שמן ששון מחבריך ח"ב.

בניסן תשע"ב קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים שלום דובער כהן ויצחק מאיר הלפרין, הם הזמינו אותו למעמד סיום הרמב"ם וקיבלו את ברכתו[3].

בשבט תשע"ד השתתף בסיום הרמב"ם שנערך במרכז תפארת ניצוצות בקרית גת[4][5]. התוועדות י"ט כסלו תשפ"ג.

הרב רצ', ר' י' ו'. הרב נ' א'. גב' רבני ב'.

ליסון יו"ר מטה הקהלת קהילות העולמי - 770.

למד בישיבת בית הר"מ נחלת הר חב"ד ובישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה).

נשא את רעייתו לבית ליפש.

אריק מרוזוב.

י"א ניסן מ"ד.

הרנטגן חב"ד.

ר' גרשון אלפרוביץ (ט' תשרי תרפ"ג - י' אלול תשנ"ט.) היה פקיד חברא קדישא בתל אביב

נולד במוסקבה שברוסיה לר' חיים משה ולמרת דאבע גיטל. בי"ג אייר תרצ"ה עלתה המשפחה לארץ ישראל.

למד בבחרותו בישיבות אחי תמימים ותורת אמת.

לאחר נישואיו עם מרת ציפורה[6]

משפחתו בנו, יוסף - [7]

 
הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)
 
הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)
 
הרב לוי יצחק קופצ'יק בעריכת ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת בית מנחם (תשפ"ד)

הרב לוי יצחק קופצ'יק הוא עסקן ציבורי המשמש כסוכן מכון מלכות שבתפארת בכפר חב"ד, פעיל במבצעי הרבי ובענייני גאולה ומשיח, ומשפיע בבית הכנסת לצעירים בכפר.

תולדות חייםעריכה

נולד לרב קלונימוס שליח הרבי בחדרה.

בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד וישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת ולקראת שנת הלימודים תשנ"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

נשא את בת הרב חיים שלמה רייניץ וקבע את מקום מגוריו בכפר חב"ד.

משמש כסוכן מכון מלכות שבתפארת בכפר חב"ד, בחצר ביתו שוכן מחסן עם ספרי המכון.

פעיל במבצעי הרבי, מדי סיום קבוצת הלכות במסלול תקנת הרמב"ם הוא עורך סיום והתוועדות בבית הכנסת בית מנחם, לעיתים עורך ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת.

נמנה על מארגני מניין תפילת המנחה בשבת בבית הכנסת בבניין 770, הוא אף עורך במקום פעילות מסיבות שבת ומעמד הבדלה למתפללים.

 
הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)

עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי הרב יוסף יצחק פרידמן החל לשמש כמשפיע במקום.

נושא במגוון תפקידי חסד, ומבצע התנדבויות שונות לגופים מסחריים וליחידים, הוא מקדיש זמן לסיוע וסיעוד זקני החסידים בכפר[8].

משמש גם כסופר סת"ם וכבעל קורא[9].

מאמרותיועריכה

""ראה הקדוש ברוך הוא במשיחיסטים שהם מועטים עמד ופזרן בכל מקום""

"ליקוטי שיחות פרשיות - 'סיימו את הסדרה', הם לא מאמינים שהרבי יוציא עוד שיחות ה"י..."

האדמו"ר ממז'יבוז'

בתשפ"ג ערך טיש יארצייט לרגל כ"ד טבת. בטיש נשא דברים אודות מסירות נפשו של אדמו"ר הזקן, סיפר מספר סיפורים על אדמו"ר הזקן, ניגן ניגוני חב"ד והורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות ובפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן.

הוא התבטא במעלתו במעלותיו של ספר התניא, אמר שאין ספר המעורר לתשובה כמו ספר התניא. אמר שדרגת בינוני שייכת לצדיקים ואמר שלדעתו עצם הלימוד בספר התניא הינו סגולה להצלחה.

