בני ברק: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:56, 27 באוגוסט 2024

בני ברק
אלפי ילדים בתהלוכת ל"ג בעומר בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו
מדינה	ארץ ישראל
רב הקהילה	הרב יוסף יצחק בלינוב.
מוסדות	גני ילדים, בי"ס חב"ד, בנים, בנות, כולל, ישיבת תומכי תמימים, ספרייה
שלוחים מרכזיים	הרב שמואל אנגלסמן, הרב מנחם מענדל קסטל, הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב חנניה קורקוס, הרב יוסף דוד הלל.
מספר משפחות בקהילה	250\300
ראו גם
אישים בבני ברק
מוסדות וארגונים בבני ברק

בני ברק הינה עיר במרכז ארץ ישראל שרוב מוחלט של תושביה הינם חרדים נכון לשנת תשפ"ד גרים בה קרוב ל-300,000

העיר נוסדה בשנת תרפ"ד על ידי קבוצת חסידים יוצאי פולין בראשות הרב יצחק גרשנטקורן. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, ^[1] הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.

קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה^[^{דרוש מקור]}. כרב העיר שימש בעבר הרב יעקב לנדא, ולאחריו שימש בנו הרב משה יהודה לייב לנדא. כיום משמש ברבנות בנו הרב חיים יצחק אייזיק לנדא יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.

רבני חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרצ"ו מונה לרב העיר הרב יעקב לנדא (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של אדמו"ר הרש"ב), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש שבט תשמ"ו. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר מערכת כשרות מפותחת ומרשימה, פעל למען שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד בשבת ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות בארץ ישראל. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות בבני ברק היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.

לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות הרבי ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב משה יהודה לייב לנדא לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים.

לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב חיים יצחק אייזיק לנדא לרבנות העיר יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.

רב מרכז העיר הוא הרב יוסף יצחק בלינוב חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא.

בתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

המנהל הראשי של סניף צעירי חב"ד בעיר היה הרב משה גרינברג עד לפטירתו בשנת תשע"ג. כיום ממלא את מקומו חתנו הרב מנחם מענדל קסטל בן השליח לרחובות הרב אברהם מרדכי קסטל.

שכונת פרדס כץ - שליח ורב השכונה: הרב אהרן שפירא. מנהל:הרב יוסף דוד הלל (מנהל רוחני תלמוד תורה בני מנחם בני ברק).

איזור תעשיה - מנהל הרב ברוך פריזנט.

שכונת שיכון ה' - מנהל: הרב חנניה קורקוס. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת תשס"ג נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'. הדוכן נסגר במהלך השנים, אך עדיין מתקיים בבית חב"ד התועדויות לרגל תאריכים חסידיים לכל תושבי האזור.

מערב העיר - מנהל: הרב יוסף צבי פילמר.

מגדלי בסר - השליח הרב אליעזר גלוכובסקי.

קהילות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:

בית כנסת רחוב אברהם - הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. כמשפיע שימש ר' נחום גולדשמיד, ואח"כ ר' יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב. כרב בית הכנסת כיהן הרב יעקב דב כץ עד לפטירתו בתשע"ה.
בית כנסת רש"י - בית הכנסת המרכזי של חסידי חב"ד בעיר. רב בית הכנסת הוא הרב יוסף יצחק בלינוב, המשפיע היה הרב יעקב יהושע לאופר, והגבאי הוא הרב יעקב שטיינברג.
בית כנסת שיכון ה' - בהנהלת הרב חנניה קורקוס, מנהל בית חב"ד, משפיעי הקהילה לשעבר: הרב שלמה זלמן לנדא והרב דוד יואל ויינפלד. בשנת תשפ"ג מונה ^[2] לכהן כרב הבי"כ הרב יצחק אלטרוביץ'. ובתור משפיע הקהילה הרב אסף דפנה.
מנין חב"ד שיכון ה'- הוקם על ידי הרב שלמה רוזנברג ומנוהל על ידי בנו ר' שמואל וחתנו הרב ישראל ויינפלד. בקיץ תשפ"ג נסגר המנין ולאחר מספר חודשים חזר ונפתח.
מנין קרית הרצוג - הוקם ע"י הרב אורי מרדכי ליפש ומנוהל על ידו . הבית כנסת הוא הבית כנסת חב"ד היחידי בקרית הרצוג.
בית לתורה ולתפלה חב"ד ליובאוויטש - נחלת אשר נווה אחיעזר - מרכז תורני ובית כנסת נוסד ע"י ר' אברהם יוסף גליס בסוף שנות הל' והיום הינו בהנהלת הרב מנחם מענדל קסטל יו"ר צעירי אגודת חב"ד בעיר ( חתנו של ר' משה גרינברג ) , המשמש כבית חב"ד ובית כנסת להפצת יהדות וחסידות בעיר בני ברק, הורחב למסגרת נחלת אשר בחודש תמוז תשפ"א^[3].

מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

סיפר הרב בנימין קליין שפעם אמר לו הרבי ש"עוד יקום מוסד בבני ברק שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח". וב"ה היום התפתחו בבני ברק אימפריות מוסדות.