התבטא במעלת מסירות נפשו של אדמור הזקן על הפצת החסידות ומתבטא עליה באופן של "להבות אש", ואמר שמסירות נפש זו נמשכת עד היום בבחינת "אש תמיד תוקד לא תכבה" בתורת חסידות חב"ד ובמודל מפעל השליחות של הרבי דרכו בכל מקום בעולם מצויים חסידי חב"ד המפיצים את מעיינות החסידות, הוא הגדיר את הכוח מסירות הנפש ככוח נצחיות תמידי שימשך עד ביאת המשיח.

הוא הגדיר את מהותה של תורת החסידות כדבקות תמידית שאינה נפסקת כנאמר על הסנה "הסנה בוער באש איננו איננו אוכל", וחזר על מאמרו של אדמו"ר הזקן" "איני רוצה בעולם הבא שלך איני רוצה בגן עדן שלך, חפץ אני במהותך בך בעצמך" והתבטא שמאמר זה מתבטאת מהותה של תורת החסידות. הפליא במעלת ספריו את מעלת תורתו של אדמור הזקן והתבטא "אפשר להיות שיכור מ מכל מאמר בליקוטי תורה מכל מאמר בתורה אור" (דקה: 08:27)

סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי שלמה מקרלין אצל אדמו"ר הזקן, בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי למזריטש אינני מרגיש טעם באוכל"[10].

סיפר את הסיפור אודות הוויכוח שחל בין אדמור הזקן לבין קבוצת רבנים וגאונים ליטאים באומרו שסיפור שעל סיפור זה כבר חזר מספר הפעמים הוא חזר על טענות המתנגדים ששאלו מדוע עף בכל את עמי הארץ נתקרב לחסידות ולא רק תלמידי החכמים ושאלתם הנוספת מדוע החסידים תמיד מדגישים את מעלת התשובה ודבקים בדרכי החסידיות ולא ולא מסתפקים בידיעת התורה ומענה אדמור הזקן על זה את תורת הרב המגיד על הפסוק והסנה בוער באש איננו הוא קל שהתגלות הקדוש ברוך הוא ינע לעמי הארץ מכיוון שהם משתוקקים לקדוש ברוך הוא שלא כתלמידי החכמים שמרבים את תשוקתם בתורה.

בסיום הורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות בפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן בעל ההילולא.

  1. אם יווצר, לתולדות חיים: את ישיבת תפארת התורה פתח על פי בקשת מוהרא"ש (הוא עצמו לא חפץ בכך בתחילה), וידאו ר' יואל רוטה - א שפאציר - ג' קדושים תשפד - R' Yoel Roth דקה: 9:43.
  2. מפי הרב יעקב מויאל, הרב משה מרינובסקי, הרבי הדריך אותנו כיצד להתכונן לשלושים שנה, שבועון כפר חב"ד גליון 2064 עמ' 32.
  3. לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים באתר JDN.
  4. קריית גת: האדמו"ר מפיסטבורג בסיום הרמב"ם - באתר   י"ד שבט תשע"ד
  5. מדור חדשות, שבועון בית משיח גליון מס' 912 עמ' 69 כ"ג שבט תשע"ד.
  6. נפטרה בו' אדר א' [תשנ"ז]].
  7. נפטר י"ב תשרי תשנ"ח.}. בתו, שטערנא שרה סוקניק - נפטרה י"ז אדר ב' תשע"ד.
  8. על זקני החסידים אותם הספיק לשמש נמנים חמיו הרב חיים שלמה רייניץ, הרב יוסף בייזר, ועוד.
  9. מלבד השבת שלפני יום ג' בתמוז בה הרב קופצ'יק מקפיד שלא לקרוא בתורה.
  10. הסיפור מובא בליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106 הרב רוזנבוים סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין מבשלת יתומה על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו שהיא תכין את התבשיל ואילו המבשלת תמלח אותו, לאחר מכן חל אי תיאום בין בני הבית וכל אחד מלח את התבשיל.