בשנת תשנ"ה נוסדה בעיר ישיבת תומכי תמימים שכללה; ישיבה קטנה וישיבה גדולה. בראשות הישיבה עמד הרב חנניה יוסף אייזנבך, ומנהלה הגשמי היה הרב שלמה רוזנברג (עד אז ניהל את התלמוד תורה). במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת תשס"ט. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בנו של הרב שלמה רוזנברג ובראשות הרב בנימין קופרמן. הישיבה קיימת עד היום (תשפ"ד) בניהולו של הרב לוי יצחק רוזנברג ובראשות הרב בנימין קופרמן.

כולל צדקת ישראל בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי ארגון מעייני ישראל.

תלמוד תורה 'בני מנחם' לבנים. הוקם ע"י הרב שלמה רוזנברג ועד סוף שנות הנוני"ם כיהן בו כמנהל הרב מנחם מענדל אייזנבך לאחריו התמנה כמנהל הרב ירחמיאל בלינוב ומכהן בו עד היום. ל'חדר' יש התייחסיות נפלאות מהרבי (אחד ההתייחסיות הוא שהרבי התבטא על ה'חדר' הוא: "דאס איז מיין מוסד אין בני ברק (זה הוא המוסד שלי בבני ברק)" משפט זה שהרבי התבטא מתנוסס על גבי הבלאנק של התלמוד תורה). כיום: הרב בלינוב מנהל רוחני, והרב דוד הלל מנהל גשמי.

בית ספר יסודי לבנות עטרת חיה שנפתח בשנת תשנ"ד על ידי ובניהולה של הגב' חיה לנדא אשת המשפיע הרב זלמן לנדא. והגב' פייגי בוקיעט.

היכל מנחם להפצת תורת החסידות. מקים הספריה ומנהלה בעבר היה הרב אליהו וילהלם בעבר הספרן הראשי היה הרב שמעון וויצהנדלר. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרב שמואל אנגלסמן ועמו בהנהלת הספריה הרב אלחנן יעקובוביץ.

בית ספר חב"ד יסודי בנות חנה, בניהולה של הגב' רינת פורסט^[4].

תיכון העל יסודי בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה זלמנוב.

סמינר בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה מרגליות.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

תשורה בן אמוץ - סקירה מקיפה על העיר בני ברק.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מה שלא ידעתם על בני-ברק: יחס הרבי לעיר התורה והחסידות - באתר ט"ו תמוז ה'תשע"ט
ממלכת חב"ד בני ברק, מוסדות בנות חנה

יישובים בארץ ישראל

(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

↑ היה מחותן של ר' שאול ברוק, בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר בכפר חב"ד
↑ דיווח באתר חב"ד אינפו.
↑ 2=דיווח באתר COL.
↑ ממלכת בנות חנה בני ברק

[1] היה מחותן של ר' שאול ברוק, בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר בכפר חב"ד

[2] דיווח באתר חב"ד אינפו.

[3] 2=דיווח באתר COL.

[4] ממלכת בנות חנה בני ברק

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''בני ברק''' הינה עיר במרכז [[ארץ ישראל]] שרוב מוחלט של תושביה הינם חרדים נכון לשנת [[תשפ"ד]] גרים בה קרוב ל-300,000
 {{קהילת חב"ד|
 |שם=
@@ שורה 11: / שורה 10: @@
 |[[משפיע]] הקהילה= הרב [[יעקב יהשוע לאופר]]
 |מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, בנים, בנות, כולל, ישיבת תומכי תמימים, ספרייה
-|שלוחים מרכזיים= [[יאכו שימסריח]] הרב [[שמואל אנגלסמן]], הרב [[מנחם מענדל קסטל]], הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב [[חנניה קורקוס]], הרב [[יוסף דוד הלל]].
+|שלוחים מרכזיים= הרב [[שמואל אנגלסמן]], הרב [[מנחם מענדל קסטל]], הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב [[חנניה קורקוס]], הרב [[יוסף דוד הלל]].
 |מספר שלוחים=
 |מספר בתי חב"ד=
@@ שורה 20: / שורה 19: @@
 |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
 }}
+'''בני ברק''' הינה עיר במרכז [[ארץ ישראל]] שרוב מוחלט של תושביה הינם חרדים נכון לשנת [[תשפ"ד]] גרים בה קרוב ל-300,000
 העיר נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי קבוצת חסידים יוצאי [[פולין]] בראשות הרב [[יצחק גרשנטקורן]]. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, {{הערה|היה מחותן של ר' [[שאול ברוק]], בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]]}} הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.
@@ שורה 27: / שורה 28: @@
 ==רבני חב"ד בעיר==
-בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב [[גל מיכלוביץ]] (ששימש בשנים קודמות בתור ראש חב"ד והתחזה למשיח), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר מערכת כשרות מפותחת ומרשימה, פעל למען שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות ב[[בני ברק]] היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים שהכירו בשקר הדת ואמר כי היהדות היא כולה סקאם אחד גדול
+בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב [[יעקב לנדא]] (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר מערכת כשרות מפותחת ומרשימה, פעל למען שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות ב[[בני ברק]] היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.
 לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים.